אבן עזרא על בראשית כט ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| אבן עזרא על בראשיתפרק כ"ט • פסוק ב' | >>
ב • ג • ד • ו • ט • יב • יג • יד • טו • יז • כ • כז • לב • לד • לה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית כ"ט, ב':

וַיַּ֞רְא וְהִנֵּ֧ה בְאֵ֣ר בַּשָּׂדֶ֗ה וְהִנֵּה־שָׁ֞ם שְׁלֹשָׁ֤ה עֶדְרֵי־צֹאן֙ רֹבְצִ֣ים עָלֶ֔יהָ כִּ֚י מִן־הַבְּאֵ֣ר הַהִ֔וא יַשְׁק֖וּ הָעֲדָרִ֑ים וְהָאֶ֥בֶן גְּדֹלָ֖ה עַל־פִּ֥י הַבְּאֵֽר׃


וַיַרְא — מלה זרה, בעבור שנפתח היו"ד, והמלה מהבניין הקל, ואין אחר היו"ד אחת מאותיות הגרון, שהיא משפט להרחיב את אשר לפניהם, ואין ראוי לאדם לחסר הוי"ו. או שיאמר כן עם חברי היו"ד, שהם סימני המשרתים. ולפי דעתי, כאשר רצו לאמר מן 'ראה' על משקל "וַיִשְבּ ממנו שבי" (במדבר כא, א), והנה חסר ה"א 'ראה'. גם לא יתכן שיהיה האל"ף נראה בסוף המלה. והנה ישאר בחירק תחת היו"ד, והנה יהיה משקלו "וייף בגדלו" (יחזקאל לא, ז). ויתערב עם לשון 'ירה', על כן פתחו היו"ד: