פקודת העיריות

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פקודת העיריות (נוסח חדש)

דמ"י תשכ"ד, 197; ס"ח תשכ"ה, 127, 215, 263; תשכ"ז, 16, 56, 74; תשכ"ח, 10, 53, 55; תשל"א, 36, 168; תשל"ב, 112; תשל"ג, 22, 40, 200, 248; תשל"ה, 88, 211, 219; תשל"ו, 103, 142, 238, 281; תשל"ח, 92, 96, 157; תשל"ט, 6; תש"ם 47, 61; תשמ"א, 153; תשמ"ב, 172; תשמ"ג, 130; תשמ"ד, 49; תשמ"ז, 86; תשמ"ח, 18, 87, 95, 165; תשמ"ט, 18; תש"ן, 94; תשנ"א, 30, 34, 70, 74, 121, 213; תשנ"ב, 135, 204; תשנ"ג, 15, 156; תשנ"ד, 240, 261, 262; תשנ"ה, 121, 148, 159, 206, 328, 388; תשנ"ו, 23, 44, 45, 58; תשנ"ז, 40, 154; תשנ"ח, 8, 10, 68, 109, 336; תשנ"ט, 48, 90; תש"ס, 71, 123, 149, 280; תשס"א, 18, 144, 450, 514; תשס"ב, 42, 83, 120; תשס"ג, 60, 152; תשס"ד, 19, 70, 114, 418, 500, 502, 529, 529. ק"ת תשל"ז, 446; תשל"ח, 331; תשמ"א, 959; תשמ"ג, 1503; תשמ"ד, 948, 2065; תשמ"ה, 1000; תשמ"ו, 299, 1177; תשמ"ז, 358; תשמ"ח, 531, 591, 666, 627, 1104; תשמ"ט, 1071, 1234; תש"ן, 611, 659, 691, 692, 749; תשנ"א, 196, 752, 753, 1055, 1169; תשנ"ב, 662, 1026, 1027, 1171, 1204; תשנ"ג, 863,732,486; תשנ"ד, 26, 27, 667, 1160, 1240, 1273, 1274; תשנ"ה, 240, 261, 262, 364, 365, 494, 747, 883, 1208, 1209, 1311, 1508, 1509, 1569; תשנ"ו, 182,163, 505, 560, 561, 665, 666, 709, 710, 809, 879, 916, 917, 994, 1008, 1461; תשנ"ח, 214, 262, 298, 319, 708, 745, 1121; תשנ"ט, 217, 308, 318, 924; תש"ס, 370, 435, 437, 438, 762; תשס"א, 295, 378, 379, 511, 631, 649, 650, 903, 932, 1002, 1038; תשס"ב, 111, 127, 190.


פרק ראשון: פרשנות
1.
הגדרות [תיקון: תשכ"א, תשמ"ד, תשס"ד]

בפקודה זו (להלן – הפקודה) –

"מועצה" – מועצה של עיריה שנתכוננה לפי הוראות הפקודה;
"חבר מועצה" – חבר מועצה שנבחר כהלכה;
"בעל" – לרבות אדם המקבל, או הזכאי לקבל, הכנסה מנכס, או שהיה מקבלה אילו היה הנכס נותן הכנסה, בין בזכותו הוא ובין כבא-כוח או כנאמן, בין שהוא הבעל הרשום של הנכס ובין שאינו הבעל הרשום, וכולל שוכר או שוכר-משנה ששכר נכס לתקופה שלמעלה משלוש שנים;
"מחזיק" – אדם המחזיק למעשה בנכס כבעל או כשוכר או בכל אופן אחר, למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון;
"השר" – שר הפנים;
"הממונה" – הממונה על המחוז.
"מדרכה" – חלק מרחוב המיועד למעבר הולכי רגל, לרבות אבני שפה, קיר משען, מדרגות וקירות תומכים.
"רבעון" – תקופה של שלושה חודשים שתחילתה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי, וב-1 באוקטובר, של כל שנה.
פרק שני: כינון עיריה
2.
עיריות קיימות

תושביו של כל אזור שתחומיו מתוארים כאמור בתוספת הראשונה הם עיריה.

3.
הקמת עיריות [תיקון: תשנ"ג, תש"ס]
(א)
ראה השר כי רצוי הוא שתושבי אזור פלוני – בין שהוא, כולו או מקצתו, בתחומה של עיריה ובין אם לא – יהיו עיריה, אם משום שזו משאלתם של רוב תושבי אותו אזור ואם מסיבה אחרת, רשאי הוא לצוות על עריכת חקירה בדבר אותו אזור ובמשאלותיהם של תושביו, על-ידי ועדה שלפחות אחד מחבריה איננו עובד המדינה (להלן בפרק זה – ועדת חקירה), ולאחר עיון בתסקיר של ועדת החקירה רשאי הוא לפי שיקול דעתו, להכריז שתושבי אותו אזור יהיו עיריה.
(ב)
השר לא יכריז כי תושבי אזור שמספרם אינו עולה על חמשת אלפים יהיו עיריה.
4.
הסדרת הבחירות וענינים אחרים של עיריה מוקמת

הכריז השר מכוח סעיף 3, כי תושבי אזור פלוני יהיו עיריה – יקבע תאריכים, זמנים ומקומות וימנה פקידים ואנשים אחרים, לענין בחירות או למשרה אחרת, ויפעל ויורה –

(1)
בדבר אופן עריכת הבחירות הראשונות וכל הבאות אחריהן לפי הפקודה, והאנשים שיהיו כשרים לבחור ולהיבחר בבחירות אלה, או כל ענין אחר;
(2)
בדבר מילוי תפקידיהם של ראש העיריה ושל חברי מועצתה עד לבחירת המועצה הראשונה;
(3)
בדבר הקנייתם של נכסים לעיריה;
(4)
בכל דבר אחר;
הכל כפי שייראה לו נחוץ לשם החלת הפקודה על אותה עיריה עם כינונה.
5.
הקמת עיריה במקום מועצה מקומית

הכריז השר מכוח סעיף 3, כי תושבי אזור פלוני יהיו עיריה, וערב תחילת האכרזה היתה קיימת באותו אזור, כולו או מקצתו, מועצה מקומית אחת, יחולו הוראות אלה:

(1)
העיריה תהא חליפתה של המועצה המקומית, הן לזכויותיה והן לחובותיה ולהתחייבויותיה והן למעמדה בכל ענין אחר, ובין השאר – לענין ארנונות, אגרות, היטלים, דמי השתתפות ותשלומי חובה אחרים שהוטלו כדין על ידי המועצה המקומית וטרם נגבו;
(2)
מועצת העיריה הראשונה תהיה מורכבת ממי שהיו ערב ההכרזה חברי המועצה המקומית;
(3)
חוקי העזר, התקנות האחרות, לוח השומה, התקציב, הרשיונות, ההיתרים והמסמכים האחרים שהותקנו או ניתנו כדין על ידי המועצה המקומית או רשות מרשויותיה, יעמדו בתקפם, בשינויים המחוייבים לפי הענין, עד שיפקעו או ישונו על פי האמור בהם או על פי כל חיקוק או עד שהעיריה או רשות מרשויותיה יבטלום או ישנום מכוח כל חיקוק;
(4)
כל הליך שהיה ערב תחילת האכרזה תלוי ועומד לפני המועצה המקומית או רשות מרשויותיה, או לפני בית-דין שהוקם על ידי המועצה המקומית או שאזור-שיפוטו נקבע באופן הכולל את תחום המועצה המקומית, יוסיפו לדון בו ויכריעו בו כאילו המשיכה המועצה המקומית בקיומה;
(5)
מי שערב תחילת האכרזה היה רשאי להגיש, תוך זמן קצוב, ערר או ערעור לפני המועצה המקומית או רשות מרשויותיה, או לפני בית-דין כאמור בפיסקה (4), או לבקש מהם סעד כיוצא באלה, רשאי לעשות כן לפני אותם המוסדות והם ידונו בהם כאילו המשיכה המועצה המקומית בקיומה;
(6)
רשאי השר לתת הוראות בכל ענין אחר הנוגע לשינויים הנובעים מהקמת העיריה ורשויותיה במקום המועצה המקומית ורשויותיה, וכן הוראות משלימות כדי להבטיח את ביצוען של הוראות סעיף זה, והוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי העיריה מכוח סמכותה באותו ענין לפי כל חיקוק.
6.
הקמת עיריה במקום מספר רשויות מקומיות

הכריז השר מכוח סעיף 3, כי תושבי אזור פלוני יהיו עיריה, וערב תחילת האכרזה היו קיימות באותו אזור, כולו או מקצתו, יותר מרשות מקומית אחת, אם עיריה ואם מועצה מקומית (להלן – רשויות קודמות), יחולו הוראות אלה:

(1)
לוח השומה של כל אחת מהרשויות הקודמות שנערך כדין, וכן הרשיונות, ההיתרים ומסמכים אחרים כיוצא באלה שניתנו כדין על ידי רשות קודמת או רשות מרשויותיה, יעמדו בתקפם עד שיפקעו או ישונו על פי האמור בהם או על פי כל חיקוק, או עד שהעיריה או רשות מרשויותיה יבטלום או ישנום מכוח כל חיקוק;
(2)
השר רשאי ליתן ההוראות הדרושות, לדעתו, כדי להבטיח את רציפותו של השלטון המקומי באותו אזור, ובין השאר –
(א)
להכריז על העיריה כחליפתה של רשות קודמת, הן לזכויותיה והן לחובותיה ולהתחייבויותיה והן למעמדה בכל ענין אחר, ובין השאר – לענין ארנונות, אגרות, היטלים, דמי-השתתפות ותשלומי-חובה אחרים שהוטלו כדין על ידי רשות קודמת וטרם נגבו, הכל במידה שיקבע השר בהוראה;
(ב)
לקיים ולתאם, במידה שיקבע בהוראות, את תקפם של חוקי-העזר, התקנות והתקציב של כל אחת מהרשויות הקודמות שהותקנו או אושרו כדין;
(ג)
לקבוע את הרשות אשר תדון בהמשך ההליכים שהיו תלויים ועומדים, ערב האכרזה, לפני רשות קודמת או רשות מרשויותיה, או לפני בית-דין שהוקם על ידי רשות קודמת או שאזור-שיפוטו נקבע באופן הכולל את תחום הרשות הקודמת, וכן לקבוע דרך הגשתם וקבלתם של עררים, ערעורים וכיוצא באלה שאדם היה רשאי להגישם ערב תחילת האכרזה לרשות של רשות קודמת ולהאריך את המועדים להגשתם;
הוראות אלה יעמדו בתקפן עד שיבוטלו או ישונו על ידי העיריה מכוח סמכותה באותו ענין לפי כל חיקוק.
7.
עיריה היא תאגיד

עיריה של תושבי אזור פלוני תיקרא על שם אותו אזור ויהיו לה קיום-תמיד וזכות לתבוע ולהיתבע בשמה המואגד.

8.
שינוי תחום עיריה

ראה השר, כי רצוי הוא לשנות תחומה של עיריה פלונית, כפי שהוא מתואר בתוספת הראשונה או כפי שהוכרז על ידי השר מכוח סעיף 3, להרחיבו או לצמצמו – אם משום שזו משאלתם של רוב בני העיר ואם מסיבה אחרת – רשאי הוא לצוות על עריכת חקירה בדבר תחום העיריה על ידי ועדת-חקירה, בהתחשב עם כל מפעל או פיתוח המבוצעים על ידי העיריה, ולאחר עיון בתסקיר של הועדה רשאי הוא, לפי שיקול-דעתו, לשנות דרך אכרזה את התחום, להרחיבו או לצמצמו.

8א.
הרחבת תחום השיפוט במקרים מסויימים [תיקון: תשכ"ז]
(א)
רשאי השר, לפי שיקול-דעתו וללא עריכת-חקירה לפי סעיף 8, להרחיב באכרזה את תחומה של עיריה פלונית על ידי הכללת שטח שנקבע בצו לפי סעיף 11ב לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948.
(ב)
הרחיב השר תחום-עיריה כאמור, רשאי הוא, בצו, למנות מבין יושבי השטח חברים נוספים למועצה; חבר המועצה שנתמנה כאמור יכהן כל עוד מכהנת המועצה, אולם רשאי השר, בצו, למנות אחר במקומו.
9.
הרחבת תחום עיריה על ידי צירוף [תיקון: תש"ס]

הוראות סעיף 6 יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על הרחבת תחום-עיריה (להלן בפרק זה – עיריה קולטת) על ידי צירוף אזור שהיה, כולו או מקצתו, ערב האכרזה, כלול בתחום עיריה או מועצה מקומית (להלן בפרק זה – רשות מקומית מעבירה).

9א.
חלוקת הכנסות בין רשויות מקומיות [תיקון: תש"ס]

השר רשאי לאשר הסדרים בין רשות מקומית מעבירה לבין עיריה קולטת לענין העברת חלק מהכנסות העיריה הקולטת מארנונה כללית ומהיטלי השבחה, לרשות המקומית המעבירה, והכל לתקופה, בתנאים ובשיעורים כפי שיקבע, ובלבד שהסדרים כאמור לא יכללו העברה של הכנסות מארנונה כללית בשל נכסים מסוג מבנה מגורים או הנמצאים באזורי מגורים;

בסעיף זה, "הכנסות מהיטלי השבחה" – הכנסות שמקבלת העיריה הקולטת באמצעות הועדה המקומית לפי סעיף 24 וסעיף 12 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.
10.
שינוי תיאורו של תחום עיריה

השר רשאי דרך אכרזה לשנות תיאורו של תחום-עיריה בלא לערוך חקירה כאמור בסעיף 8, ובלבד ששינוי התיאור אינו משנה את התחום ואינו מרחיבו או מצמצמו.

11.
ביטול עיריה

ראה השר, כי רצוי הוא שתושבי אזור פלוני יחדלו מהיות עיריה – אם משום שזו משאלתם על רוב בני העיר שבאותו אזור ואם מסיבה אחרת – רשאי הוא לצוות על עריכת חקירה בדבר אותו אזור ובמשאלתם של בני העיר שבו על ידי ועדת-חקירה, ולאחר עיון בתסקיר הועדה רשאי הוא, לפי שיקול-דעתו, לבטל דרך אכרזה את העיריה ולהורות, לפי הצורך, בדבר הקניית כל נכס מנכסיה, והנכס יוקנה לפי ההוראות.

פרק שלישי: רובע עירוני
12.
הסמכות להכריז על רובע עירוני

רשאי השר להכריז שאזור פלוני הכלול בתחום העיריה יהיה רובע עירוני, אם נוכח שתושבי אותו אזור רוצים בכך.

13.
ועד רובע עירוני

הוכרז רובע עירוני לפי הוראות הפקודה, יהיה לו ועד שייקרא ועד רובע פלוני.

14.
תקנות רובע עירוני

הוכרז רובע עירוני, יקבע השר בתקנות הוראות בדבר –

(1)
השיטה לבחירות ועד הרובע;
(2)
כשירותם של הבוחרים;
(3)
כשירותם של חברי הועד;
(4)
ישיבותיו של הועדה וסדרי-עבודתו;
(5)
פיקוח על העבודות המבוצעות על ידי הועד;
(6)
פיקוח על הוצאת כל סכום כסף על ידי הועד.
15.
אישור הוצאות לצרכי רובע עירוני

נראה לועד רובע פלוני, כי רצוי הוא שתוצא הוצאה נוספת לצרכי עבודות ציבוריות של הרובע, נוחויותיו והנאותיו, ימציא פרטים עליהן, בצירוף אומדן העלות שלהן, למועצת העיריה שבתחומה נמצא הרובע ולממונה, והוא רשאי, לאחר עיון בחוות-דעת המועצה לענין זה, לאשר ההוצאה.

16.
כיסוי הוצאות רובע עירוני
(א)
אושרה הוצאה כאמור בסעיף 15, מותר לגבותה מתושבי הרובע בדרך של תוספת אחוזים על הארנונה הכללית המשתלמת על ידי תושבי אותו רובע.
(ב)
התוספת תישום ותיגבה על ידי המועצה שבתחומה נמצא הרובע וכל הוראות פקודה זו בדבר גביית ארנונות יחולו על האחוזים כאמור.
(ג)
הסכום שנגבה כאמור ישולם לועד הרובע ויוצא על ידיו לצורך העבודות, הנוחויות וההנאות שאושרו.
פרק רביעי: כינון מועצת-עיריה
17.
מועצה [תיקון: תשל"ט]

לכל עיריה תהיה מועצה.

18.
[תיקון: תשכ"ה]

(בוטל).

19.
מספר חברי המועצה
(א)
מספר החברים של מועצה העומדת לבחירה ייקבע על ידי השר לפי הטבלה הנתונה להלן בהתאם למספר התושבים שהיו רשומים ביום הקובע בספר התושבים המתנהל לפי פקודת מרשם התושבים, תש"ט-1949, והנוגע לתחום העיריה; תעודה מאת השר המעידה על מספר זה תשמש ראיה חותכת לתכנה;
וזו הטבלה:
הסוג מספר התושבים מספר חברי המועצה
א' עד 5,000 9
ב' מ-5001 עד 25,000 9 עד 15
ג' מ-25,001 עד 100,00 15 עד 21
ד' למעלה מ-100,000 21 עד 31
(ב)
השר רשאי להגדיל את מספר חברי המועצה של עיריה הנמנית עם סוג משלושת הסוגים הראשונים, כדי המספר המקסימלי הקבוע בטבלה לסוג הבא אחריו.
20-23.
[תיקון: תשכ"ה]

(בוטלו).

24.
התחלת כהונה [תיקון: תשכ"ה, תשנ"ד]
(א)
מועמדים בבחירות למועצה שפקיד הבחירות הכריז עליהם כמי שנבחרו חברי מועצה לפי סעיף 46 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הבחירות), או שנקבעו כחברי המועצה בפרוטוקול שנוהל לפי סעיף 66 לחוק הבחירות, יתחילו לכהן 21 ימים לאחר יום הבחירות; התקיימו בחירות חוזרות לראשות העיריה לפי סעיף 9(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975, יתחילו המועמדים האמורים לכהן 21 ימים לאחר יום הבחירות החוזרות.
(ב)
המועצה תקיים את ישיבתה הראשונה תוך 14 ימים מיום התחלת כהונתם של חברי המועצה כאמור בסעיף קטן (א).
24א.
הצהרת אמונים של חברי המועצה [תיקון: תשס"ד]
(א)
עם כינוסה של ישיבת המועצה הראשונה לאחר הבחירות יצהיר חבר המועצה אמונים; ואלה דברי ההצהרה:
"אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי במועצה".
(ב)
חבר המועצה שלא הצהיר את הצהרת האמונים, לא ייהנה מזכויותיו של חבר המועצה, לרבות זכות ההצבעה במועצה ובועדותיה, כל עוד לא הצהיר.
(ג)
חבר המועצה שלא נכח בישיבת המועצה הראשונה, או שהיה לחבר המועצה לאחר מכן, יצהיר את הצהרת האמונים בישיבה הראשונה שבה הוא נוכח.
25.
רציפות הכהונה

מועצה קיימת תמשיך בתפקידה עד שתיכנס לתפקידה מועצה חדשה.

26.
סמכות המועצה [תיקון: תשל"ט]

למועצה יהיו כל הסמכויות הניתנות לה על פי הדין.

[תיקון: תשכ"ה]
פרק חמישי: (בוטל)
27-34.
[תיקון: תשכ"ה]

(בוטלו).

35.
[תיקון: תשכ"ה]
(א)
(בוטל).
(ב)
(בוטל).
(ג)
כדי להסיר ספק נאמר בזה כי לענין הפקודה –
(1)
אין לאדם בכל יום מן הימים אלא מקום-מגורים קבוע אחד;
(2)
מקום-מגוריו הקבוע של חייל בצבא-הגנה לישראל הוא המקום שהיה מקום – מגוריו הקבוע ביום-התגייסותו.
36-45.
[תיקון: תשכ"ה]

(בוטלו).

[תיקון: תשכ"ה]
פרק שישי: (בוטל)
46-119.
[תיקון: תשכ"ה]

(בוטלו).

פרק שביעי: ארגון המועצה ודרך פעולתה
סימן א': חברי המועצה
120.
פסולים לכהונה [תיקון: תשל"ג, תשמ"ט, תשנ"ו, תשס"א]

ואלה הפסולים לכהן כחברי-מועצה:

(1)
מי שמקום-מגוריו הקבוע שוב אינו בתחום העיריה;
(2)
(3)
שוטר;
(4)
עובד המדינה בשכר, שעבודתו קשורה בעניני המינהל המחוזי או השלטון המקומי, או שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי-התאמה בין תפקידיו בשירות המדינה ובין תפקידיו כחבר המועצה;
(5)
עובד בשכר באותה עיריה;
(6)
עובד בשכר בכל רשות מקומית אחרת, שעבודתו עלולה להביא לידי סתירה או אי-התאמה בין תפקידיו בשירות הרשות המקומית ובין תפקידיו כחבר המועצה;
(7)
מי שהוכרז פושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל, 1936, ואם ניתן לו צו שחרור החלטי לפי הפקודה האמורה או צו המבטל את ההכרזה משום שחובותיו של פושט הרגל שולמו במלואן – טרם עברו שנתיים ממועד תחילתו.
(8)
מי שהורשע בפסק דין שנהיה סופי לאחר שהחל לכהן כחבר המועצה, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, וקבע בית המשפט כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון;
(9)
מי שנידון למאסר כאמור בסעיף 7 לחוק הבחירות ולא הצהיר אמת, או לא הגיש הודעה או בקשה לפי הוראות סעיף 7א לחוק האמור.
120א.
קביעת קלון על ידי בית המשפט [תיקון: תשס"א]
(א)
גזר בית המשפט את דינו של חבר מועצה בשל עבירה פלילית, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בזמן שכיהן כחבר המועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כחבר המועצה, יקבע בית המשפט בגזר הדין אם יש בעבירה שעבר משום קלון; החלטת בית המשפט לענין הקלון ניתנת לערעור כאילו היתה חלק מגזר הדין.
(ב)
לא קבע בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), או שחבר המועצה החל לכהן בין מועד מתן גזר הדין לבין המועד שבו פסק הדין נהיה סופי, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, כל עוד פסק הדין לא נהיה סופי, לפנות לבית המשפט ולבקשו לקבוע אם יש בעבירה משום קלון; הבקשה תוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין ואם הוגש ערעור, לבית המשפט שלערעור.
(ג)
מזכירות בית המשפט תמציא עותק מפסק הדין או מהחלטת בית המשפט, לפי הענין, למזכיר הרשות המקומית ולשר הפנים.
121.
כיהון בפסלות

המכהן כחבר-מועצה והוא פסול לכך, דינו – קנס אלפיים וחמש מאות לירות.

122.
חבר מועצה המעונין בחוזה [תיקון: תשל"ח]
(א)
חבר-מועצה שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על-ידי קרובו, סוכנו או שותפו, כל חלק או טובת-הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם העיריה, למענה או בשמה, פרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהעיריה מספקת לתושבים –
(1)
יודיע עלכך בכתב למועצה או לוועדה הדנה בחוזה או בעסק, לפני הישיבה הראשונה בה תדון בו;
(2)
לא ישתתף בדיונים על החוזה או על העסק במועצה או בוועדה ולא יצביע בהצבעה על כל שאלה בקשר להם.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) אינן חלות על חבר-מועצה מחמת זה בלבד שהוא בעל מניות או חבר בגוף משפטי שיש לו, באופן המפורש באותו סעיף קטן, חלק או טובת-הנאה בחוזה או בעסק כאמור באותו סעיף קטן, אם אינו משמש מנהל או פקיד אחראי בגוף המשפטי, ואם חלקו בהונו או ברווחיו של הגוף אינו עולה על חלק אחד מתוך עשרים חלקים.
(ג)
העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנה או קנס אלפיים וחמש מאות לירות או שני הענשים כאחד.
(ד)
לענין סעיף זה, "קרוב" – כמשמעותו בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963 (להלן – חוק מס שבח מקרקעין).
122א.
איסור התקשרות בחוזים [תיקון: תשל"ח]
(א)
חבר מועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שיש לאחד מהאמורים חלק העולה על עשרה אחוזים בהונו או ברווחיו או שאחד מהם מנהל או עובד אחראי בו, לא יהיה צד לחוזה או לעיסקה עם העיריה;
לענין זה, "קרוב" – בן זוג, הורה, בן או בת, אח או אחות.
(ב)
הוראת סעיף קטן (א) לא תחול –
(1)
לגבי חוזה בדבר מתן שירות מהשירותים שהעיריה מספקת לתושביה, לאחד מהמנויים בסעיף קטן (א);
(2)
לגבי הסכם בהליכי רכישה לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, או בהליכי העברת מקרקעין במקום רכישה כאמור;
(3)
לגבי חוזה או עיסקה שהמועצה ברוב של שני שלישים מחבריה ובאישור השר התירה ובתנאים שהתירה; הודעה על מתן היתר כאמור תפורסם ברשומות.
(ג)
חוזה שנערך בניגוד להוראות סעיף זה ניתן לביטול על פי החלטת המועצה ברוב חבריה או עפ"י החלטת השר, ומשבוטל כך לא תהא העיריה חייבת להחזיר את מה שקיבלה עפ"י החוזה או לשלם את שוויו של מה שקיבלה, ובלבד שלא יהיה בביטול החוזה כדי לגרוע מזכויות צד שלישי שנרכשו בתום לב.
(ד)
לענין סעיף זה, דין התקשרות עם תאגיד שלעיריה שליטה בו כדין התקשרות עם העיריה;
לענין זה, "שליטה" – כמשמעותה לפי סעיף 2 לחוק מס שבח מקרקעין.
(ה)
הוראות סעיף זה לא יחולו על התקשרויות שנעשו לפני תחילת כהונתו של חבר המועצה שבשלו חל האיסור; אולם עם תחילת הכהונה יודיע בכתב חבר המועצה למועצה על כל התקשרות האסורה לפי הוראות סעיף קטן (א) שנעשתה לפני תחילת כהונתו, וכל עוד לא נסתיימה התקשרות זו לא יעסוק אותו חבר המועצה בתוקף כהונתו במועצה בכל ענין הנוגע להתקשרות האמורה.
(ו)
העובר ביודעין על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה אחת או קנס חמישים אלף לירות או פי שלושה משוויה של טובת ההנאה שהושגה על-ידי העבירה או שלושת הענשים כאחד.
(ז)
הרשעה בעבירה לפי סעיף זה תיחשב כהרשעה בעבירה שיש עמה קלון.
(ח)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 122.
123.
העדר מישיבות המועצה [תיקון: תשל"ט]
(א)
חבר-מועצה שנעדר מישיבות המועצה שלשה חדשים רצופים, או שנעדר משלוש ישיבות רצופות – אם היו בשלשה חדשים פחות משלוש ישיבות – יחדל להיות חבר המועצה, מלבד אם נעדר בגלל מחלה או בגלל שירות בצבא-הגנה לישראל או ברשות המועצה שניתנה מראש, ובתנאי שראש העיריה או הממונה שלח לו הודעה לפי סעיף קטן (ב).
(ב)
בתום החודש השני להעדרו של חבר המועצה מישיבות המועצה או מיד אחרי הישיבה השניה שממנה נעדר, הכל לפי המאוחר, ישלח לו ראש העיריה הודעה בכתב שתציין את ישיבות המועצה שמהן נעדר ואת נוסחו המלא של סעיף זה; ההודעה תישלח לחבר המועצה במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה והעתק ממנה יישלח במכתב רשום לממונה.
(ג)
לא שלח ראש העיריה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תוך שבעה ימים מיום שדרש ממנו הממונה לעשות כן, ישלח הממונה לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לראש העיריה.
123א.
הודעה על התפנות מקומו של חבר המועצה [תיקון: תשל"ט, תשס"א]
(א)
נראה לראש העיריה כי חבר המועצה פסול לכהן או שחדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור בסעיף 123, ישלח לו ראש העיריה הודעה בדבר התפנות מקומו במועצה ויפרט בה את הסיבות לכך; ההודעה תישלח לחבר המועצה במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לממונה.
(ב)
נראה לממונה שחבר המועצה פסול לכהן או שחדל לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה כאמור בסעיף 123, ולא שלח ראש העיריה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תוך ארבעה עשר יום מיום שדרש ממנו הממונה לעשות כן, ישלח הממונה לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח במכתב רשום לראש העיריה.
(ג)
כתום שלושים יום מיום שנשלחה ההודעה לפי סעיף קטן (א) או (ב) תיפסק כהונתו של חבר המועצה זולת אם תוך הזמן האמור –
(1)
הגיש בקשה לבית משפט מוסמך לביטול ההודעה; במקרה זה לא יחדל לכהן אלא אם בית המשפט החליט על כך;
(2)
התברר לשולח ההודעה שלא נתקיימו הנסיבות המחייבות את שליחתה, והוא ביטל אותה בהודעה מנומקת בכתב על כך לחבר המועצה; העתק מהודעת הביטול יימסר לידי הממונה או לידי ראש העיריה, הכל לפי הענין.
(ד)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), מי שפסול לכהן לפי סעיף 120(8), תיפסק חברותו במועצה מיום שפסק הדין נהיה סופי.
(ה)
על מי שפסול לכהן לפי סעיף 120(9) יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), ואולם אם הגיש בקשה לביטול ההודעה לפי סעיף קטן (ג)(1) יושעה מחברותו במועצה עד להחלטת בית המשפט בבקשה.
123ב.
הוראות לענין השעיה [תיקון: תשס"א]
(א)
קבע בית המשפט לפי סעיף 120א כי יש עם העבירה שבה הורשע חבר המועצה משום קלון, יושעה חבר המועצה מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו.
(ב)
הושעה חבר המועצה לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף 123א(ה), יחולו הוראות סעיף 125; חזר חבר המועצה לכהן לאחר שזוכה בערעור או לאחר שקבע בית המשפט כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון, או לאחר שהחליט בית המשפט שלא נתקיימה העילה לפסלות כהונה לפי סעיף 120(9), יחדל לכהן האחרון שנהיה לחבר המועצה מתוך רשימת המועמדים, ולא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב ולכהן כחבר מועצה מכוח הוראות סעיף 125(א) או (ב).
124.
התפטרות חבר מועצה [תיקון: תשנ"ו]

חבר מועצה רשאי, בהודעה לראש העיריה, להתפטר מתפקידו; חברותו במועצה נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שכתב התפטרותו הגיע לידי ראש העיריה זולת אם חזר בו מהתפטרותו לפני כן.

125.
חבר מועצה שחדל מכהונה [תיקון: תשס"א]
(א)
חבר-מועצה שחדל מכהונתו או שפקעה כהונתו, יבוא במקומו המועמד ששמו בא ברשימת המועמדים של אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות הקודמות למועצה; ואם המועמד הזה כבר נכנס למועצה בדרך זו קודם לכן, או שהוא פסול או שאינו יכול להיות חבר-מועצה מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב לראש העיריה שאין ברצונו להיות חבר-מועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו בא אחריו ברשימת-המועמדים האמורה; וכן הלאה.
(ב)
אם אין ברשימה מי שימלא את המקום הפנוי, כאמור בסעיף קטן (א) ימונה ללא דיחוי חבר חדש, מבין אנשים הזכאים להיבחר חברי המועצה, על-ידי השר, על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה, ואם לדעת השר אין ארגון כזה – בהתחשב עם רצונם של אותם האנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של אותו ציבור.
125א.
סייג למועמדות חבר מועצה שפרש מסיעתו [תיקון: תשנ"ב, תשנ"ג5, תש"ס]
(א)
חבר המועצה שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו תוך שלושים ימים מיום פרישתו, לא ייכלל בבחירות למועצה שלאחריה ברשימת מועמדים שהגישה סיעה של המועצה היוצאת או סיעה של הכנסת.
(ב)
חבר המועצה שפרש מסיעתו לא יהיה במהלך כהונת אותה המועצה, לראש העיריה או לסגן ראש העיריה.
(ג)
הוראות סעיף זה לא יחולו על התפלגות סיעה.
(ד)
לענין סעיף זה –
"סיעה" – רשימת המועמדים שבמסגרתה נבחר חבר המועצה לתפקידו לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הבחירות);
"התפלגות סיעה" – כל אחד מאלה:
(1)
פרישת קבוצה של שניים מחברי מועצה מתוך סיעה שנבחרו בה שלושה חברי מועצה, או פרישת קבוצה של שלושה מחברי המועצה מסיעתם, יהא מספר חבריה אשר יהא, ובלבד שכל חברי הקבוצה מסרו הודעה משותפת בכתב על פרישתם, לראש העיריה ושהפרישה נעשתה שנתיים לפחות אחרי מועד התחלת כהונתם של חברי המועצה כאמור בסעיף 24;
(2)
התפלגות של סיעה שהיא צירוף של סיעות של המועצה היוצאת שנקבעו כאמור בסעיף 25(א) לחוק הבחירות או צירוף של ארגונים שלא היו סיעה במועצה היוצאת או צירוף של סיעה של המועצה היוצאת וארגון כאמור וההתפלגות היא על פי ההשתייכות לאותן סיעות או ארגונים; ובלבד שהסיעה המתפלגת כאמור הגישה לפקיד הבחירות בעת הגשת רשימת המועמדים שלה הודעה בכתב בדבר צירוף של סיעות או ארגונים כאמור בציון ההשתייכות של המועמדים.
"פרישה מסיעה" –
(1)
הודעה על פרישה מסיעה;
(2)
הצבעה בניגוד לעמדת הסיעה, שלא בהסכמת רוב חבריה, באחד מאלה:
(א)
אישור או אי אישור תקציב העיריה כאמור בסעיף 206;
(ב)
(ג)
בחירת סגן ראש העיריה לפי סעיף 14 או סעיף 15 לחוק הבחירה הישירה; ואולם, לא ייחשבו כפרישה מסיעה, הודעה או הצבעה כאמור שנעשו החל ביום קביעת סיעות המועצה לפי סעיף 25 לחוק הבחירות ועד תום כהונתה של המועצה;
"עמדת הסיעה" – עמדתם של רוב חברי הסיעה במועצה בהצבעה שקיימה המועצה בענין מהענינים המנויים בהגדרת "פרישה מסיעה".
125ב.
קביעת פרישתו של חבר המועצה [תיקון: תשנ"ב]
(א)
דבר פרישתו של חבר המועצה, כאמור בסעיף 125א ייקבע בידי ראש העיריה על יסוד בקשה בכתב שהוגשה על ידי רוב חברי הסיעה שעליה נמנה חבר המועצה שאת פרישתו מבקשים לקבוע, ובלבד שהבקשה הוגשה תוך שבעה ימים ממעשה הפרישה ולאחר שניתנה לנציג המבקשים ולחבר המועצה שאת דבר פרישתו מבקשים לקבוע, הזדמנות לטעון טענותיהם בפני ראש העיריה.
(ב)
חבר המועצה שדבר פרישתו נקבע על-ידי ראש העיריה או סיעה שבקשתה לפי סעיף קטן (א) נדחתה, או לא נענתה תוך 30 ימים, רשאים לערער על הקביעה בפני בית המשפט המחוזי שהעיריה נמצאת באזור שיפוטו.
(ג)
ערעור כאמור יוגש תוך 30 ימים מהחלטת ראש העיריה או מתום 30 הימים האמורים בסעיף קטן (ב), הכל לפי המוקדם, והוא יידון בפני שופט יחיד; החלטת השופט תהיה סופית.
(ד)
החליטו ראש העיריה או בית המשפט כי חבר המועצה פרש מסיעתו, יודיע על כך ראש העיריה לפקיד הבחירות שנתמנה לפי סעיף 29 לחוק הבחירות, לא יאוחר מיום קביעת הסיעות לפי סעיף 25 לחוק האמור.
סימן ב': ראש העיריה וסגניו
126.
ראש העיריה [תיקון: תשל"ט]
(א)
עיריה תפעל באמצעות ראש העיריה; אין בהוראה זו כדי לפגוע בסמכויות המועצה לפי פקודה זו, לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, או לפי כל דין אחר.
(ב)
ראש העיריה יהיה אחראי לכך שהתפקידים שהוטלו על העיריה בפקודה זו או בכל דין אחר יבוצעו כראוי.
127-128.
[תיקון: תשל"ה]

(בוטלו).

129.
משכורת ראש העיריה וסגניו [תיקון: תשנ"ח]
(א)
ראש העיריה וסגן ראש העיריה שנבחרו לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש רשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975 (להלן – חוק הבחירה הישירה), רשאים לקבל שכר ותנאי שירות מקופת העיריה, בכפוף לאישור השר ובהתאם לתנאים ולשיעורים שקבע.
(ב)
תנאים כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיכללו הוראות בדבר מספר הסגנים הרשאים לקבל שכר ותנאי שירות, וכן בדבר אי-תשלום שכר ותנאי שירות מקופת העיריה לראש העיריה או לסגן ראש העיריה, שנבחר במהלך תקופת כהונתה של המועצה במקום מי שחדל לכהן.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא יקבע השר תנאים לאי-תשלום שכר ותנאי שירות לראש עיריה או לסגן ראש עיריה, שנבחר במהלך כהונתה של המועצה במקום מי שחדל לכהן, בהתקיים כל אלה:
(1)
הסכם בדבר חילופי ראש העיריה או הסגן הונח על שולחן המועצה, תוך 45 ימים מהיום שראש העיריה הראשון בכל תקופת כהונת מועצה, התחיל לכהן;
(2)
ראש העיריה, ובחילופי סגן, כל אחד מהסגנים, הן מי שחדל מכהונתו והן מי שנבחר במקומו, כיהן בתפקידו לפחות 28 חודשים;
(3)
מספר הסגנים המתחלפים במהלך תקופת כהונתה של המועצה אינו עולה על –
(א)
בעיריה שמספר תושביה אינו עולה על 250,000 – שני סגנים וביניהם מי שנבחר לסגן ממלא מקום ראש העיריה, לפי חוק הבחירה הישירה (להלן בסעיף זה – סגן ממלא מקום);
(ב)
בעיריה שמספר תושביה עולה על 250,000 – שלושה סגנים וביניהם מי שנבחר לסגן ממלא מקום.
(ד)
(1)
התחלף ראש עיריה או סגן ראש עיריה והתקיימו התנאים האמורים (ג)|בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ג), יהיה זכאי לתנאי פרישה וגמלאות עבור תקופת כהונתו רק מי שכיהן ראשון במהלך תקופת כהונתה של המועצה כראש עיריה או כסגן ראש עיריה, אלא אם כן בהסכם האמור בסעיף קטן (ג)(1) נקבע כי ראש עיריה או סגן ראש עיריה, שנבחר במקום מי שחדל מכהונתו, יהיה זכאי לתנאי פרישה וגמלאות עבור תקופת כהונתו במקום מי שכיהן ראשון כאמור.
(2)
ראש עיריה או סגן ראש עיריה, שאינו זכאי לתנאי פרישה וגמלאות לפי פסקה (1), יהיה זכאי למענק עבור תקופת כהונתו בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו), התשל"ז-1977, והחלטות שהתקבלו לפיו.
(ה)
בסעיף זה, "שכר ותנאי שירות" – שכר, תנאי פרישה וגמלאות, וכן כל הטבות כספיות אחרות הקשורות למילוי תפקידו של ראש העיריה או סגנו.
130.
יושב ראש המועצה [תיקון: תשמ"ז, תשס"ד]
(א)
מועצת עיריה שמספר חבריה עשרים ואחד או יותר, רשאית לבחור מבין חבריה יושב ראש בהסכמת ראש העיריה, ובלבד שלא יקבל שכר.
(ב)
על בחירתו של יושב ראש המועצה יחולו הוראות סעיף 26 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975, בשינויים המחוייבים.
(ג)
החלטה על בחירת יושב ראש מועצה תתקבל בישיבה מיוחדת וברוב חברי המועצה, ויכול שהבחירה תתקיים באותה ישיבה.
(ד)
ראש העיריה, סגן ראש העיריה או חבר ועדת ההנהלה לא ייבחר ליושב ראש המועצה.
(ה)
יושב ראש המועצה לא יהיה רשאי לקבל משכורת מקופת העיריה.
131.
דרכי סיום כהונה [תיקון: תשמ"ז]

יושב ראש המועצה יחדל מכהונתו אם נתקיים בו אחד מאלה:

(1)
חדל להיות חבר המועצה;
(2)
התפטר במתן הודעה בכתב למועצה;
(3)
הועבר מכהונתו בהחלטת המועצה שנתקבלה ברוב קולות חבריה בישיבה מיוחדת.
132.
ישיבה מיוחדת [תיקון: תשמ"ז]
לענין סעיפים 130 ו-131, "ישיבה מיוחדת" – ישיבה של המועצה שלא מן המנין שזומנה כדי לדון בבחירת יושב ראש המועצה או העברתו מהכהונה ושלא נדון בה כל נושא אחר.
133-135.
[תיקון: תשל"ה]

(בוטלו).

סימן ג': הנוהל
136.
ישיבות המועצה והנוהל בהן [תיקון: תשל"ו]
(א)
ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן יהיו לפי התקנון שבתוספת השניה.
(ב)
שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לשנות את הוראות התקנון.
137.
חישוב המנין החוקי ופחיתתו
(א)
לשם קביעת מספר חברי המועצה הדרוש למנין חוקי של המועצה יראו את המספר הכולל של חברי המועצה שצריך היה לבחרם כאילו נבחרו.
(ב)
פחת מספר חברי המועצה, מאיזו סיבה שהיא, עד למטה מהמנין החוקי שנקבע בתקנות הנוהל, רשאי השר לעשות אחת מאלה:
(1)
להורות שהמועצה תיחשב כמועצה שחדלה;
(2)
להורות שייערכו בחירות למילוי המקומות שנתפנו במועצה;
(3)
למנות אנשים כשירים להיבחר חברי-מועצה שיכהנו כחברי-מועצה במקומות שנתפנו.
138.
תוצאות פינוי מקום במועצה

בכפוף לאמור בסעיף 137(ב), שום פעולה או הליך של מועצה או של ועדה מוועדותיה לא יהיו נטולי-תוקף משום כך בלבד שנתפנה מקום במועצה.

139.
חזקת כשרות
(א)
כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר יראו –
(1)
כל ישיבה של מועצה או של ועדה מוועדותיה שנתקבלה בה החלטה – כישיבה שנתכנסה ונתקיימה כהלכה;
(2)
כל האנשים שנכחו בישיבה – כבעלי סגולות-הכשרה כדין;
(3)
כל ועדה שדנה בענין פלוני – כוועדה שהוקמה כהלכה ומוסמכת לדון בענין שפורש בפרוטוקול של ההחלטה שנתקבלה.
(ב)
פרוטוקול של החלטות בישיבות המועצה, המוחזק בהתאם לתקנות הנוהל, יתקבל כראיה בלי צורך בהוכחה נוספת.
140.
האחריות לביצוע החלטות המועצה [תיקון: תשל"ט]

ראש העיריה יהיה אחראי לכך שהחלטות המועצה יבוצעו כהלכה; הצריכה ההחלטה הוצאה מכספי העיריה – יהיה ראש העיריה אחראי לכך שההחלטה תבוצע בהתאם לתקציב המאושר ובהתאם להוראות אחרות של פקודה זו או של דין אחר; בהעדר ראש העיריה יהיו החובות האמורות על ממלא מקומו לפי סעיפים 14 או 16 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה-1975.

140א.
זכות עיון לחברי מועצה וועדות [תיקון: תשל"ג, תשנ"ח, תשס"א]
(א)
פנקסי העיריה ומסמכיה יהיו פתוחים לעיון ולבדיקה לפני כל חבר המועצה; הם יועמדו לרשותו לפי בקשתו לא יאוחר משלושה ימים מיום פנייתו אל ראש העיריה או מי שהוא הסמיכו לכך, והוא רשאי להכין לעצמו העתק, לרבות העתק צילומי או תקציר מהם; אך לא יוצא פנקס או מסמך למטרה כאמור ממשמורת העיריה אלא בהסכמתו בכתב של ראש העיריה או מי שהוא הסמיכו לכך.
(א1)
לא הועמדו פנקסי העיריה או מסמכיה לרשות חבר המועצה בתוך הזמן כאמור בסעיף קטן (א), ידרוש הממונה, לפי בקשת חבר המועצה, מראש העיריה לעשות כן; לא נעתר ראש העיריה לדרישת הממונה בתוך שבעה ימים מיום דרישתו, ידרוש ממנו הממונה בצו לעשות כן בתוך תקופת הזמן שיציין בצו.
(ב)
זכות העיון בפנקסים ובמסמכים לפי סעיף קטן (א) אינה חלה על פנקס או מסמך שגילויו או פרסומו אסור על פי דין ועל רישום או מסמך הנוגעים במישרין בזכויותיו של פרט או בחובותיו כלפי העיריה, זולת אם משמשים נושא לדיון במועצה או בוועדה מוועדותיה שמבקש העיון חבר בה.
(ג)
פנקסי העיריה ומסמכיה יועמדו על פי דרישה של יושב-ראש ועדה לרשותה של הוועדה בזמן ישיבתה, במידה שהם נוגעים לנושא שעל סדר יומה.
(ד)
האמור בסעיף זה בא להוסיף על זכויות אחרות לגילוי פנקסים ומסמכים ולא לגרוע מהן.
140ב.
דו"ח תלת חדשי [תיקון: תשל"ט]
(א)
ראש העיריה ימסור למועצה אחת לשלושה חדשים דין וחשבון על מצבה הכספי של העיריה ויפרט בו את הוצאותיה והכנסותיה.
(ב)
ראש העיריה יגיש למועצה אחת לשלושה חדשים דין וחשבון בכתב על פעולות העיריה.
(ג)
המועצה תקיים דיון, במועד שתקבע לכך, בדין וחשבון שנמסר לה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב).
סימן ד': סמכויות השר והממונה במקרים מיוחדים
140ג.
הגדרות [תיקון: תשס"ד]
"גירעון מצטבר" – עודף התחייבויות על נכסים בתקציב השוטף, כפי שהופיע בדוח המבוקר;
"גירעון שוטף" – עודף הוצאות על הכנסות בתקציב השוטף, כפי שהופיע בדוח המבוקר;
"הדוח המבוקר" – הדוח המבוקר שהוגש לממונה על החשבונות לפי הוראות סעיף 216(א);
"עובד העיריה" – לרבות עובד ארעי, עובד זמני, עובד על פי חוזה מיוחד ועובד המועסק באמצעות קבלן כוח אדם כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996;
"שיעור גביה", לענין ארנונה או אספקת מים – היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה או מאספקת מים שגבתה העיריה בשנת כספים, לבין הסכומים המגיעים לעיריה בעד ארנונה או בעד אספקת מים, לפי הענין, באותה שנת כספים, על סמך הודעות תשלום שהמציאה העיריה לחייבים;
"שיעור גירעון מצטבר" – היחס שבין הגירעון המצטבר לבין הכנסות העיריה בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון המצטבר, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר;
"שיעור גירעון שוטף" – היחס שבין הגירעון השוטף לבין הכנסות העיריה המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון השוטף;
"תכנית הבראה" – תכנית שנועדה, בין השאר, להביא לכך שהוצאותיה של עיריה בתקציבה הרגיל, בכל שנה, לא יעלו על הכנסותיה;
"תקציב רגיל" – לרבות החזרי קרן וריבית על הלוואות.
141.
מועצה המסרבת למלא חובה מסויימת [תיקון: תשס"א]
(א)
נראה לממונה שמועצה או שראש העיריה נמנעים, ממילוי חובה או מביצוע עבודה שהוטלו עליהם בפקודה זו או בכל דין אחר, רשאי הוא לדרוש מהם, בצו, למלא את החובה או לבצע את העבודה תוך הזמן הנקוב בצו.
(ב)
(1)
לא מילאו המועצה או ראש העיריה אחרי הצו בתוך הזמן המצוין בו, רשאי הממונה למנות אדם מתאים, למילוי החובה או לביצוע העבודה.
(2)
מינה הממונה אדם מתאים רשאי הוא לקבוע את השכר שישולם לו ולהורות שהשכר והוצאות העבודה ייפרעו מקופת העיריה; הוראות פסקה זו לא יחולו מקום שאדם מקבל שכר או הוצאות מהעיריה.
(3)
לענין זה, "אדם מתאים" – לענין צו שהופנה כלפי המועצה, ראש העיריה או אדם מתאים אחר, שמינה הממונה; לענין צו שהופנה כלפי ראש העיריה, אדם מתאים שמינה הממונה.
142.
כשאין אפשרות לכנס את המועצה

בשעת חירום, כשאין אפשרות לכנס ישיבה של המועצה, רשאי הממונה להורות לראש העיריה למלא חובה או לבצע עבודה המוטלות על המועצה בפקודה זו או בכל דין אחר, והן, לדעת הממונה, הכרחיות לבטיחות ולבריאות של תחום העיריה או לבטיחותם ובריאותם של תושביו.

142א.
מינוי גובה ממונה [תיקון: תשס"ד]
(א)
סבר השר שעיריה אינה פועלת במידה מספקת לגביית ארנונה ואספקת מים ושיעורי גביית אספקת המים והארנונה של העיריה בשנת הכספים האחרונה שלגביה הוגש דוח מבוקר, הם כמפורט בסעיף קטן (ב), רשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לראש העיריה להשמיע את טענותיו ומטעמים שיירשמו, למנות אדם מתאים (בסימן זה – גובה ממונה), לגביית ארנונה, אספקת מים, מסים, אגרות, היטלים, דמי השתתפות, קנסות ושאר תשלומי חובה, המגיעים לה לפי כל דין (בסימן זה – מסי העיריה); מינוי גובה ממונה יהיה לתקופה של שנתיים, ורשאי השר להאריך או לקצר את תקופת המינוי כפי שיקבע.
(ב)
(1)
בעיריה המשויכת לאשכולות 1 עד 4 בהתאם לפרסום האחרון לאפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסיה, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בסעיף זה – המדרג החברתי-כלכלי) – חמישים אחוזים או פחות;
(2)
בעיריה המשויכת לאשכולות 5 עד 7 בהתאם למדרג החברתי-כלכלי – חמישים וחמישה אחוזים או פחות.
(3)
בעיריה המשויכת לאשכולות 8 עד 10 בהתאם למדרג החברתי-כלכלי – שישים אחוזים או פחות.
המדרג החברתי-כלכלי מופקד במשרד הפנים וכל מעוניין רשאי לעיין בו.
(ג)
לענין מינויו של גובה ממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיפים 17 עד 18, 18ג ו-24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 (בחוק זה – חוק החברות הממשלתיות), בשינויים המחויבים; ואולם לענין תנאי הכשירות הנדרשים לפי סעיף 24(ג) לחוק האמור, יקראו את סעיף 16א לאותו חוק כך שבכל מקום, במקום "החברה" ובמקום "תאגיד" יבוא "רשות מקומית".
(ד)
השר רשאי לקבוע את השכר שישולם לגובה הממונה, ורשאי הוא להורות כי שכרו ישולם מקופת העיריה.
(ה)
לגובה ממונה יהיו כל הסמכויות הנתונות על פי כל דין, לעיריה, לראש עיריה או לעובד עיריה לצורך גביית מסי העיריה; מונה גובה ממונה לפי הוראות סעיף זה וכל עוד המינוי בתוקף, לא יהיו נתונות לעיריה, לראש העיריה או לעובד העיריה הסמכויות האמורות.
(ו)
(1)
גובה ממונה רשאי לדרוש ולקבל כל מידע ומסמך הדרושים לו לשם ביצוע תפקידו והנמצאים ברשות העיריה, לרבות ראש העיריה וסגניו, חברי המועצה, היועץ המשפטי לעיריה ועובדי העיריה, וכן לדרוש ולקבל כל מידע ומסמך כאמור הנמצאים ברשות גורם אחר ושבסמכות העיריה לפי דין או הסכם, לדרוש ולקבל אותם; מי שנדרש למסור מידע או מסמך כאמור ימלא אחר הדרישה בתוך התקופה הקבועה בדרישה ובאופן הקבוע בה.
(2)
לצורך ביצוע תפקידו תהיה לגובה הממונה גישה לכל מאגר מידע רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תוכנת עיבוד נתונים אוטומטי (בסעיף זה – מאגר מידע) של העיריה, וכן לכל מאגר מידע שמחזיק בו גורם אחר ושלעיריה קיימת נגישות אליו, לפי דין או הסכם.
(3)
הוראות סעיף 170ב(ג) יחולו לגבי גובה ממונה, בשינויים המחויבים.
(ז)
לצורך ביצוע תפקידו יסתייע גובה ממונה, ככל הנדרש, בעובדי העיריה אשר יפעלו בהתאם להוראותיו.
(ח)
ראה גובה ממונה שלצורך ביצוע תפקידו על העיריה להתקשר בחוזה עם אדם שאינו עובד העיריה, רשאי הוא, באישור הממונה, להורות לראש העיריה להתקשר בחוזה עם אותו אדם לפי הוראות סעיף 195, בתוך תקופה שיורה ושלא תפחת מ-30 ימים; לא קיים ראש העיריה אחר הוראת הגובה הממונה בתקופה שהורה, רשאי הגובה הממונה להתקשר בחוזה עם אותו אדם, בשם העיריה.
(ט)
היתה התקשרות כאמור בסעיף קטן (ח) טעונה מכרז לפי פקודה זו, ייערך המכרז לפי הוראות הפקודה, בשינויים שיקבע השר ובשינוי זה: הוראות סעיף 148 לא יחולו וחברי ועדת המכרזים יהיו לענין זה הגובה הממונה והוא יהיה היושב ראש, גזבר העיריה, היועץ המשפטי לעיריה ושני נציגים מקרב עובדי משרד הפנים שימנה הממונה.
142ב.
מינוי חשב מלווה [תיקון: תשס"ד]
(א)
השר רשאי, לאחר שנתן לראש העיריה הזדמנות להשמיע את טענותיו ומנימוקים שיירשמו, למנות לעיריה חשב מלווה לתקופה שיקבע, בהתקיים אחד מאלה:
(1)
שיעור הגירעון השוטף של העיריה, כפי שהופיע בדוח המבוקר האחרון, הוא עשרה אחוזים או יותר, ושיעור הגירעון המצטבר של העיריה הוא חמישה עשר אחוזים או יותר;
(2)
תקציב העיריה או עניניה הכספיים האחרים מנוהלים, לדעת השר, באורח לא תקין או שלא בהתאם להוראות כל דין;
(3)
קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן דרוש, לדעת השר, מנימוקים שיירשמו, למנות חשב מלווה לשם הבטחת ניהול כספי תקין של העיריה, כגון איחוד העיריה עם רשות מקומית אחרת לפי כל דין, או עריכת הסדר נושים לעיריה לפי הוראות סעיף 146א.
(ב)
השר רשאי להאריך את תקופת מינויו של החשב המלווה בתקופות נוספות כפי שיקבע.
(ג)
שכרו של החשב המלווה ישולם מתקציב משרד הפנים.
(ד)
הודעה על מינוי חשב מלווה תפורסם ברשומות.
(ה)
השר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע תנאי כשירות ופסלות לכהונה לחשב מלווה.
142ג.
סמכויות החשב המלווה ופעולות הטעונות אישורו [תיקון: תשס"ד]
(א)
מונה לעיריה חשב מלווה, יחולו הוראות אלה, כולן או חלקן, כפי שיקבע השר:
(1)
החשב המלווה, והוא בלבד, יהיה ממונה על גביית מסי העיריה; לחשב המלווה מוקנות כל הסמכויות הנתונות, על פי כל דין, לעיריה, לראש העיריה או לעובד העיריה לצורך גביית מסי העיריה, ולא יהיו לעיריה, לראש העיריה, או לעובד העיריה הסמכויות האמורות, כל עוד מינוי החשב המלווה עומד בתוקפו; מונה לעיריה חשב מלווה וטרם מינויו מונה לה גובה ממונה לפי הוראות סעיף 142א(א), יפסיק השר את כהונתו של הגובה הממונה;
(2)
על אף הוראות כל דין, לא תינתן הנחה ממסי העיריה, אלא אם כן אישר החשב המלווה, בכתב, את החלטת המועצה או ועדת ההנחות בדבר מתן הנחה כאמור; החלטת מועצה או ועדת הנחות שלא אושרה כאמור – בטלה;
(3)
דבר מינויו של החשב המלווה יצוין בכל מסמך של העיריה שהוא בעל משמעות כספית או תקציבית, בנוסח שיקבע השר;
(4)
עיריה, ראש עיריה, מי שסמכויות ראש העיריה נאצלו לו לפי סעיף 17 לחוק הבחירה הישירה, ועובד העיריה, לא יתחייבו בהתחייבות כספית כלשהי מטעם העיריה, לרבות לענין תנאי העסקה כהגדרתם בסעיף 33א(ד) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, אלא אם כן ניתן לאותה התחייבות אישור מראש ובכתב של החשב המלווה;
בסעיף זה, "התחייבות כספית" – לרבות בחוזה, בכתב התחייבות, במסמכי תשלום, בהסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין על מנת לקבל תוקף של פסק דין, או בתעודה אחרת;
(5)
התחייבות כספית מטעם העיריה לא תחייב את העיריה אלא אם כן חתם עליה, נוסף על החתימות הנדרשות לפי פקודה זו, גם החשב המלווה; על כל התחייבות כספית יצוין בכתב כי מונה לעיריה חשב מלווה וכי זו תחייב את העיריה רק אם נחתמה על ידו כאמור; התחייבות כספית שלא נחתמה כאמור – בטלה;
(6)
לא יתמנה אדם לעובד העיריה אלא אם כן אישר החשב המלווה, מראש ובכתב, את העסקתו ואת תנאי העסקתו; לא יסרב החשב המלווה לאשר העסקה ותנאי העסקה כאמור אלא משיקולים תקציביים או אם נוכח שהעסקת העובד אינה כדין; מונה אדם בלא אישור החשב כאמור – בטל המינוי, ואולם אותו אדם יהא זכאי לגמול ראוי בשל תקופת העסקתו, אלא אם כן הוכח כי ידע שהעסקתו טעונה אישור החשב המלווה כאמור בפסקה זו, וכי לא ניתן אישור כאמור;
(7)
ראש העיריה או מי שסמכויות ראש העיריה נאצלו לו לפי סעיף 17 לחוק הבחירה הישירה, ועובד העיריה, חייבים למלא אחר הוראות החשב המלווה שניתנו במסגרת סמכויותיו ומכוחן;
(8)
לחשב המלווה יהיו הסמכויות האמורות בסעיף 142א(ה) הדרושות לו לשם מילוי תפקידו ויחולו לענין זה הוראות הסעיף האמור;
(9)
הסמכות להעביר כספים מסעיף אחד שבתקציב למשנהו, לפי הוראות סעיף 211, תהיה נתונה לחשב המלווה ולענין זה ייקרא הסעיף האמור כך שבמקום "ראש העיריה רשאי, באישור המועצה ובאישור השר" יבוא "חשב מלווה רשאי, באישור השר".
(ב)
אישר השר, לגבי עיריה, תכנית הבראה, ונוכח השר שהעיריה אינה פועלת לביצועה של תכנית ההבראה וכי אין בסמכויות הנתונות לחשב מלווה לפי הוראות סעיף קטן (א) כדי להבטיח את ביצועה, רשאי הוא, בהתייעצות עם שר האוצר, להקנות לחשב המלווה, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, את הסמכויות הנתונות לפי פקודה זו ולפי כל דין אחר לראש העיריה, למועצה, לועדה מועדותיה, או לעובד העיריה, כולן או חלקן, ככל הנדרש לצורך ביצוע תכנית ההבראה, ובכלל זה:
(1)
פיטורי עובדים;
(2)
התקשרות בהתחייבות כספית בשם העיריה;
(3)
קבלת אשראי;
(4)
הכנת תקציב ותקציב מילואים לעיריה והגשתו לאישור השר;
(5)
הטלת ארנונה כללית על הנכסים שבתחומי העיריה, וכן הטלת שאר מסי העיריה שהעיריה מוסמכת להטילם על פי כל דין.
(ג)
הוקנו לחשב המלווה הסמכויות כאמור בסעיף קטן (ב), לא יהיו נתונות לעיריה, לראש העיריה, למועצה, לועדה מועדותיה או לעובד העיריה, לפי הענין, הסמכויות שהוקנו כאמור.
143.
סמכות השר לגבי מועצה מתמעטת או נחשלת [תיקון: תשל"ה, תשנ"ד, תשס"ד]
(א)
בכל אחד מהמקרים המנויים להלן רשאי השר להורות על בחירת ראש עיריה חדש או מועצה חדשה או שניהם כאחד, ולקבוע את תאריך הבחירות, למנות ראש עיריה ומועצה או למנות מועצה בלבד, מתוך אנשים הכשירים להיות חברי מועצה, או למנות ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה בלבד, ואלה המקרים:
(1)
המועצה נחשבת כמועצה שחדלה לפי סעיף 137(ב);
(2)
המועצה או ראש העיריה אינם ממלאים עוד, לדעת השר, את התפקידים שהוטלו עליהם לפי הפקודה או בכל דין אחר או שאינם מנהלים כשורה את תחום שיפוטה לרבות התפקידים שהוטלו עליהם כועדה מקומית לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, וכל זאת לאחר שהזהיר אותם;
(3)
ועדת חקירה מצאה כי המועצה או ראש העיריה אינם עשויים למלא את תפקידיהם כראוי לרבות התפקידים שהוטלו עליהם כועדה מקומית לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, והמליצה לפני השר על סיום כהונת ראש העיריה או על פיזור המועצה.
(ב)
התקיים אחד המקרים המנויים בסעיף קטן (א)(1) עד (3), בתוך שנה לפני המועד הקבוע לקיום בחירות לפי סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הבחירות), לא ימנה השר ראש עיריה, מועצה או ועדה לפי סעיף קטן (א).
143א.
מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה [תיקון: תשס"ד]
(א)
השר ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו בתקנות כללים המתייחסים לעיריה שבה, בין השאר, יש שיעור גירעון שוטף, שיעור גירעון מצטבר, שיעור גביית ארנונה ושיעור גביית תשלומי אספקת מים (בסעיף זה – שיעורים).
(ב)
בתקנות לפי סעיף קטן (א) יקבעו השרים את השיעורים בשלושה מדרגים, שבמסגרתם יפעל שר הפנים כמפורט בפסקאות (1) עד (3), ורשאים הם לקבוע את השיעורים כולם או חלקם:
(1)
שיעורים שבהגיע העיריה אליהם יהיה חייב השר להורות על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה (בסעיף זה – ועדה);
(2)
שיעורים שבהגיע העיריה אליהם רשאי השר להורות על מינוי ועדה;
(3)
שיעורים שבהגיע העיריה אליהם לא יורה השר, על מינוי ועדה.
(ג)
(1)
תקנות לפי סעיף קטן (א) יחולו לענין פעולות השר לפי סעיף זה בלבד והם לא יחולו לענין פעולות השר לפי סעיף 143(א).
(2)
שיעורים שנקבעו לפי סעיף זה יחולו על מינוי ועדה לפי סעיף זה בלבד ולא יחולו על מינוי ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה לפי סעיף 143(א).
144.
מינוי ועדת חקירה

ועדת חקירה לענין סעיף 143 תמונה על-ידי השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, ולא יהיה בה חבר המועצה ולא רוב חברים שהם עובדי המדינה.

145.
יושב-ראש ועד ממונה, סגנו, וסמכויותיהם [תיקון: תשל"ה, תשנ"ט, תשס"ד]
(א)
לוועדה שמונתה לפי סעיף 143 למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה ימנה השר מתוך חבריה יושב-ראש, ואם נראה לו – גם סגן או סגנים ליושב-ראש.
(ב)
ליושב-ראש יהיו כל הסמכויות והחובות שיש לראש העיריה, ולסגן יושב-ראש יהיו כל הסמכויות והחובות שיש לסגן ראש העיריה.
(ג)
הוראות סעיף 143 יחולו לגבי יושב-ראש וסגן או סגנים ליושב-ראש, בשינויים המתאימים.
(ד)
יושב-ראש או סגן יושב-ראש, רשאים לקבל מתוך קופת העיריה שכר שיקבע השר מזמן לזמן. זכויותיהם לגמלאות יבוטחו בקופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה, וקופת העיריה לא תישא בכל עלות בשל זכויותיהם לגמלאות בעבור תקופת כהונתם בתפקידים האמורים, למעט בתשלומים השוטפים לקופת הגמל.
146.
סמכויותיהן ותקופת כהונתן של מועצה או ועדה ממונות [תיקון: תשנ"ד, תשס"ד]
(א)
מועצה או ועדה ממונות לפי סעיף 143 יכהנו עד המועד הקרוב שבו יתקיימו בחירות לרשויות המקומיות לפי סעיף 4 לחוק הבחירות, ובלבד שתקופת הכהונה לא תפחת משנתיים ויהיו להן כל הסמכויות והחובות המוקנות למועצה או למועצה ולראש העיריה, לפי הענין, לפי פקודה זו או לפי כל דין אחר.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי השר, בהתייעצות עם ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לקבוע מועד אחר לסיום כהונתה של מועצה או ועדה ממונה.
146א.
הסדר נושים [תיקון: תש"ס]

לבקשת נושה של עיריה או לבקשת שר הפנים, באישור שר המשפטים, רשאי בית המשפט לקבוע כי הוראות סעיף 233 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, יחולו, בשינויים המחויבים, על עיריה.

פרק שמיני: ועדות המועצה
סימן א': ועדות כלליות
147.
ועדת הנהלה
(א)
המועצה רשאית לבחור מבין חבריה ועדת הנהלה קבועה שתפקידה לייעץ לראש העיריה בכל הנוגע לביצוע תפקידיו, ושתשמש ועדה לכל ענין שאינו בתחום סמכותה של ועדה אחרת, קבועה או ארעית.
(ב)
חברי ועדת ההנהלה יהיו ראש העיריה, סגניו וחברי מועצה אחרים שהמועצה תקבע את מספרם ותבחר אותם.
148.
ועדת מכרזים [תיקון: תשל"ט]
(א)
המועצה תבחר מבין חבריה ועדת מכרזים קבועה שתפקידה לבדוק הצעות מחירים המוגשות לעיריה בעקבות פרסום מכרז ולהמליץ לפני ראש העיריה על ההצעה שלדעת הועדה ראויה לאישורו; ראש העיריה לא יהיה חבר בועדת המכרזים.
(ב)
החליט ראש העיריה לאחר עיון בהמלצות ועדת המכרזים שלא לאשר את ההצעה שעליה המליצה הועדה, ירשום את הנימוקים להחלטתו ויביאם לידיעת המועצה בישיבתה הקרובה.
(ג)
ראש העיריה רשאי, באישור המועצה, לאשר הצעה מבין ההצעות שהיו לפני ועדת המכרזים, אף שהועדה לא המליצה עליה.
149.
ועדת כספים

המועצה תבחר מבין חבריה ועדת כספים קבועה שתפקידה לייעץ למועצה בכל ענייני כספים של העיריה.

149א.
ועדות מל"ח [תיקון: תשל"ג, תשס"א]
(א)
המועצה תבחר ועדה להכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום.
(ב)
(1)
(בוטלה);
(2)
הועדה תקיים ישיבותיה בדלתיים סגורות;
(3)
היו הדעות בישיבה שקולות – תהא ליושב ראש הישיבה קול נוסף או מכריע;
(4)
החלטות הועדה – למעט החלטות בענין הנוגע לתקציב העיריה – אינן טעונות אישור המועצה, ואולם המועצה רשאית להסמיך את הועדה להחליט גם בענין הנוגע לתקציב העיריה.
149ב.
ועדת בטחון [תיקון: תשל"ה, תשס"א]
(א)
בעיריה שבה נתכונן משמר אזרחי, כמשמעותו בפקודת המשטרה תוקם ועדת בטחון אשר תייעץ ותסייע למשטרה בענין המשמר האזרחי.
(ב)
חברי ועדת הבטחון יהיו –
(1)
נציגי העיריה שתמנה המועצה;
(2)
נציגי שרים אלה, אם ראו לשלוח נציג: נציג שר הבטחון, שימנה מפקד הג"א מחוזי, כמשמעותו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; נציג שר החינוך והתרבות, שימנה מנהל הלשכה המחוזית של המשרד; נציג שר המשטרה, שימנה מפקד משטרת המחוז;
(3)
חברים אחרים כפי שתחליט הועדה.
(ג)
(בוטל).
149ג.
ועדה לעניני ביקורת [תיקון: תשל"ט, תש"ן, תשנ"ח, תשס"ב]
(א)
המועצה תבחר מבין חבריה ועדה לענייני ביקורת שתפקידה לדון בכל דו"ח של מבקר המדינה ושל נציב תלונות הציבור על הביקורת בעיריה, בכל דו"ח של משרד הפנים על העיריה ובכל דו"ח של מבקר העיריה, ולעקוב אחרי תיקון הליקויים שהעלתה הביקורת, והיא רשאית לדון בכל דו"ח ביקורת אחר על העיריה שהוגש לפי דין; הועדה תגיש למועצה את סיכומיה והצעותיה.
(ב)
מספר חברי הועדה לא יעלה על שבעה; הרכב הועדה יהיה תואם, ככל שניתן, את ההרכב הסיעתי של המועצה; ראש העיריה, סגניו וחברי ועדת ההנהלה לא יהיו חברים בועדה לעניני ביקורת.
(ג)
(1)
יושב ראש הועדה לעניני ביקורת יהיה בכפוף להוראות פסקה (2) מהאופוזיציה ולא יכהן כדירקטור בהנהלת גוף עירוני מבוקר;
לענין סעיף זה יראו את יושב ראש הועדה לעניני ביקורת כשייך לאופוזיציה אם התקיימו בסיעתו, בין היתר, לפחות כל אלה:
(א)
סיעתו שונה מסיעתו של ראש העיריה;
(ב)
לסיעתו אין ייצוג בועדת ההנהלה;
(ג)
מסיעתו לא מונו סגנים לראש העיריה;
(ד)
סיעתו אינה קשורה בהסכם המתייחס לכהונת ראש העיריה או לניהול העיריה.
(2)
היו הסיעות כולן מיוצגות בועדת ההנהלה או ישנה במועצה סיעה אחת בלבד, יהיה יושב ראש הועדה לעניני ביקורת מי שהתקיימו בו לפחות כל אלה:
(א)
הוא אינו חבר בועדת ההנהלה;
(ב)
הוא אינו מכהן כיושב ראש ועדת הכספים או המכרזים;
(ג)
הוא אינו מכהן כדירקטור בגוף עירוני מבוקר.
(ד)
סיעתו שונה מסיעתו של ראש העיריה, אם יש במועצה יותר מסיעה אחת.
149ד.
ועדת הנחות [תיקון: תשנ"ה, תשנ"ו]
(א)
המועצה תבחר מבין חבריה ועדת הנחות (להלן – הועדה) שסמכויותיה יהיו –
(1)
לתת הנחה מסכום הארנונה הכללית המוטלת על הנכס באותה שנת כספים, אלמלא ההנחה, בשיעורים המפורטים להלן:
(א)
לנזקק המחזיק בנכס המשמש למגוריו – עד 70%;
לענין זה, "נזקק" – מחזיק שנגרמו לו הוצאות חריגות, גבוהות במיוחד, בשל טיפול רפואי חד-פעמי או מתמשך שלו או של בן משפחתו או בשל אירוע אשר הביא להרעה משמעותית, בלתי צפויה, במצבו החומרי;
(ב)
למחזיק בנכס, שהוא הבעלים הראשון של בנין חדש ריק, שמיום שהסתיימה בנייתו והוא ראוי לשימוש, אין משתמשים בו במשך תקופה רצופה שיקבע השר – עד 100%.
(2)
לדון בבקשות למחיקת סכום המגיע לעיריה לפי סעיף 339, שאינו ארנונה, ולהגיש המלצותיה לשר.
(ב)
חברי הועדה יהיו –
(1)
שלושה חברי המועצה, אשר שניים מהם חברים בסיעות המיוצגות בועדת ההנהלה ואחד חבר בסיעה הגדולה ביותר, שאינה מיוצגת בועדת ההנהלה, קיבלה את מרב קולות הבוחרים; היו הסיעות כולן מיוצגות בועדת ההנהלה – יהיה חבר ועדה אחד לפחות מי שאינו חבר המועצה;
(2)
הגזבר, מנהל מחלקת הרווחה, ומנהל מחלקת הגביה או מי שכל אחד מהם הסמיכו לענין סעיף זה מבין עובדי העיריה;
(3)
היועץ המשפטי שמינתה העיריה לפי חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), התשל"ו-1975, או עורך דין ממשרדו או מלשכתו ובעיריה שלא מינתה יועץ משפטי כאמור, עורך דין שמינתה המועצה לענין זה.
(ג)
המועצה תמנה מבין חבריה שמונו לועדה, את יושב ראש הועדה ואת ממלא מקומו.
(ד)
מנין חוקי בישיבות הועדה יהיה נוכחות של יושב ראש הועדה או ממלא מקומו, היועץ המשפטי והגזבר.
(ה)
החלטות הועדה אינן טעונות אישור המועצה אך יונחו על שולחנה.
149ה.
ועדה לקליטת עליה [תיקון: תשנ"ח]

בעיריה שלפחות 10% מתושביה עלו לישראל אחרי יום ד' בשבט התש"ן (1 בינואר 1990), תבחר המועצה ועדה לקליטת עליה שתטפל בכל ענין הנוגע לקליטתם של התושבים האמורים.

149ו.
ועדת בטיחות בדרכים [תיקון: תשנ"ט]
(א)
המועצה תבחר ועדה לבטיחות בדרכים שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות בתחומים הנוגעים לבטיחות בדרכים; הועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותפקח על ביצוע התכניות המאושרות.
(ב)
חברי הועדה יהיו –
(1)
ראש העיריה או סגנו שהוא ממלא מקומו הקבוע, והוא יהיה היושב ראש;
(2)
מהנדס העיר ומנהל אגף החינוך, או מי שכל אחד מהם הסמיכו, מבין עובדי העיריה, לענין זה;
(3)
חברי מועצה או בעלי תפקידים אחרים בעיריה, כפי שיקבע ראש העיריה בכפוף להוראות סעיף קטן (ג);
(4)
נציג שר התחבורה, שימנה שר התחבורה;
(5)
נציגי גופים העוסקים בבטיחות בדרכים, ונציגי השכונות המצויות בתחום העיריה, כפי שיקבע ראש העיריה בכפוף להוראות סעיף קטן (ג);
(6)
נציג השר לבטחון הפנים שימנה מפקד המרחב שבתחום סמכותו נמצאת העיר.
(ג)
מספר חברי הועדה יהיה כלהלן:
(1)
בעיריה שמספר תושביה אינו עולה על 30,000 – 9;
(2)
בעיריה שמספר תושביה עולה על 30,000 אך אינו עולה על 100,000 – 12;
(3)
בעיריה שמספר תושביה עולה על 100,000 – 15.
149ז.
ועדה לקידום מעמד הילד [תיקון: תש"ס]
(א)
המועצה תבחר ועדה שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות לקידום מעמד הילד ובני הנוער, להגן עליהם ולהבטיח את זכויותיהם, לרבות מימוש עקרונות של טובת הילד, אי אפליה, הזכות להתפתחות בתנאים נאותים וזכותם של ילדים ובני נוער להשמיע את דעתם ולהשתתף בצורה נאותה בקבלת החלטות הנוגעות לעניניהם.
(ב)
חברי הועדה יהיו –
(1)
שלושה עד חמישה חברי מועצה;
(2)
מנהל אגף החינוך;
(3)
מנהל אגף הרווחה או מנהל המחלקה לשירותים ציבוריים;
(4)
אחד ממנהלי בתי הספר בעיר;
(5)
נציג ארגון המורים העל-יסודיים;
(6)
נציג ארגון מורי אגודת ישראל – בעיר שבה פועל מוסד חינוך שמוריו חברים בארגון;
בפסקה זו, "מוסד חינוך" – מוסד חינוך חובה כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התשי"ט-1949;
(7)
נציג הסתדרות המורים;
(8)
יושב ראש מועצת התלמידים העירונית;
(9)
יושב ראש ועד ההורים העירוני;
(10)
מפקד תחנת המשטרה שבתחום סמכותו נמצאת העיר;
(11)
נציג תנועות הנוער בעיר;
(12)
נציג ארגון התנדבותי שענינו קידום עניני ילדים ונוער;
(13)
חברים נוספים, כפי שתקבע המועצה.
149ח.
ועדה להנצחת זכרם של נרצחי טרור [תיקון: תשס"ד]
(א)
המועצה תבחר ועדה להנצחת זכרם של נרצחי פעילות טרור, שתפקידה ליזום ולתכנן דרכי הנצחה ופעולות הנצחה לתושבי העיר שנרצחו בעקבות פעילות טרור.
(ב)
מספר חברי הועדה לא יפחת משלושה ולא יעלה על תשעה; שליש מהם יהיו חברי המועצה, שליש נציגי ציבור ושליש בני משפחות של נרצחי פעילות טרור שהיו תושבי העיר, שהמועצה קבעה את דרך בחירתם.
(ג)
לענין סעיף זה, "נרצח פעילות טרור" – נפגע שמת עקב פגיעת איבה, הכל כאמור בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970.
150.
ועדות שונות

נוסף על הועדות הנקובות בשמותיהן בפקודה זו, או בחוק אחר, רשאית המועצה לבחור ועדות קבועות או ועדות ארעיות שתפקידן לייעץ למועצה בענינים או במקרים מסויימים.

150א.
ההרכב הסיעתי של ועדות חובה [תיקון: תשנ"ו, תשס"א]
(א)
ההרכב הסיעתי של חברי מועצה, בכל אחת מועדות החובה לפי פקודה זו, יהיה תואם ככל שניתן את ההרכב הסיעתי של המועצה ובלבד שבכל ועדת חובה יהיה נציג אחד לפחות מהאופוזיציה;
לענין סעיף זה, "נציג אחד לפחות מהאופוזיציה" – מי שמתקיימים בסיעתו הוראות פסקה 149ג(ג)(1).
(ב)
(1)
סיעה הזכאית למנות חבר מטעמה בועדת חובה לפי פקודה זו או לפי כל דין (להלן – סיעה זכאית), רשאית למנות לועדה חבר מועצה מכל סיעה אחרת, וזאת אף אם עקב מינויו לא תתקיים הוראה מהוראות סעיף קטן (א).
(2)
מינוי חבר מועצה מסיעה אחרת בועדת חובה לפי סעיף קטן (ב), אינו מקנה לסיעה האחרת סמכות למנות ממלא מקום קבוע, כאמור בסעיף קטן (ג).
(ג)
סיעה זכאית רשאית למנות ממלא מקום קבוע מטעמה בלבד לכל אחד מנציגיה בועדת החובה כאמור.
סימן ב': ועדה חקלאית
151.
הגדרות [תיקון: תשכ"ח]
"אדמה חקלאית" – קרקע המשמשת למטע, למשתלה, למשק בעלי-חיים, לגידול תוצרת חקלאית או פרחים או לייעור;
"חקלאי" –
(1)
מי שהוא בעל אדמה חקלאית שהיא בתחום העיריה ושטחה שני דונם לפחות ואינה מוחזקת על ידי אחר, להוציא שטחו של בנין כמשמעותו בסעיף 269 שאינו משמש למטרות חקלאיות;
(2)
מי שהחזיק ועיבד עיבוד סדיר אדמה חקלאית כמתואר בפיסקה (1) שנה אחת בסמוך לפני היום הקובע;
"ענין חקלאי" – ענין בעל ערך חקלאי, שהסדרתו היא לטובת החקלאות או לטובת ענף שבה, או לטובת עוסקים בחקלאות בתחום העיריה או בשטח בנין-עיר הכולל את תחום העיריה, לרבות הטלת ארנונות על אדמה חקלאית שבתחומה, והיטלים ואגרות בקשר לאדמה חקלאית על העוסקים בחקלאות כאמור ודרך מוצאתן של ההכנסות ממקורות אלה;
"היום הקובע" – היום ה-60 שלפני יום הבחירות האחרונות למועצה או מועד מאוחר יותר שקבע השר לענין בחירות ראשונות לועדה חקלאית.
152.
איפה תוקם ועדה חקלאית [תיקון: תשכ"ח]
(א)
ועדה חקלאית (להלן בסימן זה – הועדה) תוקם בכל עיריה שיש בתחומה לפחות חמישים חקלאים או אדמה חקלאית בשטח של אלף דונם לפחות המוחזקים על ידי עשרים וחמישה אנשים לפחות, למעט עיריה שמספר תושביה, ביום היבחרה של מועצתה, עלה על מאה אלף.
(ב)
עיריה שהחובה לפי סעיף-קטן (א) לא חלה עליה, תוקם בה ועדה אם מועצתה החליטה על כך או השר קבע כך ביחס אליה.
153.
מספר חברי הועדה והרכבה
(א)
מספר חברי הועדה יהיה מספר הניתן לחלק לשלושה, אך לא יעלה על שנים-עשר, הכל לפי שתחליט המועצה או, באין החלטת המועצה, כפי שיקבע השר, בהתאם להוראות שבתוספת השלישית.
(ב)
הרכב הועדה יהיה: שני שלישים שייבחרו לפי ההוראות שבתוספת השניה (להלן – נציגי החקלאים) ושליש אחד שייבחר על ידי המועצה ושאחד מהם, לפחות, יהיה חבר המועצה; כל חברי הועדה יהיו חקלאים, פרט לאחד שיכול להיות לא-חקלאי, אם הוא חבר המועצה שנבחר על ידיה לועדה.
154.
הנציגים החקלאים שבועדה
(א)
הבחירות של נציגי החקלאים יהיו שוות, ישירות וחשאיות, אולם לפי דרישת שלושים וחמישה אחוז של החקלאים יהיו הבחירות גם יחסיות; דרישה כאמור תוגש בדרך ובמועד שנקבעו בתוספת השלישית.
(ב)
נציג החקלאים שנעדר מישיבות הועדה שלושה חדשים רצופים, או משלוש ישיבות רצופות – אם היו בשלושה חדשים פחות משלוש ישיבות – יחדל להיות חבר הועדה, אלא אם כן נעדר מחמת מחלה או שירות בצבא-הגנה לישראל, או ברשות הועדה.
155.
פסילת חברות בועדה

על פסילת חברותו של חבר-ועדה יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, הוראות הסעיפים 120, למעט פיסקה (1), ו-121.

156.
יושב ראש הועדה וסגנו

לועדה יהיה יושב-ראש וסגן יושב-ראש שיתמנו על ידי המועצה מתוך רשימת המועמדים שהועדה תציע והמועצה רשאית לדרוש שיוצעו לה לכל תפקיד כאמור שני מועמדים לפחות; בהעדר היושב-ראש ימלא סגן היושב-ראש את מקומו; עד שיתמנה יושב-ראש הועדה, יהיה פקיד הבחירות יושב-ראש הועדה.

157.
רציפות הכהונה

ועדה שנסתיימה תקופת-כהונתה תמשיך בתפקידה עד שתורכב כדין ועדה חדשה.

158.
תפקידים וסמכויות

ואלה תפקידיה וסמכויותיה של הועדה:

(1)
לייעץ למועצה בכל ענין חקלאי הן ביזמת עצמה והן לפי בקשת המועצה;
(2)
להציע למועצה הצעות להחלטה בכל ענין חקלאי;
(3)
להוציא לפועל החלטות המועצה בענין חקלאי, אם נדרשה לכך על-ידי המועצה או על ידי ראש העיריה, או על-ידי השר אם היה הענין בערר על פי סעיף 160.
159.
סמכויות הועדה כלפי המועצה

ענין חקלאי לא יבוא לדיון סופי במועצה אלא אם דנה בו תחילה הועדה וחיוותה דעתה, או שעברו ארבעה-עשר יום מיום שהגישה המועצה את הענין בכתב לפני הועדה; הציעה הועדה למועצה הצעת-החלטה בענין חקלאי, חייבת המועצה להעמיד את ההצעה על סדר-יומה ולדון בה בהקדם האפשרי, ואם לא נדחתה ההצעה על-ידי המועצה בתום שלושים יום מיום שהוגשה בכתב, יראו את הצעת ההחלטה כהחלטת המועצה.

160.
זכות ערר על החלטת המועצה

נתקבלה במועצה החלטה בענין חקלאי שלא בהתאם להצעת הועדה או לחוות-דעתה, רשאית הועדה לערור על ההחלטה לפני השר תוך ארבעה-עשר יום מיום שנמסרה בכתב לועדה; המועצה לא תבצע החלטה כאמור לפני תום תקופת הערר וכל עוד הערר תלוי ועומד.

161.
כספים [תיקון: תשכ"ח]

בעיריה שבה הוקמה ועדה חקלאית, כל ההכנסות מהיטלים, מאגרות ומתשלומים אחרים שהוטלו על אדמה חקלאית, או על העוסקים בחקלאות בקשר לאדמה חקלאית, וכן שני שלישים לפחות של ההכנסות מארנונות שהוטלו על אדמה חקלאית, יוצאו לענינים חקלאיים, יירשמו בפנקסי המועצה בנפרד, ובגמר כל שנת-כספים יועברו היתרה או הגרעון לשנת-הכספים הבאה.

סימן ג': הוראות שונות בענין הועדות
162.
הרכב ועדות רשות [תיקון: תשמ"א, תשס"א]

ועדה של המועצה, כאמור בסעיף 150, שלא נקבע לה הרכב מיוחד לפי פקודה זו או לפי כל דין, יהיה הרכבה כלהלן:

(א)
10% לפחות מחבריה יהיו חברי המועצה ובלבד שמספר חברי המועצה בועדה לא יפחת מ-2 ואחד מהם יהיה היושב ראש;
(ב)
שאר חברי הועדה יהיו בעלי זכות להיבחר לחברי מועצה שאינם פסולים לפי סעיף 120, ושעל כל אחד מהם המליצה סיעה המרכיבה את המועצה ובלבד שההרכב הסיעתי של כל ועדה שהוקמה לפי סעיף 150, כולל את מומלצי הסיעות לפי סעיף זה, יהיה תואם ככל שניתן, את ההרכב הסיעתי של המועצה.
163.
תקופת הכהונה של הועדות

ועדה של המועצה תכהן בתפקידה כל תקופת-כהונתה של המועצה, מלבד אם נקבעה הוראה אחרת בפקודה זו או בחוק אחר, אלא שועדה ארעית תתפרק מאליה עם גמר תפקידה; אולם לא תיפגע סמכותה של המועצה לבטל בכל עת ועדה שנבחרה כולה על ידיה או לשנות את הרכבה בכפוף להוראות הפקודה, וכן להחליף את נציגיה בועדה של המועצה שהורכבה בשותפות עם גורמים אחרים.

164.
חדילת חברות בועדה
(א)
חבר מועצה שנבחר על ידיה לועדה של המועצה, חברותו באותה ועדה נפסקת משנפסקה חברותו במועצה.
(ב)
חבר ועדה של המועצה שאיבד את זכותו להיבחר כחבר המועצה יחדל מהיות חבר בועדה.
(ג)
חבר ועדה של המועצה רשאי להתפטר מתפקידו בהודעה בכתב לראש העיריה.
165.
יושבי ראש הועדות [תיקון: תשל"ג]

ראש העיריה יהיה בתוקף משרתו יושב-ראש ועדת ההנהלה והועדה להכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום. יושבי-ראש לשאר הועדות ייבחרו על-ידי המועצה מבין חבריה, אם לא נקבעה הוראה אחרת בפקודה זו או בחוק אחר.

166.
הנוהל בעבודת הועדות [תיקון: תשל"ו]
(א)
יושב-ראש הועדה של המועצה רשאי בכל עת לקרוא לישיבת הועדה, והוא חייב לקרוא לישיבה על פי החלטת הועדה או על פי בקשת שליש חבריה או על פי בקשה של המועצה או של ראש העיריה.
(אא)
ועדה שחובה להקימה לפי כל דין תכונס לפחות אחת לשלושה חדשים; לא כונסה ועדה כאמור, יורה ראש העיריה לכנסה, והוא יקבע את סדר היום של ישיבת הועדה; לא נכח יושב ראש הועדה בישיבה, או סרב לנהלה, ינהלה זקן חברי הועדה.
(ב)
כל ועדה של המועצה רשאית, בשים-לב להחלטות המועצה, ובמידה שלא נקבעה הוראה אחרת בענין זה, להסדיר בעצמה את עבודתה ואת דיוניה.
(ג)
ועדה של המועצה רשאית למסור לועדת-משנה, שתיבחר מבין חבריה, את בירורו של ענין מסויים, שבתחום סמכותה; ועדת המשנה תביא את מסקנותיה בענין האמור לפני הועדה.
(ד)
היו הקולות שקולים בועדה, יבואו ההצעות השקולות להכרעת המועצה.
(ה)
החלטות של ועדות המועצה טעונות אישור המועצה אם אין בפקודה כוונה אחרת משתמעת.
פרק תשיעי: עובדי העיריה
סימן א': מינוי עובדים ופיטוריהם
167.
מינוי פקידים [תיקון: תשל"א, תש"ן, תשנ"ה, תשס"א, תשס"ב, תשס"ד]
(א)
מועצה רשאית – ולפי דרישת הממונה חייבת – למנות לעיריה, אנשים ראויים למשרות הנקובות להלן, לכולן או למקצתן, והן: מזכיר או מנהל כללי וכן מהנדס, מפקח-תברואה, רופא ורופא וטרינרי; אך אפשר למנות אדם אחד ליותר ממשרה אחת מן המשרות הנקובות בזה. מינוי נושאי משרה כאמור בסעיף קטן זה ייעשה בדרך של מכרז פומבי.
(ב)
המועצה, בהחלטה ברוב חבריה, תמנה לעיריה מבקר במשרה מלאה;
(ג)
לא ימונה ולא יכהן אדם כמבקר עיריה אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה:
(1)
הוא יחיד;
(2)
הוא תושב ישראל;
(3)
הוא לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון;
(4)
הוא בעל תואר אקדמי מאת מוסד להשכלה גבוהה בישראל או מוסד להשכלה גבוהה בחוץ-לארץ שהכיר בו, לענין זה, מוסד להשכלה גבוהה בישראל, או שהוא עורך דין או רואה חשבון;
(5)
הוא רכש נסיון במשך שנתיים בעבודת ביקורת.
(6)
הוא אינו חבר בהנהלה פעילה של מפלגה או בהנהלה פעילה או בגוף דומה אחד של רשימת מועמדים שהתמודדה בבחירות לרשות המקומית.
(ג1)
מי שכיהן כחבר מועצה לא ימונה ולא יכהן כמבקר עיריה בשום עיריה אלא אם כן עברו עשר שנים מתום כהונתו כחבר מועצה.
(ג2)
מי שהיה מועמד בבחירות למועצת העיריה, לא יכהן כמבקר אותה עיריה, למשך כל תקופת כהונתה של אותה מועצה שאליה היה מועמד.
(ד)
על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי הממונה על המחוז לאשר מינויו של אדם אשר לא נתמלא בו אחד מן התנאים המנויים בפסקאות (4) ו-(5) לסעיף קטן (ג), כמבקר העיריה, אם הוא רכש נסיון במשך עשר שנים בעבודת ביקורת בגוף ציבורי כמשמעו בחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992.
(ה)
(1)
המועצה, בהחלטה ברוב חבריה, תמנה גזבר לעיריה; השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם שר האוצר, יקבע תנאים לענין כשירות ופסלות לכהונה לגזבר.
(2)
נבצר מהגזבר זמנית למלא את תפקידו, תמנה המועצה ממלא מקום לגזבר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים; חדל הגזבר למלא את תפקידו וטרם מינתה המועצה גזבר אחר במקומו, תמנה המועצה ממלא מקום לגזבר לתקופה כאמור; ואולם רשאי השר להאריך תקופה זו בתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, ובלבד שנוכח כי המועצה נוקטת את כל הפעולות הדרושות למינוי גזבר וכי הארכה כאמור דרושה לשם השלמת הליך המינוי; ההוראות לפי פקודה זו החלות לגבי גזבר יחולו גם לגבי ממלא מקומו, למעט ההוראות לענין דרכי המינוי, תנאי הכשירות למינוי ופיטורים.
167א.
מועצה שלא מינתה מבקר [תיקון: תשנ"ה, תשס"ב]
(א)
ראה הממונה כי המועצה אינה ממנה מבקר, רשאי הוא לדרוש ממנה בצו כי תמנה מבקר, כאמור בסעיף 167, תוך הזמן הנקוב בצו.
(ב)
לא מילאה המועצה אחרי הצו תוך הזמן האמור, רשאי הממונה למנות מבקר לעיריה ולקבוע את שכרו.
167ב.
מועצה שלא מינתה גזבר [תיקון: תשס"ד]

חדל גזבר למלא את תפקידו ולא מינתה המועצה גזבר אחר במקומו בתוך שלושה חודשים או עד תום תקופת מינויו של ממלא המקום לגזבר שמונה לפי הוראות סעיף 167(ה)(2), לפי המאוחר, ידרוש השר מהמועצה, בצו, כי תמנה גזבר לפי הוראות סעיף (ה), בתוך התקופה שיקבע ושלא תעלה על 21 ימים; לא מילאה המועצה אחרי הצו בתוך התקופה שנקבעה בו, ימנה השר אדם מתאים למילוי חובת המועצה למנות גזבר, ויחולו על המינוי כאמור כל ההוראות לפי פקודה זו החלות לענין מינוי הגזבר על ידי המועצה, בשינויים המחויבים.

168.
משכורת [תיקון: תשל"ט]

אנשים שנתמנו כאמור בסעיף 167 יקבלו את המשכורת שתקבע המועצה.

169.
[תיקון: תשל"ט]

(בוטל).

169א.
החלת תפקידי המזכיר על המנהל הכללי [תיקון: תשס"ג]
(א)
מינתה המועצה, לפי הוראות סעיף 167(א), מנהל כללי, ימלא הוא את תפקידי המזכיר ויהיו נתונות לו לצורך זה הסמכויות הנתונות למזכיר לפי הוראות פקודה זו; הוראה זו לא תחול מקום שמינה השר מזכיר לפי הוראות סעיף 169.
(ב)
לא מונה מזכיר או מנהל כללי לפי הוראות סעיף 167 ולא מונה מזכיר לפי הוראות סעיף 169, תמנה המועצה, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, אדם ראוי מבין עובדי העיריה שימלא את תפקידי המזכיר; במילוי תפקידיו כמזכיר, יהיו נתונות לו הסמכויות הנתונות למזכיר לפי הוראות פקודה זו.
170.
דרכי מינוי עובדים ובשירות עובד ביקורת [תיקון: תשל"ט, תש"ן, תשנ"ה, תשס"א, תשס"ב, תשס"ג, תשס"ד]
(א)
ראש העיריה רשאי למנות לעיריה עובדים שלא הוזכרו בסעיף 167 למשרות שיש עליהן הקצבה בתקציב המאושר.
(ב)
לא יתמנה אדם לעובד עיריה לרבות למשרות המנויות בסעיף 167(א) וכן למשרות הגזבר והיועץ המשפטי לעיריה אלא לאחר שראש העיריה או מי שהוא הסמיך לכך הכריז על המשרה בפומבי על פי כללים לפי סעיף קטן (ג).
(ב1)
(1)
במהלך מינוי למשרת גזבר, יועץ משפטי, מבקר, מהנדס, מזכיר, מנהל כללי או פקח תונח לפני ועדת המכרזים חוות דעתו של היועץ המשפטי של העיריה בדבר קיום הרשעה של המועמד בעבירה שבשל אופייה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש בתפקיד; במהלך מינוי למשרת יועץ משפטי תונח לפני ועדת המכרזים חוות דעת כאמור, על ידי היועץ המשפטי של משרד הפנים; החליטה ועדת המכרזים בניגוד לחוות דעתו של היועץ המשפטי תחליט המועצה בענין מינוי אדם למשרה כאמור;
בפסקה זו, "פקח" – לרבות נושא משרה בעיריה הממלא תפקידי פיקוח.
(2)
שר הפנים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ושר המשפטים, ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת רשאי לקבוע בעלי תפקידים נוספים שלגביהם תידרש חוות דעת היועץ המשפטי של העיריה כאמור בפסקה (1).
(3)
השר לביטחון הפנים בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת יקבע דרכי מסירת מידע בדבר קיום הרשעה של מועמד כאמור בסעיף זה.
(ג)
השר, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע בתקנות כללים בדבר דרכי מכרז ופרטיו, אם בדרך כלל ואם לסוגי משרות, ורשאי הוא בתקנות כאמור לקבוע משרות וסוגי משרות שעליהן לא תחול, בתנאים שיקבע, חובת מכרז.
(ד)
לא תחול חובת מכרז לפי סעיף קטן (ב) על משרות שלהן מתקבל אדם באמצעות לשכת תעסוקה לפי חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959.
(ה)
ראש העיריה בהסכמת מבקר העיריה ימנה עובדים ללשכת מבקר העיריה בהתאם לתקנים שיקבע שר הפנים בתקנות ועל-פי האמור בהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד).
תקנים לפי סעיף קטן זה ייקבעו בידי השר בהתחשב במספר התושבים, בתחומה של העיריה ובגודל תקציבה השנתי.
(ה1)
לא ימונה עובד ולא יכהן אדם כעובד ביקורת בלשכת מבקר העיריה אלא אם כן התקיימו בו הוראות סעיף 167(ג)(1) עד (4).
(ה2)
על אף הוראות סעיף קטן (ה1), רשאי ראש העיריה, בהסכמת מבקר העיריה, לאשר מינויו של אדם אשר לא נתמלא בו התנאי האמור בסעיף 167(ג)(4) אם רכש ניסיון במשך שבע שנים בעבודת ביקורת בגוף ציבורי כמשמעו בחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992.
(ו)
עובדי לשכת מבקר העיריה דינם כשאר עובדי העיריה, ואולם הם יקבלו הוראות מקצועיות ממבקר העיריה בלבד.
(ז)
לא יופסק שירותו של עובד אצל מבקר העיריה, שלא בהסכמתו של מבקר העיריה, אלא בכפוף להוראות סעיף 171א(1).
(ח)
בסעיף זה, "עובד ביקורת" – עובד המבצע פעולת ביקורת.
170א.
תפקידי המבקר [תיקון: תשל"א, תשל"ט, תש"ן, תשנ"ה, תשס"ב]
(א)
ואלה תפקידי המבקר:
(1)
לבדוק אם פעולות העיריה, לרבות פעולות לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, נעשו כדין, בידי המוסמך לעשותם, תוך שמירת טוהר המידות ועקרונות היעילות והחסכון;
(2)
לבדוק את פעולות עובדי העיריה;
(3)
לבדוק אם סדרי הבוחן והוראות הנוהל הנהוגים בעיריה מבטיחים קיום הוראות כל דין, טוהר המידות ועקרונות היעילות והחסכון;
(4)
לבקר את הנהלת חשבונות העיריה ולבדוק אם דרכי החזקת כספי העיריה ושמירת רכושה והחזקתו מניחות את הדעת.
(ב)
הביקורת לפי סעיף קטן (א) תיעשה גם לגבי המועצה הדתית שבתחום העיריה וכן לגבי כל תאגיד, מפעל, מוסד, קרן או גוף אשר העיריה משתתפת בתקציבם השנתי כדי יותר מעשירית לגבי אותה שנת תקציב או משתתפת במינוי הנהלתם.
למי שעומד לבקורת לפי סעיף קטן זה ייקרא להלן "גוף עירוני מבוקר";
סעיף 138 חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 קובע כי הוראות סעיף 170א(ב) לא יחולו על תאגיד מים וביוב.
(ג)
בכפוף לאמור בסעיף קטן (א), יקבע המבקר את תכנית עבודתו השנתית, את נושאי הביקורת בתקופה פלונית ואת היקף הביקורת –
(1)
על פי שיקול דעתו של המבקר;
(2)
על פי דרישת ראש העיריה לבקר ענין פלוני;
(3)
על פי דרישת הועדה לעניני ביקורת, ובלבד שמספר הנושאים לביקורת לא יעלה על שני נושאים לשנת עבודה;
(ד)
המבקר יקבע על פי שיקול דעתו את הדרכים לביצוע ביקורתו.
(ה)
מבקר העיריה יכין ויגיש לראש העיריה מדי שנה הצעת תקציב שנתי ללשכתו, לרבות הצעת תקן, במסגרת הכנת התקציב לפי הפקודה. היקף הצעת התקציב לא יפחת משיעור קבוע באחוזים מהתקציב השנתי של העיריה, כפי שיקבע השר בהתחשב במספר התושבים בתחומה של העיריה ובגודל תקציבה השנתי.
(ו)
ועדת הכספים והמועצה ידונו בהצעות התקציב והתקן של לשכת מבקר העיריה, כפי שהגיש אותן מבקר העיריה, במסגרת דיוניהן בהצעת התקציב השנתי.
170ב.
המצאת מסמכים ומסירת מידע [תיקון: תשל"א, תשל"ט, תש"ן, תשס"ב]
(א)
ראש העיריה וסגניו, חברי המועצה, עובדי העיריה, ראש המועצה הדתית וסגניו, חברי המועצה הדתית, עובדי המועצה הדתית, וחברים ועובדים של כל גוף עירוני מבוקר, ימציאו למבקר העיריה, על פי דרישתו, כל מסמך שברשותם אשר לדעת מבקר העיריה דרוש לצרכי הביקורת ויתנו למבקר העיריה כל מידע או הסבר שיבקש בתוך התקופה הקבועה בדרישה ובאופן הקבוע בה.
(ב)
למבקר העיריה או עובד שהוא הסמיך לכך תהיה גישה, לצורך ביצוע תפקידו, לכל מאגר מידע רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תוכנת עיבוד נתונים אוטומטי של העיריה או של המשרתים את העיריה או של גוף עירוני מבוקר.
(ג)
לגבי מידע החסוי על-פי דין, יחולו על מבקר העיריה ועל עובדים מטעמו המגבלות הקבועות בחוק או לפיו לגבי המורשים לטפל באותו מידע.
(ד)
עובדו של מבקר העיריה שאינו עובד העיריה, יחולו עליו, לענין עבודתו האמורה, כל איסור והגבלה החלים על עובד הציבור שהוא עובד מבקר העיריה.
(ה)
לצורך ביצוע תפקידו יוזמן מבקר העיריה ויהיה רשאי להיות נוכח בכל ישיבה של מועצת העיריה או כל ועדה מועדותיה או כל ועדה מועדותיו של גוף עירוני מבוקר; בישיבה שאינה סגורה רשאי הוא להיות נוכח אף על ידי עובד מעובדיו.
170ג.
דו"ח המבקר [תיקון: תשל"א, תשל"ט, תש"ן, תשס"ב]
(א)
המבקר יגיש לראש העיריה דוח על ממצאי הביקורת שערך; הדו"ח יוגש אחת לשנה, לא יאוחר מ-1 באפריל של השנה שלאחר השנה שלגביה הוגש הדוח; בדוח יסכם המבקר את פעולותיו, יפרט את הליקויים שמצא וימליץ על תיקון הליקויים ומניעת הישנותם בעתיד; בעת הגשת הדוח לפי סעיף קטן זה, ימציא המבקר העתק ממנו לועד לעניני ביקורת;
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפגוע בהוראות סעיפים 21א ו-21ב חוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב].
(ב)
בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) רשאי המבקר להגיש לראש העיריה ולועדה לעניני ביקורת דו"ח על ממצאי ביקורת שערך בכל עת שייראה לו או כאשר ראש העיריה או הועדה לעניני ביקורת דרשו ממנו לעשות כן.
(ג)
תוך שלושה חדשים מיום קבלת דו"ח המבקר יגיש ראש העיריה לועדה לעניני ביקורת את הערותיו על הדו"ח וימציא לכל חברי המועצה העתק מהדו"ח בצירוף הערותיו.
(ד)
הועדה לעניני ביקורת תדון בדו"ח המבקר ובהערות ראש העיריה עליו ותגיש למועצה לאישור את סיכומיה והצעותיה תוך חדשיים מיום שנמסרו לה הערות ראש העיריה כאמור בסעיף קטן (ג). לא הגיש ראש העיריה את הערותיו על הדוח עד תום התקופה האמורה, תדון הועדה בדוח המבקר ותגיש למועצה לאישור את סיכומיה והצעותיה עד תום חמישה חודשים ממועד המצאתו על ידי מבקר העיריה לועדה. בטרם תשלים הועדה את סיכומיה והצעותיה רשאית היא, אם ראתה צורך בכך, לזמן לדיוניה נושאי משרה של העיריה או של גוף עירוני מבוקר כדי לאפשר להם להגיב על הדו"ח.
(ה)
(1)
תוך חדשיים מן היום שהגישה הועדה את סיכומיה והצעותיה תקיים המועצה דיון מיוחד בהם ובדוח המבקר ותחליט בדבר אישור הסיכומים או ההצעות כאמור.
(2)
לא הגישה הועדה את סיכומיה והצעותיה לחברי המועצה עד תום התקופה כאמור בסעיף קטן (ד), או לא המציא ראש העיריה לכל חברי המועצה העתק מהדוח בצירוף הערותיו, ימציא המבקר עותק הדוח לכל חברי המועצה והמועצה תדון בדוח ובהמלצותיו לא יאוחר משבעה חודשים ממועד הגשתו לראש העיריה.
(ו)
לא יפרסם אדם דו"ח מן האמורים בסעיף זה או חלק ממנו או תכנו, לפני שחלף המועד שנקבע להגשתו למועצה, ולא יפרסם ממצא בקורת של מבקר העיריה, ואולם מבקר העיריה או ראש העיריה רשאי, באישור הועדה, להתיר פרסום כאמור.
(ז)
היה למבקר העיריה יסוד להניח שראש העיריה או היועץ המשפטי של העיריה, הוא צד לעשיית עבירה לפי הוראות פרק ה' סימן ב' חוק העונשין, התשל"ז-1977, יעביר המבקר את הענין במישרין לידיעת מבקר המדינה.
170ג1.
חומר שאינו ראיה [תיקון: תשס"ב]

דוחות המבקר, חוות דעת או כל מסמך אחר שהוציא או שהכין מבקר העיריה במילוי תפקידו, לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי, אך לא יהיו פסולים בשל כך לשמש ראיה בהליך משמעתי.

170ג2.
תפקידי הגזבר [תיקון: תשס"ד]
(א)
הגזבר יהיה אחראי על ניהול עניניה הכספיים של העיריה, ובין השאר על הכנת הצעת התקציב ותקציב המילואים של העיריה, על ניהול מערכת החשבונות של העיריה ועל הכנת הדוחות הכספיים לפי פקודה זו, וכן יפקח על שמירת מסגרת התקציב באופן שלא ייווצר גירעון שוטף, כהגדרתו בסעיף 140ג, בתקציב העיריה.
(ב)
אין במינוי חשב מלווה לפי סעיף 142ב כדי לגרוע מאחריות המוטלת על הגזבר לפי פקודה זו.
170ג3.
הזמנת חובה [תיקון: תשס"ד]
(א)
הגזבר יוזמן לישיבות המועצה ולישיבות של כל ועדה מועדותיה, ותינתן לו הזדמנות להשמיע את דעתו, בעל פה או בכתב, לפני קבלת כל החלטה של המועצה או ועדה מועדותיה, שיש לה השלכה על תקציב העיריה, הכנסותיה או הוצאותיה.
(ב)
הגזבר יהיה נוכח בישיבות המועצה, ועדת הכספים וועדת המכרזים ותינתן לו הזדמנות להשמיע את דעתו, בעל פה או בכתב, לפני קבלת כל החלטה של המועצה או ועדה כאמור, שיש לה השלכה על תקציב העיריה, הכנסותיה או הוצאותיה.
(ג)
הגזבר רשאי להיות מיוצג בישיבות כאמור בסעיף זה על ידי עובד העיריה הכפוף לו שהוסמך על ידו לענין זה, ואולם בישיבות ועדת המכרזים רשאי הגזבר להיות מיוצג בהתאם להוראות שיקבע השר.
(ד)
השר רשאי לקבוע ועדות נוספות על הועדות המנויות בסעיף קטן (ב) שעל הגזבר להיות נוכח בישיבותיהן.
170ד.
[תיקון: תש"ן]

(בוטל).

171.
פיטורי עובדים בכירים [תיקון: תשל"ח, תשל"ט, תש"ן, תשס"ב, תשס"ד]
(א)
עובד העיריה שנתמנה לפי סעיף 167(א) לא יפוטר אלא אם כן הוחלט על כך בישיבת המועצה לאחר שניתנה הודעה כדין לכל חברי המועצה שדבר הפיטורים יידון באותה ישיבה.
(ב)
(1)
לא יפוטר היועץ המשפטי לעיריה שהוא עובדה או הגזבר, אלא באישור המועצה ברוב של שני שלישים מחבריה, לאחר שניתנה הודעה כדין לכל חברי המועצה שדבר הפיטורים יידון באותה ישיבה.
(2)
לא יפוטר מבקר העיריה שהוא עובדה אלא באישור המועצה ברוב של שלושה רבעים מחבריה, לאחר שניתנה הודעה כדין לכל חברי המועצה שדבר הפיטורים יידון באותה ישיבה.
(ג)
לא תתקבל במועצה החלטה לפיטוריו של מבקר העיריה, הגזבר או היועץ המשפטי לעיריה אלא לאחר שניתנה להם זכות לשאת לפני המועצה את דברם בענין הפיטורים.
(ג1)
(1)
החליטה המועצה לפטר גזבר כאמור בסעיף קטן (ב)(1) וסבר הגזבר כי ההחלטה לפטרו התבססה על טעמים שאינם עניניים, רשאי הוא לפנות לועדה שימנה השר לענין סעיף קטן זה בבקשה לבחון את החלטת המועצה; בועדה יהיו חברים נציגי השר ונציגי שר האוצר שימנו השרים מבין עובדי משרדיהם, ושמספרם ייקבע בידי השר; נוכחה הועדה לאחר שנתנה הזדמנות לראש העיריה להשמיע את טענותיו, שהחלטת המועצה אינה נובעת משיקולים עניניים, רשאית היא לבטל את החלטת המועצה.
(2)
הועדה האמורה בפסקה (1) רשאית, מיזמתה או לבקשת ראש העיריה, לבדוק האם פעל גזבר שלא בהתאם להוראות פקודה זו או להוראות כל דין; מצאה הועדה כי גזבר פעל כאמור, רשאית היא, לאחר שנתנה לגזבר הזדמנות להשמיע את טענותיו, להמליץ לפני מועצת העיריה לפטר את הגזבר; ראש העיריה יכנס, בתוך 14 ימים מיום קבלת המלצת הועדה כאמור, ישיבת מועצה לענין פיטוריו של הגזבר, שבה תינתן לגזבר הזדמנות להשמיע את טענותיו; החלטת המועצה לפיטוריו של הגזבר לפי פסקה זו תתקבל, על אף הוראות סעיף קטן (ב)(1), ברוב של חברי המועצה הנוכחים באותה ישיבה; לא החליטה המועצה על פיטוריו של הגזבר, רשאי השר להורות על פיטוריו לאחר ששקל את החלטת המועצה.
(ד)
הוראות סעיפים קטנים (ב), (ג) ו-(ג1) יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על השעיית מבקר העיריה, הגזבר או היועץ המשפטי לעיריה.
(ה)
האמור בסעיף זה אינו בא לגרוע מסמכותו של בית דין למשמעת לפי חוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח-1978, לפסוק בדבר פיטוריו של עובד עיריה שסעיף זה דן בו, בשל עבירת משמעת כמשמעותה בחוק האמור.
171א.
פיטורי עובדים אחרים [תיקון: תשל"ט]

עובד העיריה שאינו מהעובדים המנויים בסעיף 171

(1)
יפטרו ראש העיריה על פי החלטת בית דין למשמעת לפי חוק המשמעת;
(2)
רשאי ראש העיריה לפטרו באישור המועצה או ועדה שהמועצה מינתה לכך – אם הפיטורים היו שלא מחמת עבירת משמעת כמשמעותה בחוק המשמעת.
172.
ערובה של פקיד למילוי תפקידו

המועצה תדרוש מכל פקיד, שנתמנה על ידיה למשרה שכרוכה בה אחריות כספית, ליתן ערובה מתאימה בעיניה למילוי תפקידו כראוי, וראש העיריה ייווכח מזמן לזמן בדבר קיום הערובה ודיותה.

173.
פועלים ועובדים ארעיים

ראש העיריה רשאי להעביד עובדים ופועלים בשירות העיריה לפי שכר יומי הנוהג לגביהם, ככל הדרוש לביצוע עבודות שיש עליהן הרשאה בתקציב השוטף שאושר בהתאם להוראות הפקודה.

173א.
תקנות לענין תנאי כשירות ופסלות לכהונה [תיקון: תשס"ד]

השר רשאי לקבוע תנאי כשירות ופסלות לכהונה לעובדי עיריה ולנושאי משרה בה, וכן לעובדים בתאגיד עירוני כהגדרתו בסעיף 249א ובחברה עירונית מיוחדת כהגדרתה בסעיף 249ב, ורשאי הוא לקבוע תנאים כאמור לפי סוגי משרות ותפקידים;

לענין זה, "עובד" – לרבות עובד ארעי, עובד זמני ועובד על פי חוזה מיוחד.
סימן ב': סייגים לשירות בעיריה
174.
עובדי העיריה לא יהיו נוגעים בדבר
(א)
פקיד או עובד של עיריה לא יהיה נוגע או מעוניין, במישרין או בעקיפין, על ידי עצמו או על ידי בן-זוגו או שותפו או סוכנו, בשום חוזה שנעשה עם העיריה ובשום עבודה המבוצעת למענה.
(ב)
פקיד או עובד הנוגע בדבר כאמור בסעיף קטן (א) יהיה פסול לקיים בידו כל משרה או עבודה בעיריה, ואם הורשע, דינו – קנס 150 לירות.
174א.
סייגים להעסקת קרוב משפחה [תיקון: תשס"א]
(א)
אדם שהוא קרוב משפחה של ראש העיריה או של אחד מסגניו לא יתקבל לעבודה בעיריה ולא יתמנה למשרה בה.
(ב)
אדם, שקרוב משפחתו ממונה על יחידה מיחידות העיריה, לא יתקבל לעבודה באותה יחידה ולא יתמנה למשרה בה.
(ג)
אדם, שקרוב משפחתו עובד ביחידה מיחידות העיריה, לא יתמנה לתפקיד הממונה על אותה יחידה, אלא אם כן המינוי אינו יוצר ביניהם יחסי כפיפות.
(ד)
הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו גם על קבלה לעבודה או על מינוי של עובד ארעי, של עובד המועסק בעיריה על פי חוזה מיוחד ושל אדם המועסק על ידי קבלן כוח אדם כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996.
(ה)
על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד), רשאים שר הפנים וועדת השירות להתיר העסקת אדם כעובד העיריה בנסיבות מיוחדות שיפורטו בכתב.
(ו)
השר יקבע את דרכי מינוים של חברי ועדת השירות וסדרי עבודתה.
(ז)
בסעיף זה –
"ועדת שירות" – ועדה של תשעה חברים, שבין חבריה גם נציגי עיריות, נציגי עיריות שמינה השר לענין סעיף זה;
"קרוב משפחה" – בן זוג, הורה, בן, בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד, דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורג או מאומץ.
175.
נגיעה בדבר שאינה פוסלת

על אף האמור בסעיף 174, לא ייפסל אדם ולא יהיה צפוי לקנס משום כך בלבד שהוא אחד מאלה:

(1)
בעל מניות בחברה, או חבר באגודה שיתופית, שהיא צד לחוזה עם העיריה או מבצעת עבודות למענה, ואיננו מנהל, מנהל-עסקים, פקיד או סוכן של אותה חברה או אגודה שיתופית;
(2)
מתקשר בחוזה של חכירה או שכירות עם העיריה לגבי בנין או חלק מבנין או לגבי מבנה אחר, שהם בבעלות העיריה, לשם החזקה בהם בעצמו או על ידי בן-זוגו או בן-משפחה אחר התלוי בו.
176.
הגדרות
"עבודת-חוץ" – כל עסק או עבודה מחוץ לשירות העיריה, למעט –
(1)
עבודה ציבורית שלא על מנת לקבל פרס;
(2)
עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית ללא התקשרות קבועה;
(3)
השקעת-הון וקבלת רווחים ממנה שאין אתן עבודה או עיסוק;
"עובד-עיריה" – עובד-עיריה המשמש בקביעות במשרה מלאה.
177.
איסור עבודות-חוץ

עובד-עיריה לא יעסוק ולא ישתתף, במישרין או בעקיפין, בעבודת-חוץ.

178.
עיסוק בעבודה מדעית וכו' באישור ראש העיריה

רשאי עובד-עיריה, באישור ראש העיריה, לעסוק בעבודה מדעית, אמנותית או ספרותית מחוץ לשירות העיריה גם אם העבודה היא בהתקשרות קבועה.

179.
עבודת-חוץ שלא על מנת לקבל פרס

רשאי ראש-עיריה, באישור המועצה, להתיר לעובד העיריה לעסוק בעבודת-חוץ שלא על מנת לקבל פרס.

180.
היתר עבודת-חוץ על מנת לקבל פרס במקרים מיוחדים
(א)
רשאית מועצה, במקרים מיוחדים, להתיר לעובד העיריה לעסוק בעבודת-חוץ גם על מנת לקבל פרס, אלא שבנוגע לפקידי העיריה שנתמנו לפי הסעיפים 167 ו-169 תהא החלטתה טעונה אישורו של השר.
(ב)
אין מועצה רשאית להתיר לעובד העיריה לעסוק בעבודת-חוץ על מנת לקבל פרס לפי סעיף זה, אלא אם –
(1)
היא לטובת הכלל;
(2)
אינה עשויה לפגוע לרעה בתפקידו של עובד העיריה;
(3)
אין בה כדי ליצור התקשרות בין העובד לבין אדם, תאגיד או מוסד העומדים במגע כספי, מסחרי או עניני עם העיריה;
(4)
העובד הצהיר על הפרס שיקבל בעדה.
181.
עונשין

עובד-עיריה, העובד בעבודת-חוץ על מנת לקבל פרס בניגוד להוראות סעיפים 177-180, דינו – קנס פי-שלושה משווי הפרס שניתן בעד אותה עבודה.

182.
שמירת הוראות אחרות

הוראות סעיפים 176-181 אינן גורעות מהוראות סעיפים 174 ו-175.

סימן ג': תנאי השירות וגימלאות
183.
הגדרות
"פקיד שאיננו בר-קיצבה" – אדם בשירות עיריה הנושא בה משרה שאין עמה זכות לקיצבה, למעט פועל או עובד שכיר-יום;
"קופת-תגמולים" – קופה שהוקמה על ידי מועצה לטובת פקידים שאינם בני-קיצבה, בהתאם לתקנות לפי פיסקה (5) לסעיף 184;
"מפקיד" – אדם המפקיד סכומים בקופת-תגמולים;
"פקדון-חובה" – סכום שמפקיד נדרש להפקיד בקופת-תגמולים בהתאם לתקנות המקימות את הקופה.
184.
תקנות בדבר תנאי שירות וגימלאות [תיקון: תשל"ח]

המועצה רשאית, באישור השר, להתקין, בכפוף להוראות הפקודה, תקנות בעניינים אלה:

(1)
תנאי השירות של פקידיה;
(2)
(בוטלה);
(3)
מתן חופשה לפקידיה;
(4)
מתן קיצבאות או מענקים המשתלמים מקופת העיריה לפקידיה או לעובדיה או לתלויים בהם או לנציגיהם האישיים החוקיים של פקידיה או עובדיה;
(5)
הקמת קופת-תגמולים בשביל פקידים שאינם בני-קיצבה.
185.
כספי גימלאות אינם ניתנים להעברה, לעיקול וכו'

כספי קיצבה או מענק שיינתנו בהתאם לתקנות לפי פיסקה (4) לסעיף 184 ופקדון-חובה שבקופת תגמולים מכוח הוראות תקנות לפי פיסקה (5) לסעיף 184, או כל סכום שישולם מקופת העיריה לקופת התגמולים לזכותו של המפקיד, או ריבית שעל הפקדון או על הסכום כאמור – לא יהיו ניתנים להמחאה, להעברה, לעיקול, לתפיסה, או לפרעון, זולת סילוק חוב המגיע לעיריה הנותנת את הקיצבה או המענק או המקימה את קופת התגמולים, או סילוק תביעה שלה.

186.
דרך פרסומן של תקנות

תקנות שהותקנו לפי סעיף 184 אין חובה לפרסמן ברשומות, אבל יש להודיע ברשומות על התקנתן, ועותקים שלהן יהיו מצויים במשרדי העיריה, וכל פקיד או עובד או משלם ארנונה יהיה רשאי, בשעות שהמשרדים פתוחים לקהל, לעיין בהם חינם.

פרק עשירי: נכסי העיריה ועסקיה
סימן א': נכסי העיריה
187.
רישום מקרקעין

כל מקרקעין שהם קנינה של עיריה יירשמו בספרי האחוזה על שם העיריה.

188.
עשיה במקרקעין [תיקון: תשכ"ז, תשל"ט, תשנ"א]
(א)
עיריה לא תהיה רשאית למכור מקרקעין, להחליפם או למשכנם אלא על פי החלטת המועצה ברוב חבריה ובאישור השר או מי שהוא הסמיך לכך.
(ב)
עיריה רשאית להשכיר מקרקעין או להרשות שימוש במקרקעין שאין בו משום שכירות, אולם השכרת מקרקעין לתקופה העולה על חמש שנים והשכרת נכס שחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), תשל"ב-1972, חל על שכירותו, טעונות החלטה ואישור כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)
התמורה שנתקבלה ממכירת מקרקעין של העיריה תשמש אך ורק לקניית מקרקעין; ואולם רשאי שר הפנים אם ראה שטובת הציבור דורשת זאת, להתיר שימוש אחר בתמורה.
(ד)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראת סעיף 197.
189.
קופת העיריה

כל הכספים המתקבלים על ידי העיריה או בשבילה מכוח הוראותיהם של הפקודה או של כל דין אחר, או בכל דרך שהיא, יהיו קופה שתיקרא קופת העיריה.

190.
תשלומים מקופת העיריה

כל ההוצאות שהעיריה מתחייבת בהן כדין לפי הוראות הפקודה או כל דין אחר, וכן כל סכום אחר המגיע ממנה כדין, ייזקפו לחובת קופת העיריה וישולמו מתוכה, ובלבד שלא ישולם מקופת העיריה שום תשלום אלא אם הורשה על ידי התקציב השוטף או הורשה במיוחד על ידי המועצה באישורו של הממונה.

191.
חתימה על מסמכי תשלום [תיקון: תשס"ד]
(א)
כל פקודת-תשלום או שובר-תשלום או שיק לחובת קופת העיריה ייחתמו על ידי ראש העיריה וייחתמו חתימה שכנגד על ידי הגזבר או פקיד אחר שנתמנה לכך על ידי המועצה, אם נחתמו כך רשאי הבנק לפרוע על פיהם.
(ב)
הגזבר רשאי, באישור המועצה, להסמיך עובד מעובדי העיריה הכפוף לו, לחתום בשמו על פקודת תשלום, שובר תשלום או שיק כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שסכומם אינו עולה על הסכום שקבע השר בתקנות; אין בהסמכה כאמור כדי לשחרר את הגזבר מחובותיו ומאחריותו לפי כל דין.
192.
האחראי לקופת העיריה [תיקון: תשס"ד]

הגזבר יהיה אחראי לבטחונה של קופת העיריה.

193.
בטחונה של קופת העיריה

כל הכספים השייכים לקופת העיריה, או המתקבלים בשבילה ועל חשבונה ישולמו מיד לחשבון העיריה בבנק שהמועצה תקבע באישורו של הממונה, אלא שיכולה היא להרשות לגזבר לעכב תחת ידו סכום כדי הוצאותיה היומיות של העיריה; באין בנק בתחום העיריה תובטח שמירת הכספים לפי כללים שתקבע לענין זה המועצה באישור של הממונה.

194.
השקעות מקופת העיריה

כספים שבקופת העיריה מותר להשקיעם בדרך שתחליט עליה המועצה באישורו של השר.

סימן ב': חוזים ומכרזים
195.
חתימת חוזים בשם העיריה [תיקון: תשל"ט]
(א)
ראש העיריה רשאי, על פי החלטת המועצה, להתקשר בחוזה בשם העיריה, והוא רשאי לעשות כן גם ללא החלטת המועצה אם לכל הוצאה כספית הכרוכה בחוזה ניתנה הקצבה מתאימה בתקציב המאושר.
(ב)
האמור בסעיף קטן (א) אינו גורע מהוראות סעיפים 188, 190, 196, 197, 201 ו-203.
196.
חוזים הטעונים אישור

חוזה של עיריה למתן זכיון או מונופולין, או חוזה שאין להוצאות הכרוכות בו הקצבה מתאימה בתקציב המאושר, טעון אישור המועצה וכן אישור השר בכתב.

197.
חובת מכרזים

לא תתקשר עיריה בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה אלא על פי מכרז פומבי.

198.
תקנות למכרזים

השר יקבע, בתקנות, את צורת המכרז ואת דרכי הזמנתן וקבלתן של הצעות המחירים, ורשאי הוא לקבוע בהן סוגים של חוזים כאמור, שבהם רשאית העיריה להתקשר ללא מכרז פומבי או ללא מכרז בכלל.

199.
סמכות לחתום על-שטרות

בכפוף להוראות הפקודה או התקנות על פיה רשאית עיריה להיות צד לשיק הנושא עליו את יום הוצאתו למעשה ולהתחייב בשטר-חוב.

200.
אחריות אישית שמורה

האמור בסעיף 199 לא יתפרש כפוטר מאחריות אישית את החותם בשם עיריה על שטר שאין העיריה מוסמכת להתחייב בו או שאין הוא מוסמך לחייב בו את העיריה.

201.
סמכות ללוות

בכפוף להוראות סעיף 262 רשאית עיריה – מכוח צו של השר, אך לא באופן אחר, ובהתאם לתנאים שנקבעו בצו – ללוות כספים מכל אדם לכל מטרה שתאושר על ידי השר, ולמשכן למלווה ארנונות או הכנסה אחרת של העיריה להבטחת תשלום הקרן והריבית של אותה הלוואה.

202.
סמכות לקחת הלוואות זמניות [תיקון: תשל"ט]

עיריה רשאית ללוות סכומי-כסף כהלוואת-שעה מאת הבנק שבו מוחזק חשבון העיריה, ובלבד שסכום ההלוואה לא יעלה בשום זמן על חמישה אחוזים מההכנסה המשוערת של העיריה לתקופה אשר לה נערך התקציב השוטף, וסך כל הלוואות ייפרע מתוך ההכנסה של אותה תקופה כאמור ובתוך אותה תקופה.

202א.
סמכות לערוב [תיקון: תשל"ג]
(א)
עיריה רשאית לערוב לחיובו של אחר למטרה מהמטרות שהעיריה מוסמכת להן, ובלבד שסך כל הערבויות לא יעלה בכל עת על 3% מתקציבה באותה שנת-כספים.
(ב)
עיריה רשאית, באישור השר, לערוב כאמור בשיעור העולה על 3% מתקציבה באותה שנת-כספים, ובלבד שסך כל הערבויות, לרבות ערבויות לפי סעיף קטן (א), לא יעלה בכל עת על 10% מתקציבה האמור.
(ג)
ערבות כאמור אינה טעונה כיסוי תקציבי בשעת נתינתה.
203.
חתימה על מסמכים מסויימים [תיקון: תשס"ד]
(א)
חוזה, כתב התחייבות, הסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין על מנת לקבל תוקף של פסק דין או תעודה אחרת מסוג שקבע השר בתקנות ושיש בהם התחייבות כספית מטעם העיריה, לא יחייבוה אלא אם חתמו עליה בשם העיריה, בצד חותמת העיריה, ראש העיריה והגזבר; לא היתה בהם התחייבות כספית כאמור, לא יחייבו את העיריה אלא אם חתמו עליהם בשם העיריה, בצד חותמת העיריה, ראש העיריה והמזכיר, ובאין מזכיר – עובד אחר של העיריה הממלא את תפקיד המזכיר לפי החלטת המועצה.
(א1)
הגזבר לא יחתום על התחייבות כספית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה התחייבות כאמור בשל מינוי אדם לעובד העיריה, אלא אם כן נוכח כי התקיימו כל אלה:
(1)
התקיימו ההוראות וההליכים הדרושים לפי כל דין לענין מתן ההתחייבות;
(2)
ההתחייבות מתוקצבת בתקציב העיריה לאותה שנת כספים;
(3)
אין בהתחייבות כדי להביא ליצירת גירעון שוטף כהגדרתו בסעיף 140ג, בתקציב העיריה.
(ב)
לגבי התחייבות כספית שהיא בתחומי סכום שנקבע בתקנות, רשאי הגזבר להסמיך עובד העיריה הכפוף לו להשתמש בסמכויותיו לפי סעיף זה. אין בהסמכה כאמור כדי לשחרר את הגזבר מחובותיו ומאחריותו לפי כל דין.
203א.
פנקס חוזים [תיקון: תשל"ט]

פרטי חוזים שנחתמו שלא על פי החלטות המועצה ופרטי הלוואות שלוותה העיריה לפי סעיפים 201 ו-202 וערבויות שנתנה לפי סעיף 202(א) יירשמו בפנקס שתנהל העיריה לענין זה וראש העיריה יביאם לידיעת ועדת הכספים.

פרק אחד-עשר: תקציב העיריה וחשבונותיה
סימן א': תקציב העיריה
204.
תקציב שנתי [תיקון: תשל"ט]

לכל עיריה יהיה תקציב שנתי.

205.
שנת כספים [תיקון: תשנ"א]

שנת הכספים לכל העיריות תתחיל באחד בינואר של כל שנה.

206.
הכנת התקציב ואישורו [תיקון: תשל"ט, תשס"ד]
(א)
הגזבר יכין הצעת תקציב לעיריה, על פי הנחיות ראש העיריה, וראש העיריה יגישנה לאישור המועצה לא יאוחר מחדשיים לפני תחילתה של שנת הכספים שאליה מתייחסת ההצעה; ראש העיריה יביא את הצעת התקציב לפני ועדת הכספים קודם שיגישנה למועצה.
(ב)
המועצה תחל בדיון בהצעה לא יאוחר משבועיים מיום הגשתה ותאשר אותה, בשינויים או בלא שינויים, עד יום תחילתה של שנת הכספים שאליה מתייחסת ההצעה.
(ב1)
(1)
לא אישרה המועצה את תקציב העיריה בתוך שלושה חודשים מיום קבלת חוק התקציב השנתי בכנסת, ואם לא חלפו שישה חודשים מיום עריכת הבחירות לראש העיריה – בתוך שישה חודשים מיום קבלת חוק התקציב השנתי בכנסת, תסתיים כהונת המועצה או כהונת המועצה וראש העיריה, כפי שיורה שר הפנים, והשר ימנה, בתוך 14 ימים מתום התקופה כאמור, ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש העיריה או תפקידי המועצה; הוראות סעיפים 145 ו-146, יחולו על הועדה ועל יושב הראש שלה, אם מונה, בשינויים המחויבים.
(2)
השר רשאי, במהלך שלושת החודשים או ששת החודשים האמורים בפסקה (1), לפי הענין, להאריך את התקופה לאישור התקציב על ידי המועצה לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים; לא יאריך השר את התקופה אלא אם כן שוכנע כי קיים סיכוי של ממש שהמועצה תאשר את התקציב בתוך התקופה שיאריך, וכי המשך פעילות העיריה בלא תקציב שנתי מאושר בתקופה שיאריך לא יביא ליצירת גירעון שוטף, כהגדרתו בסעיף 140ג, בתקציב העיריה, בשיעור של עשרה אחוזים או יותר בחישוב שנתי, או לניהול כספי העיריה באופן בלתי תקין.
(ג)
תקציב העיריה טעון אישורו של השר. לא אישר השר את תקציב העיריה, יורה לראש העיריה להגיש לו הצעת תקציב מתוקנת בתוך תקופה שיקבע ושלא תעלה על 30 ימים; על הכנת הצעת התקציב המתוקנת ואישורה יחולו הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים; לא הוגש התקציב המתוקן לאישור השר בהתאם להוראותיו ובמועד שקבע, יחולו הוראות סעיף קטן (ב1).
(ד)
הגשת הצעת תקציב למועצה באיחור ואישור שניתן להצעת תקציב באיחור, אין בהם כדי לגרוע מתקפו של התקציב שאושר.
(ה)
החלה שנת הכספים והמועצה או השר לא אישרו את הצעת התקציב, תהא העיריה רשאית להוציא בכל חודש, כל עוד לא אושרה ההצעה כאמור ובכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב1) ו-(ג), סכום השווה לחלק השנים-עשר מן התקציב השנתי הקודם, בתוספת סכום שאישר השר בהתחשב בהתייקרויות ובנסיבות מיוחדות אחרות, וזאת לגבי אותם סעיפים שפורטו בתקציב הקודם.
207.
סמכות השר לתקן התקציב

השר רשאי, לאחר שנתן דעתו על השקפת המועצה, לשנות או לדחות פריט בתקציב, או להוסיף פריט אם הוספתו היא, לדעתו, חיונית לטובת הציבור מחמת נסיבות חורגות מהרגיל והקשורות בעיריה.

208.
צורת התקציב

התקציב יוכן בהתאם להוראות התוספת הרביעית, אלא שהשר רשאי לשנות הוראות אלה או להוסיף עליהן, בין דרך כלל ובין להכנת התקציב של עיריה פלונית.

209.
פרסום התקציב

תמצית התקציב המאושר יפורסם ברשומות.

210.
תקציב מילואים [תיקון: תשל"ט, תשס"ד]
(א)
ראש העיריה רשאי להורות לגזבר להכין לעיריה, בשעת הצורך, הצעת תקציב מילואים; הוכנה הצעת תקציב כאמור יגישנה ראש העיריה לאישור המועצה; ראש העיריה יביא את הצעת תקציב המילואים לפני ועדת הכספים קודם שיגישנה למועצה.
(א1)
(1)
ראה ראש העיריה, בהסתמך על דין וחשבון שהגיש לו הגזבר לפי הוראות סעיף 213(ב), כי המשך פעילות העיריה בהתאם לתקציב המאושר יש בו כדי להביא ליצירת גירעון שוטף כהגדרתו בסעיף 140ג בתקציב העיריה, יורה לגזבר, בתוך שבעה ימים מיום קבלת הדין וחשבון, להכין הצעת תקציב מילואים באופן שיבטיח מניעת היווצרותו של גירעון שוטף כאמור; הגזבר יכין את הצעת תקציב המילואים בתוך 30 ימים מיום קבלת ההוראה.
(2)
הוראות סעיף זה יחולו על הכנת תקציב המילואים לפי סעיף קטן זה ועל אישורו, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: המועצה תאשר את ההצעה כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לאישורה; לא אישרה המועצה את הצעת תקציב המילואים בתוך התקופה האמורה יחולו הוראות סעיף קטן (ד).
(ב)
המועצה תחל בדיון בהצעה לא יאוחר משבועיים מיום הגשתה, והיא רשאית לאשר אותם בשינויים או בלא שינויים.
(ג)
תקציב מילואים טעון אישורו של השר.
(ד)
לא אישרה המועצה את הצעת תקציב המילואים תוך חדשיים מיום שהוגשה לה, לא תהא עוד ההצעה טעונה אישור המועצה וראש העיריה יגיש את ההצעה לאישור השר בצירוף פרוטוקול ישיבות המועצה שבהן דנה המועצה בהצעה, אם דנה.
(ה)
הוראות סעיף 207 יחולו על תקציב המילואים.
211.
העברה מסעיף לסעיף באישור הממונה [תיקון: תשל"ט]

ראש העיריה רשאי, באישור המועצה ובאישור השר להעביר בכל שנה שהיא – כספים מסעיף-הוצאה אחד שבתקציב למשנהו, ובלבד שההוצאה שהורשתה על ידי העברה כאמור איננה בניגוד לפקודה או לכל דין אחר, ואין עוברים על סך כל ההוצאות שבתקציב ובתקציב המילואים שאושרו.

212.
העברה מסעיף לסעיף ללא אישור השר [תיקון: תשל"ט]

השר רשאי, בצו –

(1)
לקבוע לכל העיריות בדרך כלל סוגים של העברות-כספים מסעיף הוצאה בתקציב למשנהו שבאותו פרק, ללא אישור השר.
(2)
להגביל לעיריה פלונית, בשים-לב לגודל התקציב בלבד, את גובה הסכום שהמועצה רשאית להעביר ללא אישור השר מסעיף-הוצאה שבאחד מפרקי התקציב לסעיף-הוצאה אחר שבאותו פרק.
סימן ב': חשבונות וביקורת
213.
ניהול חשבון כספי העיריה [תיקון: תשס"ד]
(א)
כל עיריה תדאג שהגזבר ינהל חשבון נכון של כל הכספים שנתקבלו וששולמו על ידי העיריה או מטעמה.
(ב)
הגזבר יגיש, בתוך 60 ימים לאחר תום כל רבעון, דין וחשבון כספי לגבי אותו רבעון, לראש העיריה, למועצת העיריה, לועדת הכספים ולועדת הביקורת של העיריה, למינהל לפיתוח ותקצוב במשרד הפנים, לממונה על ביקורת החשבונות במשרד הפנים ולממונה; בדין וחשבון יתייחס הגזבר, בין השאר, לביצוע התקציב ביחס לאותו רבעון ולאמדן ביצוע התקציב ביחס לתקציב השנתי כולו.
213א.
תקציב בלתי רגיל [תיקון: תשנ"ט]
(א)
בסעיף זה, "תקציב בלתי רגיל" – תקציב של עיריה המיועד לפעולה חד-פעמית או לתחום פעילות מסוים, הכולל אומדן תקבולים ותשלומים לאותה פעולה או לאותו תחום פעילות, וכספים שיועדו על פי דין למטרות שאינן תקציב רגיל.
(ב)
כספים של תקציב בלתי רגיל ינוהלו בנאמנות בידי ראש העיריה והגזבר, בנפרד מכספי חשבון התקציב שאינו בלתי רגיל; לא ייעשה כל שימוש בכספים של תקציב בלתי רגיל שלא למטרה שלשמה נועד, ובכלל זה לא ייעשו כל פעולות קיזוז בין כספים של תקציב בלתי רגיל לכספים של תקציב שאינו בלתי רגיל, זולת בתום כל פעולה שלה יועד התקציב הבלתי רגיל; כספים של התקציב הבלתי רגיל אינם ניתנים לשעבוד שלא לטובת הפעולה שלה מיועד התקציב הבלתי רגיל.
(ג)
שימוש בכספים בניגוד להוראות סעיף קטן (ב) – בטל.
214.
מינוי רואה חשבון [תיקון: תשנ"א, תשנ"ז]

מועצה תמנה רואה חשבון; מינויו של רואה החשבון והפסקת העסקתו טעונים אישור השר וייעשו על פי הוראות סימן זה.

215.
הודעה על סכום ההכנסה וההוצאה

ראש העיריה ידאג שתוכן רשימה המראה את סכום ההכנסה וההוצאה לרבע-השנה שעבר בכל סעיף של התקציב ובציון היתרה שלא הוצאה בכל סעיף, והוא יגישנה לממונה תוך השבוע הראשון של כל רבע-שנה.

216.
עריכת דוחות כספיים [תיקון: תשנ"ז, תשנ"ט, תשס"א]
(א)
עיריה תערוך דוחות כספיים שנתיים וחצי שנתיים (להלן – דוחות כספיים); ראש העיריה והגזבר יחתמו על הדוחות הכספיים; רואה החשבון יבקר את הדוחות הכספיים השנתיים ויסקור את הדוחות הכספיים החצי שנתיים (להלן – דוחות מבוקרים), והם יידונו בועדת הכספים ובמועצה ויוגשו לממונה על ביקורת החשבונות במשרד הפנים (להלן – הממונה על החשבונות).
(ב)
תמצית הדו"חות הכספיים השנתיים הכוללת פרטים כפי שיקבעו שר הפנים ושר האוצר, תפורסם בעיריה שבה קיים עיתון מקומי – בעיתון מקומי, לא יאוחר מיום 1 ביולי של כל שנה לענין דו"ח המתייחס לשנה הקודמת, וכן תפורסם בכל עיריה בדרך ובמועד שיקבע שר הפנים, דרך כלל או לסוגי עיריות;
בסעיף זה, "עיתון מקומי" – שבועון היוצא לאור בעיריה או באזור שבו נמצאת העיריה, המיועד לרוב תושבי העיריה.
(ג)
לא פרסמה העיריה בעיתון מקומי את תמצית הדו"חות הכספיים כאמור בסעיף קטן (ב) עד יום 1 באוגוסט, יפרסם הממונה על החשבונות את תמצית הדו"חות, על חשבון העיריה.
217.
דוחות כספיים [תיקון: תשנ"א, תשנ"ז]

השר ושר האוצר יקבעו את מתכונת הדוחות הכספיים, היקפם, הפרטים הכלולים בהם ומועדי הגשתם לממונה על החשבונות, וכן את המועד להגשת הדוחות המבוקרים.

218.
תנאי העסקה ואי-תלות [תיקון: תשנ"ז]
(א)
רואה החשבון לא יהיה עובד העיריה; תנאי העסקתו ייקבעו בידי המועצה, בהתאם לסימן זה.
(ב)
רואה החשבון יהיה בלתי תלוי בעיריה, בין במישרין ובין בעקיפין, וישמור על אי תלות בעבודתו המקצועית.
(ג)
תשלום שכר טרחתו של רואה החשבון לא יותנה בתנאי כלשהו הקשור לאחריותו המקצועית, ולא ייקבע כל הסדר לשיפוי רואה החשבון בידי העיריה או מי מטעמה בשל חיוב שמקורו בהפרת אחריותו המקצועית של רואה החשבון או באי קיום חובה המוטלת עליו לפי כל דין.
219.
סמכויותיו, חובותיו ואחריותו של רואה החשבון [תיקון: תשנ"ז]
(א)
לצורך מילוי תפקידיו רשאי רואה החשבון, בכל עת, לעיין במסמכי העיריה ולדרוש מאת ראש העיריה, מחבר המועצה, מעובד העיריה או מכל בעל תפקיד בה, כל מידע והסבר הדרושים לו וכן רשאי הוא לדרוש כל מסמך של העיריה מאת המחזיק בו.
(ב)
רואה החשבון יוזמן להשתתף בכל ישיבה של המועצה ושל ועדת הביקורת, אשר בה יידונו חשבונות שביקר או שמסר עליהם דין וחשבון, ויהיה רשאי למסור כל הודעה או הסבר שנראה לו בנוגע לאותם חשבונות.
(ג)
היה סבור רואה החשבון, אגב עריכת הביקורת, כי יש בפעולות העיריה משום סטיה מהוראות חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ידווח על כך לממונה על החשבונות; התפטרות או פרישה של רואה החשבון מתפקידו או הפסקת העסקתו אין בהם כדי לפטור אותו מקיום חובתו לפי סעיף קטן זה.
(ד)
מי שנדרש כאמור בסעיף זה, חייב למלא אחר הדרישה.
219א.
כללים למינוי רואה חשבון [תיקון: תשנ"ז]

השר ושר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, יקבעו כללים בדבר מינוי רואה חשבון לפי סימן זה, תנאי כשירותו, אי-תלות, העדר ניגודי ענינים, שכרו ודרכי פעולתו, וכן נוהל להפסקת העסקתו של רואה החשבון והגבלות על פיטוריו בידי המועצה.

219ב.
סמכויות השר [תיקון: תשנ"ז]
(א)
ראה השר כי עיריה אינה ממנה רואה חשבון או אינה מגישה דוחות כספיים במועדים או במתכונת הקבועים לפי סימן זה, רשאי הוא לעשות אחד או יותר מאלה:
(1)
למנות רואה חשבון לעיריה ולקבוע הוראות לפעולתו, לרבות השכר שתשלם לו העיריה;
(2)
לקבוע כי לא יועבר לעיריה תשלום חובה כמשמעותו בחוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה), התשנ"ה-1995, וכי סעיף 2 לחוק האמור לא יחול, לתקופה כפי שיקבע;
(3)
לשלם, על חשבון העיריה, את שכרו של רואה החשבון.
(ב)
השר רשאי למנות לעיריה גם רואה חשבון מטעמו שיבקר את הדוחות הכספיים, כולם או חלקם, כפי שיקבע, והוראות סעיף 219(א) ו-(ד) יחולו.
220.
פעולות לפי דרישת הממונה על החשבונות [תיקון: תשנ"ז]

הממונה על החשבונות רשאי לדרוש מרואה החשבון כל מידע, מסמך והסבר על פעולתו ועל פעולות העיריה שבידיעת רואה החשבון, וכן רשאי הוא לדרוש השלמות ותיקון ליקויים בדוחות הכספיים.

221.
אישור תשלום וחיוב על תשלום אי-חוקי [תיקון: תשנ"ז]

על פי עצתו של רואה-החשבון בפעולתו לפי סימן זה, יפסול הממונה כל פריט בחשבון שהוא בניגוד לדין, ויחייב בו את האדם ששילם או שהירשה את התשלום הבלתי-חוקי, וכן יחייב הממונה כל אדם האחראי לחשבון בכל סכום של חסר או הפסד שנגרמו בשל התרשלותו או התנהגותו הרעה או בכל סכום שהיה צריך להביא בחשבון ולא הביא, ובכל מקרה כזה יאשר בכתב את הסכום המגיע מאותו אדם; הממונה יפרש בכתב את טעמי החלטתו בדבר הפסילה או החיוב וכן בדבר כל סכום שהכשיר, אם נתבקש לכך על ידי מי שנפגע בהחלטתו זו.

222.
סמכות השר לבטל פסילה או חיוב

השר רשאי, לפי שיקול-דעתו, אם נתבקש לכך על ידי האדם שחוייב, ועל אף היות הפסילה או החיוב נכונים וחוקיים, לבטל או להקטין את הפסילה ואת החיוב, אם ראה שלפי כל נסיבות המקרה ראוי לעשות כן, ובלבד שהבקשה הוגשה תוך 14 יום מהיום שהודיעו למבקש על החיוב או תוך תקופה נוספת שהתיר לו השר.

223.
חזקה לענין אחריות להוצאה

אם אין לראות מתוך החלטות המועצה מי הוא חבר המועצה שהסכים להוצאה מסויימת, יראו כל חבר שנכח בישיבה שבה הורשתה ההוצאה כאילו הוא הסכים לכך, כל עוד לא הוכיח את ההיפך.

224.
העיריה תתבע את סכום החיוב

לא בוטל החיוב על פי בקשה כאמור בסעיף 222, וסכום החיוב, או הסכום כפי שהוקטן על ידי השר על פי הבקשה, לא נפרע לעיריה, להנחת-דעתו של רואה-החשבון, תוך חודש לאחר שהודיעו לעיריה על החיוב, ואם הוגשה בקשה – תוך חודש לאחר שהודיעו למבקש את החלטת השר, תתבע העיריה בדין את הסכום כאמור.

225.
פסק-הדין בתביעת העיריה
(א)
נראה לבית המשפט שהוצאת הסכום שחייבו בו או את הסכום שהוקטן כאמור, נעשתה בלי הרשאה או בעבירה על הוראת הפקודה, זכאית העיריה לפסק-דין על אותו סכום נגד האדם שהסכים או נראה כמי שהסכים להוצאה האמורה.
(ב)
הסכום שנגבה בדרך זו על ידי העיריה ישולם מיד לקופת העיריה.
226.
סעד במקרה שהעיריה לא תבעה

סירבה העיריה לתבוע פרעון הסכום שחייבו בו כאמור בסעיף 224 או שהתרשלה בהגשת התביעה, רשאי הממונה למנות אדם מתאים לתבוע בשם העיריה ומטעמה פרעון הסכום, והוצאות ההליכים ישולמו מתוך קופת העיריה.

227.
הפסקת העסקה על ידי השר [תיקון: תשנ"ז]

השר רשאי להפסיק העסקתו של רואה חשבון אם מצא שרואה החשבון אינו ממלא את תפקידיו כראוי, או אם מצא שלא מתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי סימן זה.

228.
תקנות ביצוע [תיקון: תשנ"ז]

השר רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנדרש לצורך ביצועו של סימן זה.

סימן ג': דו"ח שנתי וסטטיסטיקה
229.
דו"ח שנתי [תיקון: תשנ"א]

בסמוך ככל האפשר לאחר האחד בינואר של כל שנה יכין ראש העיריה דו"ח מפורט על ניהול העיריה במשך שנים-עשר החדשים שקדמו.

230.
הגשת הדו"ח [תיקון: תשס"א]

הדו"ח יוגש למועצה לא יאוחר משלושים ואחד במרס של השנה שלאחר השנה שלגביה הוגש הדוח ויישלח לממונה יחד עם התיקונים וההחלטות של המועצה הנוגעות לו.

231.
פרסום הדו"ח [תיקון: תשס"א]

העתקים של הדו"ח יוחזקו לעיון הציבור במשרדי העיריה וראש העיריה רשאי לפרסם את תמצית הדוח, שלא תעלה על 3,000 מילים בעתון או באופן אחר.

232.
הממונה רשאי לדרוש פרטים בכל עת

הממונה רשאי בכל עת לדרוש סטטיסטיקה או כל ידיעה אחרת בקשר לפעולותיה, הכנסותיה או הוצאותיה של עיריה, ככל שיראה לנכון, וראש העיריה ימלא אחרי דרישה זו תוך זמן סביר.

פרק שנים-עשר: חובותיה וסמכויותיה של עיריה
סימן א': סייגים לחובות ולסמכויות
233.
באין מניעה מאת השר ובכפוף להוראות כל דין

עיריה תעשה בתוך תחומה בענינים המפורשים בסימן ב', וכל פעולה אחרת שעיריה מצווה לעשות לפי הפקודה או לפי כל דין אחר, והיא מוסמכת, בתחום העיריה או בשטח בנין-עיר הכולל את תחום העיריה, לעשות בענינים המפורשים בסימן ג' – והכל כשאין הוראה אחרת מאת השר בענינים אלה, כולם או מקצתם, ובכפוף להוראות הפקודה או כל דין אחר.

234.
סמכות הממונה

בכל הענינים הנזכרים בסעיף 233 תמלא העיריה אחר דרישותיו והוראותיו של הממונה, ובלבד שיהיו בהתחשבות עם חוקי-העזר שאושרו ועם התקציב השוטף.

סימן ב': חובותיה של עיריה
235.
רחובות [תיקון: תשנ"א, תשס"ב]

בענין רחובות תעשה העיריה פעולות אלה:

(1)
תפקח על השיוור, הרום, הרוחב והבניה של כל רחוב;
(2)
תדאג לתיקונו, ניקויו, הזלפתו, תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט;
(3)
תמנע ותסיר מכשולים והסגת-גבול ברחוב;
(4)
(א)
תקרא שמות לכל הדרכים, הרחובות, הסימטאות והככרים, או תשנה שמותיהם כשיש צורך בכך בכפוף לאמור בסעיף 235א, ותדאג לקביעתם במקומות בולטים ולסימון הבנינים במקומות אלה במספרים;
(ב)
(בוטלה).
(5)
תנקוט אמצעי-זהירות נאותים נגד תאונות בשעת בנייתם או תיקונם של רחובות, ביבים או תעלות.
235א.
קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים [תיקון: תשס"ב, תשס"ד]
(א)
בסעיף זה –
"בן משפחה" – בן זוג, ילד, הורה, אח או אחות, נכד או נכדה, נין או נינה;
"מקום ציבורי" – דרך, רחוב, סמטה, כיכר, שכונה, גן ציבורי או חלק מהם.
(ב)
העיריה לא תקרא מקום ציבורי על שם של אישיות, אלא אם כן זימנה מועצת העיריה את בני משפחתו של האישיות, שניתן היה לאתרם במאמץ סביר, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיהם.
(ג)
העיריה לא תשנה שם של מקום ציבורי, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1)
הודעה על הכוונה לשנות את שם המקום הציבורי התפרסמה בעיתון, במשרדי העיריה ובמקום הציבורי הנוגע בדבר, חודש לפחות לפני הדיון במועצת העיריה על שינוי השם; הפרסום בעיתון יהיה כאמור בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, בשינויים המחויבים;
(2)
מועצת העיריה אפשרה לנציגות המקום הציבורי או לנציגות הדיירים המתגוררים סמוך למקום הציבורי, לפי הענין, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיה;
(3)
היה שם המקום הציבורי, שאותו מתכוונים לשנות, שם של אישיות, או היה השם המוצע למקום הציבורי שם כאמור – זימנה מועצת העיריה את בני משפחתו של האישיות, שניתן היה לאתרם במאמץ סביר, להופיע לפניה או לפני ועדה שקבעה, ולהשמיע את טענותיהם;
(4)
בכפוף להוראות פסקה (3), היה שם המקום הציבורי, שאותו מתכוונים לשנות, שם של אחד מגדולי האומה או שם שהוא בעל משמעות דתית, לאומית או ממלכתית ובני משפחתו של האישיות התנגדו או לא אותרו – אישרה הממשלה או ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לכך, את שינוי השם בתוך 60 ימים מיום קבלת הודעת המועצה על כוונתה לשנות את השם; לא החליטה הממשלה או ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לכך בתוך 60 הימים, רואים אותה כאילו נתנה את הסכמתה לשינוי.
(5)
ההחלטה לשינוי השם התקבלה ברוב של שני שלישים מחברי המועצה.
(ד)
הושמעו טענות, לפי סעיף זה, לפני ועדה שקבעה מועצת העיריה, תביאן הועדה לפני המועצה, יחד עם המלצותיה.
236.
בנינים
(א)
בענין בנינים תעשה העיריה פעולות אלה:
(1)
תפקח על הקמתם, הריסתם, שינוים ותיקונם של בנינים;
(2)
תפקח על ריצופם של חצרות ושטחים פתוחים הקשורים לבנינים;
(3)
תפקח על התקנת בורות לבנינים ובנייתם, כדי להבטיח מניעת רבייתם של יתושים;
(4)
תפקח על קו החזית של בנינים סמוכים ועל המירווחים בצדדים ומאחור, על מידתם של מגרשי-בנין ועל שיעורם של שטחי המגרשים שמותר להקים עליהם בנינים;
(5)
תפקח על הגבהת החזית של בנינים במקום שהם בתוך שורה של בנינים רצופים הגובלים עם הרחוב;
(6)
תפקח, אם על ידי הטלת איסור או בדרך אחרת, על הקמת בנינים מסוג, מדגם או ממראה מיוחדים, באזורים או ברחובות מיוחדים, או בחלק מהם;
(7)
תקבע אמצעי-זהירות שיש לנקוט נגד תאונות בשעת הקמת בנינים, הריסתם, שינוים ותיקונם;
(8)
תפקח על בנייתם ופעולתם של מעליות, פירי-מעליות, מנופים ומסוקים בבנינים, תסדירם ותדאג לבדיקתם ככל שתראה צורך בה כדי להבטיח מפני תאונות בקשר אתם, ותדאג לביטוח מפני סכנת מוות או חבלה לאדם העלולה לבוא מהם.
(ב)
לענין סעיף זה –
"בנין" – כל מבנה, בין של אבן ובין של בטון, חימר, ברזל, עץ או חומר אחר, ולרבות כל יסוד, קיר, גג, ארובה, מרפסת, גזוזטרה, כרכוב או בליטה, או חלק מבנין או כל המחובר בהם, או כל קיר, סוללת-עפר, גדר, גדר-כלונסאות או מבנה אחר המקיף או תוחם, או מיועד להקיף או לתחום, קרקע או שטח.
237.
ביוב

בענין ביוב תפקח העיריה על תכניתם, בנייתם, שינויים של ביבים, נקזים, אסלות, משתנות, בתי-כסא, בורות-שופכין, מישטפים, אמבטיות ואביזרים סניטריים, והשימוש בהם, שטיפת אסלות וריצופם של רצפות, חצרות ושטחים פתוחים.

238.
מפעלי מים [תיקון: תשס"א]
(א)
בענין מפעלי-מים שהוקמו על ידי עיריה או כל גוף ציבורי אחר או אדם פרטי לשם הספקת מים בתוך תחום העיריה, תעשה העיריה פעולות אלה:
(1)
תמנע בזבוז, שימוש-לרעה, צריכה יתירה או הזדהמות המים המסופקים לשימוש ציבורי או פרטי;
(2)
תקבע את המידה, הטיב, העצמה והחומר של צינורות, שסתומים, ברזים, בורות, סוליות-קרקע, אסלות ומכשירים ובתי-קיבול אחרים אשר ישמשו להובלת מים, הספקתם, הסדרתם ואצירתם, וכן אופן סידורם, מיקומם, שינוים, סילוקם, חידושם ותיקונם, ותורה בדבר השימוש בהם;
(3)
תסדיר את הספקת-המים הציבורית על ידי צינורות-זקפים והשימוש בהם;
(4)
תסדיר את הספקת המים על ידי מדידה ואת החמרים, המונים, האביזרים והמיתאמים המשמשים למטרה זו או בקשר אתה;
(5)
תסדיר את התנאים שלפיהם יסופקו מים לצרכי-בית ולצרכים אחרים, וכן את המחיר שישולם בעד מים שיסופקו כאמור וההיטלים בקשר עם התקנת ההספקה.
(ב)
(1)
עיריה תפרסם, מדי רבעון, על לוחות המודעות, בעיתונות המקומית או בדרך אחרת, כפי שיקבע השר, מידע על איכותם התברואתית של מי השתיה המסופקים בתחומה בהשוואה לאיכותם התברואתית של מים שאינם ראויים לשמש כמי שתיה לפי פקודת בריאות העם, 1940; כן תשלח העיריה לתושביה, אחת לשישה חודשים, דוח חצי שנתי ובו מידע כאמור.
(2)
השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, יקבע את הפרטים שייכללו במידע כאמור בפסקה (1).
(3)
בסעיף קטן זה, "איכות תברואתית" ו"מי שתיה" – כמשמעותם בפקודת בריאות העם, 1940.
239.
שווקים, מכירות פומביות ומצרכי מזון

בענין שווקים והכנת מאכלות ומשקאות לצריכת אדם, החסנתם לשם מכירה ומכירתם – תעשה העיריה פעולות אלה:

(1)
תסדיר שווקים ציבוריים למכירת מצרכים ומקומות למכירה פומבית של מיטלטלין ומקרקעין ותקבע אגרות, דמי-שכירות ותשלומים אחרים שישולמו בעד השימוש בשווקים או במקומות למכירה פומבית, וכן תקים שווקים או מקומות כאמור;
(2)
תורה בדבר בדיקתם, תפיסתם, חילוטם, סילוקם וביעורם של משקאות שאינם ראויים לצריכת אדם, וכן של בשר, דגים, פירות, ירקות או שאר צרכי-מזון פסידים, מניעת מכירתם או הצגתם למכירה ונטילת דוגמאות מהם לשם בדיקה.
240.
בתי מטבחיים

בענין שחיטת בהמות לצריכת אדם תקים העיריה בתי-מטבחיים ותסדירם, ובלי לפגוע בכללותה של סמכות זו, תבטיח –

(1)
בדיקה סניטרית של בעלי-חיים לפני שחיטתם ובדיקת גופותיהם;
(2)
עצירתם של בעלי-חיים המובלים לשחיטה, לשם בדיקתם, וסילוק בעלי-חיים שנמצאו חולים;
(3)
סילוק גופותיהם של בעלי-חיים שנשחטו או שמתו;
(4)
סימון גופותיהם של בעלי-חיים שנשחטו בבתי-מטבחיים עירוניים לשם ציון שחיטתם כאמור.
241.
מלאכות מסוכנות

בענין מלאכות מסוכנות תסוג ותסדיר העיריה כל מלאכה או עסק העלולים להזיק לבריאות הציבור או להיות מקור סכנה לציבור, או שמבחינה אחרת של טובת הציבור ראוי הוא להסדירם.

242.
תברואה, בריאות הציבור ונוחותו

בענין תברואה, בריאות הציבור ונוחותו, תעשה העיריה פעולות אלה:

(1)
תנקוט אמצעים להסרת כל מטרד או למניעתו ותדאג לבדיקות שמטרתן לברר מה הם המטרדים הקיימים;
(2)
תורה בדבר פינוי סחי ואשפה מכל בית ותקבע את האגרות בעד פינוי כאמור;
(3)
תורה בדבר בדיקתם, הסדרתם, החזקתם, ניקוים והרקתם של ביבים, נקזים, בתי-כסא, אסלות, בורות שופכין, מיפלשים, מזחילות, מירוצי-מים, בורות-אפר ואביזרים סניטריים;
(4)
תתקין ותקיים במצב טוב ומתוקן פחי-אשפה ציבוריים ושאר כלי-קיבול שמניחים ומאספים בהם אשפה ותדאג שיוחזקו באופן שלא יהוו מטרד או מפגע לבריאות;
(5)
תתקין ותקיים במצב טוב, מחראות, משתנות ובורות-שופכין ציבוריים ותדאג שיהיו בנויים ומוחזקים באופן שלא יהיו מטרד או מפגע לבריאות;
(6)
תדאג לטאטואם וניקוים של רחובות שאינם רכוש הפרט;
(7)
תמנע הצטברות של סחי ואשפה במקום ציבורי או פרטי במידה המהווה סכנה לבריאות הציבור ותנקוט אמצעים להסרת כל מטרד ציבורי הנובע מבור-שופכין או נקז, בין פרטיים ובין ציבוריים, או מכל מקור אחר;
(8)
תמנע הזדהמותם של זרמים, תעלות, מירוצי-מים או בארות והנחת אשפה על גדות זרם, תעלה או מירוץ-מים או על פי באר, העלולה לגרום להזדהמותם;
(9)
תמנע שצינורות המיועדים לסילוק מי-גשמים ישמשו לסילוק שפכין או סחי מבית-כסא או מאסלה ותאסור התקנתם של נקזים אל ביב ציבורי שלא ברשות;
(10)
תורה בדבר בדיקת בתים ובנינים כדי לברר את מצב הנקיון שלהם או לענין אחר ובדבר אמצעים להשמדת עכברושים, עכברים ושאר שרצים.
243.
תיאטרונים

העיריה תסדיר ותבדוק תיאטרונים ובתי-עינוג ציבוריים אחרים ותורה בדבר הגנת הציבור מפני סכנת-דליקה בהם.

244.
מלונות

העיריה תסדיר בתי-מלון, פנסיונים, אכסניות, בתי-אירוח, בתי-לינה, ומוסדים אחרים כיוצא בהם.

245.
[תיקון: תשל"ח]

(בוטל).

246.
מודעות

העיריה תפקח על הצגת מודעות, שלטים וטבלות במקומות-עסק או על גבי לוחות או במקומות אחרים, או תאסור הצגתם.

247.
כלבים ובעלי-חיים אחרים
(א)
העיריה תורה בדבר רישומם והחזקתם של כלבים והשמדתם של כלבי-הפקר או כלבים שהם מוחזקים, או מניחים להם לשוטט, במקומות ציבוריים, שלא לפי התנאים שנקבעו.
(ב)
העיריה תסדיר או תמנע החזקת חזירים, תסדיר החזקת בעלי-חיים אחרים באופן שהחזקתם לא תהווה מטרד ציבורי או מפגע לבריאות ותסדיר או תמנע מרעה או מעבר של בעלי-חיים.
248.
דליקות

העיריה תתקין ותקיים מכשירים לכיבוי דליקות, דליי-מים, צינורות, מימלטים וכלים אחרים לשם בטיחות או שימוש במקרה של דליקה, וכן תסדיר את השימוש במים במקרה של דליקה.

248א.
הכנת המשק לשעת חירום והפעלתו [תיקון: תשל"ג]
(א)
העיריה תעשה את כל הדרוש להכנתו של המשק לשעת חירום ולהפעלתו אותו זמן, למעט גיוסם של כוח אדם וציוד אשר חל עליהם חיקוק אחר, הכל בכפוף להוראות השר הממונה על הפעולות בתחום הנוגע בדבר ובהתאם לתכנית שאישרה הממשלה או מי שהסמיכה לכך; החלטותיהם של הממשלה, של מי שהסמיכה, של שר ושל המועצה לפי סעיף זה אינן טעונות פרסום ברשומות.
(ב)
לפני שנת כספים יכין שר הפנים, בהתייעצות עם הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר, תכנית לשנת הכספים הבאה לרכישת ציוד ולהקמת מבנים לצרכי המשק לשעת חירום.
(ג)
שר האוצר יעביר לשר הפנים, בכל שנת כספים, סכום מאוצר המדינה, שהוא מחצית סך כל אומדני ההוצאות המאושרות בתכנית כאמור בסעיף קטן (ב); שר הפנים יחליט על חלוקתו של הסכום האמור בין הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר.
סימן ג': סמכויותיה של עיריה
249.
הסמכויות [תיקון: תשכ"ה, תשל"ב, תשמ"ד, תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ה, תשנ"ח, תשס"ד]

סמכויותיה של עיריה הן:

(1)
בנינים ועבודות
לבנות ולקיים בנייני ציבור, לעשות עבודות ציבוריות אחרות ולבנות ולקיים חנויות ובתים;
(2)
שירותים, מפעלים ומוסדות
להקים, לקיים ולנהל שירותים, מפעלים ומוסדות שהם, לדעת המועצה, לתועלת הציבור, או להשתתף בהקמתם, בהחזקתם ובניהולם;
(3)
מפעלים ציבוריים
לבצע מפעלים, שעליהם העיד השר בכתב כי הם מפעלים לתועלת הציבור;
(4)
נאמנים
לפעול, בהסכמת השר, כנאמנים של כל נאמנות שנוצרה לצרכי ציבור;
(5)
שיכון למעוטי אמצעים
לספק שיכון למעוטי אמצעים, ולתכלית זו –
(א)
לרכוש או לחכור כל קרקע, לרבות בתים או בניינים אחרים שעליה;
(ב)
להקים שיכונים על כל קרקע;
(ג)
לרכוש או לחכור כל קרקע, כדי למכרה או להחכירה חכירה ראשית או משנית, להקמת שיכונים למעוטי אמצעים על ידי אדם זולת העיריה;
(ד)
לשנות, להרחיב, לתקן ולשפר בתים, בניינים או שיכונים אחרים שנרכשו או הוקמו כאמור לעיל;
(ה)
לצייד קרקע, בתים, בניינים או שיכונים אחרים, כאמור, בכל הציוד והריהוט והנוחות הדרושים, ובלבד שלא תרכוש דרך כפיה קרקע כמשמעותה בסעיף 2 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, אלא בהתאם להוראותיה של אותה פקודה;
(6)
בתי מחסה
להקים בתי-מחסה מספיקים כדי לאכסן בהם נכים ובעלי-מום עניים, ומקומות עבודה שבהם יועסקו עניים המסוגלים לעבודה ולמנוע פשיטת-יד;
(7)
מרחצאות ציבוריים
להקים, לקיים ולהסדיר מרחצאות, בריכות-שחיה ובתי-רחצה ציבוריים;
(8)
גנים ציבוריים
לספק, להתקין, להתוות, לתכנן, לשפר, לקיים, להסדיר גנים וגינות ומקומות מרגוע או נופש אחרים לשימוש הציבור, ולפקח עליהם, ולהשתתף בהוצאות קיומם של מקומות כאמור שהתקינם אדם לשימוש הציבור;
(9)
עצים
לנטוע עצים בכל רחוב או בכל מקום ציבורי, ולהקים סוככי-עצים, ובלבד שהרחוב או המקום לא ייפגעו על ידי כך יותר מן הראוי;
(10)
ממכר וכו' של רחובות
למכור, להחכיר או להחליף בקרקע אחרת כל רחוב שהוא נכס העיריה, או חלק ממנו, שאינו דרוש עוד לצרכי פקודה זו;
(11)
רחובות ציבוריים
לסלול כל רחוב שאיננו רכוש הפרט ולדאוג למצבו התקין של כל רחוב כאמור;
(12)
סלילת מדרכות
לסלול מדרכות או לדרוש מבעלי המקרקעין הגובלים רחוב לסלול, סלילה ראשונה, מדרכה לאורך הרחוב הגובל את מקרקעיהם;
(12א)
ניקוי מדרכות
לענין סוגי עסקים הגובלים רחוב – לדרוש מבעליהם או מכל המנהלים אותם למעשה או האחראים להם, לנקות את המדרכה לאורך הרחוב הגובל אותם;
(13)
הריסת בנינים
לצוות כי ייהרסו בניינים, המעכבים או מפריעים אוורור, או שהם בלתי סניטריים או מזיקים מבחינה אחרת לבריאות הציבור, או שהם מסוכנים;
(13א)
שמירת המראה של חזיתות הבתים
להורות בדבר שמירת המראה של חזיתות הבתים, לרבות סיודן ושיפוצן;
(13ב)
להורות לבעלים או למחזיקים של עסקים או בתי מגורים בדבר נקיטת אמצעים למיגון עסקיהם או מגוריהם, לרבות פיקוח על מערכות אזעקה, דרך התקנתן, הפעלתן, וניתוקן אם הן מהוות מפגע; הוראות כאמור יכול שיחולו על סוגי עסקים או בנינים או על אזורים מסוימים שהגדירה העיריה לענין זה; הוראה כאמור המלווה במפרט המתאר את אמצעי המיגון, יראו אותה כהיתר בניה לפי סעיף 145 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965; הוראות כאמור לא יינתנו לגבי בית מגורים שבנייתו הושלמה לפני תחילתו של חוק זה.
(14)
מכונות שחדלו להשתמש בהן, גרוטאות ברזל וכו' להסדיר או לאסור את הנחתן של מכונות שנתבלו, גרוטאות-ברזל וחפצים אחרים ברשות הרבים, ולהורות על סילוקם של אותם חפצים ומה ייעשה בהם, כשהונחו ברשות הרבים או ברשות היחיד בנסיבות שיש בהן משום פגיעה בנוחותם של תושבי הסביבה;
(15)
בניית ביבים וכו'
לדרוש מבעלי מקרקעין כי יבנו ביבים, נקזים, בתי-כסא, בורות-שופכין, מחראות או משתנות, ולדרוש מבעליהם או מן המחזיקים בהם לקיים ולשמור במצב נקי את המיתקנים כאמור לאחר שנבנו, בלי לפגוע בכל תרופה שבידי המחזיקים נגד הבעלים;
(16)
מכירת תוצרת ובעלי-חיים
להסדיר מכירת תוצרת ובעלי-חיים ולפקח עליה, על ידי איסור מכירתם במקום שאיננו שוק ציבורי או בדרך אחרת;
(17)
מכירת מצרכי מזון בשעת חירום
להסדיר בשעת-חירום את מכירתם ומחירם של מצרכי מזון ולפקח עליהם;
(18)
בשר קפוא
להסדיר הכנסתו של בשר קפוא לתחום העיריה ומכירתו ולפקח עליהן;
(19)
תברואה
להיכנס לכל בית או בנין, שיש עליהם חשד סביר שהם בלתי-סינטריים, כדי לברר את מצב הנקיון בהם או לצורך אחר, ולהוציא צו למחזיק בהם, שבו יידרש לנקוט את האמצעים המפורשים בצו;
(20)
פתיחתן וסגירתן של חנויות
להסדיר פתיחתם וסגירתם של חנויות ובתי-מלאכה, מסעדות, בתי-קפה, בתי-תה, בתי-משקה, מזנונים, קנטינות ומוסדים אחרים כיוצא באלה, ושל בתי-קולנוע, תיאטרונים ומקומות אחרים של עינוג ציבורי או של סוג פלוני מהם, ולפקח על פתיחתם וסגירתם, ולקבוע – בלי לפגוע בכללותה של הסמכות – את שעת פתיחתם וסגירתם ביום פלוני; אלא שתקפה של פיסקה זו יהא בכפוף לכל פטור שהשר יורה עליו בצו;
(21)
עיריה רשאית להפעיל את סמכותה על פי פסקה (20) בתחום שיפוטה או בחלק ממנו לגבי ימי המנוחה, בהתחשב בטעמים שבמסורת דתית ולגבי יום תשעה באב;
"ימי המנוחה" – כמפורט בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, לענין זה, שבת ומועדי ישראל – מכניסת השבת או המועד ועד צאתם.
(22)
עניינים חקלאיים
להסדיר כל ענין חקלאי כמשמעותו בסעיף 151;
(23)
פיקוח על השיט בנהרות
להסדיר את השיט בנהרות בתוך תחום העיריה ולפקח עליו ולהורות בדבר רישוי ורישום של סירות השטות באותם נהרות בלבד ושל מלחים ומובילי-סירות העושים בכל משלח-יד או עבודה בקשר לסירות אלה על החוף או במים;
(24)
בתי-עלמין
להסדיר בתי-עלמין ולקבוע את עמקם וארכם של קברים;
(25)
היטל עינוגים
להטיל היטל על כרטיסים הנמכרים לעינוגים ציבוריים, אולם –
(א)
לא יוטל ההיטל אלא לפי חוקי-עזר שהותקנו בהתאם להוראותיה של הפקודה;
(ב)
תקפה של פיסקה זו יהא בכפוף לכל פטור שהשר יורה עליו בצו;
(26)
איסוף כספים ברחובות וכו'
לפקח על איסוף כספים במקומות ציבוריים על-ידי מכירת סמלים וסרטים או באמצעים דומים לאלה או לאסור אותו;
(27)
תכניות גימלה לפקידי המועצה ועובדיה
להתקין ולבצע כל תכנית לטובת עובדי העיריה שאושרה על-ידי השר;
(28)
תעודות אישור
להוציא תעודות-אישור בדבר כל ענין מן הענינים שהיא נדרשת או מוסמכת לעשותם לפי הפקודה, או לפי כל דין אחר;
(29)
סמכות כללית
לעשות בדרך כלל, כל מעשה הדרוש לשם שמירה על תחום העיריה, בריאות הציבור והבטחון בו, וכן ברשותו של הממונה, להקים ולקיים מוסדות לבריאות הציבור ולחינוך, ולסייע להם;
(30)
ייסוד חברות ואגודות
לייסד חברה, אגודה שיתופית או כל אגודה אחרת לכל מטרה שהיא בגדר סמכויות העיריה ותפקידיה, לרכוש מניות או ניירות ערך או זכות הנאה אחרת של כל חברה, אגודה שיתופית או אגודה אחרת, שמטרותיה מסייעות, לדעת המועצה, להשגת כל מטרה כאמור, ולנהוג בהם דרך בעלים;
לענין זה, "חברה", "אגודה שיתופית" או "כל אגודה אחרת" – חברה, אגודה שיתופית או אגודה אחרת, שהתאגדו בישראל על פי דין.
(31)
שיתוף עם גורמים אחרים
לבצע כל סמכות מסמכויותיה ולמלא כל תפקיד מתפקידיה יחד או בשותפות עם מוסדות המדינה, רשויות מקומיות אחרות, חברות, אגודות שיתופיות וגופים או אנשים אחרים.
(32)
פעולות לענין צמצום נגע הסמים
לבצע פעולות חינוך ומניעה בנושא הסמים המסוכנים ולפעול למען הקמת מוסדות לטיפול בנפגעי סמים ושיקומם, לאחר התייעצות עם המשרדים הנוגעים בדבר ועם הרשות למלחמה בסמים.
249א.
תאגידים עירוניים [תיקון: תשמ"ח, תשנ"ה, תש"ס]

פעלה העיריה על פי סמכויותיה לפי סעיף 249(30) והוקמה חברה, עמותה, אגודה שיתופית או אגודה אחרת שמטרותיה במסגרת סמכויות העיריה ותפקידיה, ויש בידי העיריה לפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה בתאגיד כאמור (להלן – תאגיד עירוני), יחולו הוראות אלה:

(1)
מועצת העיריה תקבע את נציגיה בגוף המנהל של התאגיד העירוני; נציגים אלה יכול שיהיו גם חברי המועצה או עובדי העיריה;
(2)
חובת נציגי העיריה להקפיד על כך שפעולות התאגיד העירוני יהיו במסגרת סמכויות העיריה ותפקידיה; חובת האמון שהם חבים לעיריה לעולם תהיה עדיפה על חובתם כלפי התאגיד;
(3)
נציגי העיריה כאמור, שהינם חברי המועצה, ייבחרו כך שיישמרו, ככל האפשר, יחסי הכוחות של הסיעות במועצה;
(4)
(בוטלה);
(5)
הוראות סעיף 122א(א) לא יחולו על תאגיד עירוני בשל כך בלבד שחבר המועצה או עובד העיריה הוא נציג העיריה בגוף המנהל שלו.
סעיף 138 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 קובע כי הוראות סעיף 249א לא יחולו על תאגיד מים וביוב.
249ב.
חברות עירוניות מיוחדות [תיקון: תשס"ד]
(א)
השר רשאי לאשר הקמת חברה לפי הוראות סעיף 249(30), למטרות שייקבעו לפי סעיף קטן (ג), ובלבד שמטרות החברה יהיו במסגרת סמכויות העיריה ותפקידיה, ויש בידי העיריה לפחות מחצית מכוח ההצבעה או הזכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים שלה (בסעיף זה – חברה עירונית מיוחדת).
(ב)
הוקמה חברה עירונית מיוחדת, לא יחולו עליה הוראות סעיף 249א ויחולו עליה הוראות אלה:
(1)
מועצת העיריה תקבע את הדירקטורים מטעמה בדירקטוריון החברה העירונית המיוחדת; דירקטורים כאמור יכול שיהיו עובדי העיריה או נציגים מקרב הציבור שאינם חברי מועצת העיריה;
(2)
חברה עירונית מיוחדת לא תהיה רשאית לייסד תאגיד אחר או להחזיק שיעור כלשהו מההון, מכוח ההצבעה או מהזכויות למנות דירקטורים, בתאגיד אחר.
(ג)
השר ושר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבעו את המטרות שלשמן ניתן להקים חברה עירונית מיוחדת, וכן הוראות לענין מבנה חברה כאמור, חובות דיווח, דרכי פיקוח ובקרה שיחולו עליה והוראות ביחס לעשיה במקרקעין שלה; כן רשאים השר ושר האוצר בהתייעצות עם שר המשפטים, לקבוע הוראות נוספות שיחולו על חברה עירונית מיוחדת שתוקם לפי סעיף זה.
(ד)
השר יקבע תנאי כשירות ופסלות לכהונה לדירקטור, ליושב ראש דירקטוריון ולמנהל כללי בחברה עירונית מיוחדת, ודרכי מינוי של דירקטורים מטעם העיריה בחברה כאמור.
(ה)
השר רשאי לקבוע, לפי בקשת עיריה, כי הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, על תאגיד עירוני כמשמעותו בסעיף 249א שהוקם לפני תחילתו של סעיף זה ובלבד שמטרותיו תואמות את המטרות שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (ג) ומתקיימות בו הוראות התקנות שהותקנו, לפי אותו סעיף קטן, המהוות תנאי להקמת חברה עירונית מיוחדת;
(ו)
בקשה לאישור בהתאם לסעיף קטן (ה) תוגש בידי העיריה בצירוף כל אלה –
(1)
מסמכי ההתאגדות של החברה;
(2)
כל ההסכמים שבין העיריה לבין החברה;
(3)
דוחות כספיים מבוקרים בידי רואה חשבון לשנה שהסתיימה לפני הגשת הבקשה;
(4)
כל מסמך ומידע נוסף, שידרוש השר, הקשור לחברה ולפעולותיה, וכן לנכסיה ולהתחייבויותיה.
(ז)
השר רשאי להתנות את אישורו בהתאם לסעיף קטן (ה) בשינוי המסמכים האמורים בסעיף קטן (ו)(1) או (2) ובכל תנאי אחר שייראה לו דרוש להשגת מטרותיו של סעיף זה.
(ח)
אישר השר את החלטת העיריה ומולאו התנאים שקבע לפי סעיף קטן (ז), יחולו על החברה הוראות סעיף זה החל ביום מתן האישור.
פרק שלושה-עשר: חוקי עזר
250.
הסמכות להתקין חוקי עזר

מועצה רשאית להתקין חוקי-עזר כדי לאפשר לעיריה ביצוע הדברים שהיא נדרשת או מוסמכת לעשותם על פי הפקודה או כל דין אחר או לעזור לה בביצועם, או כדי לדרוש מבעל-נכס או מחזיקו לבצע באותו נכס עבודה הנחוצה למטרה האמורה.

251.
אגרות, היטלים [תיקון: תשנ"ז]

בחוקי עזר רשאית המועצה לקבוע הוראות בדבר –

(1)
תשלום אגרות, היטלים או דמי-השתתפות על-ידי כל אדם, זולת העיריה גופה, בקשר לדברים האמורים בסעיף 250; ובלבד שבעד מתן תעודת חיים לניצול שואה לא ייגבה תשלום כלשהו;
בפסקה זו, "תעודת חיים" – תעודת אישור שאדם פלוני נמצא בחיים.
(2)
מתן רשיון או היתר בקשר לאותם דברים ותשלום אגרות בעד הרשיון או ההיתר;
(3)
תשלום פיצויים למי שנפגע על-ידי אותם דברים.
251א.
תקנות בדבר הוצאות לשיפוץ [תיקון: תשכ"ה]
(א)
התקינה מועצה חוק-עזר לפי פיסקה (13א) לסעיף 249, יחולו ההוצאות לביצוע העבודות לפי חוק-העזר בבתים שחל עליהם חוק הגנת הדייר, תשי"ד-1954, או חוק הגנת הדייר, תשט"ו-1955, על אותם אנשים ולפי אותם שיעורים שייקבעו בתקנות לאחר התייעצות עם ועדת הפנים של הכנסת; הוראה זו אינה גורעת מן האמור בסעיף 255.
(ב)
תקנות כאמור בסעיף קטן (א) יכול –
(1)
שיהיו בהן הוראות שונות לגבי סוגים שונים של בתים;
(2)
שיקבעו הוראות בדבר דרכי התשלום של ההוצאות לביצוע העבודות לפי חוק-העזר ומועדי התשלום, וכן בדבר שיפויו של מי שנשא בהן מכוח חוק העזר.
251ב.
הוראות בדבר ניקוי מדרכות [תיקון: תשל"ב]
(א)
בחוק-עזר לפי סעיף 249(12א) רשאית מועצה לקבוע –
(1)
שהוראותיו יחולו על רחוב מסויים או על חלק מתחום העיריה;
(2)
הוראות שונות לרחובות או לתחומים שונים של העיריה או לסוגי עסקים שונים.
(ב)
חוק-עזר כאמור יפרט את הזמנים והאופנים שבהם ייעשה הניקוי וכן את אופן איסוף האשפה וסילוקה, ובלבד שהניקוי ייעשה בימים שבהם העסק פתוח.
(ג)
הוראות סעיף זה וסעיף 249(12א) אינן באות לגרוע מחובתה של המועצה לנקות את הרחובות ואת המדרכות, כי אם להוסיף עליה.
251ג.
הוראות בדבר סלילת מדרכות [תיקון: תשמ"ד]
(א)
בחוק עזר לפי סעיף 249(12) רשאית המועצה לקבוע הוראות בדבר –
(1)
סלילת מדרכה בדרך של דרישה מבעלי המקרקעין הגובלים רחוב (להלן – הבעלים) לסלול, על חשבונם, סלילה ראשונה, מדרכה לאורך הרחוב הגובל את מקרקעיהם; או
(2)
חיוב הבעלים במלוא הוצאות הסלילה שתבוצע בידי העיריה, ובלבד שהבעלים לא יחוייבו לשלם לפני תחילת הסלילה יותר ממחצית ההוצאות המשוערות של הסלילה (להלן – מקדמת סלילה) והיתרה תשולם עם השלמת הסלילה, לאחר שערוך מקדמת הסלילה והוצאות הסלילה לפי חשבון שיגיש מהנדס העיריה; או
(3)
חיוב הבעלים בהיטל סלילת מדרכה שיגבה עם תחילת הסלילה או עם מתן היתר בניה במקרקעין הגובלים לרחוב.
(ב)
לא סללה העיריה את המדרכה עבורה נגבתה מקדמת סלילה תוך שנה מיום גביית המקדמה – יראו את המקדמה כאילו היתה תשלום יתר כאמור בסעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980.
(ג)
החליטה עיריה לבצע סלילת מדרכה ולחייב את הבעלים בתשלום הוצאות הסלילה, תודיע על כך לבעלים ותתן להם את הברירה לשלם מקדמת סלילה או לשלם מראש את מלוא ההוצאות המשוערות של הסלילה; שילמו הבעלים מראש את מלוא ההוצאות כאמור, לא יחוייבו בהוצאות נוספות כלשהן שיהיו לעיריה בגין סלילת המדרכה.
252.
סמכות לחייב למפרע בתוך שנת הכספים

הטילה המועצה בחוק-עזר חובת השתתפות בהוצאות עבודה שהיא רשאית או חייבת לבצע מכוח הפקודה או מכוח כל חיקוק אחר, רשאית היא לקבוע באותו חוק-עזר שחובת ההשתתפות תחול גם לגבי עבודות כאמור שבוצעו על-ידי העיריה מכוח הרשאה או חובה כאמור בתוך שנת הכספים שבה התחיל תקפו של חוק העזר.

253.
[תיקון: תש"ם]

(בוטל).

254.
עונשין [תיקון: תשל"ה, תשמ"ה, תשמ"ט, תשנ"ג, תשנ"ו]

העובר על הוראת חוק עזר, דינו – קנס של 2,600 שקלים חדשים, ובעבירה נמשכת קנס נוסף של 120 שקלים חדשים בעד כל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעה עליה בכתב מטעם ראש העיריה או לאחר הרשעה.

255.
ביצוע עבודות על ידי העיריה על חשבון החייב בה לפי חוקי עזר

נדרש אדם על ידי חוק-עזר או על פי הוראותיו לבצע עבודה תוך זמן מסויים ולא ביצע או לא השלים את העבודה תוך אותו זמן, להנחת-דעתם של העיריה או של מי שהורשה על-ידיה לאותו ענין, רשאית היא – בלי לפגוע בעונש האמור בסעיף 254 או בכל תרופה אחרת – לעשות זאת בעצמה או על-ידי אחר ולגבות מאותו אדם את כל ההוצאות שהוציאה בשל כך.

256.
חובת הודעה מוקדמת לחייב בביצוע

העיריה לא תפעל כאמור בסעיף 255, אלא אם מסרה תחילה למי שחייב לבצע את העבודה לפי חוק-עזר, הודעה על פי אותו חוק-עזר, ואם אין בו הוראה בדבר הודעה כזאת – על פי סעיף זה, ובהודעה הוא נדרש לבצע אותה תוך הזמן המפורש בה ואזהרה שאם לא ימלא אחר הדרישה להנחת דעתם של העיריה או של מי שהורשה על ידיה לאותו ענין, תהא העיריה רשאית לעשות זאת על חשבונו, בלי לפגוע בכל עונש או תרופה אחרת.

257.
הוצאה שנגרמה לעיריה על-ידי הפרת חוק עזר

הוציאה העיריה הוצאה כלשהי בשל הפרת חוק-עזר על-ידי אדם פלוני, ואין היא הוצאה שחלה בנסיבות האמורות בסעיפים 255 ו-256; תהא העיריה זכאית לגבות אותה הוצאה מן האדם שהפר את חוק-העזר.

258.
אישור חוקי עזר ופרסומם [תיקון: תשמ"ח]
(א)
אישרה המועצה חוק עזר, יחתום עליו ראש העיריה וחוק העזר יפורסם ברשומות.
(ב)
לא יפורסם חוק עזר כאמור בסעיף קטן (א), אלא כעבור ששים ימים מהיום שהביא ראש העיריה את חוק העזר לידיעת השר; הודיע השר או מי שהסמיכו לכך כי אין לו התנגדות לחוק העזר, יפורסם חוק העזר אף לפני תום מועד זה.
(ג)
השר רשאי תוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), להורות על עיכוב פרסום חוק העזר ובלבד שלא יחליט כאמור אלא לאחר שהשר או מי שהוא הסמיכו לענין זה פירט את הסתייגויותיו ונתן לראש העיריה או למי שהוא הסמיכו לכך הזדמנות לטעון את טענותיו נגד עיכוב פרסום חוק העזר.
(ד)
עיכב השר פרסום חוק עזר כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי הוא לעשות אחת מאלה:
(1)
להורות על ביטול העיכוב;
(2)
לפסול את חוק העזר מנימוקים שיפרט;
(3)
להחזיר את חוק העזר עם הערותיו למועצה לדיון מחדש.
(ה)
ביטל השר את הוראתו לעכב את פרסום חוק העזר, יפורסם חוק העזר ברשומות.
259.
הוראות הניתנות להיכלל בחוקי עזר

חוק-עזר יכול לכלול הוראות שהעיריה תראה צורך בהן בכל הענינים האלה:

(1)
מתן הודעות;
(2)
הפקדת תכניות ושרטוטים על ידי אנשים הרוצים להתוות, לבנות או לשנות רחוב, בנין, נקז או עבודה אחרת;
(3)
דרכי הפיקוח של עובדי העיריה;
(4)
סמכויות עובדי העיריה, בכפוף להוראות הפקודה או כל דין אחר, לסלק, לשנות או להרוס עבודה שהוחל בה או שנעשתה בהפרת חוק-העזר;
(5)
הרשיונות שיש לקבל והתנאים לנתינתם, לחילוטם ולביטולם;
(6)
האגרות שיש לשלם בעד רשיונות ובעד שירותים.
260.
תוקף למפרע

שום דרישה של חוק-עזר בנוגע לבניה או לשינוי של רחובות, בנינים נזקים או עבודות אחרות, לא תחול על עבודות כאמור שנעשו לפני שחוק-העזר נכנס לתקפו, אלא אם יש בחוק-העזר הוראה אחרת מפורשת.

261.
חוקי עזר לשטחים מחוץ לתחום העיריה

רשאית עיריה להתקין חוקי-עזר שיחולו בשטח בנין-עיר הכולל את תחום העיריה או במקום מיוחד שמחוץ לתחום העיריה, המתנהל על-ידי העיריה או המוקנה לה.

262.
חוקי עזר לדוגמא [תיקון: תשל"א, תשמ"ח]
(א)
השר רשאי לפרסם ברשומות חוק-עזר לדוגמה, ורשאית מועצה, בהחלטה, לאמץ חוק-עזר כזה בלי שינויים.
(ב)
החליטה מועצה לאמץ חוק עזר לעצמה, תודיע על כך לשר וההודעה על האימוץ תפורסם ברשומות.
(ג)
ביטל או שינה השר חוק-עזר לדוגמה שפורסם כאמור, לא יפגע הביטול או השינוי בחוק-העזר שאימצה לה מועצה והדבר ייאמר בהודעת הביטול או השינוי.
(ד)
סעיף זה אינו חל על חוק-עזר לפי סעיף 77 לפקודת התעבורה.
263.
חוקי עזר למכירה במשרדי העיריה

עותקים של חוקי-עזר יוחזקו במשרדי העיריה ויהיו מצויים למכירה לציבור.

264.
מתן סמכות תביעה לפקיד העיריה [תיקון: תשנ"א]

פקיד העיריה שנתמנה לפי הסעיפים 167-170 רשאי, אם הוסמך לכך על-ידי החלטה של המועצה, ועל אף האמור בכל דין אחר, לעשות דברים אלה:

(1)
להשתמש בסמכויות הנתונות לשוטר בחוק סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפושים) (נוסח חדש), התשכ"ט-1969, בנוגע לעבירה המפורשת בהחלטת המועצה שבסמכות בית משפט לעניינים מקומיים, כאמור בסעיף 55 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984;
(2)
להתייצב ולתבוע, דרך כלל או בתביעה מסויימת, לפני כל בית-משפט, בשל עבירה או בקשה לפי חיקוק מן החיקוקים שבסמכות בית משפט לעניינים מקומיים, כאמור בפסקה (1), ואולם בהליכים לפי פרק י' לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ייצג את העיריה מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לכך.
264א.
צו איסור פתיחת עסק בימי מנוחה [תיקון: תשנ"א]
(א)
התקינה העיריה חוק עזר לפי סעיף 249(21) ונפתח עסק בניגוד להוראות חוק העזר, רשאי בית-המשפט המוסמך לדון בעבירה על אותו חוק עזר לצוות על הבעלים, המנהלים או המפעילים של העסק האמור, להימנע מפתיחת העסק בימי המנוחה בניגוד להוראות חוק העזר (להלן – צו איסור פתיחה) אם שוכנע כי העסק נפתח בניגוד להוראות חוק העזר; בקשה למתן צו כאמור תוגש בידי מי שמוסמך להגיש תביעות בשל עבירה על חוק העזר האמור, בצירוף תצהיר לאימות העובדות שעליהן מתבססת הבקשה, ובית המשפט רשאי להוציא את הצו במעמד המבקש בלבד, אם מצא כי יש הצדקה לעשות כן בנסיבות הענין.
(ב)
ניתן צו איסור פתיחה במעמד המבקש בלבד, יימסר העתק ממנו לבעלים, למנהלים או למפעילים של העסק.
(ג)
מי שניתן עליו צו לפי סעיף זה שלא בנוכחותו רשאי, בתוך 30 ימים מיום שנמסר לו הצו, לבקש מבית המשפט שנתן את הצו לבטלו או לשנותו, אולם אין בהגשת בקשה כאמור כדי לפגוע בתוקפו של הצו; בית המשפט יחליט בבקשה כאמור תוך שבועיים מיום הגשתה.
(ד)
על החלטת בית המשפט שלא ליתן צו איסור פתיחה, או על החלטה בענין צו איסור פתיחה ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי בשופט אחד, תוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה; הערעור יישמע כערעור אזרחי.
(ה)
שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת רשאי להתקין תקנות סדר-דין לענין סעיף זה.
265.
עבירות קנס [תיקון: תשל"א, תשל"ה, תש"ם תשמ"ב, תשמ"ג, תשמ"ד, תשמ"ה, תשמ"ו, תשמ"ז, תשמ"ט, תשנ"ג, תשנ"ו]
(א)
השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו ברשומות, להודיע כי עבירה על הוראה פלונית בחוק-עזר של עיריה היא עבירת-קנס.
(ב)
השר יקבע בצו ברשומות –
(1)
את שיעור הקנס לכל עבירת-קנס, ובלבד שלא יעלה על 490 שקלים חדשים.
(2-3)
(בוטלו).
266-267א.
[תיקון: תשל"ה]

(בוטלו).

268.
הגשת רשומות כהוכחה לחוק עזר [תיקון: תשל"א]

הגשת עותק של רשומות המכיל חוק-עזר או הודעה של השר לפי סעיף 262(ב) תהיה הוכחה לחוק-העזר ולהיותו מותקן ומאושר כהלכה.

[תיקון: תשכ"ח]
פרק ארבעה-עשר: ארנונה
סימן א': פרשנות
269.
הגדרות [תיקון: תשכ"ז, תשכ"ח, תשנ"ו, תשס"ד]
"נכסים" – בנינים וקרקעות שבתחום העיריה, תפוסים או פנויים, ציבוריים או פרטיים, למעט רחוב;
"רחוב" – לרבות כביש שהנסיעה בו כרוכה בתשלום אגרה, היטל או תשלום אחר כיוצא באלה, וכן דרך כהגדרתה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, שבה עובר הכביש, שטחי השיקום הנופי בכביש ובדרך שבה הוא עובר, וכל מיתקן בתחום הכביש והדרך, למעט בנין, הדרוש במישרין לגביית האגרה, ההיטל או תשלום אחר כיוצא באלה, וכן מסילת ברזל כמשמעותה בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו-(2) לפקודת מסילות הברזל (נוסח חדש), התשל"ב-1972, וכן מיתקנים לצורך מסילת הברזל או בקשר אליה, המהווים חלק בלתי נפרד ממנה;
"בנין" – כל מבנה שבתחום העיריה, או חלק ממנו, לרבות שטח הקרקע שעיקר שימושו עם המבנה כחצר או כגינה או לכל צורך אחר של אותו מבנה, אך לא יותר מהשטח שקבעה לכך המועצה, למעט קרקע שהמבנה שעליה לא היה תפוס מעולם, כולו או בחלקו;
"אדמה חקלאית" – כל קרקע שבתחום העיריה שאינה בנין, המשמשת מטע או משתלה או משק בעלי-חיים או לגידול תוצרת חקלאית או לגידול יער או פרחים; אלא שקרקע כזאת, אם היא נמצאת באזור-מגורים או באזור מסחרי ואינה עולה בשטחה על חמישה דונם, רשאית המועצה לראותה שלא כאדמה חקלאית, בשים-לב לדרגת-התפתחותו של אותו אזור;
"קרקע תפוסה" – כל קרקע שבתחום העיריה שאינה אדמה חקלאית, שמשתמשים בה ומחזיקים אותה לא יחד עם בנין;
"אדמת-בנין" – כל קרקע שבתחום העיריה שאינה לא בנין ולא אדמה חקלאית ולא קרקע תפוסה;
"מחזיק" – למעט דייר-משנה;
"דייר-משנה" – אדם הגר בחדר, או בחלק מחדר, של בנין שאחר מחזיק בו, והמשלם למחזיק דמי-שכירות בעדו.
270-272.
[תיקון: תשכ"ח]

(בוטלו).

273.
[תיקון: תשנ"ג]

(בוטל).

סימן ב': הטלת הארנונה
274-274א.
[תיקון: תשכ"ח]

(בוטלו).

274ב.
[תיקון: תשכ"ח, תשנ"א, תשנ"ג, תשס"ב, תשס"ג]
(א-ב)
(בוטלו).
(ג)
(1)
המועצה לא תטיל ארנונה על קווי תשתית ומיתקני חיבור; אין בהוראה זו כדי למנוע הטלת ארנונה על מיתקני ייצור, השנאה (טרנספורמציה) או איחסון הצמודים לקרקע או על נכס שעליו מוטלת ארנונה ושאינו קווי תשתית, המצוי באותה קרקע;
(2)
על קרקע המוחזקת בידי חברת תשתית כמרווח ביטחון, סמוך לקווי תשתית, תשולם ארנונה לפי תעריף מרבי שאינו עולה על התעריף המשולם בעיריה בשל נכס מסוג אדמה חקלאית, ולא יותר מ-0.5 שקל חדש למ"ר (להלן – התעריף המרבי); החל בשנת 2004, יהיה התעריף המרבי צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידוע בתחילת כל שנה.
(3)
לענין זה –
"קווי תשתית" – קווים עיליים, תעלות וקווים המונחים על הקרקע או קווים תת קרקעיים להולכה או להעברה של חשמל, בזק כהגדרתו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, מים, ביוב, נפט גלמי, מוצרי נפט או גז, והקרקע שבה או שמעליה הם עוברים, בתוספת קרקע ברוחב 6 מטרים מכל צד של קו או תעלה כאמור, ולענין קווי חשמל – בתוספת קרקע ברוחב של 21 מטרים מכל צד של קו חשמל במתח על-עליון או 15 מטרים מכל צד של קו חשמל במתח עליון;
"חברת תשתית" – חברה שעיסוקה הולכה או העברה בקווי תשתית;
"מיתקני חיבור" – עמודים, תיבות, ארגזים, גובים תת-קרקעיים, מאגדים, מסגרות סעף, תיבות הסתעפות, עוגנים ואבזרים אחרים שאליהם מחוברים קווי תשתית או שבהם הם מושחלים, והקרקע שמתחת למיתקנים אלה, ובלבד ששטח הקרקע שמתחת לבסיסו של מיתקן יחיד כאמור אינו עולה על 32 מטרים רבועים.
274ג.
מועדים לתשלום [תיקון: תשכ"ז, תשכ"ח]

המועצה רשאית לקבוע מועדים לתשלום הארנונה.

274ד.
חובת ארנונה – אחת לשנה [תיקון: תשכ"ז]

לא תחול חובת תשלום ארנונה יותר מפעם אחת על נכס אחד לאותה שנת-כספים.

275.
[תיקון: תשנ"ג]

(בוטל).

276.
מועד החלטה על ארנונה [תיקון: תשכ"ח, תשנ"א]

החלטת מועצה בדבר הטלת ארנונה כללית תתקבל לא יאוחר מיום 1 בדצמבר שלפני שנת-הכספים שלגביה מוטלת הארנונה.

277.
פרסום [תיקון: תשכ"ז, תשכ"ח, תשנ"א]

המועצה תפרסם בתחום העיריה, לא יאוחר מיום 15 בדצמבר שלפני כל שנת-כספים הודעה בדבר שיעורי הארנונה שהחליטה עליהם ומועדי תשלומה; ובלבד שאם נתן השר לגבי עיריה פלונית צו לפי סעיף 286, תפרסם העיריה את ההודעה לאחר הכנת לוח השומה ובמועד שיקבע השר בצו ברשומות.

278-280.
[תיקון: תשנ"ג]

(בוטלו).

[תיקון: תשכ"ח]
סימן ג': (בוטל)
281-286.
[תיקון: תשכ"ח]

(בוטלו).

287.
השגת ידיעות [תיקון: תשכ"ח]

לענין ארנונה רשאי מי שהוסמך לכך על ידי ראש העיריה –

(1)
לערוך, בעצמו או על ידי שליחיו, כל מפקד וחקירה שימצא לנחוץ;
(2)
לדרוש מכל בעל או מחזיק למסור לו או לשליחיו כל ידיעה שבידו ולהראות לו או לשליחיו כל מסמך שברשותו, הדרוש לו בקשר לתפקידיו;
(3)
להיכנס בכל עת סבירה לנכסים, בעצמו או על ידי שליחיו, ולערוך בהם בדיקות ומדידות;
(4)
להשתמש בכל הידיעות שהושגו כאמור ובכל ידיעה וחומר אחרים.
288.
עונשין על מניעת ידיעות וסילופן [תיקון: תשכ"ח]
(א)
מי שסירב, ללא צידוק חוקי, למסור ידיעה שבידו או להראות מסמך שברשותו, משנדרש לכך לפי סעיף 287, או נמנע מעשות זאת במשך שבעה ימים מיום שנדרש כאמור, דינו – קנס חמש מאות לירות.
(ב)
מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס אלף וחמש מאות לירות או שני הענשים כאחד:
(1)
מסר ביודעין הודעה בלתי-נכונה בקשר לכל ידיעה או מסמך שנדרשו ממנו לפי סעיף 287;
(2)
עיכב או מנע את מי שהוסמך על ידי ראש העיריה, או כל שליח משליחיה המורשים לכך, מהיכנס לנכס כדי להשיג שם ידיעות הדרושות להם לצורך תפקידיהם או כדי לערוך שם בדיקות ומדידות לפי סעיף 287.
[תיקון: תשכ"ח]
סימן ד': (בוטל)
289-299.
[תיקון: תשכ"ח]

(בוטלו).

[תיקון: תשכ"ח]
סימן ה': (בוטל)
299א-299ח.
[תיקון: תשכ"ח]

(בוטלו).

סימן ו': תשלום ארנונה וקנסות בשל אי-תשלום
300.
תשלום במועדו [תיקון: תשכ"ח]

החייב בתשלום ארנונה ישלם אותה במועדה.

301-304.
[תיקון: תש"ם]

(בוטלו).

פרק חמישה-עשר: גביית ארנונות
סימן א': תפיסה ועיקול
305.
הגדרות
"גובה ארנונה" – מי שנתמנה או שהורשה על ידי ראש העיריה, ובאין ראש-העיריה – על ידי המועצה, למלא תפקידיו של גובה ארנונה כפי שנקבעו בסימן זה, כולם או מקצתם;
"מוכתר" – לרבות מי שנתמנה על ידי הממונה למלא תפקידיו של מוכתר.
306.
המצאת הודעה על חיוב בארנונה

אם סכום המגיע לחשבון ארנונה שהוטלה לפי הוראות הפקודה לא שולם, תוך חמישה-עשר יום מיום שחל פרעונו, תומצא לחייב בתשלומו הודעה בכתב, בה יידרש לשלם את המגיע תוך חמישה-עשר יום לאחר שהומצאה ההודעה.

307.
המצאת הודעה לנעלם או למסרב

אם אין למצוא את החייב, או שהוא מסרב לקבל את ההודעה שהומצאה לו, יראו את ההודעה כאילו הומצאה כהלכה, אם הוצגה במשרדי העיריה והעתק ממנה הודבק על פני חלק בולט של הנכס שעליו משתלמת הארנונה, או אם נמסרה, או הועברה על ידי הדואר, לפי מענו הידוע לאחרונה.

308.
המצאת הודעה לבעלים משותפים

היה הנכס בבעלות משותפת, יראו את ההודעה כאילו הומצאה לבעל הנכס, אם נמסרה, או הועברה על ידי הדואר, לפי המען הידוע לאחרונה של אחד השותפים בבעלות.

309.
ארנונה בפיגור

לא שולם החוב כתום חמישה-עשר יום לאחר המצאת ההודעה כאמור, יהיה לארנונה בפיגור, וראש העיריה רשאי ליתן צו-הרשאה בחתימת-ידו ובחותמת העיריה המופנה לגובה הארנונה ומורה לו לדרוש תשלומו לאלתר, ואם לא ישולם – לגבותו על ידי תפיסת מיטלטליו של החייב ומכירתם, באופן שנקבע להלן.

310.
הפיכת טובין של החייב בארנונה

גובה הארנונה ידרוש מן החייב תשלום לאלתר של הסכום המפורש בצו ההרשאה ואם סירב לשלם או לא שילם, ייכנס לביתו, לחצריו או לקרקעו, ויתפוס מטובין שלו ככל שייראה לו מספיק, ובכפוף להוראות סימן זה יחזיק על חשבון החייב את הטובין שנתפסו ארבעה-עשר יום, ואם הוגשה תובענה לפי סעיף 314 – עד שיוצא פסק-דין או צו באותה תובענה.

311.
מכירת התפוס במכירה פומבית
(א)
אם תוך ארבעה-עשר יום לא שילם החייב את הסכום המגיע יחד עם עלות התפיסה, ובכפוף לפסק-דין או צו של בית המשפט בתובענה לפי סעיף 314, יימכרו הטובין במכירה פומבית בהתאם לצו של ראש העיריה, אלא שאם היו הטובין פסידים מותר למכרם על פי צו ראש העיריה מיד.
(ב)
דמי החכירה ישמשו לתשלום הסכום המגיע ועלות ההוצאה לפועל, והעודף, אם ישנו, יוחזר לבעל הטובין.
312.
צו הרשאה לפריצה

רשאי ראש העיריה להוציא צו-הרשאה נוסף המסמיך ומחייב את גובה הארנונה, למקרה שלא יוכל להשיג רשות-כניסה לביתו או לחצריו של החייב לשם ביצוע צו ההרשאה, לפרוץ בשעות היום את הבית או את החצרים, בפני המוכתר או שניים מנכבדי השכונה, שבה נמצאים הבית או החצרים, או בפני שוטר, ולהיכנס אליהם ולבצע את צו-ההרשאה המקורי בדרך האמורה בסימן זה.

313.
טובין האסורים בתפיסה

אין לתפוס או למכור מכוח צו-הרשאה לפי סימן זה, טובין האסורים בתפיסה לפי הוראות סעיף 3 של פקודת הפרוצדורה האזרחית, 1938.

314.
תובענה להחזרת טובין או לפיצויים

מי שנפגע על ידי תפיסת טובין לפי הוראות סימן זה, רשאי להגיש תובענה נגד העיריה להחזרת הטובין או שוויים, עם או בלי פיצויים, או לתשלום פיצויים, בגלל אחת מאלה:

(1)
עיכוב הטובין;
(2)
נזק לטובין;
(3)
טרפה בלתי-חוקית או בלתי-צודקת או מופרזת;
(4)
הסגת-גבול או היזק למיטלטלין אחרים או למקרקעין; והעיריה תהא אחראית, ואפשר שיינתן נגדה פסק-דין, על כל דבר שנעשה לפי סימן זה, או כביכול לפיו.
315.
תחולת הוראות לפי פקודת המסים (גביה) [תיקון: תשס"ד]
(א)
הוראות תקנות 4 ו-6 של תקנות מסים (גבייה), יחולו על הליכים שיינקטו לפי הסעיפים 309-314 לגביית כל ארנונה, כאילו היתה מס הנגבה לפי פקודת המסים (גבייה), ובשינויים אלה:
(1)
במקום "פקיד מחוז" ו"ממונה על מחוז" קרי "ראש העיריה";
(2)
במקום "גובה מסים" קרי "גובה ארנונה";
(3)
במקום "אוצר המדינה" קרי "קופת העיריה";
(4)
כל אימת שישתמשו באחד הטפסים שבתוספת לתקנות מסים (גבייה), בהליכים לגביית ארנונות כאמור לעיל, ישונה הטופס ככל שהיה דרוש כדי להחילו.
(ב)
הוראות סעיף 12ט לפקודת המסים (גביה), והוראות התקנות לפי סעיף 13(ג) לפקודת המסים (גביה) בענין הוצאות כאמור באותו סעיף קטן, יחולו על הליכים שיינקטו לפי פרק זה, בשינויים המחויבים.
316.
גביית ארנונה בבנין או בקרקע שבבעלות משותפת

מקום שהוטלה ארנונה לפי הוראות הפקודה על בעל של בנין או קרקע, שהם בבעלות משותפת, מותר לגבותה מאחד או מאחדים מתוך הבעלים המשותפים, ומי שנגבתה ממנו הארנונה יהיה זכאי להשתתפות של שאר הבעלים, באופן יחסי לחלקו של כל אחד בבנין או בקרקע, והוא רשאי לעקל את ההכנסה מן הבנין או הקרקע עד שיגבה את הסכום המגיע משאר הבעלים המשותפים.

317.
ברירה לגבות ארנונה בגביית חוב

על אף האמור בסעיפים 309-315, כל מקום שהארנונה בפיגור, רשאי ראש העיריה במקום לנקוט הליכים לפי הסעיפים האמורים, או במקום להמשיך בהם, לפתוח בהליכים לגביית הארנונה כחוב אזרחי.

318.
פנקסים ראיה לכאורה

פנקסים הנחזים ככוללים ארנונה שנקבעה או שומה שנעשתה לפי הפקודה יתקבלו – בלי כל ראיה אחרת – כראיה לכאורה על קביעת הארנונה או על עשיית השומה ועל תקפן.

319.
עיקול דמי שכירות וחובות

בלי לפגוע בזכויות של ראש העיריה לפי סעיף 309 לצוות על תפיסת מיטלטליו של אדם שלא שילם ארנונה ועל מכירתם, רשאי הוא, במקרה שהחייב סירב לשלם או לא שילם את הסכום המפורש בהודעה כאמור בסעיף 306, וכתום חמישה-עשר יום לאחר המצאת ההודעה – לעקל דמי-שכירות או חובות המגיעים לחייב.

320.
עיקול שכר עבודה

היה החייב עובד בשירות המדינה או מקבל משכורת או שכר מאדם אחר, רשאי ראש העיריה לעקל חלק מהם, שיחד עם כל חלק אחר מהם הנתון לעיקול שהוטל לפני כן בין לפי סעיף 319 ובין לפי סעיף 7 לפקודת מסים (גבייה), לא יעלה על רבע כלל משכורתו או שכרו.

321.
צורתו של צו עיקול

צו לעיקול דמי-שכירות או חובות המגיעים למי שאינו משלם יהיה בטופס ז' שבתוספת לתקנות מסים (גבייה), וצו לעיקול משכורת או שכר המגיע למי שאינו משלם יהיה בטופס ח' שבאותה תוספת, בשינויים המחוייבים לפי הענין ולפי הוראות סימן זה.

322.
תובענה להחזרת כספים שעוקלו או לשחרורם

מי שנפגע על ידי עיקול שנעשה לפי הסעיפים 319-321 על כספים המגיעים לו, רשאי להגיש תובענה נגד העיריה בתביעה להחזיר או לשחרר את הכספים שעוקלו, עם או בלי פיצויים, והעיריה תהיה אחראית, ויכול שיינתן נגדה פסק-דין, על כל דבר שנעשה לפי הסעיפים 320-322, או כביכול לפיהם.

323.
הגשת תובענה להחזרה או לשחרור
(א)
לא תוגש תובענה לפי סעיף 314 או לפי סעיף 322 אם עברו ארבעה-עשר יום מיום תפיסת הטובין או מיום העיקול, הכל לפי הענין.
(ב)
היתה התובענה מוגשת על ידי אדם שהארנונה שלו אמורה להיות ארנונה בפיגור, לא תישמע התובענה, אלא אם הפקיד בבית המשפט את סכום הארנונה האמורה, או נתן ערובה לסכום זה, להנחת דעתו של בית המשפט או אם היה מטעמי עניות פטור מתשלום אגרות בית המשפט, כולן או מקצתן, על פי חוק או תקנות בית המשפט.
323א.
גביית חובות בעד אספקת מים [תיקון: תשל"ג]

הוראות סימן זה, פרט לסעיפים 308 ו-316, יחולו, בשינויים המחוייבים, על חובות המגיעים לעיריה בעד אספקת מים מכוח חוק-עזר, ובלבד שהחובות המגיעים בעד ארנונה ובעד אספקת מים יצויינו בנפרד על כל הודעה של העיריה.

סימן ב': חילופי בעלים ומחזיקים ואבדן הנכס
324.
העברת מקרקעין טעונה תעודה על תשלום חובות לעיריה [תיקון: תשס"א]
(א)
לא תירשם בפנקסי המקרקעין כל העברה של נכס, אלא אם הוצגה לפני הרשם, או לפני עוזר הרשם, תעודה חתומה בידי ראש העיריה, המעידה שכל החובות המגיעים מאת בעל הנכס ביחס לאותו נכס עד ליום מתן התעודה והנובעים מהוראות הפקודה או מדין אחר – סולקו במלואם או שאין חובות כאלה.
(ב)
תעודה כאמור הנחזית כחתומה על ידי ראש העיריה יקבלוה הרשם או עוזר הרשם כחתומה על ידיו, זולת אם נראה להם שאין היא חתומה כך.
(ג)
אין להשיג על העברת מקרקעין רק משום שלא נתקיימו בה הוראות סעיף-קטן (א) או משום שהתעודה נמצאה פגומה.
325.
הארנונה בחדילת בעלות או החזקה

חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלם או מחזיקם של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יהיה חייב בשיעורי-ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעה.

326.
הארנונה ברכישת בעלות או החזקה [תיקון: תשנ"ד]

נעשה אדם בעלו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא חייב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם היתה כאן מכירה או העברה חייבים המוכר או המעביר או נציגיהם – ואם היתה כאן השכרה לתקופה של שנה או יותר חייבים המשכיר או נציגו – למסור לעיריה הודעה על העיסקה כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור, יהיו המוכר, המעביר או המשכיר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלמו ולא שילמו. בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה.

327.
הארנונה בשכירות משנה
(א)
הושכרו חדר או חדרים בבנין לדייר-משנה, יגבה מחזיק הבנין מדייר-המשנה חלק יחסי מסכום הארנונה ששילם, או שיש לשלמו, בעד הבנין, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין שוויו לצורך ארנונה של המושכר, לפי הסעיפים 272 ו-273, לבין שוויו כאמור של כל הבנין.
(ב)
דייר-משנה ששילם למחזיק כאמור, יתן לו המחזיק קבלה על התשלום ובה יצויינו תאריך התשלום וסכומו, וכן החצרים והתקופה שבעדם שולם.
328.
דין חלקו של דייר משנה כדין דמי שכירות

המחזיק רשאי לגבות מדייר-המשנה את חלקו היחסי בתשלום הארנונה, כאמור בסעיף 327, באותה דרך שבה נגבים דמי-השכירות המשתלמים על ידי דייר-משנה.

329.
תשלום למחזיק כתשלום לעיריה

לענין הפקודה יראו תשלומו של דייר-משנה לפי הוראות הסעיפים 327 ו-328 כאילו שולם לעיריה.

330.
בנין שנהרס או שניזוק

נהרס בנין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזק במידה שאי-אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבנין לעיריה הודעה על כך בכתב, ועם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי-ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו של מחזיק בשיעורי הארנונה שהגיע זמן-פרעונם לפני מסירת ההודעה.

פרק ששה-עשר: שונות
סימן א': עבירות ועונשין
331.
הודעות כוזבות בטפסים

המוסר ביודעין הודעה כוזבת בטופס שמילואו חובה, או בכל מסמך אחר שהגשתו רשות או חובה, לפי הוראות הפקודה, דינו – קנס 300 לירות ומאסר שלושה חדשים, או שני הענשים כאחד, זולת אם נקבע בפקודה זו עונש אחר.

332.
הפרעה לעובדי העיריה בביצוע תפקידיהם
(א)
המפריע לפקיד או לעובד-עיריה בביצוע הוראות הפקודה או כל דין אחר, דינו – קנס 300 לירות או מאסר שני חדשים, או שני הענשים כאחד.
(ב)
בית המשפט שבפניו נידון העבריין, רשאי לצוות עליו לשלם לעיריה סכום כסף שייראה לו מוצדק כדמי-נזק שנגרם על ידי ההפרעה.
333.
סירוב לתת קבלה לדייר משנה

מחזיקו של בנין, בהתאם להוראות סעיף 269, המסרב לתת לדייר-משנה קבלה לפי הוראות הפקודה על תשלום ששילם בשל ארנונות, דינו – קנס 300 לירות או מאסר שלושה חדשים, או שני הענשים כאחד.

334.
מתן קבלה כוזבת

הנותן לאדם קבלה, או תעודה הנחזית כקבלה, על תשלום חלק יחסי של ארנונה והיא כוזבת בפרט כלשהו, דינו – כאמור בסעיף 333.

334א.
פרסום דו"ח ביקורת או ממצא ביקורת [תיקון: תש"ן]

המפרסם דו"ח או חלקו או תכנו או ממצא ביקורת, ומפר בכך את סעיף 170ג(ו) או תנאי בהיתר שניתן לו לפי הסעיף האמור, דינו – מאסר שנה.

335.
עבירות שלא נקבע להן עונש

העובר על הוראה מהוראות הפקודה, ולא נקבע בפקודה עונש על אותה עבירה, דינו – קנס 75 לירות.

336.
חיוב באגרות ותשלומים אחרים

הרשיע בית-משפט אדם על עבירה לפי הפקודה, או לפי חוק-עזר של עיריה שהותקן מכוח הפקודה, יצווה עליו לשלם – בנוסף על כל עונש שיראה להטיל עליו ובנוסף על הוצאות המשפט – כל האגרות ותשלומי-החובה הכרוכים באישום, שהיה עליו לשלם ולא שילם או סירב לשלם; אגרות ותשלומי-חובה כאלה ייגבו בדרך שקנסות ודמי-עונשים נגבים על פי כל דין.

337.
כספי העונשים שולמו לקופת העיריה [תיקון: תשמ"ג]

כל הקנסות, האגרות, תשלומי-החובה ודמי-העונשים הנגבים מכוח הפקודה או מכוח חוק-עזר שהותקן לפיה, ישולמו לקופת העיריה בשבילה והוא הדין בקנסות המשולמים עקב הפעלת סמכותו של עובד של העיריה בשל עבירה על סעיף 196 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שנעברה בתחומה.

סימן ב': הוראות כלליות
338.
מחיקת סכומים באישור הממונה

כל סכום המגיע לעיריה בשל ארנונות או מסיבה אחרת, והוא בפיגור לא פחות משלוש שנים, ונראה שאינו ניתן לגביה, מותר, באישורו של הממונה, למחוק אותו מפנקסי העיריה.

339.
מחיקת סכומים באישור השר [תיקון: תשנ"ה]

כל סכום המגיע לעיריה בשל ארנונות או מסיבה אחרת, מותר למחוק אותו מפנקסי העיריה, באישורו של השר, אם ראה לעשות כן לטובת הציבור. בסכום המגיע לעיריה שאינו ארנונה, יחליט השר לאחר שעיין בהמלצות ועדת ההנחות, לפי סעיף 149ד(א)(2).

340.
ייצוג העיריה במשפט

על אף האמור בכל דין, רשאית עיריה לפתוח בהליכים ולהתייצב לפני כל בית-משפט או בכל הליך משפטי על ידי המזכיר, או על ידי פקיד העיריה או חבר המועצה שהורשו לכך בהחלטת המועצה אם באופן כללי ואם לענין מיוחד או להליך מיוחד, והמצאת הזמנה או צו או כל מסמך אחר לראש העיריה או למזכיר יראו כהמצאה בת-פעל לעיריה.

341.
חברי מועצה ועובדי העיריה, עובדי הציבור

כל העובד בשירות עיריה, וכן כל ראש-עיריה, סגן ראש-עיריה או חבר-מועצה אחר, איש-איש בתחום חובותיו, יראוהו לענין כל דין פלילי, כאדם העובד בשירות הציבור.

342.
דין עובדי העיריה כדין עובדי המדינה לעניינים מסויימים

סעיף 18 לפקודת שיפוט בתי משפט השלום, 1947, יחולו על פקידי-עיריה ועובדיה כאילו הם עובדי המדינה.

343.
חובת הפרסום

על אף האמור בפקודת הפרשנות אין חובה לפרסם ברשומות שום צו שניתן לפי הוראות הפקודה, אלא אם הפרסום נדרש בהוראות הפקודה.

344.
מסירת הודעות

ב: לי לפגוע בהוראות הפקודה או של כל חוק-עזר שהותקן לפיה, כל אימת שלפי הפקודה יש רשות או חובה ליתן לאדם הודעה או כל ידיעה אחרת, יראו אותה כנתונה לו כראוי, אם ניתנה באחת הדרכים האלה:

(1)
נמסרה לאותו אדם, או במקום-מגוריו הרגיל או הידוע לאחרונה לאחד מבני-משפחתו המבוגרים, או למי שעובד עם משפחתו או מועסק על ידיה;
(2)
הונחה במקום-מגוריו של אותו אדם או במקום עסקו, הרגילים או הידועים לאחרונה;
(3)
נשלחה בדואר במכתב רשום ומשולם מראש לפי מען אותו אדם במקום-מגוריו או במקום-עסקו, הרגילים או הידועים לאחרונה;
(4)
הודבקה במקום בולט בחצרים שאליהם מתייחסת ההודעה.
345.
מעינת הודעות

מקום שבפקודה או לפיה יש רשות או חובה ליתן הודעה או ידיעה אחרת לבעל או למחזיק של חצרים פלונים, יראו את המען כערוך כראוי אם יש בו התואר "הבעל" או "המחזיק" של אותם חצרים, ואין צורך בשם או תיאור נוסף.

346.
אופן פרסומם של מסמכים

מקום שהפקודה מחייבת פרסום של הודעה או של מסמך אחר בתחום העיריה, ולא נקבעה הוראה בדבר אופן הפרסום, יפורסמו ההודעה או המסמך בהנחת העתק מהם במשרדי העיריה, על מנת שיהיה נתון לבדיקה לכל דורש, ובהדבקת העתק על הבנין הראשי של משרדי העיריה או בקרבתו וכן במקומות ציבוריים אחרים בתחום העיריה שייקבעו על ידי החייב בפרסום.

347.
תקנות [תיקון: תש"ן]

השר רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועה של הפקודה. תקנות כאמור לענין פעולתו של מבקר העיריה או לענין הטיפול בדו"ח שהוא מגיש טעונות אישור הועדה לעניני ביקורת המדינה של הכנסת.

תוספת ראשונה (סעיף 2)
אכרזות של עיריות

אום-אל-פחם (ק"ת תשמ"ו, 198; תשנ"א, 791);

אופקים (ק"ת תשנ"ה, 1569; תשס"ב, 127);

אור יהודה (ק"ת תשמ"ח, 977; תשמ"ט, 583; תשנ"ז, 459; תש"ס, 437);

אור עקיבא (ק"ת תשס"א, 932);

אילת (ק"ת תשכ"ב, 2248; תשכ"ח, 1836; תשנ"ג, 699; תשס"א, 632);

אל-טייבה (ק"ת תש"ן, 691);

אל-טירה (ק"ת תשנ"א, 1169; תשנ"ב, 1412);

אשדוד (ק"ת תשכ"ח, 188, 1863; תשנ"ב, 662, 1027; תשנ"ו, 505, 809; תשנ"ח, 1121);

אשקלון (ק"ת תשט"ו, 1397, תשכ"ו, 520; תשכ"ז, 106; תשנ"ז, 507);

באקה אל-גרבייה (ק"ת תשנ"ו, 709);

באר שבע (ק"ת תשי"ג, 564; תשכ"ח, 450; תש"ס, 370);

בית שאן (ק"ת תשנ"ט, 318);

בית שמש (ק"ת תשנ"א, 1055, תשנ"ד, 26);

בני ברק (ק"ת תשי"ז, 1606);

בת-ים (ק"ת תש"ך, 1670; תשכ"ח, 2298; תשמ"ט, 578);

גבעתיים (ק"ת תש"ך, 335, 641; תשכ"א, 2018);

דימונה (ק"ת תש"ל, 19);

הוד השרון (ק"ת תש"ן, 659, 749; תשנ"ג, 462);

הרצליה (ק"ת תש"ך, 1041; ק"ת תשכ"א, 1798, תשמ"ט, 1071; תשנ"ו, 1008; תשנ"ח, 298);

חדרה (ק"ת תשי"ב, 796; תשי"ט, 628; תשכ"ד, 96; תשמ"א, 340; תשנ"ב, 1171; תשנ"ו, 1461; תשס"א, 1002);

חולון (ק"ת תש"י, 1306; תשי"ז, 1364; תש"ך, 1672; תשכ"ח, 1532,1739; תשל"ג, 1945);

חיפה (ק"ת תש"י, 865, 1262; תשי"א, 64; תשט"ו, 1333; תשי"ז, 639, 1440; תשי"ט, 1194; תשכ"ד, 1795; תשכ"ז, 1051; תשל"א, 1579; תשל"ב, 332; תשל"ו, 1914; תשל"ז, 278; תשנ"ה, 364, 1208, 1579; תשנ"ו, 665; תשס"א, 295);

טבריה (ק"ת תש"י, 224, 881; תשט"ו, 53; תשי"ט, 1108, תש"ם, 2124; תשס"א, 1038);

טייבה (ק"ת תש"ן, 691);

טירת-כרמל (ק"ת תשנ"ב, 1480; תשנ"ו, 666; תשנ"ז, 1247);

יבנה (ק"ת תשמ"ו, 1177; תשנ"ה, 747);

יהוד (ק"ת תשנ"ו, 182; תשנ"ז, 458);

ירושלים (ק"ת תש"ט, 495; תשי"ב, 1287; תשי"ט, 973; תשכ"ג, 1479, תשכ"ז, 2694; תשמ"ה, 808; תשנ"ג, 863);

כפר סבא (ק"ת תשכ"ב, 1539; תשכ"ה, 1609,353);

כרמיאל (ק"ת תשמ"ו, 480; תשנ"ב, 1204; תשנ"ד, 789);

לוד (ק"ת תשי"ב, 521; תשי"ח, 1601; תשכ"ז, 171; תשמ"ח, 531; תשנ"ד, 27; תשנ"ח, 745,319);

מגדל העמק (ק"ת תשמ"ח, 1104; תשס"א, 649);

מודיעין (ק"ת תשס"ב, 108);

מעלות-תרשיחא (ק"ת תשנ"ו, 561);

נהריה (ק"ת תשכ"א, 1350, 1752; תש"ן, 692);

נס ציונה (ק"ת תשנ"ב, 1511; תשנ"ט, 308);

נצרת (ק"ת תשכ"ב, 62; תשכ"ג, 182; תשכ"ט, 1694; תשל"ו, 2645; תש"ם, 1054; תשנ"א, 753, תשנ"ד, 1274; תשנ"ה, 1655);

נצרת עילית (ק"ת תשל"ד, 1377; תשל"ו, 2646; תשנ"א, 752; תשנ"ד, 1273; תשנ"ה, 1653; תש"ס, 435);

נשר (ק"ת תשנ"ה, 1508);

נתיבות (ק"ת תשס"א, 378);

נתניה (ק"ת תש"ט, 49, 109, 185; תש"י, 309, 1322; תשי"א, 375; תשי"ט, 1110; תשכ"ב, 1907; תשכ"ו, 2044; תשכ"ז, 27; תשנ"ד, 1092);

סח'נין (ק"ת תשנ"ה, 1311);

עכו (ק"ת תש"י, 965; תשי"א, 500; תשכ"ב, 1907; תשכ"ה, 2617; תשל"א, 903; תש"ן, 611; תשנ"א, 196; תשנ"ה, 1209);

עפולה (ק"ת תשל"ג, 408; תשנ"ט, 217; תשס"א, 650);

ערד (ק"ת תשנ"ה, 883);

פתח-תקוה (ק"ת תש"ט, 131; תשי"א, 714, 1163; תשט"ז, 348; תשי"ז, 1068; תש"ך, 989, 1296, 1412; תשכ"ב, 451; תשכ"ה, 501; תשמ"ה, 135; תשנ"ב, 1026; תשנ"ה, 1509);

צפת (ק"ת תש"י, 380; תשכ"ה, 1706; תשל"ז, 1558);

קלנסווה (ק"ת תשס"א, 379);

קרית אונו (ק"ת תשנ"ב, 1444; תשנ"ו, 163; תש"ס, 438);

קרית-אתא (ק"ת תשכ"ט, 2209; תשנ"ד, 667; תשנ"ה, 494; תשנ"ו, 163);

קרית-ביאליק (ק"ת תשל"ו, 1854; תשנ"ג, 732);

קרית גת (ק"ת תשל"ג, 264; תש"ם, 192; תשמ"א, 192; תשנ"ו, 560; תשס"א, 903);

קרית ים (ק"ת תשל"ו, 1917; תש"ם 458; תשנ"ה, 365);

קרית-מוצקין (ק"ת תשל"ו, 1855; תשל"ח, 1364; תשל"ט, 1050; תשנ"ו, 917; תשנ"ט, 924);

קרית מלאכי (ק"ת תשנ"ח, 708);

קרית-שמונה (ק"ת תשל"ד, 1241; תשמ"ח, 591; תש"ס, 762);

ראש העין (ק"ת תשנ"ד, 1240);

ראשון-לציון (ק"ת תש"י, 1285; תשי"ב, 627; תשי"ח, 1521; תשל"ד, 14, 368; תשל"ה, 105; תשמ"ח, 666; תשמ"ט, 579; תש"ן, 1267);

רהט (ק"ת תשנ"ד, 1160);

רחובות (ק"ת תשי"א, 569,51; תשי"ג, 391; תשי"ח, 167; תשכ"ב, 2618);

רמלה (ק"ת תשט"ו, 344; תשכ"ו, 1488; תשנ"ד, 26; תשס"ב, 111);

רמת-גן (ק"ת תש"י, 437, 722; תשי"ג, 391; תשי"ד, 1307; תשכ"א, 2018; תשכ"ב, 516; תשל"ה, 85; תשנ"ב, 1298; תשנ"ו, 916; תשנ"ח, 214);

רעננה (ק"ת תשמ"א, 1184);

שדרות (ק"ת תשנ"ו, 710);

שפרעם (ק"ת תש"ט 1756; תש"ם, 348; תשנ"ב, 507; תשנ"ח, 262);

תל-אביב-יפו (ק"ת תש"ט, 47, 197; תש"י, 1038; תשי"א, 51, 569; תשי"ד, 1307; תשט"ו, 899, 1020; תשי"ח, 588; תשכ"א, 2580; תשכ"ח, 2300, תשל"ג, 1947; תש"ם, 1605; תשנ"ב, 1297; תשנ"ג, 534; תשס"א, 511);

תמרה (ק"ת תשנ"ו, 879).

תוספת שניה (סעיף 136)
[תיקון: תשל"ו]
תקנון בדבר ישיבות מועצה והנוהל בהן
פרק ראשון: כללי
1.
ישיבות המועצה

המועצה תקיים ישיבות מן המנין וישיבות שלא מן המנין, הכל כמפורט בתקנון זה; לכל אחת משתי אלה ייקרא להלן "ישיבה".

2.
זימון

המועצה לא תתכנס לישיבה אלא על פי הזמנה.

פרק שני: מועדי ישיבות המנין
3.
מספר הישיבות

המועצה תקיים ישיבה מן המנין אחת לחודש לפחות, אך רשאית היא להחליט שלא לקיימה בשני חדשים של השנה.

4.
מועדי הישיבות
[תיקון: תשל"ח, תשס"א]
(א)
תוך חדשיים מיום היבחרה תחליט המועצה על המועד הקבוע לישיבותיה; המועד יהיה תוך חמישה-עשר הימים הראשונים לכל חודש קלנדרי, ובלבד שלא יהיה ביום המנוחה השבועי של חבר מחברי המועצה; הישיבה תתחיל בשעה שלא לפני 18.00, זולת אם הסכימו כל חברי המועצה לשעה אחרת.
(ב)
עד שתחליט המועצה על מועד קבוע לישיבותיה יתקיימו הישיבות ביום חמישי הראשון לכל חודש בשעה 18.00.
(ג)
חל מועד הישיבה בערב יום מנוחה, ביום מנוחה או במוצאי יום מנוחה של חבר מחברי המועצה, תידחה הישיבה ליום ולשעה הקבועים בשבוע שלאחר מכן.
(ד)
בסעיף זה, "יום מנוחה" – כמשמעותו בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948.
(ה)
במועד הקבוע לישיבות המועצה יתקיימו דיונים מיוחדים כאמור בסעיף 59 לתוספת זו, רק אם יקדימו את ישיבת המועצה מן המנין.
(ו)
במועד הקבוע לישיבות המועצה יתקיימו ישיבותיה של המועצה היושבת כועדה מקומית לתכנון ולבניה לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, לפני ישיבות המועצה מן המנין, אלא אם כן הסכימו אחרת מראש שלושה רבעים של כל חברי המועצה.
5.
דחיית ישיבה מן המנין
(א)
ראש העיריה חייב לדחות ישיבה למועד אחר, לא יותר מפעם אחת ולא יותר משבוע ימים, אם דרשו זאת בכתב שליש לפחות מחברי המועצה חמישה ימים לפחות לפני מועד הישיבה, ורשאי הוא, בהסכמת רוב חברי המועצה, לדחות את הישיבה למועד אחר, והכל בתנאי שבאותו חודש קלנדרי תקויים לפחות ישיבה אחת ושלא יחלוף מועד שנקבע על פי דין לענין שעל סדר יומה של הישיבה.
(ב)
הוראות סעיף 4(א) ו-(ג) לענין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על המועד הנדחה.
6.
אי-זימון למועד
(א)
לא זומנה המועצה לישיבה במועד שנקבע בפרק זה, יכנס מזכיר העיריה את המועצה לישיבה על פי דרישה בכתב של שליש לפחות מחברי המועצה המפרטת את סדר יומה והצעת החלטה לגביו, וישיבה זו תהיה תוך שבעה ימים מהיום שקיבל מזכיר העיריה את הדרישה לכך.
(ב)
הוראות סעיף 4(א) ו-(ג) לענין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על ישיבה שזומנה לפי סעיף זה.
פרק שלישי: מועדי ישיבות שלא מן המנין
7.
סמכות ראש העיריה

ראש העיריה רשאי לכנס ישיבה שלא מן המנין.

8.
כינוס על פי-דרישה
(א)
ראש העיריה יכנס ישיבה שלא מן המנין למועד שלא יהא מאוחר משבעה ימים מהיום שבו הוגשה לו דרישה לכך בכתב, חתומה ביד שליש לפחות מחברי המועצה ומפרטת את סדר יומה והצעת החלטה לגביו; היתה בהצעת סדר היום העברה מכהונה של סגן ראש העיריה כאמור בסעיף 15 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה-1975 (להלן – חוק הבחירה), תהיה הדרישה חתומה בידי רוב חברי המועצה.
(ב)
הוראות סעיף זה לא יחולו על העברה מכהונה של ראש העיריה או של הסגן האמור בסעיף 14 לחוק הבחירה.
8א.
העברה מכהונה של ראש עיריה שלא נבחר לפי חוק הבחירה
[תיקון: תשל"ז]
(א)
ראש עיריה שלא נבחר על פי הוראות חוק הבחירה יכנס ישיבה שלא מן המנין שלא תהא מאוחר משבעה ימים מהיום שבו הוגשה לו דרישה חתומה בידי רוב חברי המועצה הכוללת הצעה להעברה מכהונתו.
(ב)
נדרש כינוסה של ישיבה וראש העיריה לא כינס את המועצה כאמור בסעיף קטן (א), ימנה שר הפנים אדם שיכנס את המועצה לישיבה במועד שקבע שר הפנים.
9.
ישיבה מן המנין במקום ישיבה שלא מן המנין

החליטה המועצה לקיים לפחות ישיבה אחת בשבועיים, רשאי ראש העיריה, במקום לכנס ישיבה שלא מן המנין כאמור בסעיף 8, לכלול ההצעות הנכללות בדרישה לכינוסה כסעיפים ראשונים בסדר היום של הישיבה הקרובה שמן המנין, זולת אם היתה בהצעה לסדר היום העברה מכהונה של ראש העיריה או של סגן מסגניו.

10.
ישיבה שלא מן המנין על-פי הוראות השר

נדרש כינוסה של ישיבה שלא מן המנין, וראש העיריה לא כינס את המועצה לישיבה תוך שבעה ימים כאמור בסעיף 8 ולא נהג לפי סעיף 9, או שחדל מכהונתו ואין לו סגן או ממלא-מקום, ימנה שר הפנים אדם שיכנס את המועצה לישיבה במועד שקבע שר הפנים. כונסה הישיבה, היא תיפתח על-ידי זקן חברי המועצה הנוכחים, כאמור בסעיף 34(ב).

11.
ימים ושעות של ישיבה שלא מן המנין

הוראות סעיף 4(א) ו-(ג) לענין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על ישיבה שזומנה לפי פרק זה.

פרק רביעי: זימון ישיבות
12.
משלוח הזמנות

מזכיר העיריה יחתום על הזמנות לישיבות המועצה ויהיה אחראי למסירתן, אולם הזמנות לישיבות מועצה ממונה ולישיבות שכינס מי ששר הפנים מינה לכך כאמור בסעיף 10, יחתום מי ששר הפנים מינה לכך והוא יהיה אחראי למסירתן.

13.
תוכן ההזמנה

ההזמנה תפרט –

(1)
אם הישיבה היא מן המנין או שלא מן המנין;
(2)
את היום, השעה והמקום של הישיבה;
(3)
את סדר היום על סעיפיו, לפי סדר הדיון בהם;
(4)
בישיבה שבה ידונו בתקציב, בתשלומי חובה או בחוק עזר – טיוטה של ההצעות עם דברי הסבר;
(5)
בישיבה שכונסה על פי דרישת שליש לפחות מחברי המועצה – הצעת החלטה לגבי סדר היום.
14.
מסירת ההזמנות
(א)
הזמנה לישיבה תימסר לכל אחד מחברי המועצה 36 שעות לפחות לפני תחילת הישיבה, אולם בהסכמת כל חברי המועצה ניתן יהיה לקיים ישיבה גם בהודעה תוך מועד קצר יותר.
(ב)
הזמנה לישיבה שבה ידונו בתקציב, בתשלומי חובה או בחוק עזר תימסר לחברי המועצה עשרה ימים לפחות לפני יום הישיבה, זולת אם הסכימו כל חברי המועצה למועד קצר יותר.
(ג)
המסירה תהא כדין אם ההזמנה נמסרה לחבר המועצה אישית או אם נמסרה בביתו לאחד מבני משפחתו המבוגרים הגרים אתו או אם נמסרה כפי שביקש חבר המועצה בכתב ממזכיר העיריה; לא ניתן למסור את ההזמנה כאמור, בשקידה סבירה, תהא המסירה כדין אם הושמה בתוך תיבת הדואר במענו של חבר המועצה.
15.
מען למסירת הזמנה

הזמנות לישיבות יימסרו לפי מעניהם של חברי המועצה שפורסמו ברשימות המועמדים, ובמועצה ממונה – לפי המען האחרון הרשום במרשם האוכלוסין, ואם מסר חבר המועצה בכתב מען אחר בתחום הרשות המקומית למזכיר העיריה – לפי אותו מען.

16.
פגם במסירת הזמנה
(א)
נכח חבר המועצה בישיבה או הסכים לקבל את ההזמנה אליה שלא במען כאמור בסעיף 15, לא תישמע הטענה שלא הוזמן כדין.
(ב)
הטענה שהחלטה נתקבלה שלא כדין מפני שחבר המועצה לא הוזמן כדין לישיבה לא תישמע אלא מאותו חבר בלבד.
16א.
זימון בעלי תפקידים
[תיקון: תשס"ד]

מזכיר המועצה יזמן לישיבות המועצה, מן המנין ושלא מן המנין, את עובדי העיריה כאמור להלן:

(1)
עובד עיריה המתמנה על פי חיקוק או על פי סעיף 167;
(2)
עובד שהמועצה קבעה כי הנושא הנדון בישיבה נוגע לתפקידו;
(3)
עובד, הכפוף באופן ישיר לראש העיריה או למנהל הכללי של העיריה, שהוזמן, על פי דרישה בכתב של חבר המועצה למזכיר, 24 שעות לפני מועד הישיבה.
פרק חמישי: פומביות הדיונים
17.
פומביות הדיון וסייגיו

ישיבות המועצה יהיו פומביות; אולם ישיבה תתקיים כולה או מקצתה בדלתיים סגורות באחת מאלה:

(1)
הורה על כך ראש העיריה לאחר שראה טעמים שבבטחון המדינה המחייבים לעשות כן;
(2)
הורה על כך ראש העיריה בהסכמה מראש של שלושת רבעים מחברי המועצה;
(3)
החליטו על כך שלושה רבעים מחברי המועצה הנוכחים בישיבה.
18.
איסור הגילוי

לא יגלה איש דבר מדיוני ישיבה שהתנהלה בדלתיים סגורות למי שאיננו חבר המועצה, אלא אם הדבר דרוש לצורך ביצוע החלטת המועצה.

19.
מקום הישיבות

הישיבות יתקיימו במשרדי המועצה, זולת אם החליטה המועצה אחרת ברוב של שני שלישים מחבריה, לישיבה פלונית.

פרק ששי: מנין המשתתפים
20.
מנין חוקי

מנין חוקי בישיבה הוא רוב חברי המועצה.

21.
באין מנין חוקי
(א)
לא היה מנין חוקי בישיבת המועצה, תידחה הישיבה לשלושה ימים; לא היה גם במועד זה מנין חוקי – תידחה הישיבה שוב ליומיים; במועד זה יהווה שליש מחברי המועצה מנין חוקי לכל ענין שנכלל בסדר היום של הישיבה.
(ב)
הוראות סעיף 4(א) ו-(ג) לענין ימי השבוע ושעות הישיבה יחולו גם על ישיבה נדחית לפי סעיף זה.
22.
התמעטות המשתתפים

משנפתחה הישיבה כדין לפי סעיפים 20 או 21, יהא המשך הישיבה כדין כל עוד משתתפים בה שליש מחברי המועצה.

פרק שביעי: סדר היום
23.
קביעת סדר יום
(א)
ראש העיריה יקבע את סדר היום של הישיבה.
(ב)
קבעה המועצה סדר יום של ישיבה בהחלטה מראש – יהא זה סדר היום.
(ג)
בישיבה שכונסה על פי דרישת שליש לפחות מחברי המועצה יהא סדר היום כפי שפורט בדרישה.
(ד)
עם פתיחת ישיבה מן המנין ידונו תחילה בבקשות לתיקון הפרוטוקול כאמור בסעיף 54, בתשובות לשאילתות לפי הפרק התשיעי, ובהצעות לפי סעיף 29.
24.
עדיפות

בכפוף לאמור בסעיף 23(ד) ולהלן, יהיה הדיון בסעיפים שבסדר היום לפי סדר הופעתם בו.

25.
סעיפים על סדר היום

סעיף בענין שאינו בתחום סמכויות עיריה או שלא הוגדר במפורט לא ייכלל בסדר היום.

26.
הצעות נוספות של חברי המועצה
(א)
חבר המועצה רשאי להגיש הצעות לסדר היום של ישיבה מן המנין לא יאוחר מ-48 שעות לפני מועדה.
(ב)
בכל ישיבה מן המנין יידונו ארבע הצעות לסדר היום, אם הוגשו.
(ג)
הצעות שהוגשו ייקבעו לדיון, ויידונו, בהתחשב בגדלן של הסיעות במועצה, ובלבד שזכות קדימה תינתן להצעה שהוגשה מטעם חבר המועצה שהסיעה שאליה הוא משתייך אינה מיוצגת בועדת ההנהלה; בכפוף לאמור ייקבעו ההצעות לדיון ויידונו, לפי סדר הגשתן.
27.
פירוט הצעות לסדר היום

הצעה לסדר היום של הישיבה כאמור בסעיף 26, תפורט בהזמנה לאותה ישיבה לפי סעיף 13 או בתוספת להזמנה.

28.
סדר העדיפות בדיון

הצעה לשינוי סדר העדיפות בדיון בסעיפים שעל סדר היום לא תישמע אלא אם הוגשה בכתב למזכיר העיריה לא יאוחר משש שעות לפני פתיחת הישיבה.

29.
דיון בהצעות ובשינוי סדר הדיון
[תיקון: תשל"ו]
(א)
הצעה לסדר היום שהמגיש ביקש ממנו להביאה יביא אותה בפני המועצה מגיש ההצעה או מי שהמגיש ביקש ממנו להביאה; היתה התנגדות לדיון בהצעה, יישמעו דברי המציע ודברי מתנגד אחד להצעה במשך זמן שאינו עולה על עשר דקות לכל אחד, ולא תתקבל ההצעה לסדר היום אלא אם הצביעו בעדה רוב חברי המועצה הנוכחים בישיבה.
(ב)
על הצעה לשינוי סדר הדיון בסעיפים שעל סדר היום יחולו ההוראות שבסעיף קטן (א), ובלבד שהזמן שיוקדש לכל דובר לא יעלה על חמש דקות.
30.
מחלוקת על סדר היום

חבר המועצה הנוכח בישיבה הטוען שסעיף פלוני נכלל בסדר היום, או לא נכלל בו, שלא כדין, רשאי לדרוש שהמועצה תכריע בדבר.

31.
באין נוכחות מציע

חבר המועצה שהגיש הצעה לסדר היום ולא יהיה נוכח בישיבה, רשאי לבקש לדחות את הדיון לישיבה הבאה או לבקש חבר אחר שינמק את ההצעה במקומו.

32.
הסרת הצעה מסדר היום

המגיש הצעה לסדר היום יכול להסירה בכל עת על-ידי הודעה בכתב למזכיר העיריה לפני ישיבת המועצה או בהודעה בעל-פה בישיבת המועצה; דרש חבר אחר שההצעה תיכלל בסדר היום, תובא ההצעה לדיון כאילו אותו חבר הגיש אותה.

33.
דחיית הדיון בסעיפים

בכפוף להוראות סעיף 51, סעיפים שהועמדו על סדר היום בישיבה מן המנין ולא נסתיים הדיון בהם יועברו לסדר היום של הישיבה מן המנין שלאחריה.

פרק שמיני: ניהול הישיבה
34.
קביעת יושב ראש
(א)
ראש העיריה יהיה יושב ראש בישיבות המועצה.
(ב)
בהעדרו של ראש העיריה ימלא את מקומו סגנו; נעדרו ראש העיריה וכל סגניו או סירבו לנהל את הישיבה, יפתח זקן חברי המועצה הנוכחים את הישיבה וחברי המועצה יבחרו מביניהם ביושב ראש לישיבה.
35.
תפקיד היושב ראש

יושב ראש הישיבה יפתח את ישיבות המועצה, ינהל את הדיונים, יסכם את תוצאות הדיונים וההצבעה בכל ענין וינעל את הישיבה.

36.
נעילת ישיבה שלא כדין

ישיבה שהיושב ראש בה ביקש לנעלה בניגוד לתקנון זה, דינה כאילו סרב לנהל את הישיבה.

37.
רשות הדיבור

לאחר דברי הפתיחה לסעיף, יתן יושב ראש הישיבה את רשות הדיבור למשתתפים בדיון לפי סדר הפונים אליו, ובלבד שאם לא כל סיעות המועצה מיוצגות בועדת ההנהלה, יתן יושב ראש הישיבה את רשות הדיבור תחילה לנציג הסיעה הגדולה שאינה מיוצגת כאמור.

38.
זמן לדיבור

חבר המועצה – פרט ליושב ראש הישיבה וליושב ראש ועדה המדווח בשם הועדה – לא יאריך בדיבור בסעיף אחד יותר מעשר דקות; אולם הדובר רשאי לקבל מחבר אחד אחר זמן שאינו עולה על עשר דקות, והמועצה רשאית להחליט על הקצבת זמן יותר ארוך לכל המשתתפים בדיון בסעיף פלוני.

39.
סמכויות היושב ראש

יושב ראש הישיבה רשאי –

(1)
להפסיק חבר המועצה הנואם למעלה מהזמן שהותר לו על-פי תקנון זה, או שאינו מדבר לענין;
(2)
להתרות בחבר המועצה המפריע לדעתו למהלך התקין של הישיבה; לא שמע החבר לשלוש התראות בישיבה אחת, רשאי היושב ראש, בהסכמת שלושה רבעים לפחות מחברי המועצה הנוכחים, לדרוש ממנו לעזוב את הישיבה, ואם לא עזב כאמור לא יימנה קולו במנין הקולות בהצבעה;
(3)
להורות על הוצאת הקהל כאשר ניתנה הוראה להמשיך בדיוני המועצה בדלתיים סגורות;
(4)
להורות על הוצאת אדם מהקהל אם הוא מפריע למהלך הישיבה, לאחר שהוזהר על כך.
פרק תשיעי: שאילתות והודעות אישיות
40.
הגשת שאילתה ותשובה
(א)
לא יאוחר מ-48 שעות לפני תחילת הישיבה מן המנין הקרובה רשאי חבר המועצה להגיש לראש העיריה שאילתה בכתב על ענין עובדתי שבתחום תפקידי העיריה, והיא תנוסח בקיצור נמרץ ובצורת שאלה בלבד; ראש העיריה ישיב בכתב ובקצרה לשאילתה ויקרא את התשובה באותה ישיבה, אולם הוא רשאי לדחות את תשובתו עד לישיבה מן המנין שלאחר הישיבה הבאה; השאילתה והתשובה בכתב יחולקו לחברי המועצה.
(ב)
לא מסר ראש העיריה את תשובתו לשאילתה בשתי ישיבות מן המנין שהתקיימו לאחר הגשתה, יועמד נושא השאילתה, לפי דרישת השואל, כסעיף ראשון על סדר היום בישיבה מן המנין הקרובה.
(ג)
לא יוגשו יותר משתי שאילתות מאת חבר המועצה לפני כל ישיבה מן המנין.
41.
שאלה נוספת

השואל רשאי, אחר שמיעת התשובה, לשאול בעל-פה שאלה קצרה נוספת, ובלבד שתהא נובעת מתוכן התשובה, וראש העיריה או אדם אחר מטעמו יענה תשובה קצרה בעל-פה; על שאילתה או על תשובה נוספת לא יתנהל ויכוח במועצה.

42.
הודעה אישית
(א)
חבר המועצה המבקש רשות להודיע הודעה אישית ימסור תחילה בכתב ליושב ראש את תוכן הודעתו.
(ב)
רשות להודעה אישית תינתן רק לשם תיקון אי הבנה שחלה בדברי המבקש או בקשר לדבריו, או לשם הסרת אשמה שהושמעה כלפיו בישיבת המועצה.
(ג)
הודעה אישית לא תארך יותר מחמש דקות, והיא תישמע רק בסוף הישיבה, אולם רשאי יושב ראש הישיבה לתת לחבר המועצה להבהיר את דבריו או להסיר אשמה גם תוך כדי הישיבה.
43.
הודעה על פי דין

חבר המועצה רשאי, בכל עת שקיימת עליו חובה, למסור הודעה שהוא חייב למסרה לפי כל דין.

פרק עשירי: הצעות, הצבעות והחלטות
44.
הגשת הצעה והנמקתה

המגיש הצעה להצבעה רשאי לנמקה לפני ההצבעה, אך לא יאריך בדבריו למעלה מחמש דקות.

45.
הצבעה
(א)
לא היתה יותר מהצעה אחת בענין הנדון – יצביעו בעד ההצעה ונגדה.
(ב)
עמדו להצבעה יותר מהצעה אחת בענין אחד – יצביעו עליהן אחת אחת בעד ונגד, כשהמרחיקה לכת שבהן, בכל הצבעה, קודמת לאחרות, ובכפוף לזה לפי סדר הגשתן.
(ג)
עמדו להצבעה שתי הצעות בלבד – רשאי היושב ראש להעמידן להצבעה זו מול זו.
46.
שיטת ההצבעה

ההצבעה תהיה בהרמת ידיים.

47.
החלטות על פי רוב קולות

החלטות המועצה שלא נדרש להן רוב מיוחד לפי כל דין יתקבלו ברוב קולות המצביעים; היה מספר הקולות שקול – תידחה ההצעה.

48.
מניית הקולות
(א)
בשעת ההצבעה ימנו את קולות המצביעים בעד ונגד, ואם היו נמנעים בהצבעה – גם את קולות הנמנעים אם דרש זאת אחד מהם.
(ב)
אם תוצאות ההצבעה אינן ברורות ליושב ראש, או שערער אחד מחברי המועצה עליהן, ימנה היושב ראש מבין חברי המועצה מוני קולות ויטיל עליהם את מנין הקולות בהצבעה חוזרת.
49.
דיון חוזר בהחלטה

בכפוף לסעיף 13 לחוק הבחירה, לא תועמד לדיון ולהצבעה הצעה לביטול החלטה, או הצעה לדיון מחודש בהצעה שנדחתה, אלא לאחר שעברו שלושה חדשים ממועד ההחלטה או ממועד דחיית ההצעה, לפי הענין, אלא לפי דרישת ראש העיריה או 40% לפחות מחברי המועצה, חתומה בידיהם.

50.
משך זמן ישיבה ונעילתה

ישיבת המועצה לא תינעל לפני תום שלוש שעות משעת הפתיחה אלא אם נסתיימו הדיונים וההצבעות בכל הסעיפים שעל סדר היום או שהסכימו לנעילה כל חברי המועצה הנוכחים בישיבה אותה שעה; ישיבת המועצה לא תימשך יותר מארבע שעות, אלא בהסכמת שלושה רבעים מחברי המועצה הנוכחים.

51.
המשך ישיבה במועד אחר

לא נסתיימו דיוני הישיבה בכל הענינים שהיו על סדר היום, רשאי יושב ראש הישיבה, בהסכמת רוב חברי המועצה הנוכחים בישיבה, להזמין את חברי המועצה להמשך הישיבה ביום חול הבא לאחר הישיבה, שאינו ערב יום מנוחה; חברי המועצה שלא היו נוכחים בעת ההחלטה יוזמנו להמשך הדיונים על-ידי הודעות בכתב שיימסרו להם כאמור בסעיף 15.

פרק אחד-עשר: פרוטוקול
52.
פרוטוקול וניהולו
(א)
בכל ישיבה יירשם פרוטוקול; מזכיר העיריה יהיה אחראי לניהולו התקין.
(ב)
בפרוטוקול יצויינו –
(1)
מועד הישיבה ומקום קיומה;
(2)
שמות חברי המועצה הנוכחים בישיבה, בציון אלה שנכחו בפתיחה;
(3)
שאילתות ותשובות עליהן;
(4)
סדר היום וכל שינוי בו;
(5)
שמות המשתתפים בוויכוח בכל סעיף;
(6)
ההצעות והנמקתן;
(7)
ההחלטות ותוצאות ההצבעה, ולפי דרישת חבר המועצה – ציון שמות המצביעים ואופן הצבעתם;
(8)
הודעות.
(ג)
המועצה רשאית לקבוע שנוסף על הדברים האמורים בסעיף קטן (ב) יירשם פרוטוקול מלא מכל הדברים שייאמרו בישיבות המועצה, אם דרך כלל ואם לישיבה מסויימת.
53.
אישור הפרוטוקול

יושב ראש הישיבה, ומזכיר העיריה או מי שהוא הסמיך, יאשרו את הפרוטוקול בחתימת ידם; העתק ממנו יימסר לכל אחד מחברי המועצה לא יאוחר מ-48 שעות לפני מועד הישיבה מן המנין הקרובה, זולת אם נמנע הדבר בגלל סיבות שליושב ראש הישיבה או למזכיר העיריה לא היתה שליטה עליהן, ובמקרה כזה יימסר הפרוטוקול במועד המוקדם האפשרי.

54.
בקשה לתיקון הפרוטוקול
(א)
חבר המועצה רשאי להגיש בכתב למזכיר העיריה בקשה לתיקון הפרוטוקול.
(ב)
לא הוגשה שום בקשה כאמור עד לפתיחת הישיבה מן המנין שלאחר מסירת העתקי הפרוטוקול, רואים אותו כמאושר.
55.
דיון בהצעה לתיקון הפרוטוקול

הגיש חבר המועצה הצעה לתיקון הפרוטוקול, יקרא אותה מזכיר העיריה בישיבה מיד עם פתיחתה, ובאין הסכמה לתיקון המוצע יוכרע הדבר בהצבעה.

56.
תיקון הפרוטוקול של ישיבה סגורה

תיקון פרוטוקול של ישיבה סגורה יידון בישיבה סגורה.

57.
שמירת הפרוטוקול

פרוטוקול של ישיבות המועצה יהיה שמור במשרדיה בידי מזכיר העיריה.

58.
עיון בפרוטוקול
(א)
פרוטוקול של ישיבה בדלתיים פתוחות יהיה פתוח לעיון בשעות העבודה הרגילות של העיריה לכל בעל נכס או מחזיקו בתחום העיריה, לכל אדם שמקום מגוריו הקבוע, לפי הרשום במרשם האוכלוסין, הוא בתחום העיריה, ולכל אדם אחר שיש לו ענין בכך.
(ב)
פרוטוקול של ישיבה סגורה לא יהיה פתוח לעיון, אך רשאית המועצה להתיר את העיון בו, את הפצתו או העתקתו, בסייגים או בלעדיהם.
(ג)
שר הפנים או מי שהוא מינה לכך רשאי לעיין בכל פרוטוקול של ישיבות המועצה.
פרק שנים-עשר: דיונים מיוחדים
59.
דינים וחשבונות, הצעות תקציב והיטלי ארנונות
[תיקון: תשמ"א, תש"ן]
(א)
ראש העיריה יקבע מועד לדיון מיוחד בדו"ח השנתי שהגיש הגזבר שיהיה לכל המאוחר חודש לאחר הגשתו; הדיון בדו"ח מבקר העיריה ובדו"ח מבקר המדינה יהיה באופן ובמועדים הקבועים בסעיף 170ג לפקודה.
(ב)
ראש העיריה יקבע מועד לדיון מיוחד בהצעת התקציב ובהיטל הארנונות, שיתקיים בישיבה שלא מן המנין.
(ג)
ראש העיריה יגיש למועצה לפחות פעם בשנה דין וחשבון על המצב בכל תאגיד שהעיריה משתתפת בו, ולפי דרישה של חבר המועצה יקויים דיון בדו"ח זה.
(ד)
הוראות סעיף 4(א) ו(ג) לענין ימי השבוע יחולו גם על דיונים לפי סעיף זה.
60.
ישיבות בעניינים מיוחדים
(א)
בישיבות בענינים המיוחדים המפורטים בסעיף 59 יפתח היושב ראש, או מי שהוא יורה, בדברי ההסבר, ובכפוף לאמור בסעיף 50 תקבע המועצה בעצמה את משך הזמן שיוקדש לוויכוח; אולם שליש מחברי המועצה רשאי לדרוש שהזמן שיוקדש לדיון בהצעת התקציב לא יפחת משש שעות.
(ב)
בישיבה הראשונה בענין המיוחד כאמור לא יידון כל דבר אחר.
61.
הגדרת מזכיר
בתקנון זה, "מזכיר" – לרבות מי שממלא תפקיד זה בפועל.
[תיקון: תשמ"ז]
פרק שלושה עשר: מועצה שבחרה לעצמה יושב ראש
62.
סמכויות יושב ראש המועצה
[תיקון: תשמ"ז]

בחרה המועצה לעצמה יושב ראש, לפי סעיף 130 לפקודה, יהיו בידי יושב ראש המועצה, בכפוף לאמור בסעיף 64 לתוספת זו, הסמכויות של ראש העיריה בענין זימון ישיבות המועצה, קביעת סדר היום שלה וניהול ישיבותיה.

63.
מילוי מקום יושב ראש המועצה
[תיקון: תשמ"ז]

נעדר יושב ראש המועצה מישיבת המועצה, יפתח זקן חברי המועצה הנוכחים את הישיבה וחברי המועצה יבחרו מביניהם יושב ראש לישיבה.

64.
זימון וסדר יום
[תיקון: תשמ"ז]

במועצה שבחרה לעצמה יושב ראש, לפי סעיף 130 לפקודה, יחולו, על אף האמור בתוספת זו, הוראות אלה:

(1)
יושב ראש המועצה יקבע, בכפוף לכל דין, את סדר היום של ישיבת המועצה ואת מועדי הישיבות, בהתייעצות עם ראש העיריה;
(2)
יושב ראש המועצה יכלול בסדר היום, בישיבה מן המנין של המועצה, את כל הנושאים שראש העיריה ביקש להעלותם לדיון במועצה, או יקבע ישיבה שלא מן המנין של המועצה כדי לדון בנושא שראש העיריה ביקש להעלותו כאמור; לפי דרישת ראש העיריה ובכפוף לכל דין, תזומן ישיבה שלא מן המנין לדיון בנושא כאמור, במועד שאינו מאוחר משבעה ימים מיום הדרישה, אלא אם כן הסכים ראש העיריה לדחות את הישיבה למועד מאוחר יותר;
(3)
לא זימן יושב ראש המועצה ישיבה שלא מן המנין כאמור בפסקה (2), רשאי ראש העיריה לזמנה ובהעדרו של יושב ראש המועצה – אף לנהלה;
(4)
נבצר מיושב ראש המועצה למלא את תפקידיו בדבר זימון המועצה וקביעת סדר יומה, ימלא תפקידים אלה מזכיר המועצה;
(5)
יושב ראש המועצה יתן זכות דיבור לראש העיריה או לחבר המועצה שסמכויות ראש העיריה נאצלו לו לפי סעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975, לגבי כל סעיף שבסדר היום של המועצה, בכל שלב של הדיון, הכל כפי שיבקש ראש העיריה.
65.
המועצה כועדה מקומית לתכנון ולבניה
[תיקון: תשמ"ז]

הוראות פרק זה לא יחולו כאשר מועצת העיריה יושבת כועדה מקומית לתכנון ולבניה לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965; במקרה כאמור ישב ראש העיריה בראש ישיבת הועדה ויראו אותו, לכל דבר וענין, כיושב ראש הועדה המקומית.

תוספת שלישית (סעיף 153)
הוראות בדבר בחירת נציגי החקלאים
1.
פקיד הבחירות

משנוכח השר שנתמלאו התנאים המחייבים הקמת ועדה חקלאית (להלן בתוספת זו – ועדה) בתחום עיריה פלונית, ימנה פקיד-בחירות לנהל את בחירות נציגי החקלאים; אולם אם היו בחירות למועצת העיריה, וערב בחירות אלה היתה בתחום העיריה ועדה שנסתיימה כהונתה עקב הבחירות, פקיד הבחירות שנתמנה לענין הבחירות למועצה ישמש פקיד-בחירות לבחירות נציגי החקלאים (להלן – בחירות).

2.
רשימת החקלאים

לא יאוחר מהיום ה-15 מיום מינויו של פקיד הבחירות או מיום היבחרה של המועצה, הכל לפי הענין, יפרסם פקיד הבחירות בתחום העיריה רשימת החקלאים לענין הבחירות. ברשימת החקלאים יירשם מי שהיה חקלאי ביום היבחרה של המועצה או ביום המינוי של המועצה או ביום המינוי של פקיד הבחירות, הכל לפי הענין.

3.
דין תאגיד

תאגיד שהוא חקלאי, יבוא במקומו, לענין הבחירות, בן-אדם המייצג את התאגיד לענין זה, על פי הודעה בכתב שנמסרה לפקיד הבחירות לא יאוחר מיומיים לפני מועד הבחירות.

4.
דין שותפות

היתה אדמה חקלאית בבעלות משותפת או בהחזקה משותפת או בעיבוד משותף בנסיבות שאילו היה יחיד במקום השותפים, היה נחשב כחקלאי, יראו לענין הבחירות כחקלאי כל שותף שהיה זכאי לשני דונם לפחות באדמה החקלאית אילו חולקה הבעלות או ההנאה בה בין השותפים; לא היה בנסיבות אלה אף שותף אחד זכאי לשני דונם לפחות, יראו כחקלאים לענין הבחירות את אותם השותפים, במספר היוצא מחילוק מספר הדונמים של האדמה החקלאית בשתיים, שעל שמותיהם הודיעו כל יתר השותפים בכתב לפקיד הבחירות לפני פרסום רשימת החקלאים, ובאין הודעה כאמור, את השותפים שפקיד הבחירות בחר בהם, במספר כאמור.

5.
ערר

כל הרשום ברשימת החקלאים או הטוען שהוא זכאי להירשם בה, רשאי, תוך שבעה ימים מיום פרסום רשימת החקלאים, להגיש לפקיד הבחירות ערר מנומק בכתב על יסוד הטענה שהוא או זולתו נרשם או לא נרשם שלא כדין, או נרשם באופן לא-נכון; הגיש אדם ערר ביחס לאדם אחר, ימציא לפקיד הבחירות העתק נוסף מכתב הערר, ופקיד הבחירות ימסור את ההעתק לאותו אדם.

6.
החלטה בערר

פקיד הבחירות יחליט בערר לא יאוחר מהיום החמישי מיום הגשתו, ויודיע על החלטתו למעונינים בה; החליט לקבל את הערר, כולו או מקצתו, יתקן את רשימת החקלאים בהתאם להחלטתו; החלטתו של פקיד הבחירות בערר תהיה סופית.

7.
דרישת יחסיות של הבחירות

דרישה לקיים בחירות יחסיות כאמור בסעיף 154(א) לפקודה תיערך בכתב, תיחתם על ידי כל המבקשים ותוגש לפקיד הבחירות לא יאוחר מהיום ה-15 מיום פרסום רשימת החקלאים.

8.
החלטה בדבר יחסיות של הבחירות

פקיד הבחירות יחליט אם נתקיימו או לא נתקיימו התנאים לקיים בחירות יחסיות ויפרסם הודעה על החלטתו בתחום העיריה, לא יאוחר מהיום ה-7 מיום הגשת הדרישה לקיים בחירות יחסיות.

9.
קביעת מספר חברי הוועדה

המועצה תקבע את מספר חברי הועדה לא יאוחר מהיום ה-10 מתום המועד להגשת הדרישה לקיים בחירות יחסיות; לא עשתה כן, יקבע השר את מספר חברי הועדה תוך עשרים יום מתום המועד להגשת דרישה כאמור.

10.
מועד הבחירות

הבחירות יתקיימו לא יאוחר מהיום ה-70 מיום היבחרה של המועצה או מיום מינוי פקיד הבחירות, הכל לפי הענין; פקיד הבחירות יקבע את יום הבחירות בתום המועד להגשת דרישה לקיים בחירות יחסיות ואחר שנקבע מספר חברי הועדה.

11.
אסיפה כללית

הבחירות יתקיימו באסיפה כללית של החקלאים.

12.
הודעה על מועד ומקום האסיפה הכללית

פקיד הבחירות יפרסם הודעה על המועד ועל המקום של האסיפה הכללית בתחום העיריה, לא יאוחר מהיום ה-7 לפני יום הבחירות.

13.
יושב ראש האסיפה

פקיד הבחירות ישב ראש באסיפה הכללית.

14.
מנין חוקי

לא היה נוכח בשעה שנקבעה לאסיפה הכללית רוב מספר החקלאים, תידחה האסיפה שעה אחת, ואז תהיה חוקית, יהא מספר המשתתפים אשר יהא.

15.
הבחירות ותוצאותיהן

לא היו הבחירות יחסיות, ייבחרו הנציגים באסיפה על ידי הצבעה בהרמת-ידים, או בקלפי אם לפחות שניים מהנוכחים דרשו זאת, והמועמדים שקיבלו את מספרי הקולות הגדולים ביותר יהיו נציגי החקלאים; נמצאו שני מועמדים או יותר שזכו במספר-קולות שווה, יוכרע ביניהם בהגרלה שיערוך פקיד הבחירות בו במקום; דרך בחירתם של נציגי החקלאים באסיפה הכללית, כשהבחירות הן יחסיות, תיקבע על ידי השר בתקנות.

16.
בחירת סגנים

לא היו הבחירות יחסיות, ייבחר לכל נציג החקלאים סגן שיבוא במקומו במקרים האמורים בסעיף 18; בחירת הסגנים תהיה באותו מעמד ובאותה דרך שבהם בוחרים את נציגי החקלאים.

17.
תוצאות הבחירות

פקיד הבחירות יודיע למועצה את תוצאות הבחירות ויקרא לישיבה הראשונה של הועדה שתהיה תוך ארבעה-עשר יום מיום היבחרה.

18.
מילוי המקום של נציג חקלאי

חדל נציג החקלאים מכהונתו או שנפסל מהיות חבר בועדה, יחולו הוראות אלה:

(1)
נבחר נציג החקלאים האמור שלא בבחירות יחסיות יבוא במקומו סגנו, שנבחר לפי סעיף 16; לא היה, במקרה כאמור, לנציג סגן, או חדל גם הסגן מכהונתו או נפסל מהיות חבר בועדה, רשאי השר למנות חבר חדש על פי הצעת ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה, ואם, לדעת השר, אין ארגון כזה – בהתחשב עם רצונם של אותם האנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של אותו ציבור;
(2)
נבחר נציג החקלאים האמור בבחירות יחסיות, ימלאו את מקומו בדרך שיקבע השר בתקנות.
19.
תקנות

השר רשאי, בתקנות, לשנות את המועדים לעשיית דבר על פי תוספת זו.

תוספת רביעית (סעיף 208)
הוראות להכנת התקציב
1.

מול כל פריט של הכנסה והוצאה שבתקציב יירשמו הסכום שבתקציב המוצע לשנה הבאה והסכום שבתקציב המאושר לשנה השוטפת.

2.

תקציב ההכנסה יכלול כל האגרות, הקנסות, תשלומי-החובה, דמי-השכירות, הארנונות וכל הכספים האחרים המשתלמים לקופת העיריה ויסודר לפי סעיפי-הכנסה כוללים.

3.

תקבולים בקשר לפעולות שאושרו בכתב על ידי השר כפעולות לתועלת הציבור יצויינו בנפרד.

4.

לפני גוף התקציב יבואו תמציות המראות את סך-הכל של כל סעיף וסעיף בתקציב, ויהיו של ארבעה טורים: אחד להכנסה או להוצאה הממשיות של השנה האחרונה במלואה, אחד לתקציב המאושר של השנה השוטפת, אחד לתקציב המתוקן לשנה השוטפת ואחד לתקציב ההכנסה או ההוצאה של השנה הבאה.

5.

תקציב ההוצאה יהא בנוי באופן שיראה במדוייק ככל האפשר את הסכום הצפוי להיות מוצא למעשה במשך השנה.

6.

בסעיף "שונות" לא ייכלל שום פריט של תקבול או של הוצאה שמתאים לקבוע היטב בסעיף אחר.

7.

הפרט "תלויות" או "שונות" – יהיה מוגבל לחיובים פעוטים ומקריים שהם צפויים אבל אינם חשובים כדי להורות עליהם בנפרד.

8.

לפריטים של תקבול או הוצאה, שאין לכלול אותם כראוי בתוך אחד הסעיפים המופיעים כבר בתקציב, יש לפתוח סעיפים או סעיפי-משנה חדשים.

9.

בתנאים כתיקונם אסור שסך כל ההוצאה האמורה של השנה יעלה על סך כל ההכנסה האמורה.

10.

יהיו שני סעיפים בשביל עבודות ציבוריות, שבראשון יירשמו כל השירותים החוזרים כל שנה, ובשניה – עבודות אחרות.

11.

התקציבים המוגשים לשר יהיו מלווים דברי-הסבר לכל פריט שבו היוצא מגדר הרגיל ולהפרש שבכל פריט בין ההוצאה המוצעת או ההכנסה הצפויה לבין התקציב המאושר של השנה הקודמת, כפי שהוא נראה בטורים המקבילים.


ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך, היוועצו בעורך-דין.