עץ יוסף על בראשית רבה/יג/י
<< | עץ יוסף על בראשית רבה • פרשה יג | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז •
ממימי אוקינוס שהענן העולה מן הים שואב ממי הים ועולה וזורק על הארץ (יפ"ת):
ואד יעלה מן הארץ ואע"ג דהאי קרא משתעי קודם יצירת אדה"ר שהיתה הארץ שותה מלמטה. מ"מ מדלא כתיב ואד הארץ עלה רמז נמי אלעתיד (נזה"ק):
לאומים מלוחים הן והחוש מעיד שהגשמים מתוקים לחיך:
מתמתקין הם בעבים דאילו נשארו כך במליחותם לא היה תבואה גדילה מהם. אלא שע"י תנועות העבים יזדככו ויפרד מהם חלק המליחה שבתוכן. וירדו גשמים מחלק הזך והמיתוק (יפ"ת):
אשר יזלו שחקים פי' היכן הם נוזלים בעבים שנקראו שחקים לפי ששוחקים את המים כדלקמן. ששם בעבים הם נעשים נוזלים פירוש מתוקים כדאי' במכילתא אין נוזלים אלא מתוקים (יפ"ת):
מן העליונים פי' ממים העליונים. וההיא דלעיל בפ"ד סימן ב' דאמר ופירותיהם אלו מי גשמים אתיא כרבי יהושע (יפ"ת):
והעננים מתגברין כלומר והא דכתיב ואד יעלה מן הארץ. היינו שהעננים מתגברין לעלות לשאוב מלמעלה:
ומקבלין אותן כמפי הנוד בגמרא אמר ופותחין פיהם כנאד. וזו היא גירסא הנכונה שענן המקבל ראוי לדמותו לנאד שמתקשר בו הגשם ואינו נתך. ואפשר דגם כאן צ"ל כמו פי הנאד. וכן הוא במדרש קהלת (יפ"ת):
יזוקו מטר לאדו מלשון זיקים היינו נאדות. שהנוד יקרא כן בלשון הגמרא:
וחושרין אותן כו' פי' העבים משירין המים לארץ כל טפה וטפה בפנ עצמה ככברה שכוברין בה החטים שכל אחד יוצא מנקב מיוחד:
כמין כברה דמיונו לכברה לפי שירידת הגשמים על ידי תנועות העבים ככברה ועם כל זה אין הטפות מתערבות (יפ"ת):
ואין טפה נוגעת בחברתה דאל"כ לא יצליח שתשחת הארץ בגשמים כדאמר בפ"ק דב"ב על פסוק מי פלג לשטף תעלה ע"ש:
למה הוא קורא פי' למה קורא להעבים שחקים:
שוחקין את המים לטיפות דקות:
כהדין מסוסא כלומר שהוא כמו ההמסס ששוחק וטוחן את המאכל:
כדקין הללו פרש"י הדקין ששוחקין המאכל היטיב מפני שמקומן צר ואם אין המאכל הדק היטב אין יכול ליכנס דרך שם. ועיין בשוח"ט מזמור י"ח: