תשובות ריב"ש/קפח
עוד בההיא דריאה הסמוכה לדופן תמיהא ליה למר למה לא הביא הרב רבינו נסים ז"ל דברי הרמב"ם ז"ל שהם מכוונין כדברי ר"ת ז"ל לפסוק כרב נחמיה בריה דרב יוסף (חולין מח.) ולקולא רוצה לומר להתיר בבדיקה היכא דליכא מכה בדופן ובלא בדיקה היכא דאיכא מכה בדופן ולמה הביאן בשם רבינו תם ז"ל לבדו ואע"פ שהרמב"ם ז"ל כתב אחר כן שהמנהג הוא להחמיר. חלוק יש בין דבר האסור מן הדין למה שאסור מן המנהג ולכל הפחות נפקא מינה למקום שלא נהגו ע"כ. ואני אומר רבותא למחשב גברי אחר שהביא דברי ר"ת ז"ל וראיותיו ושהשיב כן בתשובה מה לו להביא עוד דברי הרמב"ם ז"ל האמורין בלא ראיה כהלכתא בלא טעמא. ועוד שכבר הביא אח"כ דברי הרב אלפס ז"ל המחמיר מן הדין ולא מן המנהג לבד והראה פנים לדבריו ואחרי שנפלאת בענין כזה היה לך להפליא פלא ופלא איך לא הביא דברי הרמב"ם ז"ל בהלכה זו שהוא דבר חדש מאד לא נשמע לשום אחד מן המפרשים ז"ל שהוא כתב בפ' י"א ריאה שהעלתה צמחים או שנמצאו בה סירכות כמו חוטין תלויין ממנה ולדופן וכו' נראה שהוא ז"ל מפרש העלתה צמחים חוששין לה האמור בהלכה זו (שם) דלא קאי אריאה הסמוכה לדופן לבד אלא הוא דבר בפני עצמו לומר שריאה שיש בה צמחים חוששין לה לנקב אף אם אינה סמוכה לדופן וצריכה בדיקה. וכן נראה עוד ממה שכתב בפ' זה בפסקא המתחיל בה בא א"י או ישראל והוציא את הריאה וכו' ואין הפירוש הזה מתיישב כלל בסוגית הגמרא אלא העלתה צמחים קאי אריאה הסמוכה לדופן לומר דאע"ג דריאה הסמוכה אין חוששין לה דתלינן בדופן אם יש צמחים בריאה אין תולין הסמיכות מחמת הדופן אלא תולין הסמיכות מחמת הריאה כיון שיש בה צמחים ואתיליד בה ריעותא אבל בצמחין לבד בלא סמיכות לדופן אין לחוש לה כלל. ובסוף ההלכה אמרו בפירוש העלתה צמחים כשרה ולגמרי משמע אפילו בלא בדיקה כמו שפירשו זה כל המפרשים שראיתי דבריהם והרב רבינו נסים ז"ל גם כן ולא חשש להביא דברי הרמב"ם ז"ל אם שלא הרגיש בהן או שבחר בקצור לפי דרכו *( עי' ב"י יו"ד סי' ל"ט ד"ה וי"ל ובב"ח ד"ה ריאה מ"ש בזה):