בראשית רבה מב ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · מב · ג · >>

הוסף ביאור

ג. [עריכה]

דבר אחר: ויהי בימי אמרפל -- ר' תנחומא בשם ר' חייא רבה ור' ברכיה בשם ר' אלעזר: זה המדרש עלה בידינו מהגולה. בכל מקום שנאמר: ויהי בימי צרה, ויהי בימי אמרפל. ומה צרה היתה שם? עשו מלחמה.

אמר רבי שמואל בר נחמן: וחמישה הן. משל לאוהבו של מלך, שהיה שרוי במדינה ובשבילו נזקק המלך למדינה, וכיון שבאו בדברים ליזקק לו, אמרו: אוי לנו! שאין המלך נזקק למדינה, כמו שהוא למוד אם נהרוג את אוהבו, הדא הוא דכתיב: וישובו אל עין משפט, היא קדש.

אמר רבי אחא: לא באו להזדווג, אלא לתוך גלגל עינו של עולם. עין שעשתה מדת הדין בעולם, הם מבקשים לסמותה, הוא קדש.

אמר רבי אחא: הוא כתיב, הוא, שקדש שמו של הקדוש ברוך הוא בכבשן האש, וכיון שבאו ברברים להזדווג לו, התחילו הכל צווחים ווי, הה"ד: ויהי בימי אמרפל.

(ישעיה ז) ויהי בימי אחז. מה צרה היתה שם? (שם ט) ארם מקדם ופלשתים מאחור. משל לבן שרים, שנזדווג לו פדגוגו להמיתו. אמר: אם אני הורגו עכשיו אתחייב מיתה לשר, אלא הריני מושך מניקתו ממנו, ומעצמו הוא מת. כך אמר אחז: אם אין גדיים אין תישים, אם אין תישים אין צאן, אם אין צאן אין רועה, אם אין רועה אין עולם.

כך היה סבור בדעתו לומר: אם אין קטנים אין תלמידים, אם אין תלמידים אין חכמים, אם אין חכמים אין זקנים, אם אין זקנים אין נביאים, אם אין נביאים אין הקב"ה משרה שכינתו עליהם, הה"ד (שם ח): צור תעודה חתום תורה בלמודי.

רבי חוניא בר אלעזר אמר: למה נקרא שמו אחז? שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות.

ר' יעקב בר אבא בשם ר' אחא אמר: ישעיה (שם): וחכיתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב. אין לך שעה קשה, כאותה שעה שכתב בה, (דברים לא): ואנכי הסתר אסתיר פני בעת ההיא. ומאותה שעה קויתי לו, שאמר: כי לא תשכח מפי זרעו. ומה הועיל לו? (ישעיה ח) הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה', לאותות ולמופתים, וכי ילדיו היו והלא תלמידיו היו?! אלא, מלמד שהיו חביבים עליו כבניו, וכיון שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות, התחילו צווחים ווי! ויהי בימי אחז.

ויהי בימי יהויקים. ומה צרה היתה שם? (ירמיה ד) ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו.. משל לשר ששלח פרסטגמא שלו במדינה. מה עשו לה בני המדינה? נטלו אותה, וקרעו אותה, ושרפו אותה באש, שנאמר (שם לו): ויהי כקרוא יהודי שלוש דלתות וארבעה. תלת ארבע פסוקי, כיון שהגיע לפסוק (איכה א): היו צריה לראש, קרעה בתער הסופר, והשלך אל האש עד תום כל המגלה, על האש אשר על האח, כיון שראו הכל כן, התחילו הכל צווחים: ווי! ויהי בימי יהויקים.

(רות א) ויהי בימי שפוט השופטים ומה צרה היתה שם? ויהי רעב בארץ. למדינה שהיתה חייבת ליפס לשר, שלח השר גבאי טימיון לגבותה. מה עשו לו בני המדינה? נטלו אותו, והכו אותו, ואחר כך אמרו: אוי לנו! כשירגיש השר בדברים הללו, מה שבקש לעשות לנו, עשינו לו! כך, בימי שפוט השופטים, היה אדם מישראל עובד עבודת כוכבים, והיה הדיין מבקש להעביר עליו מדת הדין, והיה הוא בא ומלקה את הדיין. אמר: מה שבקש לעשות לי, עשיתי לו! אמרו: אוי לו לדור ששפטו את שופטיהם, הה"ד: ויהי בימי שפוט השופטים, ויהי רעב בארץ.

(אסתר א) ויהי בימי אחשורוש ומה צרה היתה שם? להשמיד להרוג ולאבד. משל לשר שהיה לו כרם אחד ונזדווגו לו ג' שונאים: הראשון מתחיל מקטף בעוללות. והב' מזנב באשכולות. והג' מעקר בגפנים. כך פרעה (שמות א): כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו.

נבוכדנצר (ירמיה כט): החרש והמסגר אלף.

ר' ברכיה אמר: החרש אלף והמסגר אלף. רבנן אמרין: כלם אלף.

המן ביקש לעקור הגפן כלה, שנאמר (אסתר ג): להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים וגו'. וכיון שראו הכל כן, התחילו צווחים ווי, הה"ד: ויהי בימי אחשורוש.

ר' שמעון בר אבא משום ר' יוחנן: בכל מקום שנאמר ויהי משמש צרה ושמחה. אם צרה, אין צרה כיוצא בה. ואם שמחה, אין שמחה כיוצא בה.

אתא רבי שמואל בר נחמן ועבד פלגא: בכל מקום, שנאמר ויהי משמש צרה, והיה שמחה.

מתיבין ליה: והכתיב (בראשית א): ויהי אור! עוד היא אינה שמחה שלימה, שלא זכה העולם להשתמש באותה האורה.

אמר רבי יהודה בר סימון: אותה האורה, שנבראת ביום הראשון, היה אדם מביט בה מסוף העולם ועד סופו, כיון שצפה הקדוש ברוך הוא בדור המבול ובדור הפלגה, גנזה לצדיקים לעתיד לבא, הה"ד (משלי ד): ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום.

מתיבין ליה: והכתיב (בראשית א): ויהי ערב ויהי בוקר?! אמר להם: עוד אינה שמחה שלימה, שכל מה שנברא ביום ראשון עתידין לבלות, שנאמר (ישעיה נא): כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה.

אתיבין ליה: והכתיב: ויהי ערב ויהי בוקר יום ב' יום ג' יום ד' יום ה' יום ו'?! אמר להם: עוד אינה שלימה, שכל מה שנברא בששת ימי בראשית צריכים עשייה, כגון: החרדל צריך למתוק, החטים צריכם להטחן, התורמוסין צריכין לימתק.

מתיבין ליה: והכתיב (בראשית מ): ויהי ה' את יוסף?! אמר להם: עוד אינה שמחה שלימה, שנזדווגה לו אותה הדוב.

מתיבין ליה: והכתיב (ויקרא ט): ויהי ביום השמיני קרא משה?! אמר להם: עוד אינה שמחה שלימה, שמתו נדב ואביהוא.

מתיבין ליה: והא כתיב (במדבר ז): ויהי ביום כלות משה?! אמר להם: עוד אינה שמחה, שנגנזה בבנין הבית.

מתיבין ליה: והכתיב (יהושע ז): ויהי ה' את יהושע?! אמר להם: עוד אינה שמחה, שהצריך לקרוע בגדיו.

מתיבין ליה: והכתיב (שמואל ב ז): ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו וגו'?! אמר להם: עוד אינה שמחה שלמה, שבא נתן ואמר לו (מלכים א ח): רק אתה לא תבנה בית לשמי! אמרין ליה: אמרן דידן, אמור דידך! אמר להם: והכתיב (זכריה יד): והיה ביום ההוא יצאו מים חיים וגו'. (ישעיה ז) והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר וגו'. (שם יא) והיה ביום ההוא יוסיף ה' וגו'. (שם כח) והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס. (שם יח) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו'.

מתיבין ליה והכתיב (ירמיה לח): והיה כאשר נלכדה ירושלים. אמר להם: עוד היא שמחה, שבו ביום נטלו ישראל אופכי על עונותיהם.

דאמר רבי שמואל בר נחמן: אופכי גדולה נטלו ישראל על עונותיהם, ביום שחרב בית המקדש, שנאמר: תם עונך בת ציון וגו':