מ"ג דברים לב כב
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי וַתִּיקַד עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּית וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּי־אֵשׁ֙ קָדְחָ֣ה בְאַפִּ֔י
וַתִּיקַ֖ד עַד־שְׁא֣וֹל תַּחְתִּ֑ית וַתֹּ֤אכַל אֶ֙רֶץ֙ וִֽיבֻלָ֔הּ
וַתְּלַהֵ֖ט מוֹסְדֵ֥י הָרִֽים׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אֲרֵי קִדּוּם תַּקִּיף כְּאִישָׁא נְפַק מִן קֳדָמַי בִּרְגַז שֵׁיצִי עַד שְׁאוֹל אַרְעָיְתָא אֲסִיף אַרְעָא וַעֲלַלְתַּהּ שֵׁיצִי עַד סְיָפֵי טוּרַיָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אֲרוּם קִידוֹם תַּקִיף כְּאֵישָׁא נְפַק מִן קֳדָמַי וּבְעָרַת בִּתְקוֹף רוּגְזִי וְאַיְקִידַת עַד שְׁיוֹל אַרְעַיָא וּסְיָיפַת אַרְעָא וַעֲלַלְתָּהּ וְשַׁלְהוֹבַת יְסוֹדֵי טַוְורַיָא: |
| ירושלמי (קטעים): | אֲרוּם אֶשָא נַפְקַת בְּשַׁעַת רוּגְזִי וְאוֹקֵדַת עַד שִׁיוֹל אַרְעִיתָא וְתִכְלַת אַרְעָא וּמַלְיָהּ וּלְהָטַת יְסוֹדֵי טוּרַיָא: |
רש"י
"ותיקד" - בכם עד היסוד
"ותאכל ארץ ויבולה" - ארצכם ויבולה
"ותלהט" - ירושלים המיוסדת על ההרים שנאמר ירושלים הרים סביב להרש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וַתִּיקַד – בָּכֶם עַד הַיְסוֹד.
וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ – אַרְצְכֶם וִיבוּלָהּ (ספרי שכ).
וַתְּלַהֵט – יְרוּשָׁלַיִם הַמְּיֻסֶּדֶת עַל הֶהָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "יְרוּשָׁלַיִם הָרִים סָבִיב לָהּ" (תהלים קכה,ב; ספרי שם).
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ותאכל ארץ ויבולה - זו ארץ ישראל; ותלהט מוסדי הרים - זו ירושלם, כענין שנאמר תהלים קכא ירושלם הרים סביב לה וה' סביב לעמו.
ד"א ותאכל ארץ ויבולה - זה העולם; ותלהט מוסדי הרים - אלו ד' מלכיות, שנאמר זכריה ו ואשא עיני והנה ארבע מרכבות יוצאות מבין שני ההרים, וההרים הרי נחשת: