שו"ת חתם סופר/ליקוטים/פד
לשר התורה והחכמה דולה מים מבארות עמוקים, ה"ה הרב הגאון הגדול המפורסם שופט ודורש משפט והמושלם במעלות ומדות כש"ת מו"ה משה ני' אבדק"ק פרעסבורג שלום לפי כבודו כנהוג.
אמנם שבני קהלתינו הם יראים ושלמים שומעים לקול מורי הוראות סובלי' עול יראה ה' בדיצה ובחדוה עכ"ז זה שנים רבות שהחל הנגף המינות במקצת קציני העם עוברי מות ה' ביד רמה מחללי שבתות בפרהסיא ואין בידינו למחות אבל בעו"ה חדשים מקרוב קמו עדה הרעה הזאת ותקנו להם בית התפלה לשבתות ולמועדים לבד כפי הנעשה בברלין מחדש אך קשה כשאול קנאה כי הוסיפו לעשות רע כי כאן יצא מן הדפוס לאור סידור התפלה לליל שבת ויום שבת לבד אשר בו שנה הרבה נוסחאות מן התפלה המסורה לנו מן קדמונינו נ"נ ז"ל, וכך סידורו מברכת השחר לא הדפיסו רק ברכת אלדי נשמה בלשון עמים באותיו' שלהן ואח"כ מתחיל החזן ברוך שאמר בלשון העמי' ומדלג כל פסוקי דזמרה רק הללו את ד' מן השמים אשר יושר בניגון העמים על כלי זמר שקורין אָרגיל [עוגב] ואח"כ אומר ישתבח ואומר הכל יודוך עד אין כערכך ותו לא ומדלג כל השיר אל אדון על כל המעשים גם כל השיר לאל אשר שבת וכו' ומתחיל תתברך צורינו ומדלג אור חדש על ציון וכו' גם בברכת אהבה רבה מדלג וקבצינו יחד מארבע כנפות וכו' ואומר ק"ש ומדלג אמת ויציב רק מתחיל אלקי עולם וכו' גם מדלג צור ישראל וכו' ומיד מתחיל החזן בקול רם תפלת שחרית ואומר קדושת נעריצך גם מדלג ולא נתתו וכו' וקורין בתורה אבל אין מפטירין בנביא רק במקו' המפטיר הקימו להם מורה א' הדורש דברי מוסר מתוק להם אבל מעורב במי לענה נגד דברי חז"ל מעתיקי הדת ואח"כ מתפלל החזן מוסף אשר חידשו ובדו מלבם נוסחא חדשה לא כמנהג אשכנזית ולא כמנהג הספרדים ובה אומר למשה עבדיך ציוית לקיים מצות שבת יה"ר מלפניך שתקבל ברחמים ארשת שפתינו במקום תמידים ומוספי' ואת מוסף יום השבת הזה כמצות רצונך ותו לא והשמיטו שתעלינו בשמחה לארצינו וכו' נראה בעליל זדון לבם שאין חפצים בביאת הגואל לעלות לציון על סידור כזאת ראוי לקרוע קרע שאינו מאחה כי על הכלל כולו יצא לצודד נפשות תמימי דרך להוליכם בנימוס העמים בכל דרכיהם להסיר לב עם הארץ משמוע אל חכמינו הקדושים ז"ל ושלחנו לפו"מ אשר מעת מלחמת צרפת נתמנו עפ"י השררה יר"ה לעביר כרוז בכל חמשה בתי כנסיות שלנו שמי שאשר בשם ישראל יכונה אסור להתפלל מתוך אותו הסידור גם אסרנו דרך כלל לאנשי' להתפלל רק בלשון הקדש גם אסרנו לנגן בכלי זמר שקורין ארגיל בש"ק אף ע"י נכרי וכו' ומבלי לשנות מנהג קדמונינו נ"נ ז"ל אסרנו הכל והוכרחנו להציע דברינו לפני השררה יר"ה אבל עזי פנים שבדור הלשינו עלינו שלא כדין פסקנו ובפרט באו אל הגוים ויחללו שם קדשו, כי מקרוב נדפס ספר נקרא נוגה צדק בעיר דעסוי בלי הסכמות חבר עיר בו הביא מהרב דק"ק ליווארנא אשר התיר ארגיל ותו לא, ובו נדפס תשובה אל הרב אהרן חרינר אבדק"ק אראד במדינת אונגארן אשר השיב לברלין בו התיר הכל התיר לשנות מנהג קדמונינו נ"נ ז"ל בעניני התפלות ולא חש ללא תתגודדו ושכח מ"ש המג"א סי' ס"ח בשם הירושלמי אע"פ ששלחנו לכם סדר התפלות אל תשנו ממנהג אבותיכם גם שאר ראיות מראשוני' ואחרוני' גם התיר להתפלל בלשון עמים גם התיר הארגל בשבת ע"י נכרי גם התיר לקרוא בס"ת בלי נגינה בציבור גם שאר דברים ואנחנו לא ידענו את הרב ר' אהרן ואת שיחו עכ"פ מקיים מאמרם ז"ל ומקלו יגיד לו וכו' ובאשר שהשררה בכאן המה אנשי שכל ומדע אמרו לנו שנביא ראי' לדברינו מחכמי הדור המפורס' שיסכימו לדברינו ע"כ נבקש מאת פני רופ"מ הגאון ני' למחול על כבודו הרמה לכתוב לנו תשובה במוקדם האפשרי להסכים עמנו בשלשה דברים הן שאין כח בשום איש לשנות מנוסחת התפלה המסורה לנו מקדמונינו הן דרך כלל לאסור לאנשים להתפלל רק בלשון הקדש הן לאסור לנגן על הארגל בש"ק אפי' ע"י נכרי ולמיגדר מילתא אף שידענו שהתפלה נאמרה בכל לשון מ"מ לכתחלה אין לשנות ממנהג קדמונינו מכמה טעמי' ובפרט שכל כוונתיהם להדמות להעמים לילך בנימוסיהם וד"ל וחכם שכי"ב יוסיף מדעתו מה שיש לעשות בדבר הזה כי הוא הדבר הנוגע לכלל יהודית אולי יוציא דבר מה בדפוס בצירוף שאר גאוני' בפרט בצירוף חמיו הגאון המפו' אבדק"ק פוזנא כי הוא בפני' על ס' נוגה צדק בהיתרי' שנמצאו בו בעו"ה בזה הזמן ותשועה ברב יועץ כתיב עכ"פ ישלח לנו במוקדם הסכמתו על ג' דברי' הנאמרי' כדי להציע לפני השררה יר"ה בכאן דבריו כי לפני השררה יר"ה לא הוצרכנו לווכח בטעמי' רק הדין פשוט שדברי' הללו אסורי' שאין לנטות מדרך קדמונינו ז"ל אולי עי"ז יבוטל שמה בתי הכנסת שלהם אשר הוא לפח ולמוקש ולדורו' הבאים ביותר ולעת עתה אשר בעו"ה מחללי שבת בפרהסיא ולנוצרי' אומרי' שמחזיקי' בדת יהודית כי הולכים לבית הכנסת ומתפללי' כמו אנחנו, הקרא צווח אם תשיב וכו' עשות חפציך ביום קדשי אז תתענג על ד' וכו' ובפרט כל ימי השובע סגור ומסוגר בית הכנסת שלהן וקרקפתא דלא מנח תפילין וכו' מה הוא הרנה והתפלה, והגמול על נפשי וכו' לילה כיום יאיר בפקודתו הרמה ממנו בד"צ העומדים על התורה ועל העבודה. האמבורג עש"ק ז' כסליו תקע"ט לפ"ק.
הק' ברוך במו"ה מאיר ז"ל ראש בדק"ק האמבורג.
תשובה
[עריכה]ברוך הוא וברוך טעמו, ואלקי' מגבהי מרומו יענה את שלומו, ויהי עליו נואמו, ה"ה הרב הג"ה המפורסם כש"ת, מו"ה ברוך נר"ו אבדק"ק האמבורג המפוארה ומעוטרה.
יקרתו הגיעני הלאני והלמני ומרורים השביעני כי הוא מגיד חדשות כי יצאו אנשים בני בלי עול מלכות שמים להפר בריתות בנכלי דתות חדשים מקרוב באו ואחת דתם להיות בית תפלתם כל ימי השבוע סגורה ומסוגרת וביום השבת יפתח ומי יתן גם אז ויסגר דלתיים כי שינו נוסח תפלה המקובלת מאנשי כה"ג ומחכמי תלמודינו ומאבותינו הקדושים והוסיפו וגרעו בנוסחאות אשר בדו מלבם והזניחו כמה ברכות השחר המבוארות בפרק הרואה (ברכות ס, ב) והס שלא להזכיר צמיחת קרן דוד משיחינו ובנין ושכלול ציון וירושלים עיר הקדש ויעמדו נערים נוצרים וישחקו לפניהם בכינור ועוגב במזמור הללו את ה' מן השמים ביום שבת קודש אשר אסור לנו ורוב תפלתם בלשון אשכנזי דווקא וברוך הוא אלקינו אשר ברוב חסדו וטובו גם כי עבדים אנחנו בעבודתינו לא עזבנו אלקינו ויט עלינו חסד לפני מלכי המדינות ושרי עיר ועיר ירום הודם אשר בתוכם גם שרי עיר האמבורג יר"ה אשר הגיעני היום לעתותי ערב וביקש ממני להיות חכמי דור ודורשיו היכין לדבר כן ולהתפלל באופן הנ"ל או לא אלו דברי פר"מ כבודו באגרתו אשר הגיעני היום לעתותי ערב וביקש ממני להיות סניף לאריות גאוני הזמן גודרי פרצת הדור לחוות דעתי גם אני.
מה אשיב הלא ידוע ומפורסם כי דניאל איש חמודות תלת זימני ביומא הוי בריך על ברכותי ומצלי מודי קדם אלהא כל קבל דהוא עבד מקדמת דנא (דניאל ו, יא) מבואר מזה שגם מקדמת דנא טרם שנגזרה גזירת הכשדים הוי מתפלל שלש פעמים בכל יום ויום ולא בשבת לבד וחז"ל בברכות ל"א ע"א אמרו מן קדמת דנא אפי' בזמן שבהמ"ק קיים כדאיתא התם יכול בגולה הוחלה עייש"ה אבל לכל הפחות נילוף מיני' שגם קודם היותו בעת צרה וגזרה הי' מתפלל בכל יום. ומש"ה לא הבאתי ראי' מדהע"ה ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה כי יש מקום לבע"ד לחלוק שהי' זה בעת צרתו אבל דניאל אשר תילתא במלכותא הוי שליט והתפלל ג"פ בכל יום ויום ומסר נפשו לגוב אריות ומשמים הסכימו על ידו ונעשה לו נס וניצול ולא עביד רחמנא ניסא לשקרי ואח"כ כשנבנה בהמ"ק בית שני והקריבו בו קרבנות הרי מבואר במס' תמיד ויומא ופ"ק דברכות שגם כהנים בעבודתם התפללו י"ח וברכו ברכות יוצר אור ואהבה רבה כמונו ולא עוד אלא שהתפללו על צמיחת קרן דהמע"ה ואעפ"י שהיה להם מלכות בית חשמונאי והורדוס כדמשמע ביומא נ"ג ע"ב ולא יעדי עביד שולטן מדבית יהודא ומשנתו של רבינו הקדוש ושני תלמודי' שחוברו אחר החרבן מלאי' מדין התפלה בכל יום והדעת נותן כן כיון שציונו ה' לעמוד לשרת לפניו במקדשו יום יום בתמידין ומוספין א"כ אחר החורבן כל מי שמודה שהתפלה היתה עבודה רצויה בין אדם למקום ית"ש א"כ מחויב הוא להתפלל בכל יום ויום במקום העבודה המעשיות כיון שרצונו ית' שנעבדהו בכל יום ותמהתי על אלו האנשים שמתפללים בש"ק ב' תפלות הראשונה קודם קריאת התורה והשניה אחריה בנוסחאות שבדו להם אשאלם ויודיעני מה טיבם של שני תפלות ביום אחד ואם יאמרו הלא בשבת הקריבו שני מיני קרבנות אחד לתמיד ואחד למוסף וכן מבואר בנוסח תפלה שלהם א"כ ע"כ בכל יום יתפללו במקום תמיד שבכל יום ואין מקום למוסף בשבת אלא אם מקריבין תמיד בכל יום ומוסף עליהם בשבת עבודה אחרת אבל אם אין עיקור אין תוספו' על כן אין מקום לדבריהם.
וידוע כי מימי בית שני היו ישראל יושבים על אדמתם והי' להם שבט מושלים בגדולה וכבוד כמה מהמאות שנים והי' בהם חכמים גדולים אשר כל עסקיהם הי' בתורה המה ותלמידיהם לאלפי' ולרבבות והי' להם בתי מדרשיות גדולים וטובים מכל אוניפערזיטעט [=אוניברסיטה] שבזמנינו והי' להן סנהדרין וגודרי גדרים וגוזרי גזירות ואחריהן לאלפים ורבבות תלמידי ותלמידי תלמידי' עד רבינו הקדוש שחיבר המשנ' ומכל אלו החכמי' לא הוזכרו שמותם במשנה וברייתא אלא מתי מספר כמבואר בהקדמת הרמב"ם לזרעים ומדברי אלו החכמים שהיו במשך כמה מאות שנים לא הוזכר אלא מאמרים מעטים מכל א' מהם אשר בלי ספק אם יכתוב אדם דברי כ"א מאלו החכמים והתלמידי' יתחבר מדברי כ"א ספר גדול ואם נעריך ס' המשניות יהיה קטן מעט הכמות וכן דברי האמוראים בשני התלמודיים ואין זה אלא משום שביררו דבריהם כבורר אוכל מתוך אוכל כבורר וזורה ומרקד ומוציא סלת נקייה ע"ד שאמר ר"ש בגיטין ס"פ האומר שנו מדותי שמדותי תרומו' ממדותיו של ר"ע ואח"כ הוקבעו במשנה ותלמוד ועתה איך דברי' אשר יצאו מפי חכמים ונבונים אשר לבם רוחב כפתחו של אולם והובררו ברירה אחר ברירה במאות שנים מאלפים חכמים והוקבעו באומה קרוב לב' אלפים שנים ואין פוצה פה ונודד כנף יעמדו שעלים קטנים חשכי הגלות לפרוץ חומותם ולהרוס גדרם ולשנות נוסחאות תפלתיהם וברכותיהם ולשנות עידן וזמן די קבעו לנו ואם לדין הלא אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו אלא א"כ גדול ממנו בחכמה ובמניין אפי' בטל הטעם לא בטל התקנה ובפרט בתפלה שפשטה בכל ישראל אפי' בנוסחאות שמקומות מקומות יש, מ"מ זה מיקרי פשטה בכל ישראל כיון שמתחילה לא נתקנה נוסחא זו אלא לאשכנזי' ונתפשטה ביניהם בלי חולק ונוסחא אחרת לספרדי' נתפשטה ביניהן בלי חולק וכמ"ש המג"א בסי' ס"ח בשם הירושלמי וסברא זו מבואר מהתוספות פרק השולח ל"ו ע"ב ד"ה אלא וכו' בסה"ד ומיהו בדבר וכו' ועיי"ש ויעי' מג"א רסי' תס"ח ובפר"ח שם וסי' תצ"ו א"כ אין אדם יכול לשנות אא"כ גדול מהראשוני' בחכמה ובמנין ואי' חכמתם של אלו שיהי' גדולי' בחכמה ומנין ויעוין פי' זה ברמב"ם פ"ב מממרים הל' ב' וז"ל ב"ד שגזרו גזרה ותיקנו תקנה והנהיגו מנהג ופשט הדבר בכל ישראל ועמד אחריהם ב"ד אחר וביקש לבטל דברים ראשונים ולעקור אותה תקנה ואותה הגזירה ואותו מנהג א"י עד שיהיה גדול מן הראשונים בחכמה ומנין הי' גדול בחכמה ולא במנין או גדול במנין אבל לא בחכמה א"י לבטל את דבריו אפי' בטל הטעם שבגללו גזרו הראשוני' או התקינו אין האחרוני' יכולין לבטל אא"כ גדולים מהם והיאך יהיה גדולים מהן במנין והלא כל ב"ד של ע"א הוא זה מנין חכמי הדור שהתקינו וקבלו הדבר שאמרו ב"ד הגדול ולא חלקו בהן עכ"ל והראב"ד שם כמוסיף על דבריו היכא דלא בטל הטעם אפי' אליהו הנביא א"י לבטל אלא היכא דבטל הטעם פליג הראב"ד דדי במנין אחר אפילו קטן מהראשונים להתירו והנה הכא איכא תרתי חד דלא בטל הטעם וא"כ אפי' אליהו אינו יכול להתירו וכה"ג אחז"ל ביבמות ק"ב ע"ב אם יבא אליהו לומר חולצין במנעל אין שומעין לו שכבר נהגו העם בסנדל. ועוד א"ת הי' בטל הטעם והי' הלכ' נמי כהראב"ד שב"ד קטן יכול לבטלו היינו כשעמדו למנין דהרי צריך מנין אחר להתירו א"כ יעמידו עצמיהם למנין עם חכמי דורינו ה' יאריך ימיהם ולא לאנשי' הללו משפט הבחירה לפרוש עצמם מהציבור ואם אולי יאמרו ערבך ערבא צריך הי' גופא דצריך מנין אחר להתירו מאן אמרהו חכמי התלמוד לא מהם ולא מהמונם ולא נה בם, אם כה יאמרו הכניסו צווארם בעול דברי הרמב"ם רפ"ג מהלכות ממרים ותל"מ.
ואם יאמר האומר שעכ"פ להתפלל על צמיחת קרן דוד והחזרת עבודה בטל הטעם שכבר יושבי' הם שלוים ושקטי' במלכי האומות יר"ה כבר כתבתי לעיל שאפי' בימי מלכות בית שני התפללו על שלטון דבית יהודא כי אז נזכה כלנו יחד לחזות בנועם ה' ולא לאכול מפרי' ולשבוע מטובה אנו צריכים שיחשוב המערער שאם נמצא כזה בארצות העמים לא צריכים לארץ ישראל ובהמ"ק חלילה לא על חיים המדומים האלו אנו שופכים שיחנו ומצפים בצפייתנו כל ימינו גם בזה אין שום גנאי למלך ושרים שאנו חוסים בצלם וסוכים באברותיהם עלינו הלא גם הם מייחלים לנחול עיר קברות משיחם, ונחמיה היה משנה למלך בכבוד ועושר רב והיה פניו רעים על אשר קברות אבותיו חרבות ושערים אכלו באש ולא הרע למלך לומר יש לך אצלי עושר ונכסי' וכבוד ואתה מבקש ע"ז כי כל עם ועם ילכו אחרי עבודת אלדיו, והנה אנחנו כשבויים ממלחמות החרבן ומרב חסדי ה' וצדקת פרזנו' שמנו לחן ולחסד בעיני מלכי האומות והשרים אשר אנו מחוייבים לדרוש שלומם ולהתפלל עליהם ומבלי לשלם להם ח"ו רעה תחת טובה הרבה אשר גמלנו באלפים שנה ואין ספק כי שכרם רב מאת ה' אשר אינו מקפח שכר כל בריה אבל בכ"ז אין רע אם נוחיל ונצפה לשוב לאחוזת נחלתינו והי' מן הטוב ההוא אשר ייטב ה' עמנו יהיה טוב גם לאו"ה כדכתיב והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך וזה פי' הפסוק אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה הגדיל ה' לעשות עמנו היינו שמחים פי' ע"ד הללו את ה' כל גוים שבחוהו כל האמים מ"ט כי גבר עלינו חסדו יהללוהו גם האומות כי בטובתינו ייטב גם להם על כל הטוב אשר גמלנו והיינו דאמרו הגוי' הגדיל לעשות גם עם אלה והגדיל לעשות עמנו ועי"ז והיינו אנחנו כלנו יחד שמחים כאלו כתיב ונהיה שמחים כמו והייתי אני ובני שלמה וכו' עבר במקום עתיד באופן שכל האומות והמלכיות כלם יודעים שאלו מתפללים ומיחלים על ביאת משיחנו ונזכה מהרה לקרא דכתיב בזכריה והיה הנכשל כבית דוד ודוד כאלדים לפניהם ולא הקפידו המלכות ע"ז מעולם או אולי האנשים האלו אינם מצפים ומייחלים או אינם מאמינים כלל בדברי הנביאים בענין בנין מקדש ג' וביאת המשיח ובכל שנאמר ע"ז מדברי חז"ל א"כ הדרן לדברי הרמב"ם רפ"ג מממרים הנ"ל.
ואני אומר כי הם המחניפים לעמי הארצות לאמור כמונו כמוכם הם הם המטילים קוצים בעיניהם במה שלוקחים נוצרי לשורר בבית תפלתם לנגן בכלי שיר ארגל היתכן שאיש נוצרי מושל ארץ יהיה עבד מנגן בבית תפלתם של ישראל שאינם מאמונתו והלא כה הי' עבודת שמשון השבוי אצל הפלשתים שמוהו לנגן בבית אלהיהם על אפו ועל חמתו של שמשון ויש לחוש שאומת העולם יאמרו שחקו עלינו יהודאי וגם מצידנו לא יתכן כיון שהנער הנוצרי אינו מאמונתינו איך יקובל זה השיר לפני הקב"ה ואיך יושר שיר הזה במזמור הללו ד' מן השמים המסיים לבני ישראל עם קרובו וכו' והנוצרי מאמין שישראלים הם המרוחקים הי' קרובים ונתרחקו כשר בשירים על לב רע.
ואם יאמרו הנוצרים הוי מעשה קוף בעלמא ורחמנא ליבנו בעי א"כ הרי מטילין שנאה בינינו לבין אומ"ה גם ממה שראינו שאבותינו מתקני התפלות לא תקנוהו בכלי שיר אע"ג שמאתנו יצא השיר הזה בעבודת בהמ"ק אפ"ה הזניחוהו אבותינו ש"מ לא הוי ניחא להו בהו מטעם מיום שחרב בהמ"ק אין שמחה לפניו וכבר כתבתי במקום אחר כי לפענ"ד מ"ש איך נשיר שיר ה' על אדמת נכר ולא אמר לפני בני נכר ש"מ בא לשלול אפי' לפני ה' כיון שהוא באדמת נכר ואם הותר קצת לשמוח בני אדם חתן וכלה כי המה עגומי הגלות והותר לשמחם אבל בבית ה' אין שמחה לפניו ומה גם ביום ש"ק דהוי שבות שלא במקום מצוה כי אין כח בידינו לבדות מצוה מלבינו אשר לא שערו ראשונים ומצוה שאפשר להיות מבלעדי' ונתיר עי"ז איסור דרבנן חלילה לנו לא יעשה כן בישראל ובפסחים נ"א ע"א יוצאין בקורדקיסין בשבת ואין יוצאין בקורדקיסין בשבת בביתו ומעשה ביהודה והלל בני של ר"ג שיצאו בקורדקיסין בשבת ולעזה עליהם המדינה ואמרו מימינו לא ראינו כך ושמטום ונתנום לעבדיהם ולא רצו לומר להם מותרים אתם ואיך יתירו בפרהסי' בבית תפלתם מה שאבותינו ואבות אבותינו נהגו בו איסור.
ומה שאין מפטירין בנביא והיא משנה מפורשת ריש פרק הקורא עומד ומפטירין בנביאים ואין ב"ד יכול לבטל וכו' כנ"ל, סוף דבר גם ע"ז יפלו ברשת אין שומעין לדברי חז"ל וכנ"ל וכיוצא בו להתפלל בציבור בלשון שאינו לשון הקודש זה א"א בשום אופן ואם אמת הדבר אלו נאמרין בכל לשון ובכללם תפלה שאדם יוצא י"ח בכל לשון ואפי' יחיד מ"מ היינו באקראי אבל להתמיד ולהעמיד ש"ץ ברבים להתפלל בלשון העמים תמיד א"כ לא היו אנשי כה"ג מתקנים התפלה בלשון הקודש צח וברור ובימיהם כבר היו חצים מדבר אשדודית ע' רמב"ם פ"א מהלכות תפלה הל' ד' ויותר טוב היה להם לתקנם בלשון כשדים שהיה הלשון המורגל אז ובעזרא כתיב (נחמיה ח, יח) ויקראו בספר תורת אלדים מפורש ושום שכל ואחז"ל בפ"ק דמגילה זה תרגום ש"מ שלא היה העם מבינים בלשון הקודש וצריכים להעמיד מתורגמן לתרגם להם התורה וא"כ מ"ט לא תקנו התפלה בתרגום אע"כ הן תקנו וידעו מה שתיקנו כי א"א לומר שהתפלה בכל לשון ובכל אופן שתזדמן תמלא חסרון העבוד' של בהמ"ק א"כ מעיקרא מאי קסבר ול"ל מקדש ועבודה כלל אע"כ שאינו משלים החסרון לגמרי וע"כ תקנו הכנה"ג מה שהי' יכולים בתיבות ידועות וכוונת רצויות למלאות החסרון במה דאפשר והמה נמנו על כל תיבה ואות ואות וא"א להעתיק כוונה זו בלשון אחר בשום אופן אבל אם אנו אומרין דברים אלו כלשונם של כנה"ג אפי' שאין אנו יודעין לכווין מ"מ עלתה לנו תפלתינו כהוגן משא"כ כמשתפללין בלע"ז ואי משום שלא יבינו ההדיוטות מה הם אומרי' בלשון הקדש יעוי' שער אפרים סי' י"ג ותשובת דבר שמואל סי' שכ"א עי"ש א"כ נוח יותר לתקן שכל א' ילמד פי' התפלה ולהתפלל בלה"ק ממה שיתקנו להתפלל בלע"ז ולפני מלך בשר ודם אינו עושי' כך כי המדבר עמו צריך לדבר בלשון המלך כדכתי' באחשורוש ומדבר כלשון עמו ואין מדרך ארץ שידבר בלשון עצמו ואעפ"י שהמלך מבין, והרמב"ן ר"פ כי תשא כ' שלשון הקדש הוא הלשון שהקדוש ברוך הוא מדבר בו עם נביאיו יעי"ש וחז"ל אמרו בלשון הקדש נברא העולם כדכתיב לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה וכו' ונקרא אדם ע"ש אדמה וחוה כי היתה אם כל חי א"כ זהו לשונו של הקב"ה אשר בו נתן לנו תורתו ולא יתכן לדבר לפניו בלשונינו המורגל בפינו כ"א בלשונו המיוחד לדברי קדשו, וזה נראה דעת אנשי כנה"ג שתיקנו נוסח התפלו' והברכות בלה"ק וכל המשנה ידו על התחתונה וכל המחזיק דברי חז"ל ומנהג אבותינו ידו על העליונה ויתברך מאלדי קדם מעונה.
ע"כ במה שהכרזתם בבהכ"נ הקדושה שלכם שאסור להתפלל בסידורי לע"ז שלהן כ"א בלה"ק ובנוסחאות ישנות הנדפסים מקדמת דנא ושלא לנגן בכלי שיר ארגל בבהכ"נ ובפרט ביום ש"ק כתורה עשיתם ותחזקנה ידיכם יהי כן ה' עמכם ואין ספק כי כל הגאונים חכמי הזמן יסכימו עם האיסור ההוא והם מסכימים ואני מסכים לאסור איסור על נפש בן ישראל המשנה דבר א' מכל האמור למעלה בענין זה ואז ינצלו מכל רע וארורים שבתורה ויזכה לבנין בית הבחירה.
הכ"ד החותם ככל חותמי ברכות. פ"ב נגהי ליום ג' ב' דר"ח חנוכה קע"ט לפ"ק.
משה"ק סופר מפפ"ד.
- [נמצא גם בדף שו"ת חתם סופר/ליקוטים/סימן פד.]
מהדורת דפוס, 
באתר היברובוקס