אגרא דפרקא כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

עוד שם קול דק"ש דבור דצלותא עיין בכסא מלך הטעם דבק"ש הז"א יורד למקומה ומתחבר עמה והוא נקרא קו"ל ובצלותא היא עולה למעלה ומתחברת שם והיא המלכות נקראת דבו"ר מלכות פה קבלנו בכל דבור ודבור יכוין האדם ליחד קו"ל ודבו"ר הוא הוי"ה אדנ"י וכ"ה בתיקונים (ג, א) בכל אתר ובכל ממלל צריך לכוונא דבורא באדנ"י וקול בהוי"ה קו"ל דבו"ר בגי' שמ"ח ה"ס שאמרז"ל (ירושלמי חגיגה ב, א) שהיו הדברים שמחי"ם כנתינתם בסיני הבן. זה שאמר נעים זמירות ישראל (תהלים טז, ח) שויתי הוי"ה לנגדי תמיד וכו' לכן שמ"ח לבי וכו' הוי"ה אדנ"י בקו"ל דבו"ר בגי' אמ"ת והוא הרמז (משלי יב, יט) שפת אמ"ת תכון לעד.