משנה דמאי ה
דמאי פרק ה', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< · משנה · סדר זרעים · מסכת דמאי · פרק חמישי ("הלוקח מן") · >>
משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·משנה יא ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
משנה א
הלוקח מן הנחתום, כיצד הוא מעשר?
נוטל כדי תרומת מעשר וחלה, ואומר:
אחד ממאה ממה שיש כאן, הרי בצד זה מעשר, ושאר מעשר סמוך לו. זה שעשיתי מעשר – עשוי תרומת מעשר עליו, והשאר חלה, ומעשר שני בצפונו או בדרומו, ומחולל על המעות.
משנה ב
הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר כאחת, נוטל אחד משלושים ושלוש ושליש, ואומר:
אחד ממאה ממה שיש כאן, הרי זה בצד זה חולין, והשאר תרומה על הכל. ומאה חולין שיש כאן, הרי זה בצד זה מעשר, ושאר מעשר סמוך לו. זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו [והשאר חלה], ומעשר שני בצפונו או בדרומו, ומחולל על המעות.
משנה ג
הלוקח מן הנחתום, מעשר מן החמה על הצוננת, ומן הצוננת על החמה, אפלו מטפוסין הרבה, דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אוסר, שאני אומר: חטים של אמש היו משל אחר, ושל היום היו משל אחר.
רבי שמעון אוסר בתרומת מעשר, ומתיר בחלה.
משנה ד
הלוקח מן הפלטר, מעשר מכל טפוס וטפוס, דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר, מאחת על הכל.
מודה רבי יהודה בלוקח מן המנפול, שהוא מעשר מכל אחד ואחד.
משנה ה
הלוקח מן העני, וכן העני שנתנו לו פרוסות פת או פלחי דבילה, מעשר מכל אחד ואחד.
ובתמרים ובגרוגרות, בולל ונוטל.
אמר רבי יהודה: אימתי? בזמן שהמתנה מרובה; אבל בזמן שהמתנה מועטת, מעשר מכל אחד ואחד.
משנה ו
הלוקח מן הסיטון וחזר ולקח ממנו שניה, לא יעשר מזה על זה, אפילו מאותו הסוג, אפילו מאותו המין.
נאמן הסיטון לומר: משל אחד הם.
משנה ז
הלוקח מבעל הבית וחזר ולקח ממנו שניה, מעשר מזה על זה, אפילו משתי קופות, אפילו משתי עיירות.
בעל הבית שהיה מוכר ירק בשוק, בזמן שמביאין לו מגינותיו, מעשר מאחת על הכל. ומגינות אחרות, מעשר מכל אחד ואחד.
משנה ח
הלוקח טבל משני מקומות, מעשר מזה על זה; אף על פי שאמרו: אין אדם רשאי למכור טבל אלא לצורך.
משנה ט
מעשרין משל ישראל על של נכרי, משל נכרי על של ישראל, משל ישראל על של כותים, משל כותים על של כותים.
רבי אליעזר אוסר משל כותים על של כותים.
משנה י
עציץ נקוב, הרי זה כארץ.
תרם מהארץ על עציץ נקוב, מעציץ נקוב על הארץ, תרומתו תרומה.
משאינו נקוב על הנקוב, תרומה ויחזר ויתרום.
מן הנקוב על שאינו נקוב, תרומה, ולא תיאכל עד שיוציא עליה תרומות ומעשרות.
משנה יא
תרם מן הדמאי על הדמאי, מדמאי על הוודאי, תרומה ויחזור ויתרום.
מן הוודאי על הדמאי, תרומה, ולא תיאכל עד שיוציא עליה תרומות ומעשרות.
- נוֹטֵל כְּדֵי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה, וְאוֹמֵר:
- אֶחָד מִמֵּאָה מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ כָּאן, הֲרֵי בְּצַד זֶה מַעֲשֵׂר;
- וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ.
- זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר, עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו.
- וְהַשְּׁאָר חַלָּה.
- וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִּדְרוֹמוֹ,
- וּמְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת:
- נוֹטֵל אֶחָד מִשְּׁלשִׁים וְשָׁלשׁ וּשְׁלִישׁ, וְאוֹמֵר:
- אֶחָד מִמֵּאָה מִמַּה שֶּׁיֶּשׁ כָּאן, הֲרֵי זֶה בְּצַד זֶה חֻלִּין.
- וְהַשְּׁאָר תְּרוּמָה עַל הַכֹּל.
- וּמֵאָה חֻלִּין שֶׁיֶּשׁ כָּאן, הֲרֵי זֶה בְּצַד זֶה מַעֲשֵׂר;
- וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ.
- זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר, עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו.
- וְהַשְּׁאָר חַלָּה.
- וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִּדְרוֹמוֹ,
- וּמְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת:
- מְעַשֵּׂר מִן הַחַמָּה עַל הַצּוֹנֶנֶת, וּמִן הַצּוֹנֶנֶת עַל הַחַמָּה,
- אֲפִלּוּ מִטְּפוּסִין הַרְבֵּה;
- דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר;
- שֶׁאֲנִי אוֹמֵר:
- חִטִּים שֶׁל אֶמֶשׁ הָיוּ מִשֶּׁל אַחֵר,
- וְשֶׁל הַיּוֹם הָיוּ מִשֶּׁל אַחֵר.
- שֶׁאֲנִי אוֹמֵר:
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר,
- וּמַתִּיר בַּחַלָּה:
- מְעַשֵּׂר מִכָּל טְפוּס וּטְפוּס;
- דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- מֵאַחַת עַל הַכֹּל.
- מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה בְּלוֹקֵחַ מִן הַמָּנְפּוֹל,
- שֶׁהוּא מְעַשֵּׂר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד:
- וְכֵן הֶעָנִי שֶׁנָּתְנוּ לוֹ פְּרוּסוֹת פַּת,
- אוֹ פִּלְחֵי דְּבֵלָה,
- מְעַשֵּׂר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.
- וּבַתְּמָרִים וּבַגְּרוֹגְרוֹת,
- בּוֹלֵל וְנוֹטֵל.
- אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
- אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁהַמַּתָּנָה מְרֻבָּה;
- אֲבָל בִּזְמַן שֶׁהַמַּתָּנָה מֻעֶטֶת,
- מְעַשֵּׂר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד:
- וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ שְׁנִיָּה,
- לֹא יְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה,
- אֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַסּוּג,
- אֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַמִּין.
- לֹא יְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה,
- נֶאֱמָן הַסִּיטוֹן לוֹמַר,
- מִשֶּׁל אֶחָד הֵם:
- וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ שְׁנִיָּה,
- מְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה.
- אֲפִלּוּ מִשְּׁתֵּי קֻפּוֹת;
- אֲפִלּוּ מִשְּׁתֵּי עֲיָרוֹת.
- מְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה.
בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהָיָה מוֹכֵר יָרָק בַּשּׁוּק,
- בִּזְמַן שֶׁמְּבִיאִין לוֹ מִגִּנּוֹתָיו,
- מְעַשֵּׂר מֵאַחַת עַל הַכֹּל;
- וּמִגִּנּוֹת אֲחֵרוֹת,
- מְעַשֵּׂר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד:
- מְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה;
- אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ,
- אֵין אָדָם רַשַּׁאי לִמְכֹּר טֶבֶל אֶלָּא לְצוֹרֶךְ:
- מִשֶּׁל נָכְרִי עַל שֶׁל יִשְׂרָאֵל;
- מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל עַל שֶׁל כּוּתִים;
- מִשֶּׁל כּוּתִים עַל שֶׁל כּוּתִים.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר מִשֶּׁל כּוּתִים עַל שֶׁל כּוּתִים:
- תָּרַם מֵהָאָרֶץ עַל עָצִיץ נָקוּב,
- מֵעָצִיץ נָקוּב עַל הָאָרֶץ,
- תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה.
- מִשֶּׁאֵינוֹ נָקוּב עַל הַנָּקוּב,
- תְּרוּמָה, וְיַחֲזֹר וְיִתְרֹם.
- מִן הַנָּקוּב עַל שֶׁאֵינוֹ נָקוּב,
- תְּרוּמָה;
- וְלֹא תֵּאָכֵל, עַד שֶׁיּוֹצִיא עָלֶיהָ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת:
- תְּרוּמָה, וְיַחֲזֹר וְיִתְרֹם.
- מִן הַוַּדַּאי עַל הַדְּמַאי,
- תְּרוּמָה;
- וְלֹא תֵּאָכֵל, עַד שֶׁיּוֹצִיא עָלֶיהָ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת:
נוסח הרמב"ם
(א) הלוקח מן הנחתום, כיצד הוא מעשר? -
- נוטל כדי תרומת מעשר וחלה, ואומר:
- "אחד ממאה ממה שיש כאן -
- הרי בצד זה מעשר, ושאר מעשר סמוך לו.
- זה שעשיתי מעשר -
- עשוי תרומת מעשר עליו, והשאר חלה.
- ומעשר שני -
- בצפונו או בדרומו, ומחולל על המעות".
- "אחד ממאה ממה שיש כאן -
- נוטל כדי תרומת מעשר וחלה, ואומר:
(ב) הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר כאחת -
- נוטל אחד משלשה ושלשים ושליש, ואומר:
- "אחד ממאה ממה שיש כאן -
- הרי בצד זה חולין, והשאר תרומה על הכל.
- מאה חולין שיש כאן -
- הרי בצד זה מעשר, ושאר מעשר סמוך לו.
- זה שעשיתי מעשר - עשוי תרומת מעשר עליו.
- ומעשר שני -
- בצפונו או בדרומו, ומחולל על המעות".
- "אחד ממאה ממה שיש כאן -
- נוטל אחד משלשה ושלשים ושליש, ואומר:
(ג) הלוקח מן הנחתום -
- מעשר מן החמה - על הצוננת,
- ומן הצוננת - על החמה, אפילו מטפסין הרבה,
- דברי רבי מאיר.
- רבי יהודה - אוסר,
- שאני אומר,
- חיטים של אמש - היו משל אחד,
- ושל יום - היו משל אחר.
- שאני אומר,
- רבי שמעון -
- אוסר - בתרומת המעשר; ומתיר - בחלה.
(ד) הלוקח מן הפלטר -
- מעשר מכל טפוס וטפוס,
- דברי רבי מאיר.
- רבי יהודה אומר: מאחד - על הכל.
- ומודה רבי יהודה,
- בלוקח מן המנפול - שהוא מעשר מכל אחד ואחד.
(ה) הלוקח מן העני,
- וכן העני שנתנו לו פרוסות פת, או פלחי דבלה -
- מעשר מכל אחד ואחד;
- ובתמרים ובגרוגרות - בולל, ונוטל.
- אמר רבי יהודה:
- אימתי? - בזמן שמתנה מרובה.
- אבל בזמן שמתנה מועטת - מעשר מכל אחד ואחד.
- וכן העני שנתנו לו פרוסות פת, או פלחי דבלה -
(ו) הלוקח מן הסיטון, וחזר ולקח ממנו שניה -
- לא יעשר מזה על זה -
- אפילו מאותו הסוג,
- אפילו מאותו המין.
- לא יעשר מזה על זה -
- נאמן הסיטון לומר: "משל אחד הן".
(ז) הלוקח מבעל הבית, וחזר ולקח ממנו שניה -
- מעשר מזה על זה -
- אפילו משתי קופות,
- אפילו משתי עיירות.
- מעשר מזה על זה -
- בעל הבית, שהיה מוכר ירק בשוק -
- בזמן שמביאין לו מגינותיו - מעשר מאחד על הכל;
- מגינות אחרות - מעשר מכל אחד ואחד.
(ח) הלוקח טבל משני מקומות - מעשר מזה על זה.
- אף על פי שאמרו:
- אין אדם רשאי למכור טבל - אלא לצורך.
(ט) מעשרין -
- משל ישראל - על של גוים;
- ומשל גוים - על של ישראל;
- ומשל ישראל - על של כותים;
- ומשל כותים - על של כותים.
- רבי אליעזר -
- אוסר משל כותים - על של כותים.
(י) עציץ נקוב - הרי הוא כארץ.
- תרם -
- מן הארץ - על עציץ נקוב,
- או מעציץ נקוב - על הארץ,
- - תרומתו תרומה.
- ומשאינו נקוב - על הנקוב,
- - תרומה, ויחזור ויתרום.
- מן הנקוב - על שאינו נקוב,
- - תרומה,
- ולא תיאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשרות.
- - תרומה,
(יא) תרם -
- מן הדמאי - על הדמאי,
- ומן הדמאי - על הוודאי
- - תרומה, ויחזור ויתרום.
- מן הוודאי - על הדמאי
- - תרומה,
- ולא תיאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשרות.
- - תרומה,
פירושים
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- מפרשי המשנה
משנה דמאי, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב