אבן עזרא על בראשית ב ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אבן עזרא על בראשיתפרק ב' • פסוק ח' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית ב', ח':

וַיִּטַּ֞ע יְהֹוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים גַּן־בְּעֵ֖דֶן מִקֶּ֑דֶם וַיָּ֣שֶׂם שָׁ֔ם אֶת־הָֽאָדָ֖ם אֲשֶׁ֥ר יָצָֽר׃


ויטע — וכבר נטע גן במקום שנקרא עדן מפאת מזרח, ועתה שם בו האדם. ופירוש גן בעדן — גן אלהים, הבי"ת משרת עצמו ואחר עמו: 'בעדן בגן אלהים'. וכמוהו "מאל אביך ויעזרך" (בראשית מט כה) ורבים אחרים. וה"א האדם — יש לו סוד. גם נמצא "שבט המנשה" (דברים ג יג); "הארונה" (שמואל ב כד טז). וגם יתכן להיותו כן, בעבור שהוא שם, נחצב מהאדמה, והוא יהיה שם עצם ושם תאר: