רש"י על דניאל ו יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רש"י על דניאלפרק ו' • פסוק י"א | >>
א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יח • יט • כ • כג • כד • כה • כו • כט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דניאל ו', י"א:

וְ֠דָנִיֵּ֠אל כְּדִ֨י יְדַ֜ע דִּֽי־רְשִׁ֤ים כְּתָבָא֙ עַ֣ל לְבַיְתֵ֔הּ וְכַוִּ֨ין פְּתִיחָ֥ן לֵהּ֙ בְּעִלִּיתֵ֔הּ נֶ֖גֶד יְרוּשְׁלֶ֑ם וְזִמְנִין֩ תְּלָתָ֨ה בְיוֹמָ֜א ה֣וּא ׀ בָּרֵ֣ךְ עַל־בִּרְכ֗וֹהִי וּמְצַלֵּ֤א וּמוֹדֵא֙ קֳדָ֣ם אֱלָהֵ֔הּ כׇּל־קֳבֵל֙ דִּֽי־הֲוָ֣א עָבֵ֔ד מִן־קַדְמַ֖ת דְּנָֽה׃


"כדי ידע" - וכאשר ידע

"וכוין פתיחין ליה בעליתה" - בעלייתו

"נגד ירושלם" - לצד ב"ה ואע"פ שחרב עשה כמו שאמר שלמה והתפללו אליך דרך ארצם (מלכים א ח)

"ברך על ברכוהי" - כורע על ברכיו

"וזמנין תלתא" - ערבית ושחרית ומנחה

"כל קבל די הוה עבד וגו'" - ככל אשר היה עושה לפני זאת