מהרש"ל על הש"ס/בבא מציעא/פרק י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף קטז עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה שניהן חולקין הכל לפי הגבוה לפי שהאחד כו' כצ"ל:


דף קיז עמוד א[עריכה]

גמרא דרך פתחים משתמש כו' נ"ב תימה מה היזק יש למשכיר שמשתמש השוכר דרך פתחים שרוצה למחות בו וכהאי גוונא ראוי להיות כופין על מדת סדום ונראה דמשכיר אמר אם ילך דרך פתחים א"כ לא ישתמש בעלייה כלל אבל עכשיו שהוא משתמש דרך גנין א"כ ישאר לפעמים בעליה ויעשה מקצת תשמישו לשם קודם שיחזור וירד בסולם ודו"ק:

שם וסנאין וסטני אמר ר"ש כו' ומזקי לתתאי רבי חייא בר אבא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה פלוגתא כו' מקום לגור ות"ק כו' הד"א:


דף קיז עמוד ב[עריכה]

גמ' שם תניא אין לו לא לזה ולא לזה אין לו לבעל עלייה בקרקע כלום כל זה נמחק ונ"ב ס"א אינו וכן ברא"ש אינו אכן ברי"ף מצאתי:

שם אמר רבא נקוט דר' נתן כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה ר' יהודה אומר א"כ תחייב זה שנמצא נהנה כו' כצ"ל:

ד"ה לבינים בשלמות צ"ל בלבינים שלמות ואין כו':

בד"ה ארזים כו' ומשאן כבד בא לשנות כו' הד"א:


דף קיח עמוד א[עריכה]

גמ' ממרי רשותיך פארי אפרע ואי אשמועינן הכא כו' כצ"ל ונ"ב פי' קמשמע לן דאין שומעין לו משום דשכיר דינו במעות שהרי אליו נשא את נפשו ויכול לומר לו זיל טרח ואייתי זוזי וכן בתוס' ר"פ שור שנגח את הפרה בד"ה אי דליכא לאשתלומי מינה ע"ש:


דף קיח עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה שתי גנות כו' קרקעיתה נמוך הס"ד: