עץ יוסף על בראשית רבה/יג/יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | עץ יוסף על בראשית רבה • פרשה יג |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

חסומה פי' קשיותה. שבמקום קשה אינה שותה כל כך בעומק כמו במקום הרך (מת"כ). שאינה משקה אלא פניה לצד חוץ לא בתוך תוכה (יפ"ת):

א"כ מה יעשו כו' דברי המדרש הן. ופליגי אדרבי אלעזר. ורבי אלעזר אמר לך כדרבי לוי בסמוך (יפ"ת):

ששרשיהם עד התהום לאו דוקא. אלא ר"ל שיורדין בעומק יותר משאר אילנות:

אלא כל אחד ופני האדמה דריש ליה לדרשב"ל דבסמוך (יפ"ת):

שרשי חטין בוקעין כו' וז"ל הירושלמי (פ"ט דברכות) רבי חנינא ברוקי בשם ר"י שרשי חטה בוקעין בארץ נ' אמה. שרשי תאנה רכים בוקעים בצור. תני ר' ישמעאל בן אלעזר אומר אין הארץ שותה אלא לפי חסומה. א"כ מה יעשו שרשי שקמה שרשי חרוב א"ר חנינא א' לשלשים יום תהום עולה ומשק' אותו. ומ"ט אני ה' נוצרה לרגעים אשקנה עכ"ל:

תהום עולה ומשקה שהמים עולים ממש בעובי הארץ עד שרשיהם:

אני ה' נוצרה כו' לעיל מיניה כתיב ביום ההוא כרם חמר ענו לה שמעת מיניה שיש השקאה לכרם לזמנים ידועים כפי צרכו. וזה על ידי התהום. כי הגשמים אין להם עת קבוע. וממילא ה"ה בכל הצמחים כחרוב ושקמה (נזה"ק):

עושה פנים לאדמה שמיפה אותה ומלחלחה ומשוה פניה. אבל בזמן היובש היא בקועה וכאילו אין לה פנים. ואפשר פנים קרי למוצא דשא כי עמקים יעטפו בר על ידי הגשמים (יפ"ת):