תרגום

אונקלוס: ואמר יי אלוהים לא תקין דיהי אדם בלחודוהי אעביד ליה סמך כקבליה:

ירושלמי - יונתן: וַאֲמַר יְיָ אֱלהִים לָא תַקִין דִיהֵי אָדָם דָמִיךְ בִּלְחוֹדוֹהִי אַעֲבֵיד לֵיהּ אִתָּא דִתְהֵי סְמִיךְ כְּקִבְלֵיהּ:

ירושלמי (קטעים):

"לא טוב היות וגו'" - (ב"ר) שלא יאמרו שתי רשויות הן הקב"ה יחיד בעליונים ואין לו זוג וזה בתחתונים ואין לו זוג

"עזר כנגדו" - זכה עזר לא זכה כנגדו להלחם

"לא טוב היות האדם לבדו" - איננו נראה שנברא האדם להיות יחיד בעולם ולא יוליד שכל הנבראים זכר ונקבה מכל בשר נבראו להקים זרע וגם העשב והעץ זרעם בהם אבל יתכן לומר כי היה כדברי האומר (ברכות סא) דו פרצופים נבראו ונעשו שיהיו בהם טבע מביא באיברי ההולדה מן הזכר לנקבה כח מוליד או תאמר זרע כפי המחלוקת הידוע בעיבור והיה הפרצוף השני עזר לראשון בתולדתו וראה הקב"ה כי טוב שיהיה העזר עומד לנגדו והוא יראנו ויפרד ממנו ויתחבר אליו כפי רצונו וזהו שאמר אעשה לו עזר כנגדו וטעם "לא טוב" שלא יאמר בו כי טוב בהיותו לבדו שלא יתקיים כן במעשה בראשית ה"טוב" הוא הקיום כאשר פירשתי במאמר "וירא אלהים כי טוב" (לעיל א ד)

לא טוב היות האדם לבדו

(בראשית ב יח): "ויאמר ה' אלהים: 'לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו'".

למה "לא טוב"?

1. לא טוב לאדם - ה' ראה שהאדם בודד ועצוב ורצה לשמח אותו;

2. לא טוב למילוי תפקידו של האדם בעולם - כל דבר שנשלמה בריאתו הוגדר בתואר " טוב " (ראו טוב = ממלא את תכליתו ); כאשר האדם לבדו, הוא אינו יכול לפרות ולרבות, ואינו יכול לקיים את המטרה שלשמה הוא נברא - לכבוש את הארץ ולמשול בחיות, ולכן האדם לבדו הוא " לא טוב "  ( שד"ל בשם תלמידו ר' איגל )

3. לא טוב לעולם - כשהאדם לבדו, הוא עלול לחשוב שהוא אל, שהוא יחיד בארץ כמו שה' יחיד בשמים  (רש"י) .

גם במקומות אחרים בתנ"ך נזכר המושג "טוב" בהקשר של נישואין ומשפחה - ראו מצא אשה מצא טוב , טוב ינחיל בני בנים ; ומצד שני - מתי טוב להישאר לבד .

מה זה "כנגדו"?

פשט

1. בלשון המקרא, המילה נגד מציינת מיקום ומצב - בסמיכות, מול העיניים . לפי זה, "עזר כנגדו" = עזר שיעמוד מול עיניו, שיהיה סמוך וקרוב אליו תמיד.

2. בלשון חז"ל, המילה כנגד- משמעה "מתייחס ל-", כמו " "כנגד ארבעה בנים דיברה תורה" "  (ירושלמי פסחים י ד) ענינו ביחס ל-4 בנים. לפי זה, "עזר כנגדו" משמעו " "עזר מתיחס לו ומתוקן לצרכיו; ואחרים פירשו נגדו מה שלפניו, הם כלי ההולדה, והוא שיבוש" "  (שד"ל) . פירוש זה מתאים יותר לפסוק כ: "ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה, ולאדם לא מצא עזר כנגדו" - ה' לא מצא בהמה שתוכל לעזור לאדם באופן שמתאים לו ומתוקן לצרכיו.

דרש

בלשון ימינו המילה נגד מציינת מאבק ומלחמה, ויש שדרשו את הפסוק על-פי משמעות זו:

3. " "זכה - עזר , לא זכה - כנגדו להילחם" ".

4. האישה עוזרת לבעלה דווקא בכך שהיא מתנגדת לו לפעמים (מיכאל עזרא) . לפי זה יש להסביר את פסוק כ: "ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה, ולאדם לא מצא עזר כנגדו" - ה' לא מצא בהמה שתוכל להתנגד לאדם בדיוק במצבים הנכונים.

אולם, כאמור, המילה נגד בלשון המקרא, בניגוד ללשון ימינו, אינה מציינת עימות ומאבק .

למה לא נבראה האישה מייד?

" "רצה הקב"ה, שיהיה האדם שרוי שעה אתת בלא אשה ואח"כ הזמינה לו, כדי שתהיה חביבה עליו אחר שהרגיש, כי בזולתה היה חסר, ומזה ילמדו גם הדורות הבאים כי לא טוב היות האדם לבדו" "  (שד"ל) .

בפסוק הבא מסופר שה' הביא אל האדם "עותקים" מכל אחת מהחיות, כדי שייתן להם שמות, ורק לאחר מכן הביא אליו את האישה; ייתכן שגם זה נובע מאותה סיבה - ה' רצה שהאדם יאהב את האישה שקיבל וישמח בה, ולכן הביא לו קודם את כל שאר היצורים, כדי שיראה שאף יצור אחר לא מתאים להיות "עזר כנגדו", וישמח כשיפגוש סוף-סוף את בת-זוגו האמיתית. ראו ה' בודק את יחסו הנפשי של האדם אל החיות .