עץ יוסף על בראשית רבה/יג/יג
<< | עץ יוסף על בראשית רבה • פרשה יג | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז •
כמה גשמים יורדין איידי דמיירי בירידת גשמים מייתי נמי הא. והך מימרא איתמר לענין הפסקת תעניות על הגשמים כמבואר בפ"ג דתענית (יפ"ת):
כדי רביעה שיהיה כדי ספוק לארץ להצמיחה שיפסיקו התעניות:
כלי מחרישה של ג"ט שכלי המחרישה יורד בעומק הארץ ג' טפחים. וכשנכנסה גשמים בארץ כשיעור זה אז מועיל לתבואה הנזרעת:
בקשה בקרקע קשה. שיעור שנכנס המטר טפח בעומק:
ובינונית בקרקע בינונית שני טפחים:
ובשבעה היא הארץ שיש בה לחות מעצמה שאינה צריכה כל כך גשמים אם לא ירדו ג' טפחים לא כלום הוא:
אין לך טפח אין לך מים יורד מלמעלה שיעור שירדו טפח בקרקע שאין הארץ שואבת מלחלוחית התהום טפחיים ופולטות אצל הטפח הכל (יפ"ת). ובירושלמי סוף ברכות הגירסא אין לך כל טיפה יורדת שאין הארץ עולה כנגדה שני טפחים. אבל בירושלמי תענית הגירסא כמו כאן:
תהום אל תהום קורא כלו' תהום עליון קורא לתהום תחתון. לקול צינוריך צינורי שפע הגשמים (נזה"ק) וכתיב צינוריך לשון רבים משמע שנים (מת"כ):
המים העליונים זכרים כו' לפי שהעליונים משפיעים והתחתונים מקבלים שפע כנקבה המקבלת שפע מזכר. המשילם לזכר ולנקבה:
אלו לאלו העליונים לתחתונים:
אתם בריותיו העומדות בארץ. ואנו שלוחיו כדכתיב ושולח מים על פני חוצות שי"י שלחנו להוליד את הארץ. ולכן ראוי לכם שתקבלו פני שלוחי בוראכם:
תפתח ארץ ר"ד הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ וגו'. הרעיפו השמים מימיהם ויפתחו המים התחתונים לקבלן. והארץ שם כולל למים ג"כ:
שהן פרין מדכתיב ויפרו משמע כדרך פו"ר ע"י זכר ונקבה:
זו ירידת גשמים שהיא באה בצדק על הבריות. וקאמר יחד היינו הגשמים והמים התחתונים:
לתיקונו של עולם לתיקון יושבי העולם וצורך חייהם. ותיקונו וישובו לשונות נרדפים הם (יפ"ת):