אבי עזר/ויקרא/יט
ג
[עריכה]איש פעם אחת בדרך קצרה. כי נאמר איש איש אל כל שאר בשרו איש איש כי תשטה אשתו וכן צחות המליצה לחזוק הדבר כטעם יהיה מי שיהיה הן גדול הן קטן וכאן קצר הכתוב ואפשר כיון שנכלל גם אשה לכן דבר הכתוב בקצרה לדרוש ממנה גם האשה:
ח
[עריכה]"קודש ה' חלל". לאו דוקא מגזרת חול אלא מהוראת חול כטעם חולין הוא לך בלשון הגמרא אבל גזרתו מכפולים כידוע במקרא ואגב שיטפא נקט הרב מגזרת חול:
ט
[עריכה]"בקוצרכם זר". וכבר ידעת כי שמות הפועלים משתנים כי כן כתבו המדקדקים וכן כתב הרב לקמן בפסוק לרבעה אותה:
יג
[עריכה]"בפירוש רש"י לא תלין לשון נקבה". דלא מצינו אתך בקמ"ץ הכ"ף אלא במשרת או בלשון נקבה אבל בלשון זכר או במפסיק נאמר אתך בקמץ התי"ו וכן נאמר ולבנותיך אתך החיה אשר אתך בקמץ הכ"ף וכן י"ד מקומות בתורה ושפיר דברי רש"י דקאי על הפעולה לכן נאמר בקמץ הכ"ף והרב מזרחי כתב משום דלא מצינו גזרת לון יוצא במקרא רק פעם אחת ערום ילין מבלי לבוש לכן מפרש שהיא לשון נקבה נסתר ולא הבנתי דבריו הלא מצינו יוצא בחוץ לא ילין גר ולמה נכריח להוציא המקרא מפשוטו אם מצינו השורש הזה יוצא פעמים ושלש גם דברי באר הרחובת רחוקים מגדר הדקדוק והנכון כמו שכתבתי:
יז
[עריכה]"בפסוק הוכח תוכיח וגו'". ומה נעמו דברי איוב באמרו האנוש מאלוה יצדק כדרך האומרים אם ה' יבא משמים להוכיח על פניך רק מצוה לאנשים להוכיחם זה לזה. ואם מעושהו יטהר גבר. על דרך זה הארכתי בדברים נכבדים בחקירות שונות בזה הענין ואין כאן מקומם: שם "לא תשנא את אחיך". הנה שנה הכתוב באהבה רעך ובשנאה אחיך כי שניהם מורים על הוראה אחת בשינוי לשון כי ידוע שאחוה וריעות יחדיו נדבקו והזהיר בתורה בב' לשונות גמורים על הוראה אחת למען חוזק הענין. ועיין בפסוק וכשלו איש באחיו:
יט
[עריכה]"השלם שלם מאד". אמר המחבר הלא זכרתי בפרשת שמיני בפסוק וימותו לפני ה' כי המתכוין לעשות רצון קונו בתמים לא ישיגנו טעות ושגגה עיין שם באריכות ועיין ביומא פ"ג אמר רב אברהם אבינו קיים את כל התורה כלה גם נכון דברתי בפסוק נח איש צדיק תמים עיין בספר משמיע ישועה דרוש יפה בפסוק ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה וכו' כי הוא קרוב לענין זה:
כ
[עריכה]"והפדה מבנין". משני בנינים כמו טרוף טורף יוסף ואתמה מאד על המדקדקים הראשונים אשר כל דבריהם בצחות נמרץ וכשרוצים להזכיר בנין הפעל מזכירים שבע תיבות מהבנין שלא נקרא שם פועלו מהכבד הנוסף והיה די להם בתבה אחת: שם "בקורת תהיה". עיין פרשת שמות בפסוק לוי ויהודה ותמצא ידך לפרש דברי הרב היטב גם לא נעלם ממך כי שני שואי"ן לא יוכלון לבא יחד בראשית התיבה:
לד
[עריכה]ואהבת לו גם האמות וגו'. הזהירה התורה שלא להונות את הגר הבא ממדינה אחרת אשר שם מדה קטנה ולא ידע משפט אמות המדינה הזאת או לפעמים נמכר במדינה אחת סחורה ידועה במדה גדולה ושאר במדה קטנה והודיעה התורה שאל יורה היתר להונות רעהו או גר כי על כל נעלם יבאהו אלהים במשפט ועיין בבא בתרא דף פ"ט בעניני המשקולות: