קטגוריה:ויקרא יט טו
מתוך ויקיטקסט
לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הספר)
* * *
לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ.
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הספר)
* * *
לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֙וֶל֙ בַּמִּשְׁפָּ֔ט לֹא־תִשָּׂ֣א פְנֵי־דָ֔ל וְלֹ֥א תֶהְדַּ֖ר פְּנֵ֣י גָד֑וֹל בְּצֶ֖דֶק תִּשְׁפֹּ֥ט עֲמִיתֶֽךָ׃
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הספר) - עזרה - תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
ראו פסוק זה: במהדורה המבוארת • שאלות ותשובות באתר אתנ"כתא • קישורים באתר סנונית
תרגום
אונקלוס:
ירושלמי - יונתן:
ירושלמי (קטעים):
רש"י (כל הפרק)
"לא תעשו עול במשפט" - מלמד שהדיין המקלקל את הדין קרוי עול שנאוי ומשוקץ חרם ותועבה שהעול קרוי תועבה שנאמר (דברים כה) כי תועבת ה' וגו' כל עושה עול והתועבה קרויה שקץ וחרם שנ' (שם ז) ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמוהו שקץ תשקצנו וגו'
"לא תשא פני דל" - (ת"כ) שלא תאמר עני הוא זה והעשיר חייב לפרנסו אזכנו בדין ונמצא מתפרנס בנקיות
"ולא תהדר פני גדול" - שלא תאמר עשיר הוא זה בן גדולים הוא זה היאך אביישנו ואראה בבושתו עונש יש בדבר לכך נאמר ולא תהדר פני גדול
"בצדק תשפוט עמיתך" - כמשמעו ד"א הוי דן את חבירך לכף זכות (סנהדרין לב)
כל אחד הוא שופט
בספר ויקרא, פרק יט יש מצוות המחולקות לקבוצות. אחת הקבוצות נמצאת בפסוקים 15-16 : "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט, לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל: בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ. לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ, לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ; אֲנִי ה'.".
בקריאה ראשונה נראה, שהפסוק הראשון פונה אל השופט והפסוק השני פונה לכל אדם. אך חז"ל פירשו את שני הפסוקים בשתי דרכים - גם כמצוות לשופטים וגם כמצוות לאנשים פשוטים.
הרעיון מאחורי פירוש זה הוא, שכל אחד מאיתנו נמצא, פעמים רבות בחייו, בעמדה שבה הוא צריך להיות שופט, למשל:
-
-
- שפיטה במחשבה: מישהו עשה לנו משהו רע - אנחנו שופטים אותו ומחליטים אם הוא עשה את זה בטעות או בכוונה;
- שפיטה במעשה: שני אנשים ביקשו מאיתנו עזרה ואנחנו יכולים לעזור רק לאחד מהם - אנחנו צריכים לשפוט ולהחליט למי לעזור קודם;
-
ויש עוד מקרים רבים נוספים.
נראה איך אפשר לפרש כל מצווה בפסוקים אלה, גם כמצווה שקשורה לבית המשפט, וגם כמצווה שחלה מחוץ לבית המשפט:|
"בבית המשפט" |
"בחוץ" |
|
|
כמשמעו - אסור לשופט לפסוק פסיקה שקרית שמנוגדת לצדק. |
אל תעשה שום מעשה שיכול לפגוע בזכויותיו של אדם אחר. " "... יש בו אזהרה שלא יתיר לעצמו מה שאוסר לאחרים" " (כלי יקר). |
|
|
" "שלא תאמר עני הוא זה והעשיר חייב לפרנסו, אזכנו בדין, ונמצא מתפרנס בנקיות" " [ רש"י ], כלומר - לא תטה את המשפט גם למען מטרות סוציאליות חשובות. |
אל תחזיק בדעות קדומות על עניים... |
|
|
" "שלא תאמר עשיר הוא זה בן גדולים הוא זה, היאך אביישנו ואראה בבושתו..." " [ רש"י ], כלומר - לא תטה את המשפט גם למען ערך כבוד האדם. |
... ואל תחזיק בדעות קדומות על עשירים. |
|
|
" "איזה הוא צדק המשפט: זה השווית שני בעלי דינין בכל דבר--לא יהיה אחד מדבר כל צורכו, ואחד אומר לו קצר דבריך; לא יסביר פנים לאחד וידבר לו רכות, וירע פניו לאחד וידבר לו קשות." "שני בעלי דינין שהיה אחד מהם מלובש בגדים יקרים, והשני בגדים בזויים--אומרין למכובד, או הלבישהו כמותך עד שתידון עימו, או לבוש כמותו: עד שתהיו שווין, ואחר כך תעמדו בדין." "לא יהיה אחד יושב ואחד עומד, אלא שניהם עומדין. ואם רצו בית דין להושיב את שניהם, מושיבין; ולא יישב אחד למעלה ואחד למטה, אלא זה בצד זה" " [ רמב"ם ], כלומר - יש להקפיד על יחס שוויוני לשני הצדדים בזמן ניהול המשפט. |
התייחס לכל אדם שאתה לא מכיר באופן שוויוני, בלי דעות קדומות. " "הוי דן את חברך לכף זכות" " [ רש"י ], כלומר - כשנדמה לך שמישהו עשה לך משהו רע, אל תחליט מייד שהוא אשם - נסה לחפש ראיות שמזכות אותו מאשמה, או למצוא צדדים חיוביים בהתנהגותו (ע"ע מצוה לדון לכף זכות ). גם כשאדם קובע דעה על אדם אחר - הוא צריך לעשות זאת על-פי כללי הצדק, ולא על-פי הרגש! |
|
|
" "לא תהיה רך לזה וקשה לזה" " [ ספרא ], כלומר - לא תדבר עם בעלי-הדין בצורה לא-שוויונית, כי זה עלול לגרום לאחד מהם להתבלבל ולשכוח את טיעוניו, וזה יפגע בצדק. " "לא תאמר למי שיצא חייב בדין 'אני מזכה, ומה אעשה שחבריי רבו עליי?!'" ", כלומר - לא תגלה עובדות שעלולות לעורר סכסוכים בין בעלי-הדין לבין השופטים האחרים. |
לא תגלה סודות על חברך [ע"ע הולך רכיל מגלה סוד ]; לא תגיד דברים רעים שחברך היה מעדיף להסתיר; לא תגיד דברים שעלולים לגרום לסכסוך בין אנשים. |
|
|
" "אם יודע לו עדות - אינו רשאי לשתוק" " [ ספרא ], כלומר - אם אדם יודע עובדה שעשויה לעזור לרעהו במשפט, הוא חייב לבוא ולהעיד, כדי להציל את רעהו ממוות או מהפסד כספי. |
" "לא תעמד על דם רעך - לראות במיתתו ואתה יכול להצילו, כגון טובע בנהר, וחיה או לסטים באים עליו" " [ רש"י ], כלומר - אם אדם יכול להציל את רעהו, הוא חייב לעשות כך גם מחוץ לבית המשפט. |
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-12-24.
הנוסח בכל מהדורות המקרא בויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
קטגוריות משנה
דף קטגוריה זה כולל את 3 קטגוריות המשנה הבאות, מתוך 3 בקטגוריה כולה.
ד
מ
מאמרים בקטגוריה "ויקרא יט טו"
דף קטגוריה זה כולל את 13 הדפים הבאים, מתוך 13 בקטגוריה כולה.
בכלמ |
מ (המשך)ס |
צקש |