אבן עזרא על בראשית כג ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אבן עזרא על בראשיתפרק כ"ג • פסוק ד' |
א • ב • ג • ד • ו • ז • ט • יא • יב • יג • טז • יז • יח • יט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית כ"ג, ד':

גֵּר־וְתוֹשָׁ֥ב אָנֹכִ֖י עִמָּכֶ֑ם תְּנ֨וּ לִ֤י אֲחֻזַּת־קֶ֙בֶר֙ עִמָּכֶ֔ם וְאֶקְבְּרָ֥ה מֵתִ֖י מִלְּפָנָֽי׃


גר לבדו — הוא הלן, ותושב הוא הגר היושב בארץ. אמר: הנה אני תושב עמכם, והמות גזור עלינו, ואין לי מקום שיהיה לי אחוזה כמו נחלה, או מקום שאוחז אותו בכסף להיות קבר למתי:[1]

  1. ^ אולי "שיהיה לי" הוא סוף הדיבור, ו"אחוזה — כמו נחלה" הוא דיבור חדש. ויקיעורך.