אבי עזר/בראשית/לב
ח
[עריכה]"ויצר לו. זה הדבר מבנין הכבד". כי לפי דקדוק הלשון נראה לפום ריהטא שהיא מן הקל מנחי פ"א יו"ד על משקל וישב. שאות איתן מהן בצירי. כמו אשב תשב ישב. אבל הוראתו מעיד עליו. כי אח לצרה יולד. מגזרת צור. כמו והצרותי להם. מהפעיל. ומשקלה צירים אחזוני. הנה ראיתי במדקדקים שרוצים לומר דיש לתיבה הזה שני שרשים. יצר וצור. כמו הלך. ילך. בעבור שלא מצאו דוגמתו על משקל עתיד בנחי עין. ולפי דעתי אפשר להיות מנחי למ"ד ה"א. כמו אל תפן. אולם כיון שבין כך ובין כך אין לו ריעים ואחים בבנינו ובגזרתו. הטיבו המדקדקים שאמרו שהוא מנח פ"א יו"ד. שהוא נאה לבנין בכל אופנים. ולפי דעת רשב"ם שרשו מכפילים ובנינה נפעל. כמו ותקל גבירתה (בראשית י"ז). ואקל בעיניה. גם זאת איננה רחוק כי מצינו צורר היהודים. הצורר אתכם: שם ויחץ. נפתח היו"ד בעבור אות הגרון. ועיין פרשת לך לך בפסוק ויעל אברם ממצרים:
יא
[עריכה]קטונתי. כמו יכולתי. וכן מה יכולתי עשות ככם. אשר יגרתי מפניהם. והוא מדבר בעדו לגזרת פעול: וכבר פירשתי חסד ואמת. ועיין בפרשת חיי שרה. שם תראה דקדוק חסד ואמת.
יב
[עריכה]והכני משרת עצמו ואחר עמו. ולדעתי תיבת והכני משרת לעצמו לבד. כי כן עמא דבר אם שר גדול הולך עם מחנהו לפני שונאיו. וקם עליו והכה מחנהו. אף אם השר נשאר חי אמרו עליו נלקה השר ההוא מכה רבה. כי הוא ומחנהו כגוף אחד. וזה שאמר יעקב והכני אם על בנים. גם בלשון העמים מדוקדק היטב:
כ
[עריכה]"במוצאכם נפתח הצדיק וכו'". והוא מקור מבנין הקל. ודינו במצאם על פלס בשמעכם או כתפשכם את העיר. אולם בעבור האל"ף נפתח:
כה
[עריכה]"עד עלות השחר וכו'". וכמוהו כעלות גדיש בעתו: