מצודות על תהלים עח
<< · מצודות על תהלים · עח · >>
פסוק א
מצודת ציון
"האזינה" - ענין הקשבהפסוק ב
מצודת דוד
"מני קדם" - מה שנעשה מימי קדם
"חידות" - דברים סתומים קשה ההבנה והוא מ"ש ויתן לשבי עוזו כי אלו לא נאמר (בשמואל א ג) שלקחו הפלשתים את הארון לא היינו יודעים מה הוא
"אפתחה במשל פי" - אפתח פי לדבר במשל והמשל הוא מ"ש ואש נשקה ביעקב וכדומה
מצודת ציון
"אביעה" - ענין אמירה כמו יום ליום יביע אומר (לעיל יט)פסוק ג
מצודת דוד
"אשר שמענו" - מבני הדור שלפנינו
"ונדעם" - שהאמת כן הוא
"ואבותינו ספרו לנו" - ואין מדרך האב להשריש בלב בנו ספורי שקרפסוק ד
מצודת דוד
"לדור אחרון" - למען תספרו לדור אחרון את תהלות ה' וגו'
"מבניהם" - מבני אבותינו אשר לא בא להם הקבלה מהאבות
מצודת ציון
"נכחד" - ענין מניעה כמו ולא כחד ממנו (שמואל א ג)
"ועזוזו" - מלשון עוז וחוזקפסוק ה
מצודת דוד
"ויקם" - העמיד עדות התורה ביעקב להיות מתקיים לעולם בעבור אשר צוה את אבותינו להודיע לבניהםפסוק ו
מצודת דוד
"דור אחרון" - למען ידעו בני הדור שאחריהם ויספרו לבניהם ובניהם לבניהם עד סוף כל הדורותפסוק ז
מצודת דוד
"וישימו" - ע"י ספורי הנפלאות ישימו בטחונם בה' ולא ישכחו פלאי מעשיו למען ישמרו מצותיו
מצודת ציון
"כסלם" - בטחונם כמו אם שמתי זהב כסלי (איוב לא)פסוק ח
מצודת דוד
"ולא נאמנה" - לא האמינו בו
"לא הכין לבו" - אל דבר ה'
"כאבותם" - המה אנשי דור המדבר שהיו סוררים מדרך ה' ומורדים בו
מצודת ציון
"סורר" - סר מדרך הישר
"ומורה" - ענין מורד ומסרבפסוק ט
מצודת דוד
"בני אפרים" - ר"ל עם כי ראו אשר בני אפרים שעל כי בטחו בכחם כי היו מזוינים נושאי חצים ומורים בקשת לזה מהרו את הקץ לצאת ממצרים קודם הזמן וסופם הפכו עורף לנוס ביום קרב והרגום אנשי גת כמ"ש בד"ה (א ז)
מצודת ציון
"נושקי" - מזויינים כמו נושקי קשת ומגן (דברי הימים ב י"ז)
"רומי" - ענין השלכה כמו פרש ורומה קשת (ירמיהו ד')
"קרב" - מלחמה כמו המלמד ידי לקרב (לקמן קמ"ד)פסוק י
מצודת דוד
"לא שמרו" - עכ"ז לא שמרו אנשי דור המדבר את ברית ה' ולא לקחו מוסר מבני אפרים
מצודת ציון
"מאנו" - לא רצופסוק יב
מצודת דוד
"שדה צוען" - יושבי שדה צוען והיא מארץ מצרים וכפל הדבר במ"ש כדרך המליצה
"נגד אבותם" - ארז"ל האבות באו על הים והראם הקב"ה הפלא שעשה באנשי ארץ מצרים שנטבעו שמהפסוק יג
מצודת דוד
"ויצב" - העמיד המים הבאים להיות כמו תל גבוה ולא ירדו כדרכם
מצודת ציון
"נד" - צבור ותל כמו נצבו כמו נד (שמות, טו)פסוק יד
מצודת ציון
"וינחם" - נהגםפסוק טו
מצודת דוד
"יבקע צורים" - להוציא את המים
"וישק" - השקה אותם די ספוקם כאלו שתו בתהומות אשר כל אחד רבה וגדולה
מצודת ציון
"צורים" - סלעיםפסוק טז
מצודת דוד
"ויורד" - הסלע הוריד המים כמו הנהרות
מצודת ציון
"נוזלים" - מלשון הזלה ונטיפהפסוק יז
מצודת דוד
"ויוסיפו" - אחר כל הנסים האלו הוסיפו עוד לחטוא
מצודת ציון
"למרות" - למרוד
"בציה" - במדבר שהוא ציה ושממהפסוק יח
מצודת דוד
"בלבבם" - ר"ל מה ששאלו על הבשר לא היה עליה תוכן הכוונה כ"א בלבבם היה לנסות את ה'פסוק יט
מצודת דוד
"היוכל" - האם יוכל אל לערוך במדבר שלחן מלא להאכילם בשר
מצודת ציון
"לערוך" - ענין סדורפסוק כ
מצודת דוד
"אם יכין שאר" - כפל הדבר במ"ש
"הן" - אמרו הן ראינו כי הכה צור וזב המים וזה לבד ראינו לזה ננסה לדעת אם גם יוכל תת את הלחם ר"ל הבשר כמ"ש את קרבני לחמי (במדבר כז)
מצודת ציון
"תת" - מלשון נתינה
"שאר" - בשר כמו אכלו שאר עמי (מיכה ג)פסוק כא
מצודת דוד
"ואש נשקה" - בערה כאש חמתו וכפל הדבר במ"ש וכפל עוד לומר וגם אף וגו'
"ויתעבר" - נתמלא עברה וזעם
מצודת ציון
"ויתעבר" - מלשון עברה וזעם
"נשקה" - מלשון היסק והבערהפסוק כב
מצודת דוד
"ולא בטחו" - מבלי נסיון
"כי לא האמינו" - שיוכל למלאות משאלותםפסוק כג
מצודת דוד
"ויצו" - הלא כבר צוה השחקים וגו'פסוק כד
מצודת דוד
"ודגן שמים" - הוא המן וכפל הדבר במ"ש
"וימטר" - וכבר המטיר המן וראו א"כ שידו לא תקצרפסוק כה
מצודת דוד
"לשובע" - ר"ל להשביעם מכל מה שירצו כי טעמו במן כל המטעמים ושאלו א"כ הבשר שלא כהוגן
"אכל איש" - כאומר הלא דבר תימה הוא שאיש נברא מהאדמה אכל לחם שמים
"לחם אבירים" - לחם מן השמים הקרואים אבירים שהוא ענין חוזק וכן נאמר עליהם חזקים כראי מוצק (איוב לז)
מצודת ציון
"אבירים" - חזקים
"צידה" - מזוןפסוק כז
מצודת דוד
"עוף כנף" - עוף בעל כנף
"כעפר" - מרובה כעפרפסוק כח
מצודת דוד
"סביב למשכנותיו" - כפל הדבר במ"ש
"בקרב מחנהו" - למען לא יטריחו ללכת אחריהם למרחוקפסוק כט
מצודת דוד
"ותאותם" - בדבר הנסיון אשר נסו את ה'פסוק ל
מצודת דוד
"לא זרו" - אם כי לא נעשו זרים מתאותם כי המקום מילא משאלותם והיה עוד אכלם בפיהם אוכלים ומתענגים בהםפסוק לא
מצודת דוד
"ובחורי" - הנבחרים שבהם כרעו ונפלו
"במשמניהם" - בהחשובים שבהם
"ואף" - עכ"ז לעומת זה עלה בהם אף ה' בעת ההיא
מצודת ציון
"במשמניהם" - מלשון שמן
"הכריע" - ענין הנפילה על הברכיםפסוק לב
מצודת דוד
"בכל זאת" - אף אחרי רואם שהמקום משלם גמול עכ"ז חטאו עוד בדבר המרגליםפסוק לג
מצודת דוד
"ויכל" - עי"ז כלה ימיהם בהבל ובבהלה כי היו נעים ונדים במדבר ומתו שמהפסוק לד
מצודת דוד
"אם הרגם" - כאשר אמר להרגם במדבר חזרו ודרשו לה'
מצודת ציון
"ושחרו" - ענין דרישה כמו שוחר טוב (משלי יא)פסוק לה
מצודת דוד
"ויזכרו" - היו זוכרים בפיהם אשר אלהים הוא חזקםפסוק לו
מצודת דוד
"ויפתוהו" - אבל לא היה בלב שלם רק חשבו לפתות את ה' בפיהם ויכזבו לפניו בלשונםפסוק לז
מצודת דוד
"ולבם" - אבל לבם לא היה נכון עם ה'פסוק לח
מצודת דוד
"והוא רחום" - עכ"ז ה' הוא רחום ומכפר עון ולא ישחית האדם בעבור עונו ומרבה להשיב אפו מן החוטא פעמים רבות ואינו מעורר כל החמה הראוי לעורר על החוטאפסוק לט
מצודת דוד
"ויזכור" - על כי יזכור שהאדם הוא בשר וטבעו לרדוף אחר התאוה ובזה יחטא ואשם
"רוח הולך" - ארז"ל זה היצה"ר שהולך מן האדם בשעת מיתה ולא ישוב עוד אליו ולזה ירבה להסית את האדם בעודו חיפסוק מ
מצודת דוד
"כמה" - פעמים רבות מרו בו במדבר ובמעשיהם העציבו לפניו במדבר שממה וכפל הדבר במ"ש
מצודת ציון
"כמה" - ענין מספר מרובה
"יעציבוהו" - מלשון עצבוןפסוק מא
מצודת דוד
"וישובו וינסו" - חזרו ונסו את ה' במי מריבה
"התוו" - שאלו ממנו סימן ואות
מצודת ציון
"התוו" - ענין סימן ואות כמו והתוית תיו (יחזקאל ט)פסוק מב
מצודת דוד
"את ידו" - את חוזק ידו שהראם ביום אשר פדם ממצריםפסוק מד
מצודת ציון
"יאוריהם" - הם בריכות העשויות בידי אדם
"ונוזליהם" - מלשון הזלה ושפיכה ר"ל מים היורדים מעצמןפסוק מה
מצודת ציון
"ערוב" - תערובות מיני חיות
"וצפרדע" - שם מין שרץ המיםפסוק מו
מצודת דוד
"ויגיעם" - היא התבואה הבאה ע"י עבודה ויגיעה וכפל הדבר במ"ש
מצודת ציון
"לחסיל" - מין ארבה
"יבולם" - מלשון יבול ותבואה וכן ונתנה הארץ יבולה (ויקרא כ')פסוק מז
מצודת ציון
"יהרוג" - הוא לשון מושאל על השבירה
"ושקמותם" - מין אילן תאנה כמו ובולס שקמים (עמוס ז)
"בחנמל" - הוא מין ברדפסוק מח
מצודת דוד
"לרשפים" - רשפי אש שהיתה מתלקחת בתוך הברד
מצודת ציון
"ויסגר" - ענין מסירה כמו לא תסגיר עבד (דברים כג)
"בעירם" - בהמתם
"לרשפים" - ענין להט ולהבפסוק נ
מצודת דוד
"יפלס" - היה מיישר שביל להוליך דרך בו את אפו עליהם
מצודת ציון
"יפלס" - ענין ישר כמו פלס מעגל רגליך (משלי ד) ועפ"ז נקרא קנה המאזנים בשם פלס כי מיישר המשקל
"נתיב" - שביל ודרך
"לא חשך" - לא מנע
"וחיתם" - ובהמתם
"הסגיר" - ענין מסירהפסוק נא
מצודת דוד
"חם" - הוא מצרים הבא מחם
"ראשית אונים" - הם הבכורים כמו כחי וראשית אוני (בראשית מט)
מצודת ציון
"אונים" - ענין כח כמו מצאתי און לי (הושע יב)פסוק נב
מצודת דוד
"כעדר" - כמו שהרועה מנהיג העדר במקום מרעה כן נהגם במדבר ולא חסרו דברפסוק נד
מצודת דוד
"הר וגו'" - זה בה"מ אשר קנתה ימינו להיות שלו לשכון שמה
"גבול קדשו" - זה א"יפסוק נה
מצודת דוד
"ויפילם" - הפיל גורל לתת לכל שבט חלקו במדידת חבל כי כן הדרך למדוד הקרקע בחבל
"באהליהם" - של שבעת עממין
"גוים" - אלו שבעה עממין בכנען
מצודת ציון
"בחבל" - הוא קו המדהפסוק נו
מצודת דוד
"וינסו וימרו" - בימי השופטיםפסוק נז
מצודת דוד
"כקשת רמיה" - מורה הקשת הרמאי מראה עצמו כמורה לצד זה וכרגע חוזר ומהפך עצמו לירות בצד אחר אל מקום הנרצה כן ישראל עבדו את ה' כל ימי השופט ובמות השופט נהפכו כרגע לעבוד עכו"ם
מצודת ציון
"ויסגו" - ענין החזרה לאחורפסוק נח
מצודת ציון
"בבמותם" - מלשון במה
"יקניאוהו" - מלשון קנאה והכעסה כמו הם קנאוני בלא אל (דברים לב)פסוק נט
מצודת ציון
"ויתעבר" - מלשון עברה וזעםפסוק ס
מצודת דוד
"אוהל" - את האוהל אשר שכן בה בין בני אדם
"ויטוש משכן שלו" - בימי עלי הכהן
מצודת ציון
"ויטוש" - ענין עזיבהפסוק סא
מצודת דוד
"ויתן לשבי עוזו" - זה הארון אשר נשבה ביד פלשתים
מצודת ציון
"עזו" - כן יקרא הארון ע"ש שהראה כח ה' בפלשתים להכות בהם כמ"ש בשמואל א'פסוק סב
מצודת ציון
"ויסגר" - מסרפסוק סג
מצודת דוד
"לא הוללו" - לא באו אל בית החופה כי חתניהן מתו במלחמה
"בחוריו" - אנשי המלחמה
"אכלה אש" - בערה בהם אש חמת ה' ומתו במלחמה
מצודת ציון
"הוללו" - בית החופה נקרא בדרז"ל הלולא (כתובות ה') ע"ש שמהללים ומשבחים שמה את החתן ואת הכלהפסוק סד
מצודת דוד
"לא תבכינה" - כי הרבו לבכות על לקיחת הארון ולמול זה לא היה נחשב צער אלמנותם למאומה
"כהניו" - הם חפני ופנחס בני עלי ויתר הכהנים נושאי הארוןפסוק סה
מצודת דוד
"מתרונן" - המתעורר משכרות היין ע"י צעקה ורנון
"ויקץ כישן" - כי עד הזמן ההוא החריש המקום מענוש את ישראל על מעשיהם כאלו היה ישן ובעת ההיא גברו העונות והקיץ משינתו לעשות בהם נקםפסוק סו
מצודת דוד
"ויך" - הכה הצרים מאחריהם כי נסו מפני פלשתים ורדפו אחריהם והכום מאחריהם כדרך הרודף להנרדף
"חרפת עולם" - זהו לקיחת הארוןפסוק סז
מצודת דוד
"וימאס" - מאז מאס במשכן שילה שהיתה בנחלת אפרים בן יוסף
"ובשבט אפרים" - הוא הוא וכפל הדבר במ"שפסוק סח
מצודת דוד
"אשר אהב" - מימים רבים כי שם נעקד יצחק
"ויבחר" - להיות בנחלתו מקום המקדשפסוק סט
מצודת דוד
"כמו רמים" - ר"ל בנהו בנין עדי עד כמו השמים הרמים ויסדה להיות לעולם כמו הארץפסוק ע
מצודת דוד
"ויבחר בדוד" - למלוך על ישראל
"ממכלאות צאן" - ממה שהיה תמיד עם הצאן בדיר שלהם
מצודת ציון
"ממכלאות" - מלשון בית הכלא ומאסר והוא דיר הצאן שהמה כלואים בהפסוק עא
מצודת דוד
"מאחר עלות" - ממה שהלך אחר המניקות לרעותן הביאו להיות מלך רועה ישראל
מצודת ציון
"עלות" - מגדלות עולליהן ר"ל מניקותפסוק עב
מצודת דוד
"ובתבונות כפיו" - עם כי התבונה היא בלב אמר כפיו לפי שבהם ינהג הרועה ויראה כאלו התבונה בכפיו ודומה לו שכל את ידיו (בראשית מח) ור"ל שעשה בהשכל וכ"ז חוזר לראשית האמרים לומר את כל זה יספרו לבל יאחזו במעשי אבותם שמרו בה' כ"א יאחזו במעשה דוד שזכה למלוכה בעבור כשרון דרכו
"כתום לבבו" - כפי תמימות לבו ירעה אותם
מצודת ציון
"ינחם" - ינהגם
<< · מצודות על תהלים · עח · >>