אבן עזרא על בראשית לז ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אבן עזרא על בראשיתפרק ל"ז • פסוק ב' | >>
א • ב • ג • ד • ז • ח • י • יא • יג • טו • טז • יז • יח • כא • כג • כה • כו • כז • כח • ל • לג • לה • לו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית ל"ז, ב':

אֵ֣לֶּה ׀ תֹּלְד֣וֹת יַעֲקֹ֗ב יוֹסֵ֞ף בֶּן־שְׁבַֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ הָיָ֨ה רֹעֶ֤ה אֶת־אֶחָיו֙ בַּצֹּ֔אן וְה֣וּא נַ֗עַר אֶת־בְּנֵ֥י בִלְהָ֛ה וְאֶת־בְּנֵ֥י זִלְפָּ֖ה נְשֵׁ֣י אָבִ֑יו וַיָּבֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־דִּבָּתָ֥ם רָעָ֖ה אֶל־אֲבִיהֶֽם׃


והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה — בעבור היותו קטן, שמוהו בני השפחות שמש להם, כי אם ישרת אחיו בני הגבירה לא היה דבר רע. וזאת היא דבתם רעה. וטעם אבר מן החי – דרש הוא, כי הכתוב לא הזכיר מאחיו חוץ מבני השפחות: