חוק הרשויות המקומיות (הקרן להרחבת ההשקעה בתושב ולהגדלת היצע הדיור)
חוק הרשויות המקומיות (הקרן להרחבת ההשקעה בתושב ולהגדלת היצע הדיור) מתוך 
חוק הרשויות המקומיות (הקרן להרחבת ההשקעה בתושב ולהגדלת היצע הדיור), התשפ״ג–2023
תוכן עניינים
פרק א׳: הגדרות
הגדרות
בחוק זה –
”הוצאות הקרן“ – סך כל המענקים שהרשויות המקומיות זכאיות לקבל באותה שנה לפי סעיף 4 והוצאות התפעול של הקרן;
”הוצאות התפעול של הקרן“ – תשלומי גמול והחזר הוצאות לחברי מועצת הקרן, תשלומי שכר לבעלי תפקידים בקרן וכל הוצאה תפעולית של הקרן הנדרשת לפי חוק זה;
”יחידת דיור שנוספה“ – יחידת דיור שניתן היתר לבנייתה בשנה מסוימת, אשר מגדילה את מלאי יחידות הדיור ברשות המקומית ביחס לשנה הקודמת, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”מועצת הקרן“ – כמשמעותה בסעיף 6;
”מענקים חדשים“ – מענקים בשל יחידות דיור שנוספו, שהרשות המקומית לא הייתה זכאית בשלהן למענק בשנה הקודמת;
”מענקים חוזרים“ – מענקים בשל יחידות דיור שנוספו, שהרשות המקומית הייתה זכאית בשלהן למענק בשנה הקודמת;
”הקרן“ – הקרן להרחבת ההשקעה בתושב ולהגדלת היצע הדיור, שהוקמה לפי סעיף 2;
”רשות מקומית“ – עירייה, מועצה אזורית ומועצה מקומית;
”שיעור העדכון“ – כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992;
”השרים“ – שר הפנים ושר האוצר.
פרק ב׳: הקרן להרחבת ההשקעה בתושב ולהגדלת היצע הדיור
הקמת הקרן
מוקמת בזה הקרן להרחבת ההשקעה בתושב ולהגדלת היצע הדיור.
כספי הקרן
(א)
כספי הקרן יוקצו כאמור בסעיף 4, לאחר ששולמו הוצאות התפעול של הקרן.
(ב)
כספי הקרן אינם ניתנים לעיקול, להמחאה או לשעבוד.
הקצאת כספי הקרן
(א)
על הקצאת כספי הקרן יחולו ההוראות כמפורט להלן:
(1)
רשות מקומית זכאית למענק שנתי בסך 1,000 שקלים חדשים בשל כל יחידת דיור שנוספה ברשות המקומית בשנים 2018 עד 2020;
(2)
רשות מקומית זכאית למענק שנתי בסך 1,850 שקלים חדשים בשל כל יחידת דיור שנוספה ברשות המקומית משנת 2021, החל מהשנה השלישית שלאחר השנה שבה נוספה כאמור;
(3)
הקרן תעביר את המענקים האמורים בפסקאות (1) ו־(2) לתקציבי הרשויות המקומיות הזכאיות, מדי שנה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), פחת סך כספי הקרן בשנה מסוימת מסך כל המענקים שהרשויות המקומיות היו זכאיות לקבל באותה שנה לפי הסעיף הקטן האמור, יחולו הוראות אלה:
(1)
הקרן תעביר את המענקים החוזרים במלואם ותפחית את המענקים החדשים שהיא מעבירה, בשיעור היחס שבין סך הכספים שנותרו בקרן לאחר העברת המענקים החוזרים לבין סך כל המענקים החדשים שהרשויות המקומיות היו זכאיות לקבל לפי סעיף קטן (א);
(2)
לא היו בקרן די כספים להעברת סך כל המענקים החוזרים כאמור בפסקה (1), תעביר הקרן רק את המענקים החוזרים ותפחית אותם בשיעור היחס שבין סך כספי הקרן לבין סך כל המענקים החוזרים שהרשויות המקומיות היו זכאיות לקבל לפי סעיף קטן (א);
(3)
העבירה הקרן מענקים מותאמים ולאחר העברתם נוספו באותה שנה כספים לקרן, תעביר הקרן את הכספים האמורים לרשויות המקומיות כהשלמה למענקים המותאמים, ויחולו לעניין זה הוראות פסקאות (1) ו־(2), בשינויים המחויבים; לעניין זה, ”מענקים מותאמים“ – מענקים שהופחתו לפי פסקאות (1) או (2) ומענקים חדשים שלא הועברו כלל בשל הוראות פסקה (2).
(ג)
העברת המענקים לרשויות המקומיות לפי סעיף זה תיעשה עד יום 1 בדצמבר בכל שנה.
(ד)
סכום המענק כאמור בסעיף קטן (א)(2) יתעדכן מדי שנה, החל משנת 2025, לפי שיעור העדכון, וזאת לעניין מענקים חדשים בלבד.
מקורות הקרן [תיקון: תשפ״ד]
(א)
עד יום 30 באוקטובר בכל שנה תפריש כל רשות מקומית לקרן את הסכום שהפרישה בשנה הקודמת, בתוספת שיעור מהגידול בארנונה שאינה ממגורים של השנה הקודמת, כמפורט להלן:
(1)
רשות מקומית שבה הארנונה שאינה ממגורים לנפש באותה שנה עלתה על 2,000 שקלים חדשים – שיעור של 28% (הוראת שעה בשנים 2024 ו־2025, 27.5%) מהגידול בארנונה שאינה ממגורים;
(2)
רשות מקומית שבה הארנונה שאינה ממגורים לנפש באותה שנה עלתה על 1,000 שקלים חדשים ולא עלתה על 2,000 שקלים חדשים – שיעור של 20% מהגידול בארנונה שאינה ממגורים;
(3)
רשות מקומית שבה הארנונה שאינה ממגורים לנפש באותה שנה עלתה על 500 שקלים חדשים ולא עלתה על 1,000 שקלים חדשים – שיעור של 15% מהגידול בארנונה שאינה ממגורים;
(4)
רשות מקומית שבה הארנונה שאינה ממגורים לנפש באותה שנה לא עלתה על 500 שקלים חדשים – שיעור של 7.5% מהגידול בארנונה שאינה ממגורים.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), יחולו על הפרשות הרשויות המקומיות לקרן ההוראות האלה:
(1)
רשות מקומית שלא גדלו הכנסותיה מארנונה שאינה ממגורים בשנה שבשלה יש להפריש ביחס להכנסות מארנונה שאינה ממגורים בשנת 2022 – לא תפריש באותה שנה כספים לקרן.
(2)
רשות מקומית שסכום הגידול בארנונה שאינה ממגורים משקף עלייה של למעלה מ־20% בהכנסות כאמור, באותה שנה או במצטבר בשנה זו ובשתי השנים שקדמו לה, לא יראו בכל הכנסה מעבר לכך כגידול בארנונה שאינה ממגורים לגבי אותן שנים.
(3)
מסכום ההפרשה של כל רשות מקומית יופחת סך המענקים שצריכה הייתה הרשות לקבל באותה שנה לפי סעיף 4.
(ג)
בשנה שבה סך ההפרשות של הרשויות המקומיות לקרן, בהתאם לדוחות המבוקרים, צפוי לעלות על הוצאות הקרן (להלן – עודפים):
(1)
יופחת מההפרשה של כלל הרשויות המקומיות סך העודפים, למעט סכום השווה ל־10% מהוצאות הקרן בשנה הקודמת (להלן – סכום הצבירה), ובלבד שאין בהוספת סכום הצבירה כדי להביא לקיומן של יתרות בקרן העולות על סכום של 200 מיליון שקלים חדשים בכל עת (להלן – תקרת הצבירה);
(2)
ההפחתה מההפרשה כאמור בפסקה (1) תיעשה לכל רשות מקומית בהתאם לחלק היחסי שצריכה הייתה להפריש באותה שנה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב);
(3)
כספי הקרן שלא ישולמו בשנה מסוימת למימון הוצאות הקרן יישארו בקרן לשם העברת מענקים בשנים הבאות;
(4)
על אף האמור בפסקה (1), החל מיום י׳ בטבת התשצ״ד (1 בינואר 2034) תחליט מועצת הקרן אם להותיר את תקרת הצבירה בהתאם לקבוע בפסקה (1) או להגדילה.
(ד)
לא העבירה רשות מקומית לקרן בשנה מסוימת את ההפרשה שהיא חייבת בה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), עד יום 15 בנובמבר באותה שנה, יחולו לגביה הוראות אלה:
(1)
תיווסף על סכום ההפרשה שהיא חייבת בה, ריבית פיגורים לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, מהמועד האחרון לביצוע ההפרשה עד למועד ביצועה בפועל;
(החל מיום 1.10.2024): יתווספו על סכום ההפרשה שהיא חייבת בה, ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, מהמועד האחרון לביצוע ההפרשה עד למועד ביצועה בפועל, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים;
(2)
היא לא תהיה זכאית להקצאות מהקרן לפי סעיף 4 באותה שנה, עד למועד ביצוע ההפרשה בפועל, אם בוצעה באותה שנה;
(3)
החשב הכללי במשרד האוצר או מי שהוא הסמיך לכך רשאי להורות על קיזוז חובה הכספי הקצוב של הרשות המקומית לפי סעיף קטן זה מכל תשלום ממשלתי שמשתלם לה שלא על פי חוק, והסכום שיקוזז יועבר לקרן; קיזוז כאמור לא ייעשה אלא לאחר שניתנה הודעה בכתב לרשות המקומית בדבר הכוונה לקזז את חובה, והיא לא סילקה אותו בתוך 30 ימים.
(ה)
החל משנת 2025 יתעדכנו סכומי ההכנסות מארנונה שאינה ממגורים לנפש הנקובים בסעיף קטן (א)(1) עד (4), לפי שיעור העדכון.
(ו)
הפרשות הרשויות המקומיות לקרן לא ייחשבו להכנסות המדינה, והעברתן לקרן לא תימנה בחוק תקציב שנתי, כהגדרתו בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.
(ז)
בסעיף זה –
”ארנונה שאינה ממגורים“ – כלל ההכנסות מארנונה שהתקבלו בפועל בידי רשות מקומית בשנה מסוימת בשל נכסים שאינם מבני מגורים, בהתאם לדוח המבוקר; לעניין זה,
”מבנה מגורים“ – כהגדרתו בהוראות לפי סעיפים 8 ו־9 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992;
”ארנונה שאינה ממגורים לנפש“ – המנה המתקבלת מחלוקת הארנונה שאינה ממגורים בשנה מסוימת, במספר תושבי הרשות המקומית באותה שנה לפי הרישום במרשם האוכלוסין כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965;
”גידול בארנונה שאינה ממגורים“ – סכום הגידול של הארנונה שאינה ממגורים בשנה מסוימת, ביחס לארנונה שאינה ממגורים בשנה שלפניה;
”הדוח המבוקר“ – כהגדרתו בסעיף 140ג לפקודת העיריות;
”המדד החברתי־כלכלי“ – אפיון ודירוג של רשויות מקומיות לפי הרמה החברתית־כלכלית של האוכלוסייה בהן, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”מדד הפריפריאליות“ – אפיון ודירוג של רשויות מקומיות לפי מיקומן הגאוגרפי ביחס לריכוזי האוכלוסייה בישראל, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
פרק ג׳: מועצת הקרן
מינוי מועצת הקרן
(א)
לקרן תהיה מועצה בת שבעה חברים, והם:
(1)
עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר;
(2)
עובד משרד הפנים שימנה שר הפנים;
(3)
עובד משרד ראש הממשלה שימנה ראש הממשלה;
(4)
נציג ציבור בעל תואר שלישי, המכהן או שכיהן בעבר כאיש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה בישראל או מחוץ לישראל, בעל מומחיות בתחומים הנוגעים לקרן, שימנה שר האוצר בהסכמת שר הפנים ויושב ראש הגוף המייצג את מרבית הרשויות המקומיות בישראל;
(5)
יושב ראש הגוף המייצג את מרבית הרשויות המקומיות בישראל – והוא יהיה היושב ראש;
(6)
יושב ראש הגוף המייצג את מרבית המועצות האזוריות בישראל;
(7)
נציג רשויות מקומיות שיבחר הגוף המייצג את מרבית הרשויות המקומיות בישראל, בהליך שבו תינתן לכלל הרשויות המקומיות החברות בו האפשרות להצביע.
(ב)
שר הפנים יפרסם הודעה ברשומות בדבר מינוי מועצת הקרן והרכבה, וכן בדבר כל שינוי בהרכבה.
תפקידי מועצת הקרן
מועצת הקרן תהיה אחראית לניהול הקרן, ובכלל זה למילוי תפקידים אלה:
(1)
להקצות את כספי הקרן בהתאם להוראות לפי סעיף 4;
(2)
להעביר לכל רשות מקומית הודעה בדבר גובה ההפרשה שתידרש להעביר לקרן באותה שנה, לפי הוראות סעיף 5, ואופן חישובה, עד ליום 15 באוקטובר בכל שנה;
(3)
לעקוב אחר ביצוע הפרשות הרשויות המקומיות לקרן, להתרות על הפרשות שלא בוצעו במועד ולפנות בעניין לרשות המקומית או לחשב הכללי, כאמור בסעיף 5;
(4)
לבצע בקרה על כך שמענק לפי סעיף 4 יינתן בשל יחידת דיור שנוספה, שההיתר שניתן לבנייתה פקע לפי סעיף 265 לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965, ולקזז מהמענקים שהרשות המקומית זכאית לקבל בהתאם;
(5)
להכין ולהגיש דוחות שנתיים על פעולות הקרן, תקבוליה והוצאותיה, כאמור בסעיף 16;
(6)
למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה בחוק זה.
עצמאות ואי־
במילוי תפקידיה תפעל מועצת הקרן באופן עצמאי ובלא תלות.
דרישה לקבלת מידע
מועצת הקרן רשאית לדרוש מרשות מקומית מידע הנחוץ לה לשם יישום ההוראות לפי חוק זה, במתכונת ובאופן שתורה; בסעיף זה, ”מידע“ – למעט מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, וידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם כמשמעותה באותו חוק.
סייגים למינוי ולבחירה של חבר מועצת הקרן
(א)
לא ימונה לחבר מועצת הקרן מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת הגורם המוסמך, לכהן כחבר המועצה, או מי שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור, וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.
(ב)
בפרק זה, ”הגורם המוסמך“ –
(1)
לעניין מינויים לפי סעיף 6(א)(1) עד (4) – השר הממנה;
(2)
לעניין מינוי לפי סעיף 6(א)(7) – יושב ראש המועצה, לאחר שקיבל את חוות דעתו של היועץ המשפטי לקרן.
תקופת כהונה
תקופת כהונתו של חבר מועצת הקרן שהוא נציג ציבור או נציג רשות מקומית לפי סעיף 6(א)(7) תהיה ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותו או לבחור אותו, לפי העניין, לתקופות כהונה נוספות, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
הפסקת כהונה לפני תום תקופת הכהונה
(א)
חבר מועצת הקרן יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
(1)
הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר הממנה, ואם הוא נציג רשויות מקומיות – במסירה לשר הפנים;
(2)
הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי שאותו הוא מייצג במועצת הקרן או שחדל להיות נציג הרשויות המקומיות לפי סעיף 6(א)(5) עד (7), ואם הוא נציג ציבור – הוא נתמנה לעובד המדינה או לעובד רשות מקומית, או שהחל לכהן כחבר מועצת רשות מקומית.
(ב)
התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר מועצת הקרן, יעבירו הגורם המוסמך מכהונתו לפני תום הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב:
(1)
הוא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת הגורם המוסמך, לכהן כחבר המועצה, או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו;
(2)
נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
(3)
חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים הדרושים למינויו או לכהונתו כחבר המועצה.
(ג)
הגורם המוסמך לא יפסיק את כהונתו של חבר המועצה לפי סעיף קטן (ב), אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.
(ד)
הפסיק חבר המועצה לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל השר הממנה, בהקדם האפשרי, למינוי חבר אחר במקומו בהתאם להוראות סעיף 6; היה חבר המועצה שהפסיק לכהן כאמור נציג הרשויות המקומיות – ייבחר חבר אחר במקומו, בהקדם האפשרי, בהתאם להוראות סעיף 6(א)(7).
תוקף פעולות
קיום מועצת הקרן, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי המועצה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה.
סדרי עבודת המועצה
(א)
המניין החוקי בישיבות מועצת הקרן הוא חמישה מחבריה ובהם יושב ראש המועצה ואחד מהנציגים המנויים בסעיף 6(א)(6) או (7).
(ב)
החלטות מועצת הקרן יתקבלו ברוב קולות החברים המשתתפים והמצביעים בישיבה.
(ג)
החלטות מועצת הקרן יהיו מנומקות ויירשמו בפרוטוקול שייחתם על ידי חברי המועצה הנוכחים באותה ישיבה; על הפרוטוקולים של דיוני המועצה יחולו הוראות פרק אחד עשר לתוספת השנייה לפקודת העיריות, בשינויים המחויבים.
(ד)
יושב ראש מועצת הקרן, ביחד עם חבר מועצה נוסף שתבחר המועצה, יהיו מורשים לחתום בשם המועצה על כל מסמך שעשייתו בתחום סמכותה.
(ה)
מועצת הקרן תקבע את סדרי עבודתה ואת סדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה, והם יפורסמו באתר האינטרנט של הקרן.
(ו)
שר האוצר, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין סדרי עבודת המועצה.
בעלי תפקידים
(א)
המועצה תמנה מבקר פנימי לקרן ויחולו עליו הוראות חוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992.
(ב)
המועצה תמנה לקרן רואה חשבון מבקר, שעליו יחולו הוראות חוק החברות, התשנ״ט–1999, החלות על רואה חשבון מבקר של חברה, בשינויים המחויבים.
(ג)
המבקר הפנימי ורואה החשבון המבקר ימונו לתקופת כהונה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה אחת נוספת.
(ד)
התגמול למבקר הפנימי ולרואה החשבון המבקר יהיה בהתאם להוראות החשב הכללי במשרד האוצר החלות לעניין תשלום לנותני שירותים חיצוניים.
(ה)
היועץ המשפטי לקרן יהיה עובד המדינה ויתמנה לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959.
דוחות שנתיים
המועצה תכין דוחות שנתיים על פעולות הקרן, תקבוליה והוצאותיה, בין היתר לעניין כל רשות מקומית, תגישם לוועדת הכספים של הכנסת עד ליום 31 במרץ בשנה העוקבת ותפרסמם באתר האינטרנט של הקרן.
גמול והחזר הוצאות
חבר מועצת הקרן שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך, כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, ושאינו מכהן כחבר מועצת רשות מקומית ומקבל שכר בשל כהונתו, יהיה זכאי לתשלום מהקרן בעד השתתפותו בישיבות המועצה, בהתאם להוראות של החשב הכללי במשרד האוצר החלות לעניין חברי ועדות ציבוריות.
הימנעות מניגוד עניינים
(א)
בסעיף זה –
”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב [חורג];
”בעל עניין“ – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”טיפול“ – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;
”ניגוד עניינים“, של חבר מועצת הקרן – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו במועצה לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו;
”קרוב“, של חבר מועצת הקרן – כל אחד מאלה:
(1)
בן משפחה של חבר המועצה;
(2)
אדם שלחבר המועצה יש עניין במצבו הכלכלי;
(3)
תאגיד שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;
(4)
גוף שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.
(ב)
לא ימונה לחבר מועצת הקרן ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו במועצה.
(ג)
חבר מועצת הקרן לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.
(ד)
נודע לחבר מועצת הקרן כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש המועצה; היה חבר המועצה האמור היושב ראש – יודיע על כך לשר הפנים.
(ה)
על אף האמור בסעיף זה, רשאי חבר מועצת הקרן שהוא נציג הרשויות המקומיות להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף או הציבור שהוא נציגו, ככל שהם קשורים לתפקידי המועצה, ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד.
החלת דינים
חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי המועצה, כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה:
(1)
(2)
חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959 – ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה;
(3)
פרק ד׳: הוראות שונות
תחולה לגבי רשויות מקומיות ביהודה והשומרון
(א)
רשות מקומית ביהודה והשומרון תהא זכאית להקצאה מהקרן לפי סעיף 4, ומכל סכום שהקרן מעבירה לרשות מקומית כאמור ינוכה סכום ההפרשה לפי סעיף 5, עד לתקרת הסכום שהוקצה לה באותה שנה, והכול בשינויים המחויבים.
(ב)
הוראות פרק ג׳ לעניין רשויות מקומיות, יחולו לעניין רשויות מקומיות ביהודה והשומרון, בשינויים המחויבים.
(ג)
בסעיף זה, ”רשות מקומית ביהודה והשומרון“ – מועצה אזורית המנויה בתוספת לצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה ושומרון) (מס׳ 783), התשל״ט–1979, ומועצה מקומית המנויה בצו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה ושומרון) (מס׳ 892), התשמ״א–1981, שבתחיקת הביטחון.
דוחות שנתיים
השרים יגישו לוועדת הכספים של הכנסת דוח שנתי על פעולות הקרן, עד ליום 30 באפריל בשנה העוקבת; בדוח יפורטו, בין היתר, אופן יישומו של חוק זה, מידת השגת תכליותיו והתחזיות לביצועו, סכומי ההקצאה, ההפרשות והיתרי הבנייה שניתנו, לעניין כל רשות מקומית, וסכומים שהועברו לקרן מתקציב המדינה.
ביצוע ותקנות
השרים ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.
תחילה
תחילתו של חוק זה ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) (להלן – יום התחילה).
הוראות מעבר
(א)
מינוי חברי מועצת הקרן ייעשה בתוך חודשיים מיום התחילה; לא מונה חבר מועצת הקרן המנוי בסעיף 6(א)(4), ימונה חבר הסגל האקדמי של מוסד להשכלה גבוהה בישראל שייבחר על ידי הדיקנים של הפקולטות למדעי החברה במוסדות כאמור; לעניין זה, ”מוסד להשכלה גבוהה“ – מוסד שהוכר או שקיבל היתר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958.
(ב)
עד למינוי בעלי התפקידים כאמור בסעיף 15 –
(1)
יערוך המבקר הפנימי של משרד הפנים ביקורות בהתאם לשיקול דעתו, בקרן ובמועצת הקרן;
(2)
משרד הפנים ימנה רואה חשבון מבקר לקרן, ויכול שיהיה רואה חשבון מבקר אשר למשרד התקשרות קיימת עימו;
(3)
היועץ המשפטי של משרד הפנים או מי מטעמו ייתן ייעוץ משפטי למועצת הקרן, בהתאם לצורך.
הוראת שעה
על אף האמור בסעיף 5(א)(1), מיום התחילה ועד ליום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025), יקראו את הסעיף האמור כך שבמקום ”28%“ יבוא ”27.5%“.
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.