משנה דמאי ז
דמאי פרק ז', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< · משנה · סדר זרעים · מסכת דמאי · פרק שביעי ("המזמן את") · >>
משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
משנה א
המזמין את חברו שיאכל אצלו, והוא אינו מאמינו על המעשרות, אומר מערב שבת: "מה שאני עתיד להפריש מחר, הרי הוא מעשר, ושאר מעשר סמוך לו. זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו, ומעשר שני בצפונו או בדרומו, ומחולל על המעות".
משנה ב
מזגו לו את הכוס, אומר: "מה שאני עתיד לשייר בשולי הכוס, הרי הוא מעשר, ושאר מעשר סמוך לו. זה שעשיתי מעשר, עשוי תרומת מעשר עליו, ומעשר שני בפיו, ומחולל על המעות".
משנה ג
פועל שאינו מאמין לבעל הבית, נוטל גרוגרת אחת ואומר: "זו ותשע הבאות אחריה, עשויות מעשר על תשעים שאני אוכל. זו עשויה תרומת מעשר עליהן, ומעשר שני באחרונה, ומחולל על המעות". וחושך גרוגרת אחת.
רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא יחשוך, מפני שהוא ממעט מלאכתו של בעל הבית.
רבי יוסי אומר: לא יחשוך, מפני שהוא תנאי בית דין.
משנה ד
הלוקח יין מבין הכותים, אומר: "שני לוגין שאני עתיד להפריש, הרי הן תרומה, ועשרה מעשר, ותשעה מעשר שני". מיחל ושותה.
משנה ה
היו לו תאנים של טבל בתוך ביתו, והוא בבית המדרש או בשדה, אומר: "שתי תאנים שאני עתיד להפריש, הרי הן תרומה, ועשר מעשר ראשון, ותשע מעשר שני".
היו דמאי, אומר: "מה שאני עתיד להפריש למחר, הרי הוא מעשר, ושאר מעשר סמוך לו. זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו. ומעשר שני בצפונו או בדרומו, ומחולל על המעות".
משנה ו
היו לפניו שתי כלכלות של טבל, ואמר: "מעשרות זו בזו", הראשונה מעושרת.
"של זו בזו ושל זו בזו", הראשונה מעושרת.
"מעשרותיהן מעשרות כלכלה בחברתה", קרא שם.
משנה ז
מאה טבל מאה חולין, נוטל מאה ואחד.
מאה טבל מאה מעשר, נוטל מאה ואחד.
מאה חולין מתוקנים מאה מעשר, נוטל מאה ועשר.
מאה טבל תשעים מעשר, תשעים טבל ושמונים מעשר, לא הפסיד כלום.
זה הכלל, כל זמן שהטבל מרובה, לא הפסיד כלום.
משנה ח
מי שהיו לו עשר שורות של עשר עשר כדי יין, ואמר: "שורה החיצונה אחת מעשר", ואין ידוע איזו היא, נוטל שתי חביות לוכסן.
"חצי שורה החיצונה אחת מעשר", ואין ידוע איזו היא, נוטל ארבע חביות מארבע זויות.
"שורה אחת מעשר", ואין ידוע איזו היא, נוטל שורה אחת לוכסן.
"חצי שורה אחת מעשר", ואין ידוע איזו היא, נוטל שתי שורות לוכסן.
"חבית אחת מעשר", ואין ידוע איזו היא, נוטל מכל חבית וחבית.
- אוֹמֵר מֵעֶרֶב שַׁבָּת:
- מַה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ מָחָר, הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר,
- וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ.
- זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר – עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו.
- וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִּדְרוֹמוֹ, וּמְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת.
- מַה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לְשַׁיֵּר בְּשׁוּלֵי הַכּוֹס, הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר,
- וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ.
- זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר – עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו.
- וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּפִיו, וּמְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת.
- זוֹ וְתֵשַׁע הַבָּאוֹת אַחֲרֶיהָ, עֲשׂוּיוֹת מַעֲשֵׂר עַל תִּשְׁעִים שֶׁאֲנִי אוֹכֵל.
- זוֹ עֲשׂוּיָה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עֲלֵיהֶן.
- וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בָּאַחֲרוֹנָה, וּמְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת.
- וְחוֹשֵׂךְ גְּרוֹגֶרֶת אֶחָת.
- רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
- לֹא יַחְשֹׂךְ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמַעֵט מְלַאכְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- לֹא יַחְשֹׂךְ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא תְּנַאי בֵּית דִּין.
- שְׁנֵי לֻגִּין שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ, הֲרֵי הֵן תְּרוּמָה,
- וַעֲשָׂרָה מַעֲשֵׂר,
- וְתִשְׁעָה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי.
- מֵחֵל וְשׁוֹתֶה.
- שְׁתֵּי תְּאֵנִים שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ, הֲרֵי הֵן תְּרוּמָה,
- וְעֶשֶׂר מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן,
- וְתֵשַׁע מַעֲשֵׂר שֵׁנִי.
- הָיוּ דְּמַאי, אוֹמֵר:
- מַה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ לְמָחָר, הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר, וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ.
- זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר – עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו.
- וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִּדְרוֹמוֹ, וּמְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת.
- הָרִאשׁוֹנָה מְעֻשֶּׂרֶת.
- שֶׁל זוֹ בָּזוֹ וְשֶׁל זוֹ בָּזוֹ,
- הָרִאשׁוֹנָה מְעֻשֶּׂרֶת.
- מַעַשְׂרוֹתֵיהֶן מַעַשְׂרוֹת כַּלְכָּלָה בַּחֲבֶרְתָּהּ,
- קָרָא שֵׁם.
- נוֹטֵל מֵאָה וְאֶחָד.
- מֵאָה טֶבֶל, מֵאָה מַעֲשֵׂר,
- נוֹטֵל מֵאָה וְאֶחָד.
- מֵאָה חֻלִּין מְתֻקָּנִים, מֵאָה מַעֲשֵׂר,
- נוֹטֵל מֵאָה וָעֶשֶׂר.
- מֵאָה טֶבֶל, תִּשְׁעִים מַעֲשֵׂר,
- תִּשְׁעִים טֶבֶל וּשְׁמוֹנִים מַעֲשֵׂר,
- לֹא הִפְסִיד כְּלוּם.
- זֶה הַכְּלָל: כָּל זְמַן שֶׁהַטֶּבֶל מְרֻבֶּה, לֹא הִפְסִיד כְּלוּם.
- וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא,
- נוֹטֵל שְׁתֵּי חָבִיּוֹת לוֹכְסָן.
- חֲצִי שׁוּרָה הַחִיצוֹנָה אַחַת מַעֲשֵׂר, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא,
- נוֹטֵל אַרְבַּע חָבִיּוֹת מֵאַרְבַּע זָוִיּוֹת.
- שׁוּרָה אַחַת מַעֲשֵׂר, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא,
- נוֹטֵל שׁוּרָה אַחַת לוֹכְסָן.
- חֲצִי שׁוּרָה אַחַת מַעֲשֵׂר, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא,
- נוֹטֵל שְׁתֵּי שׁוּרוֹת לוֹכְסָן.
- חָבִית אַחַת מַעֲשֵׂר, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא,
- נוֹטֵל מִכָּל חָבִית וְחָבִית.
נוסח הרמב"ם
(א) המזמן את חברו שיאכל אצלו, והוא אינו מאמינו על המעשרות -
- אומר מערב שבת:
- "מה שאני עתיד להפריש למחר - הרי הוא מעשר;
- ושאר מעשר - סמוך לו;
- וזה שעשיתי מעשר - עשוי תרומת מעשר עליו;
- ומעשר שני -
- בצפונו או בדרומו, ומחולל על המעות".
- אומר מערב שבת:
(ב) מזגו לו את הכוס - אומר:
- "מה שאני עתיד לשייר בשולי הכוס- הרי הוא מעשר;
- ושאר מעשר - סמוך לו;
- זה שעשיתי מעשר - עשוי תרומת מעשר עליו;
- ומעשר שני -
- בפיו, ומחולל על המעות".
(ג) פועל, שאינו מאמין לבעל הבית -
- נוטל גרוגרת אחת, ואומר:
- "זו, ותשע הבאות אחריה - עשויות מעשר על תשעים שאני אוכל;
- וזו - עשויה תרומת מעשר עליהן;
- ומעשר שני - באחרונות, ומחולל על המעות".
- וחוסך גרוגרת אחת.
- רבן שמעון בן גמליאל אומר:
- לא יחסוך - מפני שהוא ממעט מלאכתו של בעל הבית.
- רבי יוסי אומר:
- לא יחסוך - מפני שהוא תנאי בית דין.
- נוטל גרוגרת אחת, ואומר:
(ד) הלוקח יין מבין הכותים - אומר:
- "שני לוגין שאני עתיד להפריש - הרי הן תרומה;
- ועשרה - מעשר;
- ותשעה - מעשר שני".
- ומחל, ושותה.
(ה) היו לו תאנים של טבל בתוך ביתו,
- והוא בבית המדרש או בשדה - אומר:
- "שתי תאנים שאני עתיד להפריש - הרי הן תרומה;
- ועשר - מעשר;
- ותשע - מעשר שני".
- היו דמאי - אומר:
- "מה שאני עתיד להפריש למחר - הרי הוא מעשר;
- ושאר מעשר - סמוך לו;
- זה שעשיתי מעשר - עשוי תרומת מעשר עליו;
- ומעשר שני -
- בצפונו או בדרומו, ומחולל על המעות".
- והוא בבית המדרש או בשדה - אומר:
(ו) היו לפניו שתי כלכלות של טבל, ואמר:
- "מעשרות זו בזו" - הראשונה מעושרת;
- "של זו בזו, ושל זו בזו" - הראשונה מעושרת;
- "מעשרותיהם, מעשרות כלכלה בחברתה" - קרא שם.
(ז) מאה טבל, מאה חולין - נוטל מאה ואחת.
- מאה טבל, מאה מעשר - נוטל מאה ואחת.
- מאה חולין מתוקנין, מאה מעשר - נוטל מאה ועשר.
- מאה טבל, תשעים מעשר;
- תשעים טבל, שמונים מעשר - לא הפסיד כלום.
- זה הכלל:
- כל זמן שהטבל מרובה - לא הפסיד כלום.
(ח) מי שהיו לו עשר שורות, של עשר עשר כדי יין, ואמר:
- "שורה החיצונה, אחת מעשר",
- ואינו יודע איזו היא - נוטל שתי חביות לוכסן.
- "חצי שורה החיצונה, אחת מעשר",
- ואינו יודע איזו היא - נוטל ארבע חביות מארבע זויות.
- "שורה אחת מעשר", ואינו יודע איזו היא - נוטל שורה אחת לוכסן.
- "שורה החיצונה, אחת מעשר",
- "חצי שורה אחת מעשר",
- ואינו יודע איזו היא - נוטל שתי שורות לוכסן.
- "חבית אחת מעשר",
- ואינו יודע איזו היא - נוטל מכל חבית וחבית.
פירושים
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- מפרשי המשנה
משנה דמאי, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב