אבות דרבי נתן לו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · אבות דרבי נתן · לו · >>

פרק ששה ושלשים[עריכה]

א[עריכה]

אנשי סדום לא חיין ולא נידונין שנאמר, (שם יג) "ואנשי סדום רעים וחטאים" וגו'. רעים זה עם זה. וחטאים בגלוי עריות. לה זה חלול השם. מאד שהיו מתכוונין לעבירות. - דברי רבי אליעזר. רבי יהושע אומר, באין הן לדין, שנאמר, (תהלים א) "על כן לא יקומו רשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים" בעדת צדיקים אינן עומדין, אבל עומדין הן בעדת רשעים. ר נחמיה אומר, אפילו בעדת רשעים אינן באים שנאמר, (שם קד) "יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם".

קטנים בני רשעים לא חיין ולא נידונים שנאמר, (מלאכי ג) "כי הנה היום בא בוער כתנור וגו' אשר לא יעזוב להם שורש וענף" דברי רבי אליעזר. רבי יהושע אומר, (אינם) באים ועליהם הוא אומר (דניאל ד) "קרי בחיל". וכן אמר "גודו אילנא וקציצו ענפוהי אתרו ענפיה ובדרו אינביה" ואומר (שם) "ברם עיקר שרשוהי בארעא שבוקו ובאסור די פרזל ונחש". נאמר כאן "שרשיו" ונאמר להלן "שרשיו", מה שרשיו האמור להלן בגופו של אילן, אף שורש האמור כאן בגופו של אדם הכתוב מדבר. אם כן מה אני מקיים (מלאכי ג) "אשר לא יעזוב להם שורש וענף", שלא תמצא להם זכות שיסמכו עליה. ואחרים אומרים, באים הם. ועליהם הכתוב הוא אומר (ישעיה מד) "זה יאמר להם אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתוב ידו לה ובשם ישראל יכנה". זה יאמר לה אני אלו צדיקים גמורים. וזה יקרא בשם יעקב אלו קטנים בני רשע. וזה יכתוב ידו לה אלו רשעים שפירשו מדרכיהם וחזרו בהם ועשו תשובה. ובשם ישראל יכנה אלו גרי אומות העולם:

ב[עריכה]

קרח ועדתו לא חיין ולא נידונין שנאמר, (במדבר טז) "ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל" דברי ר אליעזר. רבי יהושע אומר, באין הן, ועליהם הוא אומר, (ש"א ב) "ה ממית ומחיה מוריד שאול ויעל". נאמר כאן "שאול" (במדבר טז) "וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה", ונאמר להלן שאול. מה שאול שנאמר להלן מוריד ומעלה, אף שאול האמור כאן ירדו ועתידין לעלות. אמר לו רבי אליעזר: מה אני מקיים "ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל". אמר לו, מתוך הקהל אבדו, מן העולם הבא לא אבדו:

ג[עריכה]

דור המדבר לא חיין ולא נידונין שנאמר, (שם יד) "במדבר הזה יתמו ושם ימותו". ואומר, (תהלים צה) "אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי". דברי רבי אליעזר. רבי יהושע אומר, באין הן, ועליהן הוא אומר (שם ג): "אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח": אמר לו רבי אליעזר: מה אתה מקיים "אשר נשבעתי באפי", אמר לו, אלו מרגלים וכל רשעי הדור כולן. אמר לו רבי יהושע: ומה אתה מקיים "אספו לי חסידי", אמר לו, זה משה ואהרן וכל חסידי הדור משבט לוי. משיבין על דבריו רשעים. נאמר בהם שם וצדיקים לא נאמר בהם שם. והלא כבר (בראשית מט) "שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו". ואומר (שם ג) "בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני". ואומר (במדבר כ) "ותמת שם מרים ותקבר שם". והלא כבר נאמר (שם לג) "ויעל אהרן הכהן" וגו' "וימת שם". ואומר (דברים לד) "וימת שם משה עבד ה' בארץ מואב על פי ה". רבי יוסי הגלילי אומר, אינן באין שנאמר, (במדבר יב) "במדבר הזה יתמו ושם ימותו". ואומר (דברים כב) "וערפו שם את העגלה בנחל". מה שם האמור להלן בעגלה ערופה שתמות ולא תזוז ממקומה, אף שם האמור כאן ימותו ולא יזוזו ממקומן. ===ואחרים אומרין: באים הן ועליהן הוא אומר (ירמיה ב)=== "הלוך וקראת באזני ירושלים לאמר וגו' זכרתי לך חסד נעוריך" וגו':

ד[עריכה]

עשרת השבטים לא חיין ולא נידונין שנאמר, (דברים כט) "ויתשם ה' מעל אדמתם וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה". רבי שמעון בר יהודה אומר, מה היום הולך ואינו חוזר, אף הם אינם חוזרין. רבי עקיבא אומר, מה היום מאפיל ומאיר, אף אפילה שלהן עתידה להאיר. ===רבן גמליאל אומר, הרי הוא אומר, (דברים יא)=== "למען ירבו ימיכם וימי בניכם" ואומר (שם כד) "לא יומתו אבות על בנים". כל זמן שהאב מאריך ימים, הבן מאריך ימים. אין האב מאריך ימים אין הבן מאריך ימים רבי יוסי הגלילי מסייע לרבי אליעזר, ור"ג מסייע לרבי יהושע:

ה[עריכה]

שבעה אין להם חלק לעולם הבא ואלו הן: לבלר, וסופר, וטוב שברופאין, ודיין לעירו, וקוסם, חזן, וטבח:

ו[עריכה]

שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא שלושה מלכים ירבעם אחאב מנשה. ארבעה הדיוטות בלעם דואג ואחיתופל וגיחזי. רבי יהודה אומר, מנשה כבר שב שנאמר, (ד"ה ב ל"ג) "ויתפלל אליו ויעתר לו". אמר לו, אילו כתיב וישיבהו לירושלים ושתק, היינו אומרים כדבריך. כשהוא אומר למלכותו למלכותו השיבו, ולא השיבו לחיי העולם הבא. רבי מאיר אומר, אבשלום אין לו חלק לעולם הבא. רבי שמעון בן אלעזר אומר, ירבעם אחאב מנשה בעשא ואחזיה, וכל מלכי ישראל שהרשיעו, אין להן חלק לעולם הבא. רבי יוחנן בן נורי אומר, אף ההוגה את השם באותיותיו אין לו חלק לעולם הבא. הוא היה אומר המנענע קולו בשיר השירים, והלוחש על המכה, והרוקק על המכה ואומר "כל המחלה" וגו' אין לו חלק לעולם הבא. וחכמים אומרים, כל תלמיד חכם ששנה ופירש אין לו חלק לעולם הבא, שנאמר, (במדבר טו) "כי דבר ה' בזה". ואומר (ירמיה ב) "מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי". רבי מאיר אומר, כל שיש לו בית המדרש בעירו ואינו הולך לשם, אין לו חלק לעולם הבא. ורבי עקיבא אומר, אף מי שאינו משמש לתלמידי חכמים אין לו חלק לעולם הבא: