תשובות ריב"ש/רמא
אל הה"ר מנהם הארוך נר"ו תנוח דעתך שהנחת את דעתי בתנחומיך יוסיף השם על שנותיך ויאריך את ימיך וימלא משאלות לבך ויפיק את זממיך יגדיל בריאותך וירבה את שלומך אמן:
שאלת להודיעך דעתי בענין קטלנית אי אמרינן דאם נשאת לא תצא כדעת הרמב"ם ז"ל או לא ואפילו לדבריו אם התרו בו ב"ד והמרה את פיהם אם כופין אותו להוציא מההיא משנה דפרק ד' אחין ואם לא התרו בו והתרו בה מהו. גם אם מת אחד מהם במגפה אם דעתי לדונה בקטלנית גמורה או אם יש לחלק:
תשובה אע"פ שדעת הרא"ש ז"ל שכופין אותו להוציא דחמירא סכנה מאסורא וכמו שב"ד חייבין להפריש האדם מאיסור כך חייבין למונעו שלא יפשע בעצמו כמ"ש זה משמו בספר אבן העזר (סי' ט') מ"מ דעת הרמב"ם ז"ל נראה יותר נכון *( ב"י אה"ע סי' ט בד"ה ומ"ש בשם:) שכיון שלא מצינו זה בגמרא רק לא תנשא דמשמע לכתחלה דוקא כהנהו דבשלהי פרק כיצד (כ"ה.) דמסיק בגמ' דאם נשאת לא תצא דכל ברננה לא מפקינן הכא נמי דקתני לא תנשא לכתחלה הוא ואין לנו להוסיף על גזרות של דבריהם ולא מצינו בשום מקום שהזכירו הקטלנית עם אותן שכופין אותן להוציא אע"פ שהזכירו שם מוכה שחין דהוי נמי משום סכנתא כדאמרינן בכתובות (עז:) דאע"ג דאמרה דדיירנא בהדי' לא שבקינן לה אא"כ אמרה דיירנא בהדיה בסהדי והיינו טעמא דשאני מוכה שחין כיון שהתשמיש קשה לו וממיקתו הרי סכנתו ברורה כמו שאם יהלך איש על הגחלים רגליו תכוינה. אבל בקטלנית אין הסכנה ברורה אלא שאנו חוששין לה כיון שהוחזקה ולשון הכתוב הוא כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו. ולא דמי למאי דאמרינן בפ' החולץ (יבמות לו:) גבי מעוברת חברו ומינקת חבירו דאם נשא יוציא בגט שאני התם שחכמים עשו חזוק לדבריהם לתקנת הולד שאם לא כן כל א' הי' נושא מעוברת חברו ומינקת חברו ולא הי' חושש לולד אבל כאן די אם אסרוה עליו וכל אחד יחוש לעצמו. ועוד דהתם יכול לחזור ולכנום לכשיגיע זמנו ואע"ג דאף באשת כהן שאין יכול להחזירה אמרינן נמי יוציא היינו משום דלא פלוג רבנן וגם שיכולה לינשא לאחר אחר ימי הנקה אבל גבי קטלנית שאיסורה שוה בכל לא החמירו עליה כל כך משום ספק סכנה להוציאה אחר שנשאת. ועוד נראה קצת סעד לזה מדאמרינן בסוף פ' כיצד (כו.) במתניתין וכולן שנשאו לאחרים ונתאלמנו או נתגרשו מותרות להנשא להם ואמרינן עלה בגמ' קס"ד מיתה אמיתה וגרושין אגרושין לימא מתניתין דלא כרבי דאי כרבי הא אמר בתרי זמני הויא חזקה כלומר והיכי קתני מתניתין מותרות להנשא להם דהא אע"ג דפקע מינייהו אסור החשד הרי בא עליהן איסור קטלנית ומתרצינן לא מיתה אגרושין וגרושין אמיתה כלומר הא מיתה אמיתה אע"פ שנסתלק מהן אסור החשד עדיין אסורות להנשא להם מחמת אסור קטלנית ומשמע שאין אסור זה גדול מאסור הראשון וכמו שבאסור הראשון של חשד אין האסור אלא לכתחלה כדמוכחינן התם ממתני' גם אסור הקטלנית אין אסורו אלא לכתחלה גם הרשב"א ז"ל הסכים בתשובה לדעת הרמב"ם ז"ל שאם נשאת לא תצא: