קטגוריה:משלי ד יט

הפועל ידעו הוא בזמן עבר והפועל יכשלו הוא בזמן עתיד. לפי זה ניתן לפרש את הפסוק בשתי דרכים:

1. הפסוק מתייחס לעתיד - הרשעים אינם יודעים, באיזה מכשול הם עומדים להיכשל; הם דומים לאדם שהולך באפלה, ולא יודע לתוך איזה בור הוא עומד ליפול (ע"פ רוב המפרשים).

- אולם, כל אדם - ולא רק הרשעים - עלול ליפול במלכודת פתאומית שלא ידע עליה מראש, (קהלת ט יב): "כִּי גַּם לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ, כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה רָעָה וְכַצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח, כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם לְעֵת רָעָה כְּשֶׁתִּפּוֹל עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם".

2. הפסוק מתייחס לעבר - אחרי שהרשעים נכשלים, הם לא יודעים במה נכשלו; הם מקימים הרבה ועדות חקירה ובדיקה, וכל ועדה מגיעה למסקנות אחרות, אבל הם לא מצליחים לגלות את הגורמים האמיתיים של הכישלון; הם נמצאים כל ימיהם באפלה, אין להם סדר בראש ובחיים, הכל אקראי ולא מובנה, כך שכשהם נכשלים במעשיהם, אין להם הסבר, אינם יודעים מדוע נכשלו, ולכן אינם יודעים איך לצאת מהכישלון ולהתקדם הלאה בחיים (יעל).

קללת האפלה נזכרה כבר בתורה, (דברים כח כט): "וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בָּאֲפֵלָה, וְלֹא תַצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶיךָ, וְהָיִיתָ אַךְ עָשׁוּק וְגָזוּל כָּל הַיָּמִים, וְאֵין מוֹשִׁיעַ".

בהמשך ספר משלי נאמר, (משלי ו כג): "כִּי נֵר מִצְוָה, וְתוֹרָה אוֹר"*; הרשעים פועלים נגד המצוה והתורה, ולכן דרכם באפלה, (משלי יג ט): "וְנֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ"*. כך אמר גם קהלת על הכסילים, (קהלת ב יד): "הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ..."*, וכך מתוודים בני ישראל החוטאים, (ישעיהו נט ט): "עַל כֵּן רָחַק מִשְׁפָּט מִמֶּנּוּ וְלֹא תַשִּׂיגֵנוּ צְדָקָה, נְקַוֶּה לָאוֹר וְהִנֵּה חֹשֶׁךְ, לִנְגֹהוֹת בָּאֲפֵלוֹת נְהַלֵּךְ".