ביאור:בראשית יד טז
בראשית יד טז: "וַיָּשֶׁב אֵת כָּל הָרְכֻשׁ וְגַם אֶת לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב וְגַם אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הָעָם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יד טז.
וְגַם אֶת לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב[עריכה]
מדוע הכתוב חוזר ומדגיש את רכושו של לוט? ככתוב: "וְגַם אֶת לוֹט אָחִיו ורְּכֻשׁוֹ הֵשִׁיב" לאחר שכבר נאמר "ויִַּקְחו אֶּת לוֹט וְאֶת רְכֻשׁוֹ בֶּן אֲחִי אַבְרָם, ויֵַּלֵכו;ּ וְהואּ יֹשֵׁב, בסְדֹם" (ביאור:בראשית יד יב).
מכאן אנו למדים, שבזמן ההוא לוט היה אדם בעל רכוש שהתגורר בסדום, ושרכושו נלקח במלחמה. אחר כך, לאחר שאברם ניצח את צבא ארבעת המלכים, הוא משתלט על הרכוש שנלקח ומשיב אותו ללוט.
בהמשך מלך סדום אומר: "תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ, וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ" (ביאור:בראשית יד כא), ורכושו של לוט כלול ברכוש אנשי סדום, וכמו כל אחד מאנשי סדום, מלך סדום דיבר בשמו של לוט, ואברם ענה לו וללוט כאחד.
אברם לא לקח מרכוש סדום הואיל ומלך סדום ורכושו היו טמאים בעיניו. עם זאת, הוא החזיר ללוט את רכושו בתור תשלום עבור חצי החלקה בכנען עליה רבו הרועים ושאותה עזב לוט ללא תשלום.