אגרת השבת/פתיחה



אין מחלוקת בין משכילי חקות השמים כי שתים עגולות גדולות יש - מסבות העליונות, שמוצק האחת מוצק הארץ, והן מתחברות בשתים נקודות, ומשם מתפרדות עד נטיית האחת לימין גם לשמאל, כפי שתי חמישיות ששית הגלגל, והנה התנועה האחת שהיא כוללת כל תנועות הגלגלים היא המזרחית, שהי"ב מזלות עולים הכ"ד שעות, וקרוב מזה המספר יעלו גם השבעה משרתים, והתנועה השנית היא המערבית גם היא כוללת כל תנועות הגלגלים כי גלגלי המשרתים נמשלים לגלגל המזלות, והשמש לבדה שומרת קו המזלות לא תטה ימין ושמאל והיא תקיף כל המזלות בשס"ה ימים וחמש שעות וחלק שעה והיא שנת החמה והיא השנה באמת, כי הימים ישובו פעם שנית כאשר היו בשנה הראשונה, על כן נקראה שנה.

ובעבור נטות השמש לצפון ולדרום, התחלקה השנה לד' תקופות שהן קור וחום וקיץ וחורף, כי ימי הזרע הם חצי השנה, בהיות השמש במזלות הדרומיים, וימי הקציר בהיותה בצפוניים^[1].

[קור]

והתחיל מימי הקור ותחלת זאת התקופה בהיות השמש בסוף נטותה לדרום, אז יחלו הימים לקצר, ותחלת שיקצרו הימים, ואלה ימי התקופה קרים ולחים.

[חום]

ובהיות השמש בנקודת המחברת, אז ישתוה היום והלילה בכל הארץ, וימי זאת התקופה חמים ולחים, ובתחלתה יחלו הימים להאריך, כי השמש נוטה לפאת צפון.

[קיץ]

וסוף התקופה בסוף נטותה לצפון, משם תחל התקופה האחרת, והשמש יורדת מפאת צפון, אז יחלו הימים לקצר והלילות להאריך, ואלה הימים שהם ימי הקיץ חמים ויבשים.

[חורף]

ובהיות השמש בנקודת המחברת השנית, אז ישתוה היום עם הלילה, ויחלו שיקצרו הימים ויאריכו הלילות, וימי זאת התקופה קרים ויבשים.

ובעבור היות תקופות הקיץ והחורף יבשות, אמר הכתוב (זכריה יד, ח): "בקיץ ובחורף יהיה", כי באלה הזמנים יחסרו הנהרות, חוץ מיאור מצרים, כי הוא יוצא ממעינות הרי הלבונה בפאת דרום.

והנה תקופות השנה תלויות בשמש, גם ככה תקופות היום, והנה שנת האמת - לשמש, כי אין כח במשרתים לשנות מעשיה, כי אם להוסיף או לגרוע בחום או בקור, כי מעשה השמש כמעשה הכל, בעבור היותה קרובה אל הארץ, גם היא מושלת ביום. ובעבור היות השנה בנויה מחדשים, והחדש תלוי בלבנה שהוא המאור הקטן^[2], על כן חלקתי זאת האגרת לשלשה שערים:

• הראשון בראשית שנת התורה,
• השני בראשית חדש התורה,
• השלישי בראשית יום התורה.

הערות שוליים

1. ראה פי' הראב"ע על התורה, בראשית ח, כב.
2. ראה פירוש הראב"ע על התורה, שמות יב, ב.