אגדות וסיפורי עם סיניים/העץ ירוק העד ופרח ציפורן החתול
תורגם על ידי עופר ולדמן, 21.10.2023.
הסיפור
[עריכה]
כשמגיע האביב לסין, צומח פרח ציפורן-החתול (פרח אריכות החיים) בכל מקום - על ההרים, בשדות ובצידי הנהר.
ציפורן-החתול גאה מאוד במשפחתו הגדולה, שחבריה רבים כל כך שנראה שהארץ בקושי מסוגלת להכיל אותם.
פעם היתה משפחה של ציפורני-חתול שחיה תחת עץ ירוק עד. הם צמחו ביחד כל הקיץ, זה לצד זה, זרועותיהם משולבות ועליהם מעורבבים זה בזה.
בכל שנה גדל העץ, עד שלבסוף לא יכלו עוד אור השמש או הגשם לחדור דרך עלוותו וענפיו הצפופים.
יום אחד אמר ציפורן החתול לעץ ירוק העד: "למי שייך ההר הזה? אתה רק אחד בעוד שמשפחתי גדלה באלפיה בכל מקום. יש לנו פרחים יפים מן הקיץ ועד שבא הסתיו. הפרחים נושאים זרעים ששורדים את החורף, ובאביב מופיע דור חדש. ובקיץ באים אנשים ממרחקים אל ההר לראות אותנו.
האנשים הללו לוקחים את הפרחים שלנו לבתיהם. את חלקנו הם שמים בסלים וקוראים לזה סלי פרחים, את חלקנו הם שמים בשערן של העלמות והם מכנים אותנו 'פרחי עלמות' ילדים בבית הספר אוהבים שאנו על שולחנם, והתלמידים אומרים שאנחנו הפרחים שלהם. אנשים זקנים מלקטים אותנו ליום הולדתם וקוראים לנו 'פרחי אריכות ימים', וכשעלמות נישאות שמים את הפרחים שלנו בכלי, סוגדים לאל הפרחים וקוראים לנו פרחי טוהר.
רואה אתה כמה יפים השמות שניתנו לנו וכמה רבים האנשים שזקוקים לנו למען אושרם.
עלינו להביא עוד ועוד פרחים לעולם, אפילו עתה אין מספיק מאיתנו.
אך אנו שחיים תחת הצל שלך איננו שמחים. אתה חוסם את השמש, כך שהיא אינה זורחת עלינו, וכשמגיע הגשם לא מגיעה לגרון שלנו אף טיפה. הרוח מנשבת, אך אף פעם לא אצלנו - בלי אויר צח, בלי אור שמש ובלי גשם עד שאנו חוששים שנמות.
במשך שמונים שנה משפחתנו חיה כאן. ילדינו אומרים לפעמים 'אנו מקווים שבשנה הבאה יהיה לנו אור שמש' או 'אנו מקווים שבקרוב נוכל לשתות מן הגשם.' אך לא אור שמש ולא גשם מגיעים אלינו.
"השמדת רבים מבני עמנו. מתי תאפשר לנו לקבל אור שמש, גשם ואויר? אתה לא יודע שאתה גורם למותנו?"
אז השיב העץ ירוק העד: "ידידי היקר, אני לא יכול לעשות דבר. קל יותר להזיז את בני עמך מאשר אותי. אנו שלושה אחים שגדלו כאן במשך מאות שנים ונהיה כאן לעד. אם יזיזו את גופינו הגדולים, נמות. אתם הם אלו שצריכים ללכת מכאן. זרעיכם קלים והם ינועו הלאה בקלות.
כאשר מגיע הקיץ הילדים זקוקים לנו כאן. כאשר השמש חמה הילדים והילדות יושבים בצילנו, ולמרות שאנו הורגים כמה מבני משפחתך, עלינו עדיין לשרת את בני האדם. אינך יודע שהילדים תולים עלינו נדנדות, והנשים תולות בחיקנו את עריסות התינוקות? הילדים גם משחקים ברכיבה על סוס, ומטפסים עלינו, ומשחקים משחקים רבים בצילנו.
למרות שאנו משרתים אותם ומשמחים אותם, הם לא תמיד נחמדים אלינו, לפעמים הם חותכים את קליפתנו. תלמידים כותבים מילים על גופי בסכין חדה, ואיני יכול לעצור בהם. זעקתי שנים רבות על הדבר והייתי רוצה לעזוב את המקום - אך איך אוכל לזוז?
אין ברצוני לפגוע בך, חבר יקר, כפי שאין ברצוני שאחרים יפגעו בי, אך אני עץ ירוק עד הררי, ועלי לעמוד כאן לעד. אני מקווה שתוכלו ללכת מכאן, כי איננו רוצים בסכסוך."
ציפורן החתול כופפה את ראשה ולא ענתה. ודממה כבדה נפלה על העץ ירוק העד עת צמח וצמח, במשך שנה, במשך מאה שנים ועוד שנים רבות רבות נוספות.
מוסר השכל: החלש אינו יכול לחיות עם החזק. העני לא יכול לשכון בכפיפה אחת עם העשיר. רק אנשים שווים שמחים כשהם בצוותא.
הערות שוליים
[עריכה]- ^ מילולית: טוב עץ ירוק עד מפרח גביע הזהב.