"בבית המשפט"

"בחוץ"

לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט

כמשמעו - אסור לשופט לפסוק פסיקה שקרית שמנוגדת לצדק.

אל תעשה שום מעשה שיכול לפגוע בזכויותיו של אדם אחר.

" "... יש בו אזהרה שלא יתיר לעצמו מה שאוסר לאחרים" " (כלי יקר).

לֹא-תִשָּׂא פְנֵי-דָל

" "שלא תאמר עני הוא זה והעשיר חייב לפרנסו, אזכנו בדין, ונמצא מתפרנס בנקיות" " [ רש"י ], כלומר - לא תטה את המשפט גם למען מטרות סוציאליות חשובות.

אל תחזיק בדעות קדומות על עניים...

וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל

" "שלא תאמר עשיר הוא זה בן גדולים הוא זה, היאך אביישנו ואראה בבושתו..." " [ רש"י ], כלומר - לא תטה את המשפט גם למען ערך כבוד האדם.

... ואל תחזיק בדעות קדומות על עשירים.

בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ

" "איזה הוא צדק המשפט:  זה השווית שני בעלי דינין בכל דבר--לא יהיה אחד מדבר כל צורכו, ואחד אומר לו קצר דבריך; לא יסביר פנים לאחד וידבר לו רכות, וירע פניו לאחד וידבר לו קשות." "שני בעלי דינין שהיה אחד מהם מלובש בגדים יקרים, והשני בגדים בזויים--אומרין למכובד, או הלבישהו כמותך עד שתידון עימו, או לבוש כמותו:  עד שתהיו שווין, ואחר כך תעמדו בדין." "לא יהיה אחד יושב ואחד עומד, אלא שניהם עומדין.  ואם רצו בית דין להושיב את שניהם, מושיבין; ולא יישב אחד למעלה ואחד למטה, אלא זה בצד זה" " [ רמב"ם ], כלומר - יש להקפיד על יחס שוויוני לשני הצדדים בזמן ניהול המשפט.

התייחס לכל אדם שאתה לא מכיר באופן שוויוני, בלי דעות קדומות.

" "הוי דן את חברך לכף זכות" " [ רש"י ], כלומר - כשנדמה לך שמישהו עשה לך משהו רע, אל תחליט מייד שהוא אשם - נסה לחפש ראיות שמזכות אותו מאשמה, או למצוא צדדים חיוביים בהתנהגותו (ע"ע מצוה לדון לכף זכות ).

גם כשאדם קובע דעה על אדם אחר - הוא צריך לעשות זאת על-פי כללי הצדק, ולא על-פי הרגש!

לֹא-תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ

" "לא תהיה רך לזה וקשה לזה" " [ ספרא ], כלומר - לא תדבר עם בעלי-הדין בצורה לא-שוויונית, כי זה עלול לגרום לאחד מהם להתבלבל ולשכוח את טיעוניו, וזה יפגע בצדק.

" "לא תאמר למי שיצא חייב בדין 'אני מזכה, ומה אעשה שחבריי רבו עליי?!'" ", כלומר - לא תגלה עובדות שעלולות לעורר סכסוכים בין בעלי-הדין לבין השופטים האחרים.

לא תגלה סודות על חברך [ע"ע הולך רכיל מגלה סוד ]; לא תגיד דברים רעים שחברך היה מעדיף להסתיר; לא תגיד דברים שעלולים לגרום לסכסוך בין אנשים.

לֹא תַעֲמֹד עַל-דַּם רֵעֶךָ

" "אם יודע לו עדות - אינו רשאי לשתוק" " [ ספרא ], כלומר - אם אדם יודע עובדה שעשויה לעזור לרעהו במשפט, הוא חייב לבוא ולהעיד, כדי להציל את רעהו ממוות או מהפסד כספי.

" "לא תעמד על דם רעך - לראות במיתתו ואתה יכול להצילו, כגון טובע בנהר, וחיה או לסטים באים עליו" " [ רש"י ], כלומר - אם אדם יכול להציל את רעהו, הוא חייב לעשות כך גם מחוץ לבית המשפט.