ביאור:בראשית לח יג
בראשית לח יג: "וַיֻּגַּד לְתָמָר לֵאמֹר הִנֵּה חָמִיךְ עֹלֶה תִמְנָתָה לָגֹז צֹאנוֹ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לח יג.
וַיֻּגַּד לְתָמָר[עריכה]
הִנֵּה חָמִיךְ עֹלֶה[עריכה]
תמר כבר מספר שנים יושבת בבית אביה ומחכה לשלה. שלה כבר גדל, ויהודה לא שלח להביא אותה לשלה שהוא יביא לה זרע.
תמר עוקבת אחרי יהודה ויש לה מרגלים המודיעים לה כל מה שיהודה עושה ומתכנן.
אחרי מספר שנים תמר ידעה:
- אשתו של יהודה נפטרה, יהודה התאבל עליה זמן מה, ועכשו הוא חזר להרגלו להשתתף בגז השנתי.
- את הגז עושים באביב, בתקופת פסח, כדי להקל על הכבשים בקיץ החם.
- הגז הוא מאורע חשוב, כי כך בעל הצאן מרוויח את כספו לכל השנה. הגז הוא תהליך קריטי: למנוע פצעים לכבשה, ולשמור על איכות הצמר. תמר ידעה שיהודה מרוכז בגז, ומתרגש מאוד.
בנוסף, תמר ידעה:
- מתי יהודה הולך לגזוז את הצאן: בהתחלת הגז או בסיום עונת הגז. סביר שנערך משתה לחגוג את הצלחת הגז.
- באיזה מסלול יהודה ילך לתמנתה, ושהוא יעבור בכניסה לאזור שנקרא עיניים.
- שיהודה לא יתן לשלה לבוא אליה, וייתכן שיהודה מחכה שהיא לא תוכל ללדת יותר.
- שיהודה מרגיש כאדוני הארץ.
- שאשתו מתה והוא ניחם על אובדנו, והוא יחפש מגע מיני (בדרך או בחגיגות הגז).
- שיהודה לא יעמוד בפיתוי, וכשהוא יראה אותה הוא יבוא אליה מיד.
- שיהודה העשיר, לא הולך עם כסף בידו, כי כולם נותנים לו שרותים באשראי.
- שיהודה הוא תמים, ומאמין שכולם אנשים הגונים וישרים, כמוהו. כך, הוא, כמנהיג אחיו והאחראי לבנימין, לא בדק את השקים לאחר שהם יצאו מיוסף בפעם השניה עם הגביע של יוסף בשקו של בנימין.
עֹלֶה ... לָ... צֹאנוֹ[עריכה]
תמר חשבה: 'גם אני כבשתו, גם אני צאנו, הוא אישית בחר אותי למשפחתו, למה הוא לא דואג לי?'