לדלג לתוכן

אבי עזר/בראשית/לח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

"ויבם אותה וגו'". בפרשת כי תצא מביא הרב ויכוח נגד מכחישי תורתנו. לומר מצות יבם אינו אלא בקרובים ולא באחים. ואמרו הכתוב אמר ויבמה וזה אות כי איננה יבמה אלא בשם. כמו שבה יבמתך. והשיגם הרב מזה הפסוק. שנאמר ויבם אותה והוא יבמה. והוא פעל נגזר משם. כמו ושברו מן שבר:


"נתן זרע כמו השלם". היינו כמו השלמים. שנכתב לבלתי שמור מצותיו. והנכון נתון בחולם. ובשביל מקף בא קמץ חטף. אף שדרך החסרים לחסר אות מן המקור. כמו ביום תת ה'. בגשת אל הקודש:


"ותכס. פועל יוצא וכו'". אל תאמר שהבנין מכריח הרב אומר שהוא יוצא. כי מצינו בנין כבד והפעיל גם המה אינם יוצאים בתמידות. כמו בהקשותה ותקש בלדתה. אבל הענין מכריח לזה:


"היא מוצאת וגו'". כי תמיד נבחר מקום מושב הנח תחת תנועה גדולה. לכן בחר מניח הלשון בצירי. ומפני טעם זה חשבוהו לזר. כמוצאת שלום דינו כמוצאת. וכן צאינה. משפטו צאינה בסג"ל הצדיק: