אבי עזר/בראשית/מא
א
[עריכה]ופרעה חולם. היה חולם .תמצא פירושו בפסוק וירא בפרשת והנה איל אחר נאחז:
ב
[עריכה]"ותרענה באחו וגו'". כי גם אחים יפריא הכיל שני הפרושים:
ה
[עריכה]"שבלים. לשון רבות נקבות וכו'". כי לא מצאנו נפרד שבול. רק שבולה. או שבולת. כן דעת הרב. ולי נראה שהוא לשון רבים זכרים. והא דלא מצינו הנפרד. אין ראיה. כי כבר ידוע לנו שיש בצמחים ובאילנות זכרים ונקבות. כאשר הזכירו חכמי באטניק על כן אומר אני דשבלים לשון זכרים. ולא דמי לנשים פילגשים:
ז
[עריכה]"וטעם המלאות כמו הבריאות". דקשה לרב האיך נופל ה"א הדעת על דבר שלא הוזכר בתחלה. כי לא הוזכר לעיל רק בריאות וטובות. על כן מפרש בריאות ומלאות חד הוראה להם. אבל לפי דעתי שתי הוראות להם. כי בריאות מורה. שלא אכלם עש וחגב. ומלאות מורה שיש להם גרעינים הרבה. וכן עמא דבר. לכן לא מסתפינא להפוך הגירסא לגרוס וטעם הבריאות כמו המלאות. כי לא מצינו במקרא הוראת בריאות על צמח אדמה רק על בעלי חי. כמו בריא אולם. ובריאי בשר. הבריאה תזבחו. שם בריה. לכך מפרש הרב. דמלת בריא נופל בצמח כמו שלמים בלי מחסור. וקרוב ללשון מלאות כמו כסף מלא. הוראתו שלם בלי סיג ובלי מחסור. וכן משמע מדברי המכלול שכתב וזה לשונו בריאות כחביריו על דרך השאלה. כלומר מלאות וטובות עכ"ל:
יג
[עריכה]"ויש אומרים שהוא בדבור השיב וכו'". כן תרגם יונתן ויתי אותיב במלי על סדר שימושי. רק לרב קשה דלא מצינו הוראת השיב. רק במי שמשיב דבר או אבידה. או ששב אל העיר. אבל לא מצינו כן באיש אשר דיבר טוב על חבירו. במה שאין בידו לעשות. וביותר יש להפליא על תיבת ואותו תלה. לכן דחק הרב לפרש או בפתרון כי אם יכנס דברי הפותר בעיני בעל החלום דומה לו כאלו הוא השיב אותו על כנו. ועיין פרשת תולדות פסוק הן גביר שמתיו לך:
טז
[עריכה]"בלעדי. מלה מורכבת משתי מלות וכו'". ומסייעא ליה דברי ר' חייא בירושלמי פרק כיצד מברכין וזה לשונו. טובתי בל עליך. מה בל עליך אינו מביא לעולם טובה מבלעדיך כמה דכתיב ובלעדיך לא ירים איש את ידו:
כא
[עריכה]ומראה כל אחת מהן רע. דהוה למכתב ומראיהן רעות. אולם הוא על דרך בנות צעדה עלי שור:
מ
[עריכה]ויש אומרים מגזרת נשיקה. כטעם צדק ושלום נשקו מי שיש לו קרבת גדול ומרחם על עמו כאב על בנו. יכונה בלשון נשיקה. וכן קחשיב בספר מאיר נתיב ישק בהוראת נשיקה: שם "אגדל ממך וכו'". וכן מנהג כל הפעלים עומדים. כמו לא יגורך רע. לא יגור עמך. על דרך אחיו הקטן יגדל ממנו. כי לא מצאנוהו יוצא בקל:
מא
[עריכה]"ראה נתתי אותך". עיין פרשת תולדות בפסוק הן גביר שמתיו לך. וכבר מצינו תיבת נתינה נופל בין לגדולה בין לשפלות. ולתתך עליון וגם נתתי אתכם נבזים ושפלים. כמו שמבואר היטב ברש"י:
מה
[עריכה]"צפנת פענח. אם זו המלה מצרית וכו'". הרב אתי לומר דבין כך ובין כך לא ידענו לפרש היטב. אם פרעה קרא אל יוסף כן בלשון מצרית. לא ידענו סבתו. ואם היא מתורגמת כמו אפרים הפרני אלהים. ראובן ראה בעני אם כן לא ידענו איך פתרון זה נופל על שם יוסף. ולא נוכל לומר דפתרון זה הוא על שם שפתר חלומות. על זה כתב הרב לא ידענו שם יוסף. כי הוה ליה למכתב ויקרא פרעה אל יוסף ומדכתיב את שם יוסף. משמע דשם יוסף מתורגם כך. והנה מפרשי ראב"ע דחקו עצמם לפרש דבריו והבוחר יבחר:
מח
[עריכה]"אין פירוש כל כי היו מתים ברעב וכו'". וכמוהו כי חנני אלהים וכי יש לי כל. ואב לכולם ולרש אין כל. ונאמר אחריו כבשה אחת:
נא
[עריכה]"ויאמר ר' יהודה המדקדק וכו'". כי להוראת שכחה שני גזרות נשה ונשש. וכן הובאו בספר מאיר נתיב. ושמע מניה דעת ר' יהודה מכפולים. שקאמר על משקל חנני ודעת ר' משה נראה שהוא מנחי למ"ד ה"א על משקל כאשר צוני. נמצא דברי הרשב"ם נפרכים מכל צד:
נז
[עריכה]"לשבור אל יוסף. הפוך". וכן אדם כי יקריב הפוך. אדם מכם כי יקריב: