אור חדש/פרק ב/פסוק יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק ב/פסוק יח[עריכה]

ויעש המלך משתה גדול (שם ב, יח) אבל למעלה לא כתיב משתה גדול כי לא הוצרך למכתב כיון שכתוב מהות ואיכות הסעודה אבל כאן שלא פי' הוצרך לומר שהיה משתה גדול ומה שבסעודה הזאת עשה הנחה למדינות ויתן משאת כיד המלך, כי כבר זה ראוי שיהיה דוקא בסעודה זאת לפי שנשא אשה ואדם בלא אשה הוא ואשר הוא חסר בעצמו אינו משפיע לאחר וע"י האשה הוא שלם ומי שהוא שלם בעצמו אז הוא משפיע לאחרים אכל אותו שהוא חסר בעצמו איך ישפיע לאחר ולכך כאן שנשא אשה כתיב, ויתן משאת כיד המלך וכבר בארנו כי לא היה נחשב אחשורוש שלם אף בשנת הג' למלכו עד שנשא אסתר ואז היה שלם לגמרי כאשר יש לו אשה ולפיכך אז היה ראוי להשפיע לאחרים ובפרק במה מדליקין (כה, ב) אמר רבי עקיבא איזהו עשיר מי שיש לו אשה נאה במעשים ופרשנו שם כי העושר הוא קניין לאדם ואין לך קניין חשוב יותר כמו האשה וזה נקרא עושר האדם ומפני שהיה לו לאחשורוש עושר גדול כבר ועוד קנה אסתר וזהו עוד עושר יותר גדול ומי שיש לו עושר גדול משפיע לאחרים, ולפיכך כתיב שעשה הנחה ויתן משאת כיד המלך, ועוד נ"ל כי כאשר ראה מה שנעשה בסעודת הראשונה שהיה השטן מרקד וגרם הריגות ושתי ואמר כי אין זה רק ריבוי האכילה והשתיה שהיה ק"ף יום היה גורם זה כי אין זה רק כלוי ממון והמשך אחר התאות לכן עתה לא יעשה זה עוד רק כי יותר טוב שלא לעשות רבוי סעודות ויהיה הממון לעשות הנחה למדינות ולתת להם משאת כיד (ספר אור חדש עמוד קכב) המלך לכך כתיב (שם ב, יח) ויעש המלך משתה גדול כלומר שהיה גדול ברבוי עם ולכן כתיב את משתה אסתר כלומר משתה שהיה ראוי לאסתר לא ההמשך אחר האכילה והשתיה כי שלא היה זה רק משתה אחד כדכתיב משתה גדול ועוד יתבאר דבר זה,