ביאור:נשיאת פנים

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: נשיאת פנים

הפועל נשא את פני- משמעותו המילולית היא "הרים את פני-" (ראו נשא = הרים ). הביטוי מופיע בתנ"ך בכמה משמעויות עיקריות:

1. משמעות חיובית - כבוד לזולת, קבלת בקשה ושמיעה בקול הזולת, סליחה וויתור לזולת (ברוב הפסוקים יש שילוב של כמה משמעויות):

המלאך קיבל את בקשתו של לוט, (בראשית יט כא): "וַיֹּאמֶר אֵלָיו 'הִנֵּה נָשָׂאֶתִי פָנֶיךָ גַּם לַדָּבָר הַזֶּה, לְבִלְתִּי הָפְכִּי אֶת הָעִיר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ '"
יעקב ביקש מאחיו שיוותר לו, (בראשית לב כא): "וַאֲמַרְתֶּם גַּם הִנֵּה עַבְדְּךָ יַעֲקֹב אַחֲרֵינוּ כִּי אָמַר אֲכַפְּרָה פָנָיו בַּמִּנְחָה הַהֹלֶכֶת לְפָנָי וְאַחֲרֵי כֵן אֶרְאֶה פָנָיו, אוּלַי יִשָּׂא פָנָי"
האויב האכזר, שיבוא על עם ישראל אם יחטאו, לא יחלוק כבוד לזקנים ולא יוותר להם, (דברים כח נ): "גּוֹי עַז פָּנִים, אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים לְזָקֵן וְנַעַר לֹא יָחֹן", איכה ד טז: " "פְּנֵי ה' חִלְּקָם לֹא יוֹסִיף לְהַבִּיטָם," "פְּנֵי כֹהֲנִים לֹא נָשָׂאוּ זקנים[וּזְקֵנִים] לֹא חָנָנוּ" ".
דוד קיבל את בקשתה של אביגיל וויתר לבעלה, (שמואל א כה לה): "וַיִּקַּח דָּוִד מִיָּדָהּ אֵת אֲשֶׁר הֵבִיאָה לוֹ וְלָהּ אָמַר 'עֲלִי לְשָׁלוֹם לְבֵיתֵךְ, רְאִי שָׁמַעְתִּי בְקוֹלֵךְ וָאֶשָּׂא פָּנָיִךְ'"
אלישע חלק כבוד ליהושפט, מלכים ב ג יד: " "וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע חַי ה' צְבָאוֹת אֲשֶׁר" "עָמַדְתִּי לְפָנָיו כִּי לוּלֵי" "פְּנֵי יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲנִי נֹשֵׂא אִם אַבִּיט אֵלֶיךָ וְאִם אֶרְאֶךָּ" "
הנביא מלאכי מסביר איך צריך להתנהג כדי שה' יקבל את בקשותינו ויסלח לנו, מלאכי א ח: " "וְכִי תַגִּשׁוּן עִוֵּר לִזְבֹּחַ אֵין רָע? וְכִי תַגִּישׁוּ פִּסֵּחַ וְחֹלֶה אֵין רָע? הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ, הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ? אָמַר ה'" "צְבָאוֹת. וְעַתָּה" "חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל וִיחָנֵנוּ, מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּאת, הֲיִשָּׂא מִכֶּם פָּנִים? אָמַר ה' צְבָאוֹת" "
ה' קיבל את בקשתו של איוב וסלח לרעיו, איוב מב ח: " "וּלְכוּ אֶל עַבְדִּי אִיּוֹב וְהַעֲלִיתֶם עוֹלָה בַּעַדְכֶם וְאִיּוֹב עַבְדִּי יִתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם, כִּי אִם פָּנָיו אֶשָּׂא לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת עִמָּכֶם נְבָלָה כִּי לֹא דִבַּרְתֶּם אֵלַי נְכוֹנָה" "כְּעַבְדִּי אִיּוֹב. וַיֵּלְכוּ" "אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וּבִלְדַּד הַשּׁוּחִי צֹפַר הַנַּעֲמָתִי וַיַּעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם ה' וַיִּשָּׂא ה' אֶת פְּנֵי אִיּוֹב"
(תהלים צט ח): "יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם אֵל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם" - לפי חלק מהפרשנים (ר' דעת מקרא) הכוונה לנושא פנים, ומקביל על "עֲנִיתָם". ("וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם" מוסב על אחרים, כגון קורח ועדתו שיצאו כנגד משה ואהרון). אם כי לפי רש"י נֹשֵׂא=סולח.

אדם נשוא פנים הוא אדם מכובד:

(מלכים ב ה א): "וְנַעֲמָן שַׂר צְבָא מֶלֶךְ אֲרָם הָיָה אִישׁ גָּדוֹל לִפְנֵי אֲדֹנָיו וּנְשֻׂא פָנִים, כִּי בוֹ נָתַן ה' תְּשׁוּעָה לַאֲרָם"( פירוט )
(ישעיהו ג ג): "שַׂר חֲמִשִּׁים וּנְשׂוּא פָנִים וְיוֹעֵץ וַחֲכַם חֲרָשִׁים וּנְבוֹן לָחַשׁ"
(ישעיהו ט יד): "זָקֵן וּנְשׂוּא פָנִים הוּא הָרֹאשׁ וְנָבִיא מוֹרֶה שֶּׁקֶר הוּא הַזָּנָב"
(איוב כב ח): "וְאִישׁ זְרוֹעַ לוֹ הָאָרֶץ וּנְשׂוּא פָנִים יֵשֶׁב בָּהּ"

2. משמעות שלילית - הטיית המשפט, כמו שוחד:

(ויקרא יט טו): "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט, לֹא תִשָּׂא פְּנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְנֵי גָדוֹל, בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ"( פירוט )
(משלי יח ה): "שְׂאֵת פְּנֵי רָשָׁע לֹא טוֹב, לְהַטּוֹת צַדִּיק בַּמִּשְׁפָּט"( פירוט )
(דברים י יז): "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד"( פירוט )
(מלאכי ב ט): "וְגַם אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְכָל הָעָם, כְּפִי אֲשֶׁר אֵינְכֶם שֹׁמְרִים אֶת דְּרָכַי וְנֹשְׂאִים פָּנִים בַּתּוֹרָה"
(תהלים פב ב): "עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ סֶלָה"
(משלי ו לה): "לֹא יִשָּׂא פְּנֵי כָל כֹּפֶר, וְלֹא יֹאבֶה כִּי תַרְבֶּה שֹׁחַד"( פירוט )
(איוב יג ח): "הֲפָנָיו תִּשָּׂאוּן אִם לָאֵל תְּרִיבוּן"
(איוב יג י): "הוֹכֵחַ יוֹכִיחַ אֶתְכֶם אִם בַּסֵּתֶר פָּנִים תִּשָּׂאוּן"
(איוב לב כא): "אַל נָא אֶשָּׂא פְנֵי אִישׁ, וְאֶל אָדָם לֹא אֲכַנֶּה"
איוב לד יט: " "אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא פְּנֵי שָׂרִים" "וְלֹא נִכַּר שׁוֹעַ לִפְנֵי" "דָל, כִּי מַעֲשֵׂה יָדָיו כֻּלָּם" "
(דברי הימים ב יט ז): "וְעַתָּה יְהִי פַחַד ה' עֲלֵיכֶם שִׁמְרוּ וַעֲשׂוּ, כִּי אֵין עִם ה' אֱלֹהֵינוּ עַוְלָה וּמַשֹּׂא פָנִים וּמִקַּח שֹׁחַד"

ייתכן שהמשמעות היסודית היא כבוד: כשמכבדים את הזולת, יש נטיה גדולה יותר לקבל את בקשתו ולסלוח לו. מצד שני, במשפט אסור לכבד צד אחד יותר מהשני, כי הדבר גורם לעיוות.

ביטוי דומה: נשיאת ראש .

ישנם כמה ביטויים שנראים דומה אך הם שונים:

(במדבר ו כו): "יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם"- כאן לא מדובר על כך שה' ישא את פנינו, אלא שיישא את פניו אלינו.
(בראשית מג לד): "וַיִּשָּׂא מַשְׂאַת מֵאֵת פָּנָיו אֲלֵהֶם, וַתֵּרֶב מַשְׂאֹת בִּנְיָמִן מִמַּשְׂאֹת כֻּלָּם חָמֵשׁ יָדוֹת וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ"- יוסף נשא משאות - מתנות - מלפניו, ונתן לאחיו.
(שמואל ב ב כב): "וַיֹּסֶף עוֹד אַבְנֵר לֵאמֹר אֶל עֲשָׂהאֵל סוּר לְךָ מֵאַחֲרָי לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה, וְאֵיךְ אֶשָּׂא פָנַי אֶל יוֹאָב אָחִיךָ?"- אבנר אומר, שאם יפגע בעשהאל, יתבייש להרים את פניו ולהסתכל על יואב אחיו.
(מלכים ב ט לב): "וַיִּשָּׂא פָנָיו אֶל הַחַלּוֹן, וַיֹּאמֶר מִי אִתִּי מִי וַיַּשְׁקִיפוּ אֵלָיו שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה סָרִיסִים"- כאן נשיאת הפנים היא כפשוטה - הרמת הפנים כלפי מעלה.
(איוב יא טו): "כִּי אָז תִּשָּׂא פָנֶיךָ מִמּוּם, וְהָיִיתָ מֻצָק וְלֹא תִירָא"
(איוב כב כו): "כִּי אָז עַל שַׁדַּי תִּתְעַנָּג, וְתִשָּׂא אֶל אֱלוֹהַּ פָּנֶיךָ"

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-10-21.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/nsapnim