ביאור:בראשית ב כה
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ב כה.
|
וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְלֹא יִתְבֹּשָׁשׁוּ. |
| -- בראשית ב, כה |
וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים[עריכה]
וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם[עריכה]
למעשה היו הרבה חיות בגן, הן נאמר: "וַיִּצֶר יְהוָה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה, כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם, וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ" (ביאור:בראשית ב יט). רוב החיות היו ערומות, למעט הצבים, שבלולים ומספר חיות נוספות שנושאות כיסוי.
ניתן להבין שהיו בגן הזה רק שני בני אדם - אדם ואשתו. ייתכן שאלוהים עשה בני אדם נוספים כדי לוודא מי מהם יהיה הטוב ביותר, אולם סביר שאלוהים הפריד ביניהם.
שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ[עריכה]
באבולוציה של בני האדם, קופי האדם היו מכוסים בשערות.
אנחנו לא יודעים מה היה מצבו של האדם שאלוהים יצר. סביר שגם האדם הראשון היה בשלב מסוים של איבוד השערות על גופו. כדי לצוד חייות בסוונה בריצה מהירה וממושכת, אדם עבר לריצה על שני רגלים, ואיבד את השערות כדי להזיע ולהתקרר.
ניתן לראות איך בני האדם חיו ערומים משבטים פרימטיבים באפריקה, אמריקה, אוסטרליה וניו זילנד. חלקם הלכו ערומים לגמרי, חלקם כיסו רק את ערוותם. בכל אופן שערות הערווה נשארו, כמו אצל חיות, כך שלמעשה בני האדם אף פעם לא היו ערומים לגמרי.
וְלֹא יִתְבֹּשָׁשׁוּ[עריכה]
אדם ואשתו הלכו ערומים. מזג האוויר היה חמים ונעים כל ימות השנה (בקלדרה באפריקה). לא ברור אם שניהם היו בוגרים ליחסי מין בשלב ראשון של חייהם המשותפים, ולא בטוח שהם התרגשו מבחינה מינית, כך שהם לא הראו סימנים חיצוניים של התענינות והתרגשות מינית. ואפילו אם הם הראו סימני התרגשות, סביר שהם התנהגו כמו חיות אחרות, ולא היתה סיבה לחשוב שיש כאן בעיה. לפי הכתוב האישה לא נכנסה להריון עד הגרוש מהגן. ניתן להבין מזה שהם לא קיימו יחסי מין עד הגרוש, או שאחד העצים, שהם אכלו בצורה מסודרת, סיפק להם סם למניעת הריון.
לא היה להם ממי להתביש. הם היו איש ואישה, חברים, עזר כנגדו אחד לשני. גם היום, זוג נשוי שחי ביחד חיי אישות, לא מתביש (למעט אלו שמתבישים מכל מיני סיבות). לא היתה תחרות מינית. לא היתה קנאה. אין ספק שהם לא היו צריכים להתבייש מהחיות או מרוח אלוהים שמרחפת בגן. גם אחרי אכילת פרי עץ הדעת, הם לא היו צריכים להתביש מאלוהים, אבל אדם החליט להתחבא בגלל החטא, וכדי שאלוהים לא יראה בזה סימן שהוא מודה באשמתו, אדם הסביר שהוא התחבא בגלל שהוא ערום, בזמן שהוא כבר היה מכוסה בעלי התאנה.