ביאור:בראשית יד יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית יד יז: "וַיֵּצֵא מֶלֶךְ סְדֹם לִקְרָאתוֹ אַחֲרֵי שׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת אֶת כְּדָר לָעֹמֶר וְאֶת הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ אֶל עֵמֶק שָׁוֵה הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יד יז.

מקום המאורע[עריכה]

הפגישה נערכה ב-"עֵמֶק שָׁוהֵ" אשר שמו השני הוא "עֵמֶק הַמֶּלֶךְ". לפגישה הגיעו: מלך סדום שבא מההר אחרי תבוסתו "ְּעֵמֶק הַשִּׂדִּים", אברם ואנשיו שחזרו עם רכוש ארבעת המלכים ורכוש ערי הככר, "וּמַלְכִּי-צֶדֶק ... כֹהֵן, לְאֵל עֶלְיוֹן" (בראשית יד יח) מֶלֶךְ שָׁלֵם.

סביר להניח שמדובר במקום שנמצא בקרבת עירו של מלכי-צדק מלך שלם, ושכנראה היה מקום מושבו של בית המשפט המרכזי בארץ.

העיר שלם[עריכה]

"וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן" (תהלים עו ג) מרמז ששלם היא ירושלים או שכם, כמוסבר ב-ביאור:ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון. בכל מקרה, מדובר בעיר נכבדה במרכז הארץ הנשלטת על ידי מלך חשוב שהוא גם כהן צדק לאל עליון, אל שזוכה לכבוד והכרה גם מאברם.

הכל פעל לפי הסדר והמנהג[עריכה]

מלך שלם היה מודע לכך שאברם בא לכבדו ולכן יצא בכבוד להעניק "לֶחֶם וָיָיִן" (ביאור:בראשית יד יח) לאורחיו. מלך סדום ידע שאברם ילך לעמק המלך, ואכן אברם הלך ישר לעמק המלך. כל עניין חלוקת השלל והשבת הרכוש שנלקח הוא נושא רגיש שעדיף לעשותו בנוכחות צד שלישי כשופט ובורר.

ויצא מלך סדום לקראתו[עריכה]

מלך סדום היה מהאנשים שברחו להר, ולכן הוא לא נשבה במלחמה. לאחר שנחל תבוסה הוא לא ארגן את שארית צבאו למרדף. הוא גם לא הצטרף אחר כך לאברם ואנשיו במתקפתם. הוא פשוט ישב וחיכה לראות את תוצאות הקרב. למעשה, מצבו לא היה בכי רע, התבוסה לא היוותה בעיה גדולה עבורו, שכן הוא בחיים, עירו לא נשרפה, ואדמתו נותרה גן-אלוהים. בתוך זמן קצר העיר תתמלא מחדש תושבים, ולכן אין סיבה אמיתית להסתכן בעוד קרב כדי להציל את השבויים.