אגרא דפרקא יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · אגרא דפרקא · יט · >>

איתא בתיקונים (תיקו"ז ב, א) אין חסיד אלא המתחסד עם קונו, דעביד ליה ק"ן דאיהו אכסניא דיליה, ודא שכינתא דאיהי קן דיליה בית דיליה היכל דיליה מלון דיליה, ובארעא קדישא איהו יחודיה וביתיה ולאו מלון ואכסניא, אלא כפום ההוא בר נש דתקין לה עכ"ל, עיין בכסא מלך (אות י'), בחוץ לארץ אין יכולים לעשות לה בתורה ומע"ט אלא קן ומלון, אבל בארעא קדישא נעשית בית, ובביהמ"ק נעשית היכל. הנה תראה שאמר דבארעא קדישא איהו יחודיה וביתיה ולאו מלון ואכסניא אלא כפום ההוא בר נש דתקין לה, משמע בחו"ל אינו כפום ההוא בר נש וכו', ומשמע אע"פ שאינו ראוי לכך, והענין תמוה.

ונראה עפ"י מה שכתבו תלמידי הבעש"ט זצלה"ה דבחו"ל יותר בקל להשגה אפילו אינו כדאי, והמשל למלך שהוא נוסע בדרך קובע את עצמו ללון אפילו באכסניא שאינו לפי כבודו כיון שבהכרח הוא, משא"כ בביתו אינו קובע את עצמו רק בהיכל מהודר ומפואר, והמשל הזה מבואר במדרש (ויקרא רבה פרשה ז') משל למלך הנוסע במדבר והביא לו איש אחד כלכלה של תאנים וערב לו וכו'. הנה מזה תתבונן דהאמת הוא כן, דבחוץ לארץ דהוא מלון ואכסניה, אין הענין דוקא כפום ההוא ב"נ דתקין, ואפילו אינו כדאי [זוכה להשגה] כיון שהשעה צריכה לכך, משא"כ בארעא קדישא אינו בבחינת מלון רק בבחינת בית, הוא דוקא כפום ההוא ב"נ דתקון לה הבן. וזה הוא באפשר דעת ר' יהודה (כתובות קיב, א) דס"ל כל העולה מבבל לא"י עובר בעשה דכתיב בבלה יובאו ושמה יהיו, דס"ל דבשעת הגלות בעוה"ר יותר טוב לשבת בחו"ל, דהוא בבחינת מלון ואכסניא אפילו אינו כדאי, משא"כ בארץ ישראל הוא דוקא כפום האי ב"נ דתקין לה, ומשום הכי ר' זירא הוה משתמיט מיניה דר' יהודה דהוה קבעי למיסק לארעא דישראל וכו' (שבת מא, א) בכדי שלא יהיה נראה שהוא בוטח בזכותו שיהיה להיכל גם בא"י והבן.