ביאור:יהושע טו י
יהושע טו י: "נָסַב הַגְּבוּל מִבַּעֲלָה יָמָּה אֶל הַר שֵׂעִיר, וְעָבַר אֶל כֶּתֶף הַר יְעָרִים מִצָּפוֹנָה, הִיא כְסָלוֹן, וְיָרַד בֵּית שֶׁמֶשׁ, וְעָבַר תִּמְנָה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע טו י.
וְיָרַד בֵּית שֶׁמֶשׁ, וְעָבַר תִּמְנָה[עריכה]
תאור האזור שעלה בגורל יהודה לנחלה[עריכה]
נחלת יהודה זכתה לפרוט ארוך ומדויק - ייתכן שלעורך היה ידע אישי, והיה חשוב לו לתאר לנו.
ומשם הגבול ממשיך מערבה מִבַּעֲלָה "הִיא קִרְיַת יְעָרִים" (ביאור:יהושע טו ט), עיר מערבית לירושלים. התל ממוקם בתוך הכפר אבו גוש (שנקרא בעבר קריית אל ענב), ומזוהה עם היישוב המקראי בשם קריית בעל או בעלה, שלאחר מכן נקרא בשם קריית יערים. משם ממשיה הגבול לכיוון "הַר שֵׂעִיר" (לא נחלת עשו והאדומים).
"הַר שֵׂעִיר" שמתואר כאן אינו "הר שעיר" שהיה נחלת עשו והאדומים, ושנמצא בעבר הירדן המזרחית מדרום לים המלח, "אלא הכוונה להר שנקרא שָׂעִיר, על-שם העצים והעשבים הצומחים עליו, הדומים לשערות (בניגוד להר החלק הנמצא לידו)" (וויקפדיה).
משם הגבול עובר על הצלע הצפונית (כתף) של "הַר יְעָרִים", "הִיא כְסָלוֹן". ייתכן שכסלון היא מצודת הקסטל, ונמצאת ליד נחל כסלון.
ומשם המשיך הגבול ל"'תִּמְנָה'". כתוב על יהודה: "וַיַּעַל עַל גֹּזְזֵי צֹאנוֹ הוּא וְחִירָה רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי תִּמְנָתָה" (ביאור:בראשית לח יב), וזה עוד פעם מסביר את הקשר שהיה לשבט יהודה לאזור הזה.