אבן עזרא על ישעיהו/נבואת פתיחת הספר
פתיחת הספר[עריכה]
- א [1] חזון: נו"ן חזון - נוסף.
- [בן אמוץ]:
- יש בדברי יחיד: כי כל נביא שנזכר אביו, גם הוא האבא נביא,
- ויש מי שאומר שהוא מזרע המלוכה שתי הדעות בבבלי, פרק מגילה נקראת, על משנה אין בין שילה לירושלים
- כי אמוץ ואמציה אחים היו, על כן לא יכלו רשעי ישראל להרע לו כאשר הרעו לירמיהו.
- והנה כתיב: 'גוי נתתי למכים' נבואת "אי זה ספר כריתות אמכם?"
- ועל דרך הפשט: כי כל נביא שנזכר שם אביו, הוא גדול, ונודע סודו בדורו, ויש מהם מהאבות שהוא נביא, ויש שאינו נביא.
- כמו: סוף ספר שמואל - דברי דוד האחרונים נְאֻם דָּוִד בֶּן יִשַׁי - פסוק דומה קיים בדברי הימים: כי כן מצות דויד איש האלהים והנה דוד איש האלהים.
- וכאשר נאמר: ספר מלכים יהוא בן נמשי, אין נמשי מלך...
- והנה מצאנו דברי הימים, תפילת חזקיה בעת חורבן סנחריב. למעשה הפסוק אומר: וִישַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ הַנָּבִיא "בחזון ישַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ הַנָּבִיא" -
- והנה יתכן שיהיה הנביא שב אל ישעיהו, או שיהיה דבק עם אמוץ,
- וכאשר מצאנו מלכים - פרשיית חזקיה ורבשקה אֶל יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא בֶּן אָמוֹץ - ידענו כי הוא הנביא.
- וכן הזכיר אבות צפניה (צפניה א א, בעבור חזקיהו.
- וטעם: "אשר חזה... [על יהודה]":
- כי רובי נבואותיו על ערי יהודה שיתפשם מלך אשור, ועל ירושלים שנמלטה מידו,
- וכן מחצי הספר על גלות יהודה, כי לא הזכיר שאר השבטים.
- ונבואתו היתה בימי עוזיהו.
- והקרוב אלי, כי בשנת מותו התחיל להתנבאות, כאשר אפרש עוד.
- ועל דרך הפשט, כי בימי חזקיהו מת, כי אילו נמשכו ימיו עד ימי מנשה – היה זה כתוב.
- ויש בדברי יחיד שהרגו מנשה, בעבור שאמר "ראו עיני" (ישעיהו ו ה). ואם הדבר קבלה, הוא האמת.
- [2] שמעו [וגו' והאזיני]:
- יש מלות נגזרות משמות והם פעלים, כמו והאזיני ארץ.
- והטעם, הטי אוזן.
- והנה אין הפרש על דרך הפשט בין שמעו ובין 'האזינו'.
- והחל לקרוא לעדים שהעיד משה לישראל: "כי אבד תאבדון" (דברים ד כו), והנה בא העת.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.