משנה דמאי ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מסכת דמאי: תוספתא · תלמוד ירושלמי


<< · משנה · סדר זרעים · מסכת דמאי · פרק רביעי ("הלוקח פירות") · >>

פרקי מסכת דמאי: א ב ג ד ה ו ז

משנה א · משנה ב · משנה ג ·משנה ד ·משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים

פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

הלוקח פרות ממי שאינו נאמן על המעשרות, ושכח לעשרן, ושואלו בשבת, לאכל על פיו.

חשכה מוצאי שבת , לא יאכל עד שיעשר .

לא מצאו, אמר לו אחר שאינו נאמן על המעשרות, מעשרין הן, אוכל על פיו.

חשכה מוצאי שבת, לא יאכל עד שיעשר.

תרומת מעשר של דמאי שחזרה למקומה , רבי שמעון שזורי אומר, אף בחל שואלו ואוכלו על פיו .

משנה ב[עריכה]

המדיר את חברו שיאכל אצלו, והוא אינו מאמינו על המעשרות, אוכל עמו בשבת הראשונה, ואף על פי שאינו מאמינו על המעשרות, ובלבד שיאמר לו מעשרין הן.

ובשבת שניה, אף על פי שנדר ממנו הניה, לא יאכל עד שיעשר.

משנה ג[עריכה]

רבי אליעזר אומר, אין אדם צריך לקרות שם למעשר עני של דמאי.

וחכמים אומרים, קורא שם ואין צריך להפריש.

משנה ד[עריכה]

מי שקרא שם לתרומת מעשר של דמאי ולמעשר עני של ודאי, לא יטלם בשבת.

ואם היה כהן או עני למודים לאכל אצלו, יבואו ויאכלו, ובלבד שיודיעם.

משנה ה[עריכה]

האומר למי שאינו נאמן על המעשרות, קח לי ממי שהוא נאמן וממי שהוא מעשר, אינו נאמן.

מאיש פלוני, הרי זה נאמן.

הלך לקח ממנו, ואמר לו לא מצאתיו ולקחתי לך מאחר שהוא נאמן, אינו נאמן .

משנה ו[עריכה]

הנכנס לעיר ואינו מכיר אדם שם, אמר, מי כאן נאמן.

מי כאן מעשר.

אמר לו אחד, אני איני נאמן.

איש פלוני נאמן, הרי זה נאמן.

הלך לקח ממנו, אמר לו, מי כאן מוכר ישן.

אמר לו, מי ששלחך אצלי, אף על פי שהן כגומלין זה את זה, הרי אלו נאמנין.

משנה ז[עריכה]

החמרים שנכנסו לעיר, אמר אחד, שלי חדש ושל חברי ישן, שלי אינו מתקן ושל חברי מתקן, אינן נאמנין.

רבי יהודה אומר, נאמנין.


משנה מנוקדת[עריכה]

משנה דמאי ד ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) הלוקח פירות ממי שאינו נאמן על המעשרות ושכח לעשרן שואל לו בשבת ואוכל על פיו חשיכה מוצאי שבת לא יאכל עד שיעשר לא מצאו אמר לו אחר ממי שאינו נאמן על המעשרות מעושרין הן אוכל על פיו חשיכה מוצאי שבת לא יאכל עד שיעשר.

תרומת מעשר של דמאי שחזרה למקומה רבי שמעון השזורי אומר אף בחול שואלו ואוכל על פיו.

(ב) המדיר את חברו שיאכל אצלו והוא אינו מאמינו על המעשרות אוכל עימו שבת הראשונה אף על פי שאינו מאמינו על המעשרות ובלבד שיאמר לו מעושרין הן ולשבת שניה אף על פי שנודר ממנו הניה לא יאכל עד שיעשר.

(ג) רבי אליעזר אומר אין אדם צריך לקרות שם על מעשר עני של דמאי וחכמים אומרים קורא שם ואינו צריך להפריש.

(ד) מי שקרא שם לתרומת מעשר של דמאי או למעשר עני של ודאי לא ייטלם בשבת אם היה כוהן או עני למודים לאכל אצלו יבואו ויאכלו ובלבד שיודיעם.

(ה) האומר למי שאינו נאמן על המעשרות קח לי ממי שהוא נאמן וממי שהוא מעשר אינו נאמן מאיש פלוני הרי זה נאמן הלך ליקח לו ממנו אמר לו לא מצאתיו ולקחתי לך מאחר שהוא נאמן אינו נאמן.

(ו) הנכנס לעיר ואינו מכיר אדם שם ואמר מי כאן נאמן ומי כאן מעשר אמר לו אחד אני אינו נאמן איש פלוני הרי זה נאמן הלך ולקח ממנו אמר לו מי כאן מוכר ישן אמר לו מי ששלחך אצלי אף על פי שהן כגומלין זה את זה הרי אלו נאמנין.

(ז) החמרים שנכנסו לעיר אמר אחד מהם שלי חדש ושל חברי ישן שלי אינו מתוקן ושל חברי מתוקן אינן נאמנין רבי יהודה אומר נאמנין.


פירושים[עריכה]