אבן עזרא על תהלים הקדמה
בשם אל אקראה חפצי למלאות . והוא עזרי להחל גם לכלות:
לגלות מספרי דקדוק ומלות . ופירוש טעמי ספר תהלות:
אגדל אל אשר כל הגדולות . למול אחת גדולותיו נקלות:
ברוח פיו יסובב העגלות . ויריץ כל צבאיו על מסלות:
רצונו תעשנה כל המולות . עלילותיו פליאות גם מגולות:
הדרו אערוך תמיד במלות . יקרות כי בכתם לא מסולות:
משוש לבי פני צורי לחלות . וכל חפצי לכונן לו תפלות:
ובשמו אכתבה ספר תהלות . והוא עזרי להחל גם לכלות:
נאם אברהם בן רבי מאיר אבן עזרא הספרדי
זה ספר תהלות יש בו מזמורים ושם המשורר או המחבר כתוב בראש המזמור. ויש מהם רבים בלא זכר שם המשורר כמזמור הראשון גם השני ומזמור יושב בסתר עליון ואשר אחריו. ומחלוקת גדולה יש בינות המפרשים. יש אומרים כי כל הספר לדוד והיה נביא והעד (נחמיה יב, כד) "במצות דוד איש האלהים", וככה לא נמצא בספרינו כי אם על נביא. ועוד שאמר בדבריו האחרונים (שמואל ב כג, ב) "רוח יי דבר בי" -- כמו (זכריה א, ט) "הדובר בי", (שם כג, ב) "ומלתו על לשוני" .
ומצאנו שם ידותון מחובר עם דוד במזמור[1], והיה כן כי המזמור לדוד ונתנו לידותון לנגן כי הוא אחד מהמנצחים. וככה (תהלים, עב) "לשלמה אלהים משפטיך למלך תן", נבואת דוד לשלמה בנו. ו"תפלה למשה" היא לדוד, ונתן המזמור לבני משה לשמואל ובניו. וככה כל "מזמור לאסף" ו"לבני קרח" -- לאחד מבני הימן נכד שמואל שהיה מבני קרח ככתוב בספר דברי הימים (דה"א ו, יח). ו"על נהרות בבל" (תהלים, קלז) גם (תהלים, עט) "אלהים באו גוים בנחלתך" -- נבואת דוד שהתנבא לעתיד, על דרך (מלכים א יג, ב) "הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו".
ויש אחרים אומרים כי אין בספר נבואה לעתיד ובעבור זה כתבוהו הקדמונים עם איוב ומגלות. והעד "מזמור" ו"שיר" ו"תפלה". ואמרו כי "על נהרות בבל" חברו אחד מהמשוררים בבבל. וככה אמרו כי כל "מזמור לבני קרח" הוא לאחד מהמשוררים מבני בני הימן שהיו בבבל, ודבריהם יורו על הגלות, ולא ימצא ככה בדברי דוד. ואמרו כי גם אסף שם משורר היה בבבל, ואיננו אסף המנצח שהיה בימי דוד. וככה איתן האזרחי[2] חבר מזמור בהכרת מלכות בית דוד בימי צדקיהו. והמזמורים שאין כתוב עליהם שם -- לא ידעו המחברים זה ספר תהלות שם המחבר. וככה "לבני קרח" -- לאחד מזרעו, ולא ידעו שמו. ו"אשרי תמימי דרך" (תהלים, קיט) -- דברי נער מנערי ישראל היה לו כבוד ממלכי בבל. והעד "במה יזכה נער...צעיר אנכי ונבזה...גם ישבו שרים בי נדברו".
ודעתי נוטה עם דברי הקדמונים כי זה הספר כולו נאמר ברוח הקודש. ולמה תמהו ממלת "שיר", והנה שירת האזינו תוכיח. גם תפלה לחבקוק גם התנבא על לשון הצדיקים "עד אנה יי שועתי". ובספר ישעיה "למה תתענו יי מדרכיך". וכל מזמור כתוב בראשו "לדוד", הוא לדוד או לאחד מן המשוררים המתנבאים על דוד, על דרך "לשלמה אלהים משפטיך למלך תן", שגם הוא לאחד המשוררים על שלמה. ו"תפילה למשה" הוא למשה. ו"מזמור לאסף" גם הוא לאסף שהיה בימי דוד וכתוב עליו (דה"א כה, ב) "הנבא על ידי המלך" . ו"לבני קרח" "לבני הימן" המשורר, וכולם היו בימי דוד. וכתוב על הימן חוזה המלך. ו"לשלמה" לאחד המתנבאים על שלמה או על המשיח בנו כאשר נקרא שמו - (יחזקאל לז, כה) "ודוד עבדי נשיא להם לעולם", על דרך "ואתה אל תירא עבדי יעקב".
והמזמורים שאין כתוב בראשם שם אדם -- יתכן שאינן לדוד אולי הם לדוד כמזמור (דה"א, טז) "הודו ליי קראו בשמו", שאין שם שם דוד והוא לדוד, וזה מפורש בדברי הימים, כי דוד חברו על הארון ונתנו לאסף המשורר. ולמה תמהו מפרשים בעבור שאין בתחילת הספר נבואת דוד. כי אין ספק בין הישראלים כי ספר בראשית משה אדוננו כתבו כי ככה קבלו אבותינו הקדושים ז"ל אע"פ שאין כתוב בתחלה וידבר השם אל משה: