מ"ג דברים לב כא
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֵ֚ם קִנְא֣וּנִי בְלֹא־אֵ֔ל
כִּעֲס֖וּנִי בְּהַבְלֵיהֶ֑ם וַֽאֲנִי֙ אַקְנִיאֵ֣ם בְּלֹא־עָ֔ם
בְּג֥וֹי נָבָ֖ל אַכְעִיסֵֽם׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אִנּוּן אַקְנִיאוּ קֳדָמַי בְּלָא דַּחְלָא אַרְגִּיזוּ קֳדָמַי בְּטָעֲוָתְהוֹן וַאֲנָא אַקְנֵינוּן בְּלָא עַם בְּעַמָּא טַפְשָׁא אַרְגֵּיזִנּוּן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | הִינוּן אַקְנוּן קֳדָמוֹי בִּדְלָא אֱלָהָא אַרְגִיזוּ קֳדָמוֹי בְּהַבְלֵיהוֹן וַאֲנָא אַקְנִינוּן בְּאוּמָא דְלָא אוּמָא בְּבַּבְלָאֵי עַמָא טַפְּשָׁא נִרְגוֹז יַתְהוֹן: |
| ירושלמי (קטעים): | אִינוּן אַקְנוּן יָתִי בְּטַעֲוָון דְלָא מַה אַכְעִיסוּ קֳדָמוֹי בְּמֶרְחֲקַתְהוֹן וַאֲנָא אַקְנֵי יַתְהוֹן בְּאוּמָא דְלָא אוּמָא בְּאוּמָא טִפְּשָׁא אַכְעִיס יַתְהוֹן: |
רש"י
"בלא אל" - בדבר שאינו אלוה
"בלא עם" - באומה שאין לה שם כמו שנאמר הן ארץ כשדים זה העם לא היה ובעשו הוא אומר בזוי אתה מאד
"בגוי נבל אכעיסם" - אלו הכופרים וכה"א אמר נבל בלבו אין אלהים
מפרשי רש"י
לפיכך דרשו רז"ל (מגילה דף יג:) שאין להם לא כתב ולא לשון. שהלשונות נתן הקדוש ברוך הוא לשבעים אומות, ולא היה אשור בכללם. נמצא כי לא נקרא לשון, שלא היה מן אותם הלשונות שפילג הקדוש ברוך הוא לשונם, ולא נקרא לשון. וכן יש לפרש גבי אדום, שדרשו רז"ל (עבודה זרה דף י.) שאין להם לא כתב ולא לשון מן ע' לשון, שנתן לכל אומה ואומה לשון מיוחד, ובכלל זה לא היה אדום. כי שר שלהם סמאל, והוא אינו בכלל ע' מלאכים הסובבים כסא כבודו יתברך. וכמו שפילג אותם בלשון שהיו ע' לשונות, כן חילק אותם בכתב, שלכל אומה יש כתב:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
בְלֹא אֵל – בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ אֱלוֹהַּ.
בְלֹא עָם – בְּאֻמָּה שֶׁאֵין לָהּ שֵׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִים זֶה הָעָם לֹא הָיָה" (ישעיהו כג,יג); וּבְעֵשָׂו הוּא אוֹמֵר: "בָּזוּי אַתָּה מְאֹד" (עובדיה א,ב).
בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם – אֵלּוּ הַמִּינִים; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים" (תהלים יד,א; ספרי שכ).
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
בגוי נבל אכעיסם. זה גלות אדום וקראו הכתוב לאדום נבל כי התנכר את אחיו ועמד לו מנגד ביום החורבן, והוא שהזכיר עובדיה ע"ה (יא) ביום עמד מנגד ביום שבות זרים חילו וגו'. וכן תמצא שקראו דוד ע"ה בשם הזה במזמור (תהלים עד) זכר זאת אויב חרף ה' ועם נבל נאצו שמך, ואמר עוד (שם) קומה אלהים ריבה ריבך זכור חרפתך מני נבל כל היום, וסמך לא אל תתן לחית נפש תורך, לבאר כי מה שהזכיר עם נבל היא החיה הרביעית שהזכיר עליהם במקום אחר (שם סח) גער חית קנה.
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" כעסוני בהבליהם" בבית שני: " ואני אקניאם בלא עם" בבית ראשון שהחריבוהו כשדים שנאמר בהם הן אין כשדים זר העם לא היה:
" בגוי נבל אכעיסם" שהחריבה אותו מלכות שלא היתה הוגנת שלא היה להם לא כתב ולא לשון:מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ואני אקניאם בלא עם - אל תקרי בלא עם אלא בלוי עם, אלו הבאים מבין האומות ומלכיות, ומוציאים אותם מתוך בתיהם.
ד"א אלו הבאים מברבריא ומטונס וממורטניא, שמהלכים ערומים בשוק:
בגוי נבל אכעיסם - אלו המינים וכן הוא אומר תהלים יד אמר נבל בלבו אין אלהים.