תשובות ריב"ש/תנה
נאקה. לרבי זרחיה בן דאוד ולרבי שמואל אלמשנינו יצ"ו
שאלת ראובן רוצה להוציא זיזין מכתלו לרה"ר ואחד מבני המבוי ההוא רוצה לעכב עליו מחמת שאומר שהמבוי ההוא צר ובלתי רחב ולזה לא היה שם מעולם זיזין יוצאין לחוץ וגם שיזיק ראובן בהוצאת הזיזין לזה המעכב עליו מחמת ששופכי ונטפי הזיזין יהיו סמוכים לכותל זה שכנגדו וברדת מטר סוחף יניע הדלף טורד לכותל ויזיקנו וגם שרוצה לפתוח חלונות שם ויזיק לזה שכנגדו בהיזק ראיה לפי שיש לו שם כבר חלונות בכותלו וגם שבעת גשם שוטף יזיק לנכנס בפתח ביתו של זה שכנגדו הדין עם מי:
תשובה משנה שלמה שנינו בב"ב פרק חזקת (בבא בתרא ס'.) אין מוציאין זיזין וגזוזטראות לרשות הרבים אבל אם רצה כונס לתוך שלו ומוציא. ומבואר הוא בגמרא שם שבמבוי בני מבוי מעכבין עליו ולא אחר שאינו מן המבוי אבל ברה"ר ר"ל שהוא מבוי מפולש לשני ראשיו והוא דרך לרבים אפילו אחרים שאינם מן המבוי מעכבים עליו אין צריך לומר אותן הסמוכין לו ודרים בשכונתו. וזה מתבאר שם מעובדא דרבי אמי דא"ל לההוא גברא דידי למבואה מפיק מחלי בני מבואה דידך לרה"ר מפיק מאן מחיל גבך. אמנם כתוב בהלכות שזהו למטה מגמל ורכבו אבל למעלה מזה השעור יכול להוציא. ונראה שלמדו זה מדין אילן הנוטה לרה"ר שנזכר שם (כ"ז:) זה השעור ואע"פ שאין הנדון דומה לראיה כבר הורה זקן גם הרמב"ם ז"ל כן כתב (בפרק י"ג מהלכות נזקי ממון). אמנם כתב ובלבד שלא יאפיל הדרך של בני רה"ר וכל שכן אם יוציא שופכין ומזיק לבני מבוי שיכולין לעכב עליו ואין צריך לומר מדין היזק ראיה שיעכב עליו שכנגדו מלפתוח חלונות כנגד חלונותיו עד ירחיק בכדי שעור שלא יזיקנו ולזה הוא מבואר דלמטה מגמל ורכבו כל אדם יכול לעכב עליו ואף מי שאינו מן המבוי ההוא. וכן למעלה משעור זה אם הוא מזיק בשום דבר לרה"ר אם מפני שמאפיל להם הדרך אם מפני היזק אחר כגון שעושה שופכין באמצע הדרך וכיוצא בזה אבל כל שאינו מזיק לעוברים בשום דבר אין מעכבים עליו מדין בני רה"ר אבל השכנים מעכבין עליו אם מזיק להם ביחוד או יסלק היזקם *(ב"י ח"מ סי' תי"ז ס"ז. רמ"א שם סי' קנ"ה סעיף כ"ז):