אבן עזרא על תהלים פד

<< · אבן עזרא על תהלים · פד · >>

פסוק א

למנצח, הגתית - פירשתיו.

פסוק ב

מה ידידות - אהובות, תאר למשכנות.

פסוק ג

נכספה - התאותה וכמעט כלתה מרוב התאוה. והטעם: שעברה חק התאוה על כן מלת גם.

לחצרות ה' - אם זה מבני קרח הוא בבבל, או אם מבני קרח בימי דוד.

לחצרות – שהוא סביבות אהל השם, או דרך נבואה.

לבי - הוא השכל והדעת שהם בנשמה.

ובשרי - הגוף, והשַעַר – הפה. פירוש: שער בשר הגוף המרנן, עם שכל מחשבת הכל - הוא הפה, שהוא פתח הבשר, על כן ירננו.

וטעם אל – כנגד כלתה, או שהיה החיה הלב עם הבשר.

פסוק ד

גם - כמו: גם בשחוק יכאב לב שטעמו כמו עד.

ודרור - שם עוף מנגן, אולי נקרא כן בעבור שאין מנהגו לנגן כל זמן שאיננו חפשי וזה העוף ידוע הוא בספרד. אמר רבי משה: כי העוף שתולדתו לברוח מיישוב בני אדם יחוג למקום הכבוד מקום הקרבנות הקרובים לפניו דרך משל והם עושים כן, אולי היו קרבים אל מזבחך, שידעו מקום המזבח על כן שתה שם אפרוחיה. ורבי יהודה בן בלעם לעג לר' משה: כי מה דעת יש בעופות?! רק הפירוש כי נכספה נפשי לחצרות ה' ואל מזבחותיך ואני מתנודד ולא אמצא מה שאחפוץ, והנה הצפור מצאה בית וקן ואני אינני מוצא.

פסוק ה

אשרי יושבי ביתך - הם הכהנים והלוים.

פסוק ו

אשרי אדם - החוגגים מישראל והם הצריכים לעוז כי הם הולכים.

וטעם מסלות – שאין בלבם חפץ ולא מחשבה, רק המסלות שהולכים שם בית השם.

פסוק ז

עוברי בעמק הבכא - שם מקום, או עמק שם אילנים הנקראים בכאים.

וטעם מעיין ישיתוהו – מרוב החוגגים בעמק שירד שם גשם, בעבור רגלי העוברים נמצאו לעולם שם המים, כאילו שם מעין והנה חסר כ"ף כמעיין ישיתוהו, כמו אש אוכלה הוא.

גם ברכות יעטה מורה – הדרך בעבור רוב המים וזה כדרך: משבריך וגליך כאשר פירשתיו. אמר רבי יהודה: כי מורה שם מקום כמו מגבעת המורה. בעמק פסוק הוא בשמואל.

פסוק ח

פירוש מחיל אל חיל – מסעים שהם הולכים החוגגים מגזרת חיל וחומה. והנכון שחיל צבא אנשים רבים כדרך חבל נביאים עד הגיעם אל מקום הכבוד בציון, והטעם יראה כל אחד מהם, כמו: לראות את פני ה' אלהיך.

פסוק ט

ה' - כבר פירשתיו, כי הוא דרך קצרה וכן הוא: ה' אלהים אלהי צבאות.

וטעם צבאות – המלאכים וכנגדם הזכיר יעקב, שבניו הם צבאותיו בארץ, כמו: כל צבאות ה' וזה המשורר מתפלל להקריב הישועה. והנכון: שהוא דבק עם הכתוב אחריו.

פסוק י

מגננו - הוא המלך שיגן ביד העם, כמו: כי לה' מגיננו והטעם שיושיע השם מלכנו, כי בימיו ילכו חוגגים אל בית השם בלי פחד אויב.

פסוק יא

כי - דבק עם תחלת המזמור נכספה.

מאלף - יום אל מקום אחר והסתופף לשבת בסף השער.

מדור - כמו לגור בלשון ארמית.

ומלת רשע – מגזרת ובכל אשר יפנה ירשיע.

פסוק יב

כי - בעבור שהזכיר מגיננו ראה אלהים,כי המגן באמת הוא השם לבדו.

וטעם שמש – כי החוגגים צריכים לשמש בעבור הליכתם. וטעם אחר: בעבור כי השמש תכה יומם, אמר כנגדה ומגן.

וטעם חן וכבוד יתן ה' – להולכים בדרך תמים הם החוגגים, והשם יתן להם חן וכבוד בכל מקום שיעברו בו, כי השם לא ימנע מהמקבלים אותו.

פסוק יג

ה' - זה הפסוק קשור בעליון הבוטח בשם, לא יחסר טוב.