אגרא דפרקא א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



אמר כבוד אדמ"ו הרב הקדוש מו"ה יעקב יצחק זצוק"ל. משארז"ל (חגיגה טו, א) באלישע אחר, שיצתה בת קול ואמרה שובו בנים שובבים חוץ מאחר, יובן למשכיל, אילו היה משיב כיון שכן הוא אזי הנה הוא העת והעונה לעבדך עבודה שלימה אמיתיית כיון שאין כאן קיווי לתשלום שכר אזי תהיה עבודתי רק לעשות נחת רוח לפני מי שאמר ונעשה רצונו, אילו היה משיב כזאת היה מכופר לו והיה מגיע למעלה גדולה עכ"ד ודפח"ח. ובזה נבין מה שאמר לו ר' מאיר תלמידו חזור בך, הגם שידע ששמע מאחורי הפרגוד כנ"ל.

ובזה נתבונן מ"ש השל"ה בשם אביו בהג"ה, כל מה שיאמר לך בעה"ב (זה השי"ת בעל הבית של כל העולם) עשה חוץ מצא (פסחים פו, ב), היינו כשתשמע ח"ו שובו בנים וכו' חוץ וכו' לא תטה אוזן לדברים הללו לבטל עבודתך, והבן.

ועפי"ז יש לפרש פסוקים דפרשת עקב והיה אם שכוח תשכח את י"י אלקיך והלכת אחרי אלהים אחרים ועבדתם והשתחוית להם העדותי בכם היום כי אבד תאבדון כגוים אשר י"י מאביד מפניכם וכו' עקב לא תשמעון בקול י"י אלקיכם (דברים ח, יט). הנה יש לדקדק, א' והיה בכל מקום הוא לשון שמחה כמשארז"ל (ב"ר מב, ג) ובכאן לשמחה מה זו עושה, אין יללה גדולה מזו לשכוח ח"ו, ב' העדותי בכם היום, מה בא למעט בזה היו"ם, ג' כגוים אשר וכו', למה לי לדמות וכי לא ידענו בלא משל ודמיון מה הפירוש של אבידה, ד' עקב לא תשמעון בקול י"י אלקיכם, הנה זה מיותר לגמרי, וחוץ לזה דפתח בשכוח תשכח וכו' והלכת וכו' ועבדתם והשתחוית להם, ומסיים רק בלא תשמעון וכו'.

ע"כ נ"ל פירושן של דברים, והי"ה (שמחה תהיה לפניו ית') אם (יארע ח"ו אשר) שכח תשכח את י"י אלקיך והלכת אחרי אלהים אחרים ועבדתם והשתחוית להם, (הנה אם ח"ו יעשו כזאת הנה בודאי גרע חטאם מחטא אלישע אחר, כי הוא חטא שסובר היה שתי רשויות וכאן כתיב שכוח לגמרי את י"י והליכה אחרי אלהים אחרים, הנה על אלישע אחר יצתה בת קול שובו בנים שובבים חוץ מאחר, הנה גם כאן אמר משה בשם השי"ת) העדותי בכם היו"ם (היו"ם דייקא כי אין רצונו ית"ש שיתקיים כך) כי אבד תאבדון (אבד בעה"ז תאבדון בעוה"ב) כגוים אשר י"י מאביד מפניכם (שאין רצונו ית"ש שישובו בתשובה, והא ראיה שנצטוינו עליהם לא תחיה כל נשמה) כן תאבדון (ח"ו שיאמר עליכם שובו בנים חוץ וכו') עקב (לבסוף אחר כל אלה שמחה תהיה לפניו ית"ש אם) לא תשמעון בקול י"י אלקיכם (מה שסגר בעדיכם דלתי התשובה רק תהיו דוחקין את עצמכם לתשובה כי כל מה שיאמר בעה"ב וכו' כמש"ל). וזה תהיה לשמחה לפניו ית"ש אם לא תשמעון לקולו בדבר הזה, וע"כ התחיל והיה לשון שמחה.

(ואגב באתי כמזכיר מה ששמעתי מכבוד אדמו"ר הרב הקדוש מו"ה יעקב יצחק זצוק"ל, אומרו והיה אם שכח וכו' לשון שמחה, רצ"ל דוקא אם יהיה לך ח"ו שמחה מזה אשר תשכח וכו', על זה נאמר העדותי בכם היום כי אבד וכו', אבל אם תתעצב על זה, הטוב וסלח יסלח לקהל עדתו ויורה להם דרכי התשובה ברוב רחמיו. עד כאן דבריו).