אבן עזרא על תהלים פה

<< · אבן עזרא על תהלים · פה · >>

פסוק א

למנצח לבני קרח - זה המזמור על גלות בבל, גם על גלותינו בדרך נבואה.

פסוק ב

רצית ה' ארצך - בזמן בית שני.

כאשר נשאת - כי בעבור עונם וחטאתם גלו והעד שנשאת עוני.

פסוק ד

אספת - כדרך אספו נגהם ופעול השיבות - הוא אפך והנה מחרון כמו מחרות, שם הפועל.

פסוק ה

שובינו - הנה הטעם שמדבר המשורר על לשון ישראל בגלותינו כאשר שבת שבות יעקב בבית שני, תשיבנו גם עתה.

הפר כעסך - כנגד אספת כל עברתך.

פסוק ו

הלעולם - בעבור היות גלות בבל שבעים שנה וגלות החל הזה לדור ודור עד היום.

פסוק ז

הלא - טעם אנחנו נחשבנו בגלות כמתים ואין מי יוכל לחיותינו זולתך.

פסוק ט

אשמעה - דברי המשורר יבקש דרך נבואה, כמו:על משמרתי אעמודה עד שראה בחזיון שאף השם ישוב מישראל, וידבר שלום על עמו לכסלה, מגזרת כסיל, כדרך: ועמך כולם צדיקים.

פסוק י

אך - אל ידאג עמו בעבור אורך הגלות, כי הישועה הקרובה אם ישראל ישובו ליראה את השם - אז ישוב השם מחרון אפו לשכון כבודו בתוכם זה אך קרוב, והנה זה המזמור לעד כי הכבוד לא היה בבית שני.

פסוק יא

חסד - הטעם בהיות הכבוד שוכן בארץ ישראל, אז יהיו כולם חסידים ושלום אמת בעבור היות הגזירות תלויות לפי מעשה האדם בארץ, על כן אמר: תפתח ארץ ויפרו ישע.

פסוק יג

גם - זה הוא הגשם אוצרו הטוב.

פסוק יד

צדק - השם יהלך הצדק לפניו דרך משל. והנכון: כי צדק שם דבר ותחסר מלת איש, כאילו כתוב: איש צדק לפניו.

יהלך - השם כדרך התהלכו אבותי לפניו אברהם ויצחק. והטעם: שיעזור איש צדק להתהלך לפניו ובא חסר איש, כמו: אל תהי מרי ואני תפלה צדק ישרת אחר, וכן הוא: ישם לדרך צדק פעמיו והנה הטעם כפול.