קטגוריה:דניאל ו יא
מתוך ויקיטקסט
ודניאל כדי ידע די רשים כתבא על לביתה וכוין פתיחן לה בעליתה נגד ירושלם וזמנין תלתה ביומא הוא ברך על ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהה כל קבל די הוא עבד מן קדמת דנה
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הספר)
* * *
וְדָנִיֵּאל כְּדִי יְדַע דִּי רְשִׁים כְּתָבָא עַל לְבַיְתֵהּ וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ נֶגֶד יְרוּשְׁלֶם וְזִמְנִין תְּלָתָה בְיוֹמָא הוּא בָּרֵךְ עַל בִּרְכוֹהִי וּמְצַלֵּא וּמוֹדֵא קֳדָם אֱלָהֵהּ כָּל קֳבֵל דִּי הֲוָא עָבֵד מִן קַדְמַת דְּנָה.
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הספר)
* * *
וְ֠דָנִיֵּאל כְּדִ֨י יְדַ֜ע דִּֽי־רְשִׁ֤ים כְּתָבָא֙ עַ֣ל לְבַיְתֵ֔הּ וְכַוִּ֨ין פְּתִיחָ֥ן לֵהּ֙ בְּעִלִּיתֵ֔הּ נֶ֖גֶד יְרוּשְׁלֶ֑ם וְזִמְנִין֩ תְּלָתָ֨ה בְיוֹמָ֜א ה֣וּא׀ בָּרֵ֣ךְ עַל־בִּרְכ֗וֹהִי וּמְצַלֵּ֤א וּמוֹדֵא֙ קֳדָ֣ם אֱלָהֵ֔הּ כָּל־קֳבֵל֙ דִּֽי־הֲוָ֣א עָבֵ֔ד מִן־קַדְמַ֖ת דְּנָֽה׃
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הספר) - עזרה - תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
ראו פסוק זה: במהדורה המבוארת • שאלות ותשובות באתר אתנ"כתא • קישורים באתר סנונית
תרגום
עדיין לא נכתב
רש"י (כל הפרק)
"כדי ידע" - וכאשר ידע
"וכוין פתיחין ליה בעליתה" - בעלייתו
"נגד ירושלם" - לצד ב"ה ואע"פ שחרב עשה כמו שאמר שלמה והתפללו אליך דרך ארצם (מלכים א ח)
"ברך על ברכוהי" - כורע על ברכיו
"וזמנין תלתא" - ערבית ושחרית ומנחה
"כל קבל די הוה עבד וגו'" - ככל אשר היה עושה לפני זאתמצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"כדי ידע" - כאשר ידע אשר כתב המלך מכתב ידו על הכתב
"על" - נכנס לביתו במקום מוצנע ועל העלייה היה לו חלונות פתוחות מול ירושלים לכוון בתפלתו למולה כמ"ש והתפללו אליך דרך ארצם וגו' העיר אשר בחרת וגו' (מלכים א ח)
"וזמנין" - ושלשה פעמים ביום היה הוא כורע על ברכיו ומתפלל ומודה לפני אלהיו בעבור אשר כן היה עושה מלפני זה לכן אחז צדיק דרכו
שאלות
"וְדָנִיֵּאל, כַּאֲשֶׁר יָדַע שֶׁנִּרְשַׁם הַכְּתָב, נִכְנַס לְבֵיתוֹ, וְחַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים לוֹ בַּעֲלִיָּתוֹ נֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם, וּזְמַנִּים שְׁלשָׁה בַּיּוֹם הוּא כוֹרֵעַ עַל בִּרְכָּיו, וּמִתְפַּלֵּל וּמוֹדֶה לִפְנֵי אֱלֹהָיו, כָּל-עֻמַּת שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מִלִּפְנֵי זֶה".
א. למה דניאל סיכן את עצמו הרי אין חיוב למסור את עצמו על מצות עשה. ובפרט לשיטות שחיוב תפילה דרבנן? ב. באיזה אופן רצה דריוש להציל את דניאל הרי הוא היה חייב מות לפי החוק? ג. מדוע אחרי שדניאל ניצל דריוש זרק לגוב האריות את המלשינים על דניאל הרי הם צדקו?
תשובה
מבאר המלבים: ברור שדריוש לא התכוון בגזירה שגזר "אֲשֶׁר כָּל אִישׁ שֶׁיְּבַקֵּשׁ מִכָּל אֱלוֹהַּ וְאָדָם עַד יָמִים שְׁלשִׁים, חוּץ מִמְּךָ הַמֶּלֶךְ, יָשְׁלָךְ לְגֹב הָאֲרָיוֹת" לאסור גם תפילות קבועות שאדם מתפלל תמיד. אלא דוקא לבקשות חדשות שאדם בא לבקש. אלא שמסתימת לשון הכתב משמע בכל אופן. ולכן דניאל לא חשש להתפלל כיון שהיה פשוט לו שדריוש לא התכוון לתפילות הקבועות. ומדויק לשון הפסוק "וּמִתְפַּלֵּל וּמוֹדֶה לִפְנֵי אֱלֹהָיו, כָּל-עֻמַּת שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מִלִּפְנֵי זֶה". ובטענה הזאת ניסה דריוש להציל את דניאל. והשרים טענו "דַּע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁדָּת לְמָדַי וּפָרַס, שֶׁכָּל אִסָר וְקִיּוּם שֶׁהַמֶּלֶךְ יָקִים אֵין לְשַׁנּוֹת". דהיינו שהחוק אומר שאין לעשות פירושים בחוקי פרס ומדי אלא לקיים אותם כפשוטם. (חוק יבש) ובזה הם נצחו את המלך.
וכדניאל ניצל הוא אמר למלך "אֱלֹהַי שָׁלַח מַלְאָכוֹ וְסָגַר אֶת פִּי הָאֲרָיוֹת וְלֹא חִבְּלוּנִי, שֶׁלְּפָנָיו זְכוּת נִמְצְאָה לִי מה שהתפללתי וְאַף לְפָנֶיךָ הַמֶּלֶךְ חִבּוּל לֹא עָשִׂיתִי כיון שכוונת הגזירה היתה לא היתה לבטל את התפילות הקבועות לה'." וכיון שדניאל ניצל וה' אלהי דניאל הלך לפי הכוונה ולא לפי החוק היבש, התברר שההלשנה שלהם היתה לא נכונה, ולכן הם נזרקו לגוב האריות. עכת"ד.
ולבאר יותר מדוע זרקו אותם לגוב האריות הרי הם צדקו שהחוק היה לרעת דניאל ומה איכפת למו אם דניאל ניצל אח"כ: כיון שדריוש הבין שבהלשנה על דניאל הם לא התכוונו לכבוד המלך אלא מקנאה לדניאל. אלא שהוא לא יכל לטעון את זה כיון שחוק זה חוק. אבל אחרי שדניאל ניצל בנס וה' אלהי דניאל הלך לפי הכוונה ולא לפי החוק היבש היה לדריוש את הזכות לזרוק אותם לגוב האריות בטענה שהם רצו להרוג אדם בלא סיבה מוצדקת שהרי הם לא רצו להרגו משום כבוד המלך אלא משום קנאה.
הנוסח בכל מהדורות המקרא בויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
מאמרים בקטגוריה "דניאל ו יא"
דף קטגוריה זה כולל את 6 הדפים הבאים, מתוך 6 בקטגוריה כולה.
