תשובות ריב"ש/צז
אל מדיאה לזקן רבי סעדיה בן דרמונא י"א
שאלת מי ששדך אשה ולא נתן לה קדושין אבל כתב לה צדא"ק בערכאי הישמעאלי' ועתה חזר בו המשדך ולא רצה לקדש' ולכנס' והאש' תובעת ממנו הצדא"ק והמשדך טוען שמאחר שלא כנסה לחופה ואף לא קדשה לא נתחייב בצדא"ק הדין עם מי:
תשובה חז"ל לא תקנו כתובה לאש' אלא בשנושא אותה שתקנו לבתולה מאתים ולאלמנה מנה בין כתב לה בין לא כתב לה אבל לארוסה יש מחלוקת בין הראשונים ז"ל כי יש מהם אומרי' שגם היא יש לה בין כתב לה בין לא כ' ויש מהם אומרי' שאין לה מן הסתם אלא דוקא בשכ' לה וכן נהגו העולם אבל בלא קדושין אין ספק שאין לה כלום ואפי' כתב לה שלא כתב לה אלא ע"מ לכונסה והכתובה אינה עושה לא קדושין ולא נשואין א"צ לומר הצדא"ק ההוא ומן הנראה שאין הצדא"ק כמו כתובה שהרי נגבה הוא בערכאותיהם אפי' מחיים ואם כן הכותב צדא"ק לאשה ולא כתב לה כתובה עדיין יש לה עליו עיקר כתוב' שתקנו חכמים שלא תהא קלה בעיניו להוציאה שאינ' נגבית אלא בגט או במיתת הבעל ולזה נראה שהצדא"ק הוא כעין תוספת על עיקר כתובה וא"כ הא קיי"ל כר"א ב"ע שאפי' הכותב כתובה ותוספ' לאשה אחר קדושין וגרשה קודם כניסתה לחופה אינה גובה אלא העיקר ולא התוספת שלא כתב לה אלא ע"מ לכונסה אין צ"ל בשדוכין בלא קדושין שאינה גובה כלום שאין כאן אישות כלל וגם השולח סבלונות לאשה אחר קדושין וחזר בו וגרשה יש לה להשיב לו כל הסבלונות חוץ מן המאכל והמשקה ואם חזרה בה היא חוזר' הכל ואפי' המאכל והמשק' נותנת דמיו א"צ לומר בשדוכין בלא קדושין כמו שכתוב להרמב"ם ז"ל (פ"ו מהלכות זכיה ומתנה) זהו שנ"ל לומר בזה בדין תורתנו אמנם אם יש בקהל מנהג אחר ופשט המנהג ההוא בכלה אין כח בידי לבטלו יצחק ב"ר ששת זלה"ה: