אבות דרבי נתן יד

<< · אבות דרבי נתן · יד · >>

פרק ארבעה עשר

א

רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ומשמאי.

שמונים תלמידים היו להלל הזקן. שלושים מהן ראויין שתשרה שכינה עליהן כמשה רבנו, אלא שאין דורן ראוי לכך. שלושים מהן ראויין לעבר שנה, ועשרים בינוניים.

גדול שבכולם יונתן בן עוזיאל, קטן שבכולן רבן יוחנן בן זכאי. ואמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי, שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות תוספתות דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים, וכל המידות של חכמים, וכל דבר ודבר שבתורה לא הניח שלא למד. לקיים מה שנאמר, (משלי ח) "להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא":

ב

הוא היה אומר, אם עשית תורתך הרבה אל תחזיק טובה לעצמך, כי לכך נוצרת. לפי שלא נוצרו הבריות אלא על מנת שיתעסקו בתורה:

ג

חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי, לכולן קרא להן שמות. לאליעזר בן הורקנוס קרא בור סיד שאינו מאבד טיפה, קנקן זפותה שמשמרת את יינה. ליהושע בן חנניה קרא לו חוט המשולש לא במהרה ינתק. וליוסי הכהן קרא לו חסיד שבדור. ולישמעאל בן חנניה קרא לו גרועה שבמדבר שמחזקת מימיה. אשרי תלמיד שרבו מודה לו ומעיד עליו. ולאלעזר בן ערך קרא לו נחל שוטף ומעין המתגבר, שמימיו מתגברין ויוצאין לחוץ, לקיים מה שנאמר, (משלי ה) "יפוצו מעינותיך חוצה ברחובות פלגי מים":

ד

הוא היה אומר, אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים, ורבי אליעזר בן הורקנוס בכף שנייה, מכריע את כולם אבא שאול אומר משמו: אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים, ורבי אליעזר בן הורקנוס אף עמהם, ורבי אלעזר בן ערך בכף שניה מכריע את כולם:

ה

אמר להם, צאו וראו איזוהי דרך טובה שידבק בה האדם כדי שיכנס בה לעולם הבא. נכנס רבי אליעזר ואמר, עין טובה. נכנס רבי יהושע ואמר, חבר טוב. נכנס רבי יוסי ואמר, שכן טוב יצר טוב ואישה טובה. רבי שמעון אומר, הרואה את הנולד נכנס ר' אלעזר ואמר, לב טוב לשמים ולב טוב לבריות. אמר להם, רואה אני את דברי רבי אליעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם.

אמר להם צאו וראו איזה דרך רעה שירחק ממנה האדם כדי שיכנס בה לעולם הבא. נכנס ר' אליעזר ואמר, עין רעה. נכנס ר' יהושע ואמר, חבר רע. נכנס ר' יוסי ואמר, עין רע ושכן רע ואישה רעה. נכנס ר' שמעון ואמר, הלוה ואינו משלם. שהלוה מן האדם כלוה מן המקום, שנאמר, (תהלים לז) "לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן". נכנס ר' אלעזר ואמר, לב רע, לשמים ולב רע למצות, ולב רע לבריות. ואמר להם, רואה אני את דברי ר' אלעזר מדבריכם שבכלל דבריו דבריכם:

ו

כשמת בנו של רבן יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לנחמו. נכנס רבי אליעזר וישב לפניו. ואמר לו, רבי רצונך אומר דבר אחד לפניך, אמר לו, אמור. אמר לו, אדם הראשון היה לו בן ומת וקיבל עליו תנחומין. ומניין שקבל עליו תנחומין שנאמר, (בראשית ד) "וידע אדם עוד את אשתו". אף אתה קבל תנחומין. אמר לו, לא די לי שאני מצטער בעצמי אלא שהזכרת לי צערו של אדם הראשון.

נכנס ר' יהושע ואמר לו, רצונך אומר דבר אחד לפניך, אמר לו, אמור. אמר לו, איוב היו לו בנים ובנות ומתו כולם ביום אחד, וקיבל עליהם תנחומין. אף אתה קבל תנחומין. ומניין שקבל איוב תנחומין שנאמר, (איוב א) ה' נתן וה לקח יהי שם ה' מבורך. אמר לו, לא די לי שאני מצטער בעצמי אלא שהזכרת לי צערו של איוב.

נכנס ר' יוסי וישב לפניו. אמר לו, רבי, רצונך אומר דבר אחד לפניך, אמר לו, אמור. אמר לו, אהרן היו לו שני בנים גדולים, ומתו שניהם ביום אחד, וקיבל עליהם תנחומין. שנאמר, (ויקרא י) "וידם אהרן". אין שתיקה אלא תנחומין. ואף אתה קבל תנחומין. אמר לו, לא די לי שאני מצטער בעצמי, אלא שהזכרתני צערו של אהרן.

נכנס רבי שמעון ואמר לו, רבי, רצונך אומר דבר אחד לפניך, אמר לו, אמור. אמר לו, דוד המלך היה לו בן ומת, וקיבל עליו תנחומין. ואף אתה קבל תנחומין. ומניין שקבל דוד תנחומין, שנאמר, (ש"ב יב) "וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבא אליה וישכב עמה ותלד בן ויקרא את שמו שלמה". אף אתה רבי קבל תנחומין. אמר לו, לא די שאני מצטער בעצמי אלא שהזכרתני צערו של דוד המלך.

נכנס רבי אלעזר בן עזריה^[1]. כיון שראהו, אמר לשמשו: טול לפני כלי, ולך אחרי לבית המרחץ, לפי שאדם גדול הוא ואיני יכול לעמוד בו. נכנס וישב לפניו ואמר לו, אמשול לך משל, למה הדבר דומה, לאדם שהפקיד אצלו המלך פקדון. בכל יום ויום היה בוכה וצועק ואומר, אוי לי, אימתי אצא מן הפיקדון הזה בשלום. אף אתה רבי, היה לך בן. קרא תורה מקרא נביאים וכתובים משנה הלכות ואגדות, ונפטר מן העולם בלא חטא. ויש לך לקבל עליך תנחומים כשהחזרת פיקדוניך שלם. אמר לו, ר' אלעזר בני נחמתני, כדרך שבני אדם מנחמין.

כשיצאו מלפניו, הוא אמר אלך לדמסית, למקום יפה ומים יפים ונאים, והם אמרו נלך ליבנה למקום שתלמידי חכמים מרובים אוהבים את התורה. הוא שהלך לדמסית, למקום יפה ומים יפים ונאים, נתמעט שמו בתורה. הם שהלכו ליבנה, למקום שתלמידי חכמים מרובים ואוהבים את התורה - נתגדל שמם בתורה:

1. נ"א: ערך. הגרי"ב והגר"א.