קטגוריה:משלי כח כד

1. לפי רוב המפרשים (ובפרט פרופ' יהודה קיל ב'דעת מקרא' על פסוקנו), חבר = דומה, מזיק באותה מידה, כמו ב(משלי יח ט): "גַּם מִתְרַפֶּה בִמְלַאכְתּוֹ אָח הוּא לְבַעַל מַשְׁחִית"*. לפי זה, הפסוק מגנה את האנשים הגוזלים את הוריהם ואומרים 'אין פשע', למשל משום שההורים לא מקפידים על כך וממילא נוהגים לתת לילדיהם כל מה שהם יכולים. הפסוק מלמד, שגם אדם כזה, הגוזל מאנשים שאינם מקפידים על כך, דומה לאיש משחית, כי הוא משחית את מידותיו הטובות ומתרגל לחיות מרכוש שאינו שייך לו, וסופו שגם יתחבר עם אנשים מושחתים.

2. ומדוע נאמר "חבר לאיש משחית" ולא "נמשל לאיש משחית"? "אלא העניין הוא, לפי שממונו של אדם אינו יוצא לאיבוד אלא אם כן נותנים רשות מלמעלה לאיזה מלאך המשחית שיאבדנו, כי הכל תלוי בגזרה העליונה בלי ספק, כעניין שנאמר", (ישעיהו נד טז): "וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית לְחַבֵּל"*, "ונמצא שזה הבן המכלה את ממון אביו נעשה חבר ממש אל המלאך המשחית" (רמ"ד ואלי).

3. ולענ"ד חבר הוא רֵע וידיד, כמו בלשון ימינו (ראו פרופ' מרדכי זר כבוד ב'דעת מקרא', הקדמה לספר משלי); מי שגוזל מהוריו - כנראה יש לו חברים שמשחיתים את נפשו.

הפסוק מזהיר את ההורים להשגיח על החברים של ילדיהם, ולמנוע מהם להסתובב עם חברים רעים: אם אתם רואים אדם ששודד את הוריו ולא רואה בכך פשע, רוב הסיכויים שאותו אדם חבר הוא לאיש משחית, יש לו חבר שלימד אותו להשחית, לגזול ולהרוס, וכך גם השחית את נשמתו.

חברים רעים עלולים לקלקל אפילו את אחד הרגשות הבסיסיים ביותר באדם - רגש הוקרת הטובה כלפי ההורים - ולגרום לבן לגזול את הוריו.

ישנם פסוקים נוספים המדברים על חובתם של ההורים להשגיח על חבריהם של ילדיהם, למשל (משלי כח ז): "נוֹצֵר תּוֹרָה בֵּן מֵבִין, וְרֹעֶה זוֹלְלִים יַכְלִים אָבִיו"*.